ירושלמי גיטין א ד
<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק א · הלכה ד | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ד משנה
עריכהכל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים. מעשה שהביאו לפני ר"ג לכפר עותני גט אשה והיו עידיו עידי כותים והכשירו. כל השטרות העולין בערכאות של גוים אעפ"י שחותמיהן גוים כשירין חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים ר"ש אומר כולן כשירין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט.
הלכה ד גמרא
עריכהעל הממון נחשדו ועל הממון נפסלו. לא נחשדו על העריות. ועדי נפשות כעדי עריות. מעתה אפילו שניהן כותים. שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. מעתה אפילו כותי אחד יהא פסול. אמר ר' אבין תיפתר שחתם ישראל בסוף. אמר רבי יוסי אתייא כמאן דאמר עדים חותמין זה שלא כנגד זה. ברם כמאן דאמר אין עדים חותמין אלא זה בפני זה אפילו חתם כותי בסוף כשר.[1] רבי אילא בשם רבי יסא אתייא כמאן דאמר אין העדים חותמין אלא זה בפני זה. ברם כמאן דאמר עדים חותמין זה שלא בפני זה אפילו חתם ישראל בסוף פסול. שטר שחותמו בארבעה עדים ונמצאו שנים הראשונים קרובים או פסולים כשר ותתקיים העדות בשאר. ויעשה כהרחק[2] עדות ויהא פסול. לית יכיל דקאמר רבי יסא בשם ר' ירמיה עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא להכשירו של גט. כותים משום מה הן פסולין. אמר רבי יוחנן משום גירי אריות. וקשיא אילו מי שלא נתגייר לשום שמים וחזר ונתגייר לשום שמים שמא אין מקבלין אותו. ר' יוחנן בשם רבי אלעזר משום גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר. והאמר רבי עקיבה גירי צדק הן. על שם שהן מייבמין את הארוסות ומוציאין את הנשואות. והא רבנין אמרין אין ממזר ביבמה על שם שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. הא רבן גמליאל מכשיר בגיטיהן. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן על שנתערבו בהם כהני במות. (מלכים א יב, לא) וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מקצת[3] הָעָם. אמר רבי אילא מן הקוצים שבעם ומן הפסולת שבעם. אמר רבי אחא קול יוצא בארכיים. מעתה אפילו שניהן כותים. שהיה הוא אומר שאינן בקיאין בדקדוקי גיטין. והא רבי שמעון מכשיר בגיטיהן. רבי בא בשם רבי זעירא אתייא דרבי שמעון כרבי אלעזר כמה דרבי לעזר אמר אף על פי שאין עליו עדים כשר. כן רבי שמעון אמר אף על פי שאין עליו עדים כשר. מעתה אפילו נעשה בהדיוט. הוי צורכא לההוא דמר רבי יעקב בר אחא קול יוצא בארכיים. שטר יוצא בבית שאן והיו עדיו עדי גוים. רבי יוסי אומר איתפלגון רבי יוחנן וריש לקיש חד אמר פסול. וחד אמר כשר. רבי אבהו מפרש רבי יוחנן אמר פסול. וריש לקיש אמר כשר. ומה טעמא דריש לקיש שלא להפסיד לישראל ממון. ואפילו דלית מפסיד לדין מפסיד לדין. אמר רבי יודן אלא כדי שלא לנעול את הדלת לפני בני אדם שלמחר הוא מבקש ללות והוא אינו מוצא.
שנויי נוסחאות
עריכה- ^ כשר ר' אילא בדפוס ויניצי' כשר שטר שחותמו בארבעה עדים ונמצאו שנים הראשונים קרובים או פסולים כשר ותתקיים העדות בשאר ר' אילא.
- ^ כהרחק בדפוס ויניצי' בהרחק.
- ^ מקצת במקרא "מִקְצוֹת".