ירושלמי גיטין דף ז א


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


אתייא כמאן דאמר אין העדים חותמין אלא זה בפני זה. ברם כמאן דאמר עדים חותמין זה שלא בפני זה אפילו חתם ישראל בסוף פסול. שטר שחותמו בארבעה עדים ונמצאו שנים הראשונים קרובים או פסולים כשר ותתקיים העדות בשאר. ויעשה כהרחק[1] עדות ויהא פסול. לית יכיל דקאמר רבי יסא בשם ר' ירמיה עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא להכשירו של גט. כותים משום מה הן פסולין. אמר רבי יוחנן משום גירי אריות. וקשיא אילו מי שלא נתגייר לשום שמים וחזר ונתגייר לשום שמים שמא אין מקבלין אותו. ר' יוחנן בשם רבי אלעזר משום גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר. והאמר רבי עקיבה גירי צדק הן. על שם שהן מייבמין את הארוסות ומוציאין את הנשואות. והא רבנין אמרין אין ממזר ביבמה על שם שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. הא רבן גמליאל מכשיר בגיטיהן. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן על שנתערבו בהם כהני במות. (מלכים א יב, לא) וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מקצת[2] הָעָם. אמר רבי אילא מן הקוצים שבעם ומן הפסולת שבעם. אמר רבי אחא קול יוצא בארכיים. מעתה אפילו שניהן כותים. שהיה הוא אומר שאינן בקיאין בדקדוקי גיטין. והא רבי שמעון מכשיר בגיטיהן. רבי בא בשם רבי זעירא אתייא דרבי שמעון כרבי אלעזר כמה דרבי לעזר אמר אף על פי שאין עליו עדים כשר. כן רבי שמעון אמר אף על פי שאין עליו עדים כשר. מעתה אפילו נעשה בהדיוט. הוי צורכא לההוא דמר רבי יעקב בר אחא קול יוצא

שנויי נוסחאות עריכה

  1. ^ כהרחק בדפוס ויניצי' בהרחק.
  2. ^ מקצת במקרא "מִקְצוֹת".