יפה תואר על בראשית רבה/א/א
| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו •
אמון פדגוג אמון מכוסה כו'. אף כי יש לפרש כי המדרש מפרש הוראות אמון או פדגוג או מכוסה וכן באידך ההוראות אבל יותר טוב לפרש כי מפרש אשר אמון כולל כל הוראות אלו יחד. הא' מהוראת פדגוג וכמו כאשר ישא האומן וגו' ויתפרש ואהיה אצלו אמון כי התורה היתה אמנה ומגודלת בחיקו ית'. הב' מהוראת מכוסה וכמו האמונים עלי תולע שפירושו מכוסים ועטופים בבגדי תולע. והג' מהוראת מוצנע וכמו ויהי אומן את הדסה שיתפרש כי מרדכי הצניע והטמין את הדסה לו לאשה. ולפי שתי הוראות האחרונות יתפרש ואהיה אצלו אמון כי התורה היתה מכוסה ומוצנעת וגנוזה תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם. וההבדל בין מכוסה למוצנע. כי מכוסה מקרי דבר העומד לנגד עינינו אך הוא מכוסה ועטוי ועין הרואים לא תשלוט עליו. ומוצנע הוא דבר הטמון אשר לא נודע לנו גם מקומו איפה הוא. ויען כי בתורה יש שלשה חלקים. משפטים. מצות וחוקים. ועל המשפטים הבאים להישיר דרכי בני איש אמר כי התורה היא אמון פדגוג כאשר ינהל האומן והפדגוג את תלמידיו בארח ישר וילמדם דרך החיים. ועל המצות אף כי יש טעמים להם. אבל מכוסים הם לכאורה. ורק כאשר יהגה האדם בהם בדעת ובתבונה יוכל לגלות המסכה הנסוכה עליהם. עליהם אמר הכתוב אמון מכוסה כי נצבים לפנינו אבל מראיהם מכוסה מפנינו. ועל החוקים אשר טעמם צפון וטמון. וסוד ה' מי ידע אמר הכתוב אמון מוצנע. ויש שמוסיפין עוד הוראה רביעית לאמון וזה אמון רבתי כי התורה רבה וגדולה מאד. ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים:
ד"א אמון אומן כו'. יען כי זה הוא העיקר אשר בא המדרש לדרוש על בראשית. לכן האריך בזה הדרש ולא ערבב אותו עם אמון פדגוג אמון מכוסה וכו' ולאמר גם שם אמון אומן ביחד עם שאר ההוראות אשר שם. ובא לדרש פה כי התורה היא כלי אומנתו של הקב"ה בבריאת השמים והארץ. כי בחכמה ובתבונה אשר בתורה. וע"פ יסודותה וחוקיה בנה את עולמו והתורה היא תכלית הבריאה ולכן תאמר התורה ואהיה אצלו אמון כי אנכי הייתי לכלי מעשה ולתכלית בעשות ה' שמים וארץ. ובא להוציא מדעת הכופרים האומרים כי הבריאה היתה מחויבת כמו האור היוצא מן השמש. או כי נעשה דרך מקרה ואין מחשבה ותכלית ביצירה. כי דבריהם הבל:
ואין ראשית אלא תורה. פי' כי ראשית האמור כאן קאי על התורה. ומפרש בראשית עם התורה הנקראת ראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. וכמ"ש רש"י ז"ל בחומש הוכחה לזה ומביא את הכתוב ה' קנני ראשית דרכו. כי התורה נקראת ראשית. אבל הוראת השם ראשית בעצמותה איננה התורה. וכן דרך המדרש בכמה מקומות בתתו הוראה חדשה לתיבה אחת מביא ראיה מכתוב אחד להוראה זו אף כי יש גם הוראות אחרות לתיבה זו. [וכן דרך חז"ל כי מגוף הכתוב מוכיחים כי כן הוא הוראתו וכתוב השני הוא לראיה כי יש לפרש כן. וכמ"ש בברכות ה' ע"א החשיתי מטוב אין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב וגו' וביומא ל"ח ע"ב איתא אין טוב אלא צדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב ובמדרש ריש ויקרא ובירושלמי אמרינן כי טוב זה ביהמ"ק דכתיב ההר הטוב וגו' ובעירכין י"א אמרינן טוב זה שירה. וכן איתא שם בעירכין אין ישא אלא שירה ובחגיגה י"ד איתא אין ישא אלא לשון שבועה. ורבים מאד בגמרא ובמדרשים הוראות שונות הנדרשות על תיבה אחת. ובכ"מ יאמר בלשון אין כו' אלא כו'. אשר הוראה הראשונה היא מוכרחת לפי הדרש. והכתוב המובא שנאמר הוא האפשרית לתת הוראה זו אל הכתוב הנדרש]: