יפה תואר על בראשית רבה/א/ו
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו •
עמיקתא זו גיהנם כו'. פשטא דקרא הוא כי הקב"ה מגלה לחכמים עמוקות ומסתרים. ומדריש פה על גיהנם וג"ע בשביל הדמיון שיש להוראת עומק וסתר על גיהנם וג"ע כמו שהביא מן הכתובים. וגם סוף הפסוק ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא מתאים ג"כ לדרש הזה כי הוא מגלה דברים הידועים גם לו:
למחסה ולמסתור והאי קרא מדריש בב"ב פרק הספינה על ג"ע. ומה שהביא שני כתובים על גיהנם וג"ע. ודרך הגמ' הוא לשאול מאי ואומר. י"ל משום דיש ב' מיני גיהנם וב' מיני ג"ע. הא' הוא גיהנם לי"ב חדש וע"ז מביא המקרא ולא ידע כי רפאים שם וגו'. והב' הוא הנצחי כמו לכופרים ודומיהם שיורדים ואינם עולים וע"ז מביא את הכתוב העמיק הרחיב מדורתה נשמתה כנחל גפרית בוערה ע"ד כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה. וגם בג"ע יש שני מינים האחד עד שיפרד כל כחות הגופניות מהנפש וזה מיד אחר המות. וע"ז מביא את הכתוב למחסה ולמסתור וגו' והשני הוא הרוחני לגמרי אחרי אשר תנקה הנפש מכחות הגופניות וע"ז מביא את המקרא תסתירם בסתר פניך שהוא הרוחני לגמרי ועי' בזה בשער הגמול להרמב"ן ובמגן אבות ח"ד:
אלו מעשיהם של רשעים כו'. הנה דרכי הרשעים העקלקלות רבות הנה. לכן יתוארו גם בתארים רבים עמיקתא. מסתרתא וחשוכא. אבל דרך הצדיקים אך אחת היא וזה הישרה והבהירה לכן נקראת רק בשם אחד נהורא:
ונהורא עמה שרא אלו הצדיקים שהם חביבים לפניו. וכן לפי הדרש כי נהורא קאי על ג"ע ג"כ עמדו הוא כי זה חפצו אחרי שהוא הטוב ומטיב. אבל הרשעים וגיהנם רחוקים ממנו. כי לא יחפוץ ה' לא ברשעים ולא לענשם לולא מדת הדין המחייבת לענשם:
דכתיב וארח צדיקים כאור נוגה. ויען דבא בכ"ף הדמיון וס"ד דנדמו רק כאור ולא אור ממש לכן מביא הכתוב אור זרוע לצדיק דהוא אור ממש:
זה מלך המשיח ונאמר עליו עמה שרא כדאיתא בירוש' ברכות פרק ב' ובאיכה רבתי מיום שחרב ביהמ"ק נולד ויושב אצל הקב"ה שמור ומזומן ומה שאמר הכתוב לפני זה ידע מה בחשוכא קאי על מעשי הרשעים ומפרש את הכתוב בשביל שיודע ורואה את מעשי הרשעים לכן נהורא זה משיח עמיה שרא ולא יתננו לבוא ולגאול את עמו ויען כי שלשה דברים אלו מכוסים ונעלמים מבני אדם. כי אין אדם יודע אם חלקו יהיה בג"ע או בגיהנם ואין אדם יודע מי הוא הצדיק ומי הוא הרשע. ורק ה' הבוחן לבבות הוא יודע. וגם היום מתי יבוא הגואל לא נודע רק להקב"ה לבדו. לכן מדריש הכתוב ידע מה בחשוכא לפי שלש הלשונות האלה. על ג"ע וגיהנם על מעשי הרשעים והצדיקים ועל משיח צדקנו:
הוא גלא עמיקתא כו'. פי' כי לפני זה היו צפונים הדברים ברמז ולא הבינו רק אנשי רוח יודעי בינה ואח"ז פירשו הכתובים ויבינו הכל. ומביא לראיה כי מתחלה אמר בראשית ברא אלהים את השמים ולא ידענו כיצד היה בריאתם ובאיזה תמונה נבראו ונתפרש ע"י ישעיהו הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת כי השמים מקיפים את הארץ מכל צדדיה ומכסים אותה כמו מכסה לאהל. וכן ואת הארץ ולא פירש אופן הבריאה וגם את האור לא פירש. ורק מהכתובים ידענו כי בראשונה ברא חומר דק מן הדקים וזה השלג שתחת כסא הכבוד ואור דק מאד אשר יקיף את כסא כבודו. ומהשלג שתחת כסא הכבוד נברא השלג התחתון. ומהשלג התחתון ברא את הארץ ולפ"ז הארץ היא בריאה שלישית. וכ"ה באור: