בראשית רבה א ו

<< · בראשית רבה · א · ו · >>


ו.    [ עריכה ]
ר' יהודה בר סימון פתח (דניאל ב, כב): "וְהוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא" .

"הוא גלא עמיקתא" זו גיהנם שנאמר (משלי ט, יח): "ולא ידע כי רפאים שם" ואומר (ישעיה ל, טו): "העמיק הרחיב".
"וּמְסַתְּרָתָא" זו גן עדן שנאמר (שם ד, ו) "למחסה ולמסתור מזרם וממטר" ואומר (תהלים לא, כא): "תסתירם בסתר פניך".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "הוא גלא עמיקתא ומסתרתא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (ישעיה כט, טו): "הוי המעמיקים מה'" "ומסתרתא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (שם).
"ידע מה בחשוכא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (ישעיה כט, טו): "והיה במחשך מעשיהם".
"וּנְהוֹרָא עִמֵּיהּ שְׁרֵא" אלו מעשיהם של צדיקים דכתיב (משלי ד, יח): "ואורח צדיקים כאור נוגה" ואומר (תהלים צו, יא): "אור זרוע לצדיק וגו'".
א"ר אבא סרונגיא "ונהורא עמיה שרא" זה מלך המשיח שנאמר (ישעיה ס, א): "קומי אורי וגו'".
בפסיקתא א"ר יהודה בר סימון מתחלת ברייתו של עולם "הוא גלא עמיקתא ומסתרתא" "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וְגוֹ'" ולא פירש והיכן פירש להלן (שם מ, כב) "הנוטה כדוק שמים" "ואת הארץ" ולא פירש והיכן פירש להלן (איוב לז, ו): "כי לשלג יאמר הוא ארץ בצקת עפר למוצק וגו'" "ויאמר אלהים יהי אור" ולא פירש והיכן פירש (תהלים קד, ב): "עוטה אור כשלמה":