יפה תואר על בראשית רבה/א/י

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

מה בי"ת זה כו' אע"ג דאמרינן בסנהדרין כ"ב דמתחלה נתנה התורה בכתב אחר ורק עזרא שינה את הכתב לכתב אשורית. ותמונת הב' בכתב עברי הלא שונה היא מכתב אשורי [ובאמת שוות הנה בתמונתן ורק בכתב עברי היא כפופה ועגולה קצת למעלה] אמנם כבר כתב הריטב"א ואחריו מפרשים רבים. כי מחלקותם שם הוא רק בכתב של ספרי תורות אשר כתבו כל ישראל לעצמם אבל הלוחות וס"ת שבארון הכל מודים שנכתבה בכתב אשורית. וא"ש הדרש הזה אליבא דכ"ע:

ופתוח מלפניו כו' כך תפתח פיך לחקור רק במה שלפניך מיום שנברא העולם אבל בשאר הצדדים כמו למעלה ולמטה ומה שהיה לפני בריאת האדם ומה שיהיה לאחר הבריאה תסתום פיך לחקור בהם כי הם מכוסים ונעלמים מלפניך:

להודיעך שהם ב' עולמים כו'. משום שהעוה"ב לא נזכר מפורש בתורה לכן בקש רמז ע"ז. ולא חפץ בדרש שלפני זה משום דיש מי שסובר שהכתב נשתנה כמו שהזכרנו לעיל. ובחר לבקש רמז פשוט אליבא דכ"ע:

שהוא לשון ברכה. וזה סימן טוב וברכה לעולם. אע"ג דמצינו ב' גם לקללה כמו בוקק. בתה. בתק. וכדומה מ"מ ברכה וקללה שמות כוללים הם לכל הטובות והרעות. ומה שיש שרשים בבי"ת לענינים פרטים לא קפדינן:

ולמה לא באל"ף. ואע"ג דנתן טעם על הב' שהוא ברכה מ"מ אם לא היה הא' מלשון ארור לא היתה נדחית מפני הבי"ת. משום שהוא אות הראשון וגם הוא מורה על אחדות הבורא:

ד"א למה לא באל"ף כו'. כי הטעם שנאמר לפני זה שבאל"ף הוא ארור לא הסתפק לו כיון דהוא רק סימנא בעלמא ולכן מוסיף שלא ליתן פ"פ לטועים האומרים אין ישועתה לנפש באלהים אשר אין לו חפץ בתבל כיון שבראה בא' שהוא לשון ארור וגם עתה שנברא בברכה יאמר הקב"ה הלואי שיעמוד. כי כן רצוני יאמר ה' שיזכו בני העולם לקיימו ולהעמידו בברכה:

היתה האל"ף קורא תגר. זה רק דרך משל. והכוונה ללמד לנו כי הקב"ה עשה הכל בסדר נכון כאשר יאות. ותמים פעלו ואין עול בו. כי יגמול טוב גם לנדחים לעשוקים ורצוצי משפט: