הערת העורך: קיים נוסח בו פרקים ד–ו אינם מופיעים (למעט מספר מילים בסוף ו). נוסח זה כולל את כתבי־היד הבאים: הספריה הלאומית ירושלים מ־1282, סנקט־פטרבורג מהמאה ה־13/ה־14 וותיקן מהמאה ה־15, ולפיכך אלו לא צוינו להלן.
| 1330~
|
ויהי כשבת
|
דריוש על כסא מלכותו
|
[ב]בבל
|
וישלח
|
להביא את דניאל לפניו וישימו
|
כסא
|
לדניאל
|
וישב
|
לפני דריוש.
|
ויאמר
|
לו
|
המלך
|
האתה זה
|
|
דניאל ויאמר אני. ויאמר
|
|
| 1443
|
[ב]בָבֵל
|
וישאל על דניאל
|
ויביאוהו
|
אליו
|
ויצו ויושם לו
|
|
לפניו
|
|
לו
|
| 1472
|
כ"ב ויהי כשבת
|
|
לפניו
|
|
| 1475~
|
.
|
|
הוא
|
|
| 1330~
|
תנה לי
|
ע[י]צה ואעשה
|
כי רוח אלהי
|
השמים
|
בך
|
אל
|
נא
|
תחשך ממני
|
עצתך
|
|
כי
|
|
זקנתי ואפס כחי
|
ויגיעוני
|
דרכי נוער ותמיד מלחמות
|
העליפוני ואחל
|
וזקנתי
|
ולא
|
אוכל עוד
|
| 1443
|
עצה ואעשנה
|
השמי'
|
תחשוך
|
ממני
|
ויגועוני
|
לזקנתי
|
| 1472
|
|
ואקיימנה
|
השמים
|
ואל
|
איש אלהים אתה. אני
|
וייגעוני
|
סבבוני והנני רוצה בזקנותי לנוח כי לא
|
| 1475~
|
עצה
|
| 1330~
|
עוד
|
לשאת
|
במשא
|
|
עמי לשפוט בין איש לאיש להצדיק ולהרשיע כי כבד ממני
|
הדבר
|
. ויען דניאל את המלך דריוש לאמר
|
יפקד
|
נא המלך שלשה פקידים אנשי חיל
|
ואנשי אמת לשאת משא
|
טורח
|
|
| 1443
|
לצאת ולבא
|
טורח
|
הרבה
|
יפקוד
|
ואמת
|
לתת
|
את
|
משא
|
| 1472
|
הדבר
|
.
|
זאת עצתי
|
יפקד
|
לשאת
|
|
| 1475~
|
טרח
|
|
יפקיד
|
טורח
|
| 1330~
|
העם ושפטו בין איש
|
לאיש להקל ממך
|
כובד טרחות
|
העם
|
|
והמלך ינוח
|
לביתו
|
|
והיה הדבר הגדול אשר יכבד מהם
|
י(ב)קריבו
|
אל המלך
|
ושפט
|
והיה המלך וכסאו
|
| 1443
|
את
|
הכובד טורחות
|
יקריבו
|
|
| 1472
|
ואיש
|
להצדיק ולהרשיע והקל מעליך
|
(טורח)
|
כובד
|
[טורח]
|
משא
|
|
.
|
| 1475~
|
לאיש
|
|
|
טרח
|
.
|
בביתו
|
| 1330~
|
נקי
|
|
. ויעש המלך
|
|
כן ויפקד על העם שני שרי צבאות ואת דניאל הפקיד על שניהם
|
לשפט
|
את העם
|
. וישקט
|
המלך בהיכלו. וישלח דריוש מכתב בכל
|
|
| 1443
|
ולא
|
ילאה
|
עוד
|
בטורח
|
העם
|
[
|
דריוש
|
]
|
לשפוט
|
וירגיע
|
ארץ
|
| 1472
|
יטרח
|
במשא
|
|
|
ויעשו כן
|
וירגיעו
|
| 1475~
|
ילאה
|
בטרח
|
דר(ו)י[ו]ש
|
. וירגיע
|
| 1330~
|
ממשלתו לאמר
|
.
|
אלהי השמים נתן
|
לי כל
|
ממלכות הארץ ויכבד עלי
|
טורח
|
משאם כי קצה נפשי
|
בזוקן. ואקח עיצה
|
מדניאל
|
|
ויעצני עצת אמת
|
ואשמע למועצותיו ואנוחה
|
| 1443
|
כי
|
בידי את
|
לזוקן ואועצה
|
|
עצה
|
|
ואשמעה לעצתו
|
ואנוח
|
| 1472
|
.
|
בי
|
לזקנתי
|
. ואיוועצה
|
על זה
|
ואעשה
|
|
| 1475~
|
טרח
|
בו
|
ואועצה
|
.
|
כדברו ואנוח
|
| 1330~
|
וארגיע
|
בתוך
|
ביתי ויקל
|
מעלי
|
טורח
|
משאם
|
ועתה
|
|
כבוד לאלהי דניאל והאמינו בו ושחרוהו
|
|
תמיד
|
ודרשו אליו
|
כי
|
הוא
|
אלוה
|
גדול
|
|
על כל
|
אלהים
|
. וידוע יהיה
|
| 1443
|
|
ממני
|
[כובד]
|
(כובד) המשא
|
תנו
|
|
הוא
|
|
| 1472
|
וארגע בתוך
|
כבד
|
משא העם.
|
ודרשוהו
|
|
אלהי
|
.
|
| 1475~
|
כובד טרח
|
אלוה
|
|
האלהים
|
| 1330~
|
לכם
|
כי
|
בעצת
|
דניאל
|
|
עשיתי
|
כן ואפקד
|
על כל
|
ארץ
|
מלכותי
|
שני שרי צבאות
|
להם
|
ישמעו כל
|
העם
|
למשפט
|
ולכל משא
|
[ו]טורח (ו)להקל
|
מעלי
|
את
|
טורח
|
| 1443
|
לאנשי מלכותי
|
כן
|
|
ואפקיד
|
ממשלתי
|
והם
|
וטורח
|
והקל
|
|
| 1472
|
לכל אנשי ממלכתי
|
(ן)
|
(שרי)
|
ארצות
|
להם
|
ולריב ולמשא
|
ולטורח
|
| 1475~
|
כעצת
|
|
|
אדם
|
ולטרח
|
טרח
|
| 1330~
|
העם
|
.
|
ואת דניאל
|
מיניתי
|
פקיד
|
על שני השרים
|
|
לשמוע לו
|
אל כל
|
אשר
|
יורה למשפט
|
העם
|
[ו]לבלתי המיר
|
את דבריו ולעשות כל אשר
|
יצוכם
|
כי
|
| 1443
|
|
|
האלה
|
|
לכל
|
לבלתי
|
המר
|
יצום
|
לכל דבר
|
| 1472
|
מניתי
|
ואצוה אותם
|
יצוום
|
במשפטם לשפוט את
|
ולבלתי
|
|
| 1475~
|
.
|
יורם
|
| 1330~
|
אנכי
|
שמתיהו
|
לי למשנה ואת
|
שני
|
שרי החיל
|
|
תחת ידו
|
והמפיר
|
דת המלך לא
|
יחייה
|
. וישמעו
|
כל
|
העם את
|
גזירת
|
המלך
|
|
| 1443
|
אני
|
|
נתתי
|
ומפר
|
יחיה
|
שרי המדינות וכל
|
מצות
|
ואת אשר
|
נקל
|
המשא מעליו
|
וירגיע
|
| 1472
|
שמתיו
|
|
כלם
|
תחתיו
|
הקל המלך
|
וירגע
|
| 1475~
|
| 1330~
|
והשרים
|
והפחות
|
והפרתמים ושרי המדינות
|
מכבדים
|
לדניאל
|
| 1443
|
המלך
|
בתוך הארמון
|
|
ודניאל
|
|
הוא
|
משנה
|
למלך
|
|
והוא היוצא
|
והבא
|
לפני המלך
|
והשרי'
|
|
נותנים כבוד
|
| 1472
|
וינוח
|
ויישר וייטב בעיניהם הדבר.
|
איש חמודות
|
המשנה
|
|
|
והשרים
|
והפחות
|
| 1475~
|
והוא הבא
|
.
|
| 1330~
|
כי רוח
|
קודש
|
בו.
|
ויהי
|
אחרי הדברים
|
האלה ויקנאו
|
|
שרי החיל
|
בדניאל
|
עם
|
שרים וסגנים אחרים
|
והפחות וגדולי
|
מלכות
|
ויוועדו כולם
|
|
| 1443
|
אלהיו
|
אחר הדברי'
|
בדניאל שני
|
|
יתר
|
השרי'
|
והסגנים
|
הממלכה
|
|
לחרות
|
חק ולכרות ברית
|
| 1472
|
אלהים
|
כ"ג
|
ויהי אחרי הדברים
|
השרים
|
כולם
|
יחדו לחדש
|
| 1475~
|
ג
|
כלם ויועדו כלם
|
| 1330~
|
|
על דניאל
|
להתעולל ולמצוא
|
עלילה להכשיל את דניאל לפני המלך
|
והשרים
|
.
|
|
| 1443
|
לאמר
|
לפני המלך והשרי' להנזיקו
|
למצוא
|
דרך
|
והשרי'
|
| 1472
|
|
|
|
וחק מלך בבל כי לו בבבל בור גדול ואריות עשרה
|
סגורים
|
בו
|
.
|
והיה כי יקצוף המלך על איש וישפטהו במשפט מות על היותו בוגד ישליכוהו
|
| 1475~
|
סגורי'
|
|
| 1330~
|
ויעצו
|
כולם
|
לחרות
|
ברית
|
לאמר
|
כי
|
כל איש
|
|
גדול
|
או קטן
|
או
|
מן המושלים
|
או
|
מן השרים
|
אשר יחלה
|
| 1443
|
|
ויועצו
|
ויכרתו
|
|
ואשה
|
קטון
|
או
|
שר
|
מושל
|
מכל רבי החיילים
|
| 1472
|
עבדי המלך אל הבור ההוא במאמר המלך למאכל לאריות
|
ההם
|
.
|
כלם
|
לחרות חק אשר
|
|
| 1475~
|
להם
|
לאמ' למלך
|
קטן
|
|
| 1330~
|
|
פני כל אלוה
|
לשאול
|
ולבקש כל
|
בקשה או להתחנן
|
כל
|
דבר
|
מן
|
היום
|
הזה
|
עד
|
שלשים
|
יום בלתי מן המלך לבדו יהיה למאכל
|
אריות
|
ולא יגאל על ידי המלך ולא
|
ייפדה
|
בכל הון
|
|
יקר
|
| 1443
|
את
|
או לבקש
|
|
לכל
|
למן
|
שלשי'
|
לאריות
|
יפדה
|
ולא
|
ינתן
|
כל הון
|
| 1472
|
. לשאל
|
כל
|
על
|
מן
|
ועד
|
שלשים
|
יוקח
|
| 1475~
|
לשאול
|
ההוא עד
|
| 1330~
|
ערכו לבטל
|
דת
|
איסר
|
החרות
|
.
|
ובכל
|
זאת
|
לא ידע דניאל את
|
מזימתם
|
כי
|
עליו הערימו את
|
סודם
|
|
כי אמרו
|
אם
|
לא
|
נלכדנו
|
בדת
|
אלוהיו
|
לא נוכל
|
| 1443
|
ערבו
|
לקיים
|
|
זה
|
מזימותם
|
|
אלהיו
|
| 1472
|
לערכו
|
ואסר
|
והברית
|
והחוק
|
והדת כדת המלך.
|
זאת
|
מזמתם
|
העלימו
|
.
|
אם
|
נלכדהו
|
| 1475~
|
והחק
|
זה
|
עליו הערימו
|
| 1330~
|
להכשילו
|
והם
|
לא
|
האמינו כי [כאשר] דניאל נאמן לאלוהיו כן אלוהיו נאמן
|
לו. ויכתבו
|
האנשים
|
את
|
הדברים
|
האלה
|
אשר קיימו
|
ביניהם
|
על ספר ורשם
|
כל איש
|
|
מכתב ידו
|
|
ויחתמו
|
| 1443
|
וגם
|
הבינו
|
האנשי'
|
הדברי'
|
|
| 1472
|
ולא
|
יריבנו אלהיו
|
|
כי כאשר דניאל נאמן לאלהיו ככה אלהיו נאמן
|
האנשים
|
הדברים
|
בספר ויקיימום וישם
|
ואיש מאנשי העצה בו
|
| 1475~
|
וגם לא
|
.
|
|
.
|
| 1330~
|
|
איש
|
|
בחותמו לחזק את דת הספר
|
. ויגשו השרים לפני
|
המלך
|
והספר
|
בידם
|
|
.
|
וישלח
|
המלך את ידו
|
ויקחהו
|
| 1443
|
ואיש
|
ויתנו
|
את
|
|
הספר
|
|
אל
|
|
| 1472
|
את הספר כל
|
היטב
|
.
|
ויגישו האנשים
|
דת
|
לקיים הספר ולחתום גם הוא בו
|
וי(ק)שלח
|
| 1475~
|
|
בידם
|
|
וישלח
|
|
| 1330~
|
ויקראהו
|
לתומו
|
ולא
|
שם
|
לבו לערמתם
|
שהערימו סוד
|
על דניאל
|
ויקם
|
להם
|
|
את דת הספר
|
ככל
|
הכתוב בו ויחתום
|
|
המלך
|
|
ויתנהו לסופרי המלך
|
|
| 1443
|
בתומו
|
אשר
|
הערימו
|
להכשילו
|
|
ויקיים
|
המלך
|
מכל
|
גם
|
בספר
|
| 1472
|
כתומו
|
שת
|
כי
|
|
ככל
|
לשמרו
|
| 1475~
|
אשר
|
.
|
| 1330~
|
למשמרת לעת
|
פקדו
|
. ויהי
|
היום
|
וישוטטו
|
האנשים
|
לתור
|
|
בית דניאל
|
|
| 1443
|
פקידיו
|
לימים
|
האנשי'
|
סביבות
|
לדעת
|
|
אשר יעשה למען מצוא עלילה להתעולל
|
למחשבותם
|
על דניאל
|
(לדעת אשר יעשה למען מצוא עלילה להתעולל למחשתם)
|
ויהי
|
| 1472
|
פקדו
|
מימים
|
האנשים
|
את
|
ולהתגולל
|
.
|
| 1475~
|
לימים
|
| 1330~
|
|
וימצאו עלמה
|
|
משחקת
|
נכח
|
פתח
|
השער
|
וישאלוה לאמר
|
|
איה דניאל ומה הוא עושה
|
ותאמר
|
להם
|
הנו בבית
|
| 1443
|
בלכתם
|
כה וכה סביבות בית דניאל
|
קטנה
|
|
שער
|
לדניאל
|
|
(אד)
|
|
ותען
|
לאמר
|
הנה הוא
|
|
| 1472
|
כלכתם
|
נכח
|
השער אשר
|
|
.
|
הנערה
|
שם
|
| 1475~
|
בלכתם
|
.
|
|
| 1330~
|
עלייתו מ(פ)תפלל נכח
|
החלון הפונה
|
נכח
|
בית
|
|
האלהים
|
שבירושלם ונותן שבח ותהילה לאלוהיו. ויתאמצו האנשים ויעלו
|
אליו
|
אל
|
העלייה
|
| 1443
|
בעלייתו
|
נותן שבח ותהלה לאלהיו מתפלל נוכח
|
נגד
|
[
|
]
|
אשר בירושלם
|
ויאמינו האנשי' ויחשו
|
לעלות
|
העליה
|
אשר הוא מתפלל שמה
|
|
| 1472
|
מודה ומשבח ונותן תהלה
|
לאלהיו
|
ומתפלל
|
נכח פני
|
|
|
כדרכו לעשות. וישמעו האנשים וימהרו ויחושו
|
|
העלייה
|
.
|
| 1475~
|
בעליתו
|
לאלה[י]ו
|
נוכח
|
העליה
|
| 1330~
|
וימצו(ו)אוהו כורע
|
על ברכיו ארצה
|
ו(פ)כפיו
|
פרושות
|
השמים
|
כי שלש
|
פעמים
|
ביום היה דניאל מתפלל
|
לייי
|
| 1443
|
וימצאוהו כרוע
|
וכפיו
|
השמ[י]ם
|
פעמי'
|
ומודה לאלהיו
|
|
כי המתפלל
|
|
עם
|
י[י]יו
|
הוא מדבר
|
|
והקורא בספר
|
התורה
|
הכי י[י]יו
|
| 1472
|
ויעלו וימצאו אותו כורע
|
השמים
|
.
|
פעמים
|
כל ימיו
|
|
על י'י
|
י'י
|
.
|
אלהיו
|
| 1475~
|
|
.
|
אל ייו'
|
ייו'
|
תורה הכי ייו'
|
| 1330~
|
|
. ויהי
|
כבא
|
האנשים ביתה דניאל והוא מתפלל
|
|
לא
|
נ[י]ח(י)ת
|
מפניהם ולא
|
חדר
|
לבו לקול
|
שאונם
|
|
עד כלותו את
|
תפילתו
|
.
|
|
ויפלו
|
עליו כולם
|
ויאחזוהו ויוליכוהו אל המלך. ויהי כראות המלך את דניאל אחוז ביד
|
השרים
|
| 1443
|
מדבר עמו
|
|
וכן
|
יעשה דניאל וכה משפטו כל הימים
|
כבוא
|
ומודה
|
ניחת
|
נחרד
|
עליהם
|
פתאום
|
הכשדים
|
| 1472
|
.
|
כבא
|
לי'י
|
ומהלל ומודה
|
זע ולא
|
חל
|
חרד לבבו מקול
|
ולא פנה אליהם
|
תפלתו
|
ויהי ככלותו את תפלתו
|
עליו
|
השרים
|
| 1475~
|
וכה
|
לייו'
|
חת
|
| 1330~
|
ויחרד
|
חרדה גדולה
|
ויתמה
|
מאד
|
וידע כי
|
למענהו
|
אסרו
|
וקיימו את הדת
|
.
|
ויאמר
|
(ל)
|
המלך לשרים מה זאת עשיתם
|
לדניאל מה לכם ולו.
|
|
| 1443
|
המלך
|
לא
|
למענו
|
עשו
|
|
|
על דניאל
|
|
|
| 1472
|
|
וירע בעיניו
|
|
חרתו
|
את הקוק
|
.
|
|
|
|
| 1475~
|
ויתמה
|
|
|
החק
|
|
.
|
|
