יפה תואר על בראשית רבה/א/יא

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

צופים אמרום. ע' מ"כ בשם רש"י. והתינוקות שדרשו מנצפך ולא כמנפץ צ"ל שהמה דרשו באמת כסדר האלפא ביתא והמדרש שנה הסדר שם להשוותו אל דברי ר"ס בשם ריב"ל:

הלכה למשה מסיני פי' שהצופים לא חדשו דבר רק הביאו בפיהם הקבלה מסיני. ור"י פליג וסובר שהצופים התקינו ובגמ' הקשו ע"ז והא אין נביא רשאי לחדש דבר ותירצו שכחום וחזרו ויסדום:

מה טעם כתיב מ"ם מ"ם. כלומר למה נכפלו דוקא הני אותיות ולא שאר אותיות שבאלפא ביתא. ומשני כי המימ"ן באים כפולים לרמז ממאמר למאמר וזה על תורה שבע"פ הנמסר מפה לפה. וזה היא הכוונה ג"כ בכפל אותיות הפ"א. מפה לפה. ואולי שם רמוז גלוי סודות התורה מפה לפה. ומכף לכף זה קאי על תורה שבכתב הנמסרה מיד ליד. ומנאמן לנאמן לפי פשוטו כמו שהקב"ה הוא אל הנאמן כן היה משה ציר נאמן לשולחיו. ואולי הכוונה על האמור במשה בכל ביתי נאמן הוא כי לפניו נגלו כל חמשים שערי בינה חוץ מאחד כדאיתא בנדרים: והחמשה טעמים אלה באו להגדיל מעלת נבואת משה על מעלות שאר הנביאים וכמו שמנאן הרמב"ם ז"ל בהלכות יסודי התורה בפ"ז. הא' כי כל הנביאים נבאו בחלום או במראה ונבואת משה היה בהקיץ. וליתרון הזה אמר מכף לכף כי לקחת מכף לכף אי אפשר בחלום רק בהקיץ. הב' כי כל הנביאים נבאו ע"י מלאך במשלים וחידות ומשה נבא מפי הקב"ה וליתרון זה אמר מפה לפה כי הוא התנבא מפי הקב"ה בעצמו. הג' שכלם היו מזדעזעים בעת נבואתם ומשה היה כאשר ידבר איש אל רעהו. ועל יתרון זה אמר ממאמר למאמר וזה כאשר ידבר איש לרעהו. הד' כי כל הנביאים היו צריכים להכין עצמם לנבואה ומשה היה מוכן תמיד ומנבא בכל עת שירצה וע"ז נאמר מנאמן לנאמן ומצדיק לצדיק כי היה נאמן תמיד בצדקתו לקבל נבואתו מפי ה' שהוא אל הנאמן והצדיק בכל דרכיו:

וי"ל עוד כי באו לרמז בזה חמש תכונות שלמות ונשגבות אשר הן בהנותן זה הקב"ה ובהמקבל זה משה. ולכן זכה משה להיות נבחר לקבלת התורה מכל האדם אשר על פני האדמה. הא' להוכיח את העם באמרי נועם וטעם וע"ז נאמר על הקב"ה חכו ממתקים וכמו שמדריש ע"ז במדרש חזית ותכונה זו נמצאת גם במשה כמו שמצינו במחלוקת קרח ועדתו שעמל לפייסן ולקרבן באמרים נעימים וז"ש ממאמר למאמר. הב' להתנהג עם העם בחסד וברחמים ולפקח על צרכי כל אחד ואחד וכמו"ש על הקב"ה עושה משפט גר יתום וגו'. וזו נמצאת גם במשה כי דאג תמיד לטובת העם בכלל ובפרט (וע' בש"ר פ"ב) וע"ז אמרו מנאמן לנאמן כי גם הוא היה רועה נאמן לעדתו. הג' שיהיה נאה דורש ונאה מקיים ויצדיק גם עליו דין שמים לקדש שמו של הקב"ה וממנו יראו וכן יעשו. וזה היה גם במשה העניו מכל אדם וע"ז אמרו מצדיק לצדיק. הד' שיהיה פיו פתוח תמיד לדבר האמת והצדק. ולא ייעף ולא ייגע בתוכחתו. וזה נמצאת גם במשה וע"ז אמרו מפה לפה כי הקב"ה שם תמיד דבריו בפי משה. ומשה לא נלאה להגידם ולערכם לפני בני ישראל. הה' שלילת חמדת הקנינים שלא יקח שחד ולא יעות משפט. ומי היה נקי כפים כמשה אשר אמר לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מהם וע"ז אמרו מכף לכף. כי כפיו היו נקיים וטהורים כמו בהקב"ה כו' אשר לא יקח שחד: