פתיחת התפריט הראשי

א. עריכה

רבי הושעיה רבה פתח, (משלי ח, ל): "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם וגו'". "אמון", פדגוג. "אמון", מכוסה. "אמון", מוצנע. ואית דאמר: "אמון", רבתא.

אמון, פדגוג – היך מה דאת אמר (במדבר יא, יב): "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק".

אמון, מכוסה – היאך מה דאת אמר (איכה ד, ה): "הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת".

אמון, מוצנע – היאך מה דאת אמר (אסתר ב, ז): "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה".

אמון, רבתא – כמה דתימא: (נחום ג, ח): "הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן", ומתרגמינן: "האת טבא מאלכסנדריא רבתא דיתבא בין נהרותא?"

דבר אחר: אמון – אומן. התורה אומרת: אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות, ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין, כך היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם, והתורה אמרה בראשית ברא אלהים, ואין ראשית אלא תורה, היאך מה דאת אמר (משלי ח, כב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ".