חוק שירות לאומי-אזרחי מתוך

חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014

ס״ח תשע״ד, 380, 658; תשע״ו, 266; תשע״ז, 668; תשפ״ג, 562, 820.

שינוי התוספת לחוק: ק״ת תשפ״א, 701, 924.

תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

פרק ב׳: עקרונות השירות הלאומי–אזרחי

פרק ג׳: גוף מפעיל

פרק ד׳: הרשות לשירות לאומי–אזרחי וסמכויות פיקוח

פרק ה׳: תיקונים עקיפים

פרק ו׳: הוראות שונות

תוספת: תנאי השירות של משרת בשירות לאומי–אזרחי

פרק א׳: הגדרות

1.

הגדרות [תיקון: תשע״ז]

בחוק זה –

”אזור“ – כהגדרתו בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס״ז–2007;

”גוף מפעיל“ – גוף שהרשות אישרה לעניין הפעלת משרתים בשירות לאומי–אזרחי, לפי הוראות סעיף 14;

”הוועדה“ – ועדה מוועדות הכנסת, כפי שתקבע ועדת הכנסת לעניין חוק זה;

”חוק הגנת הסביבה“ – חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011;

”חוק שירות אזרחי“ – חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017;

”חוק שירות ביטחון“ – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;

”מיועד לשירות ביטחון“, ”פוקד“ ו”שירות סדיר“ – כהגדרתם בחוק שירות ביטחון;

”המנהל“ – המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי סעיף 19(ג);

”משרת בשירות לאומי–אזרחי“ – מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי לפי חוק זה;

”הרשות“ – הרשות לשירות לאומי–אזרחי שהוקמה לפי סעיף 19(א);

”רשות ציבורית“ –

(1)

הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;

(2)

לשכת נשיא המדינה;

(3)

בתי המשפט, בתי דין, לשכות ההוצאה לפועל וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין;

(4)

רשות מקומית;

(5)

המוסד לביטוח לאומי;

(6)

גוף אחר, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:

(א)

הוא ממלא תפקיד ציבורי;

(ב)

הוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(1) עד (7) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב];

(ג)

עיקר פעילותו בתחומי השירות האזרחי–חברתי המנויים בסעיף 3(א);

”שירות אזרחי–ביטחוני“ – שירות לאומי–אזרחי לפי סעיף 4;

”שירות אזרחי–חברתי“ – שירות לאומי–אזרחי לפי סעיף 3;

”שירות לאומי–אזרחי“ – שירות לפי חוק זה למי שהופנה על ידי פוקד לפי הוראות פרק ג׳1 לחוק שירות ביטחון;

”השר“ – חבר הממשלה, שהממשלה הסמיכה אותו לבצע חוק זה.

פרק ב׳: עקרונות השירות הלאומי–אזרחי

2.

אוכלוסיית היעד [תיקון: תשפ״ג]

(א)

רשאי לשרת בשירות לאומי־אזרחי מיועד לשירות ביטחון שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)

מלאו לו 21 שנים;

(2)

ניתן לו צו דחיית שירות, לפי הוראות פרק ג׳1 לחוק שירות ביטחון לפני פקיעתו ביום י״א בתמוז התשפ״ג (30 ביוני 2023);

(3)

הוא ביקש לשרת בשירות לאומי־אזרחי;

(4)

פוקד אישר את בקשתו לשרת בשירות לאומי־אזרחי, לאחר פניית הרשות אליו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).

(ב)

הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א)(3), תפנה הרשות לפוקד לקבלת אישורו לבקשה.

(ג)

התקבל אישור פוקד כאמור בסעיף קטן (ב), תפנה הרשות את המיועד לשירות ביטחון לגוף מפעיל לשם ביצוע שירות לאומי־אזרחי.

3.

שירות אזרחי–חברתי

(א)

שירות אזרחי–חברתי יהיה באחד מהתחומים או התפקידים המפורטים להלן, והכול בכפוף להוראות לפי חוק זה: ביטחון הפנים, הגנת העורף, בריאות, רווחה, חינוך, הגנת הסביבה, קליטת עלייה, סיוע לאזרחים ותיקים, בטיחות בדרכים, בטיחות הציבור, קידום התעסוקה, הסברה ממשלתית בעניין זכויות, חשיפת חומר ארכיוני בגנזך המדינה.

(ב)

שירות אזרחי–חברתי בתחום החינוך לא יבוצע אלא במוסד חינוך לילדים, ומספר המשרתים בשירות אזרחי–חברתי שהרשות תפנה לשירות בתחום זה לא יעלה על 300 בכל שנה; בסעיף קטן זה, ”מוסד חינוך“ ו”ילד“ – כהגדרתם בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949.

(ג)

לעניין גופים המנויים בפרטים (1) עד (5) בהגדרה ”רשות ציבורית“, יכול השירות האזרחי–חברתי להיות גם באחד מהתחומים האלה: אבטחת מידע, ייצוא ביטחוני, רכש ולוגיסטיקה ופניות ציבור בעניין זכויות.

4.

שירות אזרחי–ביטחוני

(א)

שירות אזרחי–ביטחוני יהיה באחד מהגופים המפורטים להלן, בכל תחום או תפקיד, והכול בכפוף להוראות לפי חוק זה:

(1)

יחידות הסמך של משרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה ותושביה;

(2)

משטרת ישראל;

(3)

שירות בתי הסוהר;

(4)

הרשות הארצית לכבאות והצלה;

(5)

הרשות להגנה על עדים;

(6)

המשטרה הירוקה ואגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה;

(7)

אגודת מגן דוד אדום שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950;

(8)

גופים בפריסה ארצית שעיקר עיסוקם בהצלת חיי אדם וגופים שעזרתם נדרשת באופן מיידי לזיהוי קורבנות אסון, שקבע השר, בצו, באישור הוועדה.

(ב)

תקופת השירות בגוף כאמור בסעיף קטן (א)(1) תהיה שנתיים; הוראות סעיפים 7, 8(ד) ופרט 4 בתוספת לא יחולו על שירות כאמור, ואולם הוראות בעניינים המוסדרים בסעיפים האמורים, ייקבעו בהוראות פנימיות על ידי ראש הגוף.

(ג)

(1)

מספר המשרתים שהרשות תפנה לשירות בגוף כאמור בסעיף קטן (א)(7) לא יעלה על 100 מדי שנה.

(2)

מספר המשרתים שהרשות תפנה לשירות בגופים כאמור בסעיף קטן (א)(8) לא יעלה על 100 מדי שנה.

5.

מיקום השירות הלאומי–אזרחי

(א)

שירות לאומי–אזרחי יהיה בישראל או באזור.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי לאשר לרשות ציבורית או לתאגיד שמתקיימים בהם התנאים האמורים בסעיף 14, לפי העניין, והגישו בקשה לכך, לשמש גוף מפעיל להפעלת משרתים בשירות לאומי–אזרחי מחוץ לישראל ולאזור (בסעיף זה – שירות בחו״ל), ובלבד שמצא כי מתקיימים כל אלה:

(1)

השירות בחו״ל יהיה בתחומים אלה: עזרה וסיוע לישראלים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, סיוע למעוניינים לעלות לישראל, סיוע לישראלים במצבי חירום והסברה ממשלתית;

(2)

הוכח להנחת דעתו כי השירות בחו״ל אינו גורע מהזכויות המוקנות למשרתים לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות בעניין דמי כלכלה, נסיעות למקום השירות, ביטוחים נדרשים, ומאיכות השירות;

(3)

השירות בחו״ל הוסדר עם המדינה שבה יבוצע, לרבות לעניין אשרות כניסה ושהייה למשרתים בשירות לאומי–אזרחי;

(4)

השירות בחו״ל לא יבוצע בצפון־אמריקה ובמערב־אירופה.

(ג)

בלי לגרוע מהוראות סעיף 16, הסכם בין הרשות ובין הגוף המפעיל לעניין שירות בחו״ל יכלול, בין השאר –

(1)

הוראות המחייבות את הגוף המפעיל לאפשר למנהל או מי מטעמו להיכנס בכל עת למקומות שבהם משרתים המשרתים בשירות בחו״ל ולדרוש מבעל תפקיד או עובד באותו מקום למסור לו ידיעה או מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו;

(2)

הוראות המחייבות את הגוף המפעיל לשאת בהוצאות נסיעותיו של המשרת בחו״ל, לרבות מישראל למקום השירות וממנו, ובהוצאות שיכונו במקום מגורים הולם בתקופת השירות;

(3)

הוראות המחייבות את הגוף המפעיל למנות אדם מטעמו במקום השירות שיהיה אחראי על המשרתים בשירות בחו״ל באותו מקום ועל הבטחתם של שמירת זכויותיהם ומילוי חובותיהם.

(ד)

מספר המשרתים שהרשות תפנה לשירות בחו״ל לא יעלה על 100 מדי שנה.

(ה)

המנהל יורה על אמות מידה שוויוניות לשיבוץ משרתים לשירות בחו״ל בגופים המפעילים שאושרו לכך לפי סעיף קטן (ב), בהתחשב, בין השאר, בהיקף פעילותם ובפריסתם ברחבי העולם.

(ו)

המנהל יורה על הכשרה שתינתן למשרתים בשירות בחו״ל, נוסף על ההכשרה לשירות הניתנת להם לפי סעיף 10.

(ז)

על אף האמור בסעיף 7, משרת בשירות בחו״ל ישרת 40 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים.

(ח)

השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין שירות בחו״ל, ובכלל זה בעניינים אלה:

(1)

הוראות לעניין מנגנוני הבדיקות, הבקרה והדיווח על הגוף המפעיל והמשרתים בו;

(2)

חובות הרשות לבצע פעולות להבטחת שמירת זכויותיהם של משרתים בשירות בחו״ל;

(3)

הוראות לעניין דמי הכלכלה, ההטבות ותנאי השירות שמשרתים בשירות בחו״ל יהיו זכאים להם; הוראות כאמור ייקבעו בהתחשב באופי השירות בחו״ל ובמקום השירות;

(4)

חובות, תשלומים והוראות מיוחדים הנובעים מהאופי המיוחד של השירות בחו״ל שיחולו על גופים מפעילים לפי סעיף זה.

6.

הוראות לעניין ביצוע השירות

(א)

שירות לאומי–אזרחי יבוצע אצל גוף מפעיל בלבד, בהסכמת המשרת בשירות לאומי–אזרחי והגוף המפעיל, ועל פי הפניה של הרשות.

(ב)

(1)

גוף מפעיל לא יציב משרת בשירות לאומי–אזרחי בתפקיד של עובד או כממלא מקום של עובדיו.

(2)

משרת בשירות לאומי–אזרחי לא ימלא את מקומם או את תפקידם של עובד הגוף המפעיל.

(3)

משרת בשירות לאומי–אזרחי יסייע לעובדי הגוף המפעיל במילוי תפקידם.

(4)

אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מגוף מפעיל להטיל על משרת בשירות לאומי–אזרחי מטלות הנתונות דרך כלל לעובדיו, או להסמיכו בסמכויות כאמור, ככל שניתנו למשרת בשירות לאומי–אזרחי בהתאם להוראות סעיף 9, לשם סיוע לעובדים במילוי תפקידם.

(ג)

(1)

בשירות הלאומי–אזרחי לא ייכללו מטלות ניקיון, למעט עבודות ברשות הרבים לשם שמירה על איכות הסביבה; אין בהוראה זו כדי למנוע שילוב משרתים בשירות לאומי–אזרחי בתורנות שגם עובדי הגוף המפעיל נוטלים בה חלק.

(2)

בשירות הלאומי–אזרחי לא ייכללו מטלות שעיקרן שירותי מזכירות אלא במקרים מיוחדים בלבד, שלדעת המנהל יש בהם תועלת ציבורית.

(ד)

גוף מפעיל לא ישמש, במישרין או בעקיפין, כמקום עבודה או כמקום לימודים של מי שמשרת אצלו בשירות לאומי–אזרחי; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין גוף או אדם הקשור לגוף מפעיל כאמור, כפי שקבע השר.

(ה)

משרת בשירות לאומי–אזרחי לא יעבוד בשעות השירות בעבודה המזכה בשכר, ולא ילמד בשעות השירות לימודים כלשהם, למעט לימודי הכשרה לשירות בהתאם לסעיפים 10 ו־11.

(ו)

משרת בשירות לאומי–אזרחי ימלא אחר הוראות הגוף המפעיל והוראות הרשות בכל תקופת שירותו, בכל הקשור לביצוע שירותו.

(ז)

(1)

על משרת בשירות לאומי–אזרחי בגוף מפעיל שהוא רשות ציבורית יחולו הוראות הדין החל על עובד באותה רשות ציבורית בכל הנוגע לסייגים בקרבת משפחה ולכללים בדבר ניגוד עניינים.

(2)

הרשות לא תפנה מיועד לשירות ביטחון לביצוע שירות לאומי–אזרחי בגוף מפעיל שאינו רשות ציבורית, אם קרוב משפחה שלו עובד באותו גוף מפעיל; ואולם המנהל רשאי לתת היתר להפעלת משרת בשירות לאומי–אזרחי בגוף מפעיל כאמור שקרוב משפחתו עובד בו, אם שוכנע כי ניתן למנוע את ניגוד העניינים העלול להיווצר בנסיבות העניין, וכי הפעלת המשרת בשירות לאומי–אזרחי לא תפגע בטוהר המידות, ורשאי הוא להתנות היתר כאמור בתנאים שיראה לנכון.

(3)

נודע לגוף מפעיל על קרבה משפחתית בין משרת בשירות לאומי–אזרחי שמשרת אצלו ובין עובד הגוף המפעיל, ידווח על כך לרשות.

(ח)

(1)

השר רשאי לקבוע תנאים ומגבלות נוספים לגבי התפקידים שיבצעו המשרתים בשירות לאומי–אזרחי; תנאים ומגבלות שיחולו על משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני בלבד, הנוגעים למאפיינים הייחודיים של הגוף המפעיל, ייקבעו בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, אם נקבע שר כאמור.

(2)

השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תפקידים נוספים שבהם לא יבוצע השירות הלאומי–אזרחי; תפקידים נוספים בגופים מפעילים בשירות האזרחי–ביטחוני בלבד, ייקבעו לאחר התייעצות עם השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, אם נקבע שר כאמור.

7.

מסגרת השירות והיקפו

(א)

(1)

משרת בשירות אזרחי–חברתי ישרת 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים או 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שלוש שנים.

(2)

משרת בשירות אזרחי–ביטחוני ישרת 36 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים.

(ב)

הופסק שירותו של משרת בגוף מפעיל לפני תום תקופת שירותו, ייחשב השירות ששירת עד הפסקת שירותו כחלק מתקופת השירות, והוא יוכל להשלים את תקופת השירות לפי סעיף זה בגוף מפעיל אחר.

8.

תנאי השירות [תיקון: תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ג־2]

(א)

בין המשרת בשירות לאומי–אזרחי ובין הגוף המפעיל והרשות לא יחולו יחסי עובד ומעביד.

(ב)

משרת בשירות לאומי–אזרחי לא יקבל שכר בעד השירות, ואולם הוא יהיה זכאי לדמי כלכלה בשיעורים שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר, בהתאם לסוג התפקיד ואופי השירות שלו ובהתאם למצבו המשפחתי, ובלבד ששיעור דמי הכלכלה לא יעלה על דמי קיום של חייל בשירות סדיר.

פורסמו תקנות שירות לאומי–אזרחי (דמי כלכלה והיקף ההשתתפות של גוף מפעיל), התשע״ד–2014.

(ג)

משרת בשירות לאומי–אזרחי זכאי למימון הוצאות הנסיעה בתחבורה ציבורית ממקום מגוריו למקום השירות וחזרה, וכן לתנאי שירות נוספים כמפורט בתוספת; השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

(ג1)

הרשות תשלם בעד משרת בשירות לאומי–אזרחי דמי ביטוח לאומי לפי פרק ט״ו לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, ודמי ביטוח בריאות לפי סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, למעט משרת שהמוסד לביטוח לאומי הודיע שאין לגביו חבות בדמי ביטוח כאמור, בתקופה שבה אין חבות כאמור.

(ד)

טרם הצבתו של משרת בשירות לאומי–אזרחי בגוף מפעיל, יבטיח המנהל את קיומם של תנאים המאפשרים למשרת שמירה על אורח חייו החרדי, ולשם כך ימנה עובד שיש לו רקע מתאים והיכרות עם אורח החיים החרדי, שתפקידו יהיה לבצע את הבדיקות הנדרשות להבטחת האמור, ולקבל תלונות ופניות הנוגעות לעניין.

(ה)

תניה הגורעת מתנאי השירות לפי סעיף זה, אין לה תוקף.

(ו)

בלי לגרוע מההוראות לפי סעיף זה, המנהל רשאי להורות על מקרים מיוחדים המצדיקים היעדרות של משרת בשירות לאומי–אזרחי במהלך שירותו.

(ז)

גוף מפעיל רשאי להחיל הוראות נוספות לעניין תנאי השירות של משרת בשירות לאומי–אזרחי, ובלבד שלא יהיה בהן כדי לגרוע מהוראות לפי סעיף 16 ומהסכם כאמור באותו סעיף.

(ח)

(1)

תשלומים המשולמים לפי חוק זה למשרת בשירות לאומי–אזרחי וכן תשלומים המשולמים על ידי משרד העלייה והקליטה למשרת בשירות לאומי־אזרחי שהוא עולה חדש לפי נוהלי המשרד, אינם ניתנים להעברה, לשיעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות הגיעים מהזכאי לתשלומים לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.

(2)

הוראות פסקה (1) יחולו גם על תשלומים כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 30 ימים מיום ששולמו.

(3)

אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותה של הרשות או של משרד העלייה והקליטה, לפי העניין, לקזז מהתשלומים כאמור באותה פסקה סכום שהמשרת בשירות לאומי–אזרחי חב לרשות או למשרד האמור, לפי העניין, לפי כללים שיקבע השר; כללים לעניין תשלומי משרד העלייה והקליטה ייקבעו לאחר התייעצות עם שר העלייה והקליטה.

(4)

השר רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על תשלומים למטרת קיום המשולמים למשרת בשירות לאומי–אזרחי ממשרד ממשלתי שאינו מנוי בפסקה (1); תקנות כאמור ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הממונה על המשרד הנוגע בדבר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

9.

סמכויות ודין משמעתי

(א)

למשרת בשירות אזרחי–ביטחוני במשטרת ישראל יהיו נתונות סמכויות של שוטר, בכפוף להוראות סעיף 49ח1 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971, ויחול עליו הדין המשמעתי החל על שוטר לפי אותו סעיף.

(ב)

למשרת בשירות אזרחי–ביטחוני בשירות בתי הסוהר יהיו נתונות סמכויות של סוהר, בכפוף להוראות סעיף 92א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971, ויחול עליו הדין המשמעתי החל על סוהר לפי אותו סעיף.

(ג)

למשרת בשירות אזרחי–ביטחוני ברשות הארצית לכבאות והצלה יהיו נתונות סמכויות של מתנדב, בכפוף להוראות סעיף 20א לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012, ויחול עליו הדין המשמעתי החל על מתנדב לפי אותו סעיף.

(ד)

השר להגנת הסביבה רשאי להסמיך משרת בשירות אזרחי–ביטחוני המשרת במשטרה הירוקה ובאגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, כמפקח, שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי סעיף 5 לחוק הגנת הסביבה, בכפוף להוראות פרק ג׳1 לחוק הגנת הסביבה, ויחול עליו הדין המשמעתי לפי אותו פרק.

(ה)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 6(ב) ו־(ג).

10.

הכשרה לשירות

(א)

משרת בשירות לאומי–אזרחי יעבור הכשרה מתאימה לשירות לפי הוראות סעיף זה (בחוק זה – הכשרה לשירות); הרשות אחראית למתן ההכשרה לשירות.

(ב)

המנהל יורה על תכניות הכשרה לשירות, בתחומים שיקבע השר, ורשאי הוא להורות על המועדים שבהם תועבר במהלך תקופת השירות.

(ג)

תקופת ההכשרה לשירות תיחשב חלק מתקופת השירות.

(ד)

השר רשאי לקבוע הוראות ותנאים לעניין ההכשרה לשירות, ובכלל זה הוראות לגבי השכלה, הכשרה מקצועית, ניסיון ועבר פלילי של העוסקים במתן ההכשרה, וכן הוראות לעניין המיתקנים, הכיתות והציוד הדרושים למתן ההכשרה.

11.

הכשרה מיוחדת

(א)

גוף מפעיל אשר מפעיל משרת בשירות לאומי–אזרחי בתפקידים הדורשים הכשרה מיוחדת, אחראי לכך שהוא יעבור את ההכשרה האמורה, נוסף על ההכשרה לשירות לפי סעיף 10.

(ב)

תקופת ההכשרה המיוחדת תיחשב חלק מתקופת השירות, למעט במקרים מיוחדים שיורה עליהם המנהל.

(ג)

לא ישרת משרת בשירות אזרחי–ביטחוני בתפקיד הדורש הפעלת סמכויות על פי דין, אלא אם כן הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו במסגרת שירותו והתקיימו בו תנאי הכשירות הדרושים למתן סמכויות כאמור, והכול לפי שיקול דעתו של הגוף המפעיל.

12.

אישור על השלמת השירות [תיקון: תשפ״ג]

מצא המנהל, לאחר קבלת חוות דעתו של הגוף המפעיל, כי משרת בשירות לאומי–אזרחי השלים את תקופת השירות בהתאם להוראות סעיף 7 ועמד בכל תנאי השירות לפי חוק זה –

(1)

ינפיק לו המנהל או מי שהוא הסמיך לכך תעודה המעידה על כך שהשלים את שירותו כאמור;

(2)

תודיע לו הרשות על הזכויות שיהיה זכאי להן עם השלמת שירותו;

(3)

הרשות תודיע לפוקד על השלמת שירותו של המשרת בשירות לאומי־אזרחי;

(4)

שר הביטחון יפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.

13.

פרסום בדבר זכויות לאחר השלמת השירות

הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את הזכויות שזכאי להן מי שהשלים שירות לאומי–אזרחי.

רשות השירות הלאומי–אזרחי מפרסמת רשימת הטבות לאחר שירות וכן רשימת זכויות והטבות למשרתי השירות הלאומי–אזרחי.

13א.

הפעלת משרתים בשירות לאומי–אזרחי בשל החלטה על שעת חירום [תיקון: תשע״ז]

הוראות סעיף 20 לחוק שירות אזרחי, לעניין הפעלת מתנדבים בשל החלטה על שעת חירום, יחולו גם לעניין הפעלת משרתים בשירות לאומי–אזרחי, בשינויים המחויבים.

פרק ג׳: גוף מפעיל

14.

אישור גוף מפעיל

(א)

המבקש לשמש גוף מפעיל יגיש לרשות בקשה לאישור לפי הוראות שיקבע השר.

(ב)

רשאים להגיש בקשה לשמש גוף מפעיל –

(1)

רשות ציבורית;

(2)

תאגיד שחברים בו שבעה חברים לפחות שרובם אינם קרובי משפחה או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובי משפחה, שהתאגד בישראל ומקיים את הוראות הדין התאגידי החל עליו, והקיים ופועל למטרה ציבורית, ונכסיו והכנסותיו משמשים להשגת אותה מטרה בלבד; לעניין זה יראו מי שהגיש אישור כי הוא מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, כאילו עמד בתנאי פסקה זו.

(ג)

המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת אישור גוף מפעיל לרשות ציבורית, אם היא מהרשויות המנויות בסעיף 4, וכמפורט באותו סעיף, או שהפעילות שיבצעו אצלה המשרתים בשירות לאומי–אזרחי תהיה בתחומים המפורטים בסעיף 3; אישור גוף מפעיל לרשות ציבורית המנויה בפסקה (1) להגדרה ”רשות ציבורית“, יינתן לפי כללים שיורה המנהל בהסכמת נציב שירות המדינה.

(ד)

המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת אישור גוף מפעיל לתאגיד כאמור בסעיף קטן (ב)(2), אם מצא כי מתקיימים בו כל אלה:

(1)

עיקר פעילותו היא באחד או יותר מהתחומים המפורטים בסעיף 3, והפעילות שיבצעו אצלו המשרתים בשירות לאומי–אזרחי תהיה בתחומים כאמור;

(2)

הוא היה פעיל בתחום שלגביו ביקש את האישור לפחות שנתיים לפני הגשת הבקשה;

(3)

הוא התחייב כי הוא מקיים את הוראות הדין התאגידי החל עליו, ואת הוראות הדין החל עליו לפי תחום השירות שבו הוא פועל;

(4)

אין במטרותיו או במעשיו של מבקש האישור משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל או הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור;

(5)

הוא אינו מפלגה, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992;

(6)

הוא הצהיר כי אינו עוסק ולא יעסוק בפעילות שיש בה משום תעמולת בחירות או פעילות בעלת אופי פוליטי־מפלגתי.

(ה)

השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לאישור גוף מפעיל, לשם הבטחת ביצוע השירות באופן מיטבי ושמירת טובת המשרתים בשירות הלאומי–אזרחי, בהתחשב, בין השאר, בסוגו, בתחום שירותו ובהוראות הדין החלות על גוף מפעיל לפי תחומי השירות שבהם הוא פועל ובכלל זה בעניינים אלה:

(1)

היחס בין היקף הפעילות בתחומי השירות כאמור בסעיף 3 לבין כלל הפעילות הציבורית של הגוף המפעיל;

(2)

מספר המועסקים בגוף המפעיל, מספר הפעילים בו ומספר מקבלי השירות ממנו;

(3)

שכרם של נושאי משרה בגוף המפעיל, בהתחשב במאפייניו, לרבות המחזור הכספי שלו והיקף מקבלי השירות ממנו;

(4)

מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי שגוף מפעיל רשאי להפעיל.

(ו)

המנהל רשאי לתת אישור גוף מפעיל לפי סעיף זה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של האישור לתקופות נוספות, והכול בכפוף להוראות סעיף 36.

(ז)

גוף מפעיל יודיע למנהל, בכתב, על כל שינוי שחל בפרט מהפרטים שמסר לו לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.

15.

תנאים נוספים לפעילות גוף מפעיל

(א)

מצא המנהל, בכל עת, כי יש צורך להורות על תנאים נוספים לפעילותו של גוף מפעיל לשם הבטחת ביצוע השירות באופן מיטבי ולשם הבטחת טובת המשרתים בשירות לאומי–אזרחי, רשאי הוא להתנות תנאים כאמור ולהורות על קיומם בתקופת תוקפו של האישור, כולה או חלקה, וכן רשאי הוא, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי נסיבות, לגרוע מאותם תנאים או לשנותם.

(ב)

לעניין גוף מפעיל בשירות אזרחי–ביטחוני, לא יקבע המנהל תנאים כאמור בסעיף קטן (א), הנוגעים למאפיינים הייחודיים של אותו גוף, אלא לאחר התייעצות עם ראש הגוף המפעיל.

16.

חובות גוף מפעיל

(א)

גוף מפעיל יפעיל את המשרתים בשירות לאומי–אזרחי אצלו וימלא את חובותיו כלפיהם, לפי הוראות חוק זה ובהתאם להסכם שייחתם בינו ובין הרשות; הוראות מיוחדות לעניין הסכם עם גוף מפעיל שמשרתים בו משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני ייקבעו בהתייעצות עם השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, אם נקבע שר כאמור.

(ב)

השר, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע הוראות לעניין היקף חובת ההשתתפות של גופים מפעילים בעלות הפעלת משרתים בשירות לאומי–אזרחי אצלם והדרכים למימוש חובת ההשתתפות, ובלבד שהיקף ההשתתפות שייקבע כאמור לא יפחת מ־15% ולא יעלה על 40% מעלות הפעלה ממוצעת של משרת בהתאם לסוג הגוף המפעיל ולסוג השירות, ורשאי הוא לקבוע שיעורי השתתפות שונים לסוגי גופים מפעילים שונים וסוגי שירות שונים המפורטים להלן:

(1)

רשות ציבורית המנויה בפסקאות (1) עד (5) להגדרה ”רשות ציבורית“ שמתקיים בה אחד מאלה:

(א)

היא מפעילה משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני;

(ב)

היא מפעילה משרתים בשירות אזרחי–חברתי;

(2)

רשות ציבורית המנויה בפסקה (6) להגדרה ”רשות ציבורית“ או גוף מפעיל שאינו רשות ציבורית, שמתקיים בהם אחד מאלה:

(א)

הם מפעילים משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני;

(ב)

הם מפעילים משרתים בשירות אזרחי–חברתי.

פורסמו תקנות שירות לאומי–אזרחי (דמי כלכלה והיקף ההשתתפות של גוף מפעיל), התשע״ד–2014.

(ג)

גוף מפעיל המפעיל אצלו משרתים בשירות בחו״ל יישא במלוא עלות הפעלתם.

(ד)

ההסכם יכלול הוראות לעניין רישום נוכחות של המשרתים בשירות לאומי–אזרחי.

17.

ביטול או התליה של אישור גוף מפעיל

(א)

המנהל רשאי לבטל אישור גוף מפעיל או להתלותו, לאחר שנתן לגוף המפעיל הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא שהתקיים אחד מאלה:

(1)

הגוף המפעיל הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;

(2)

חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן האישור לפי סעיף 14;

(3)

הופר תנאי מהתנאים הנוספים שהמנהל הורה עליהם לפי סעיף 15;

(4)

הגוף המפעיל פיטר עובד מעובדיו והפעיל במקומו משרת בשירות לאומי–אזרחי, בניגוד להוראות סעיף 6(ב);

(5)

האישור ניתן על בסיס מידע כוזב או שגוי.

(ב)

המנהל לא יבטל אישור ולא יתלה אותו לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3), אלא לאחר שדרש מהגוף המפעיל לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים, כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך התקופה שהורה עליהם, והגוף המפעיל לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים.

(ג)

גוף מפעיל שבכוונתו להפסיק את פעילותו יודיע על כך למנהל חודש מראש.

18.

פרסום רשימת הגופים המפעילים

המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, אחת לשנה במהלך חודש דצמבר, את רשימת הגופים המפעילים, את תחום השירות של כל גוף מפעיל ואת מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי שהפעיל בשנה שקדמה למועד הדיווח.

רשות השירות הלאומי–אזרחי מפרסמת את רשימת הגופים המפעילים.

פרק ד׳: הרשות לשירות לאומי–אזרחי וסמכויות פיקוח

19.

הרשות לשירות לאומי–אזרחי [תיקון: תשע״ז]

(א)

מוקמת בזה הרשות לשירות לאומי–אזרחי, שתהיה אחראית על הפעלת השירות הלאומי–אזרחי על פי הוראות חוק זה ותפעל במשרדו של השר.

(ב)

הרשות תפעל בהתאם להחלטות השר ולפי מדיניות הממשלה, והכול לפי הוראות חוק זה.

(ג)

הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, מנהל לרשות, שיהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות.

(ד)

המנהל יהיה עובד המדינה ויהיה כפוף במישרין לשר.

(ה)

עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות המנהל ובפיקוחו.

(ו)

הוראות סעיפים 23 עד 28 לחוק שירות אזרחי יחולו לעניין הרשות ולעניין המשרתים בשירות לאומי–אזרחי, בשינויים המחויבים, והוראות פרק ה׳ לחוק האמור לעניין המועצה כהגדרתה באותו חוק יחולו גם לעניין חוק זה.

20.

הסמכת מפקחים

(א)

השר רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא יוסמך מפקח אלא אם כן התקיימו לגביו כל אלה:

(1)

הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש כמפקח;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

(ב)

שמות המפקחים שהוסמכו לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.

21.

סמכויות פיקוח

(א)

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לרבות לעניין אופי השירות הלאומי–אזרחי ואיכותו, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה –

(1)

לדרוש מבעל תפקיד או עובד בגוף מפעיל וממשרת בשירות לאומי–אזרחי, למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו; בסעיף זה, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

(2)

להיכנס למשרדי כל גוף מפעיל ולמקומות שמשרתים בהם משרתים בשירות לאומי–אזרחי; ואולם אם המקומות האמורים משמשים למגורים, לא ייכנס אליהם המפקח אלא במועד סביר שתואם עם מנהל המקום, ובהעדר מנהל כאמור – עם כל דיירי המקום, או על פי צו של בית משפט.

(ב)

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:

(1)

הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2)

יש בידו תעודה החתומה בידי המנהל המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

(ג)

מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה.

(ד)

מפקח מוסמך להפעיל את הסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה גם באזור.

22.

הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון [תיקון: תשע״ז]

(א)

על אף האמור בסעיף 21, מפקח יפעיל את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון בהתאם להוראות סעיף זה.

(ב)

לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל את כללי אבטחת המידע האמורים.

(ג)

קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)

כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;

(2)

מתרחשת במקום פעילות עוינת;

(3)

מתקיימת במיתקן פעילות שהמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל;

קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור, יודיע על כך לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל, ויקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.

(ד)

מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני; ואולם –

(1)

קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל;

(2)

גוף ביטחוני ישמור מסמך, הדרוש למפקח לשם מילוי תפקידו, במקום שייועד לשם כך במיתקן המוחזק בידי אותו הגוף ויהיה נגיש למפקח או לעובד הרשות שנקבע כאמור בפסקה (1), לפי העניין;

(3)

קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת, והוא יישמר במקום כאמור בפסקה (2).

(ה)

קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או לעובד הרשות כאמור בסעיף קטן (ד)(1), ובלבד שיידע את המפקח או העובד כאמור בכך שהשמיט מידע.

(ו)

השר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל על אופן יישום סעיף זה במערכת הביטחון, בשים לב לטעמים של ביטחון המדינה, שלום הציבור וביטחונו; נוהל ראשון לפי סעיף קטן זה ייקבע בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.

(ז)

בסעיף זה –

”גוף ביטחוני“ – גוף מהגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“;

”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002;

”מערכת הביטחון“ – משרד הביטחון, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;

”קצין בכיר“ ו”קצין מוסמך“ – כהגדרתם בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה, לפי העניין;

”השר הממונה“ – ראש הממשלה, שר הביטחון, או השר לביטחון הפנים, לפי העניין.

23.

הפסקת שירות

(א)

לא מילא משרת בשירות לאומי–אזרחי אחר ההוראות לפי חוק זה או אחר הוראות הגוף המפעיל הנוגעות לשירותו, רשאי המנהל, לאחר שקיבל את חוות דעתו של הגוף המפעיל, להפסיק את שירותו של המשרת בשירות לאומי–אזרחי או שלא להעניק לו אישור על השלמת שירותו כאמור בסעיף 12, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)

המשרת בשירות לאומי–אזרחי זומן לשימוע לבחינת הפסקת שירותו או אי־מתן אישור על השלמת השירות כאמור;

(2)

הנימוקים להפסקת השירות או לאי־מתן האישור הועברו למשרת בשירות לאומי–אזרחי שבעה ימים לפחות לפני מועד השימוע שנקבע כאמור בפסקה (1).

(ב)

המנהל יודיע לפוקד בתוך שבעה ימים מיום שהתקיים אחד מאלה:

(1)

הוא נוכח כי אין באפשרות הרשות למצוא גוף מפעיל שאצלו יבצע מיועד לשירות ביטחון שירות לאומי–אזרחי;

(2)

שירותו של משרת בשירות לאומי–אזרחי הופסק כאמור בסעיף קטן (א);

(3)

שירותו של משרת בשירות לאומי–אזרחי הופסק לפני תום תקופת שירותו והמנהל נוכח כי אין באפשרות הרשות למצוא גוף מפעיל אחר שהמיועד לשירות ביטחון יבצע אצלו שירות לאומי–אזרחי.

(ג)

על מיועד לשירות ביטחון או משרת בשירות לאומי–אזרחי, לפי העניין, שהתקיימה לגביו אחת הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (ב) יחולו, לפי העניין, הוראות סעיף 26ח(ב) או 26י(ב) לחוק שירות ביטחון.

פרק ה׳: תיקונים עקיפים

24.

הנוסח שולב בחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963.

25.

הנוסח שולב בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971.

26.

הנוסח שולב בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971.

27.

הנוסח שולב בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994.

28.

הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.

29.

הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.

30.

הנוסח שולב בחוק המשטרה, התשס״ו–2006.

31.

הנוסח שולב בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011.

32.

הנוסח שולב בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012.

פרק ו׳: הוראות שונות

33.

מניעת פגיעה במעמדה של אישה

לא ייפגע מעמדה או שילובה של אישה, בשל שירותם של משרתים בשירות לאומי–אזרחי לפי חוק זה.

34.

ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

פורסמו תקנות שירות לאומי–אזרחי, התשע״ו–2016.

35.

דיווח לכנסת

השר ידווח, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח, בעניינים אלה:

(1)

מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי לפי תחומי פעילותם, ובכלל זה מספר המשרתים בשירות אזרחי–ביטחוני ומספר המשרתים בשירות אזרחי–חברתי;

(2)

סדרי הפיקוח על מילוי חובת השירות הלאומי–אזרחי;

(3)

נתונים בהשוואה לשנים קודמות;

(4)

השפעת יישומן של הוראות חוק זה בדבר שילוב משרתים בשירות לאומי–אזרחי בפעילות גופים מפעילים, בכל הנוגע למעמדן, לכבודן ולשילובן של נשים; דיווח כאמור בפסקה זו יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת.

36.

תוקף [תיקון: תשע״ו, תשפ״ג]

(א)

חוק זה יעמוד בתוקף עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024) (בסעיף זה – מועד הפקיעה).

(ב)

הוראות חוק זה יוסיפו לחול אף לאחר מועד הפקיעה על מי שהחל את שירותו לפי חוק זה לפני מועד הפקיעה ועל הגוף המפעיל שאצלו הוא משרת, עד תום שירותו.

37.

הוראות מעבר

(א)

מינהלת השירות האזרחי–לאומי שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מס׳ 2295 מיום ה׳ באלול התשס״ז (19 באוגוסט 2007), יראו אותה כרשות שהוקמה לפי סעיף 19.

(ב)

ראש מינהלת השירות האזרחי–לאומי שכיהן ערב תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), בהתאם להחלטת ממשלה מס׳ 1761 מיום כ״ד בסיוון התש״ע (6 ביוני 2010), יראו אותו כמי שמונה למנהל לפי סעיף 19(ג).

(ג)

עובדי מינהלת השירות האזרחי–לאומי ששימשו בתפקידם ערב יום התחילה, יראו אותם כעובדי הרשות, ואלה מהם שהיו עובדי המדינה ערב יום התחילה יהיו עובדי המדינה גם לאחר יום התחילה.

(ד)

על אף האמור בסעיף 14, מפעיל שהופנו אליו מיועדים לשירות ביטחון לשירות אזרחי ערב יום התחילה בהתאם להוראות לפי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002 (להלן – חוק דחיית שירות), יראו אותו כגוף שאושר כגוף מפעיל לפי הסעיף האמור עד תום שנתיים מיום התחילה, ויחולו עליו שאר הוראות חוק זה לתקופה זו.

(ה)

מי שהחל לשרת לפני יום התחילה בשירות אזרחי לפי חוק דחיית שירות או בשירות אזרחי משמר בהתאם להחלטת הממשלה מס׳ 5275 מיום כ״ה בכסלו התשע״ג (9 בדצמבר 2012), יחולו לגבי שירותו ההוראות לפי חוק דחיית שירות שחלו על שירות אזרחי לפי אותו חוק ערב פקיעתו.

(ו)

מי שהחל לשרת בשירות לאומי–אזרחי שאינו שירות אזרחי–ביטחוני, בתקופה שמיום התחילה עד יום ב׳ בתמוז התשע״ד (30 ביוני 2014), יחולו עליו הוראות חוק זה, בשינויים אלה:

(1)

במקום תקופת השירות והיקף השירות כאמור בסעיף 7(א)(1), הוא ישרת 40 שעות שבועיות בממוצע במשך שנה או 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים;

(2)

במקום דמי הכלכלה לפי סעיף 8(ב), ישולמו לו דמי כלכלה בהתאם להוראות תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי), התשס״ז–2007, כנוסחן ערב פקיעתו של חוק דחיית שירות.

תוספת

(סעיף 8(ג))

תנאי השירות של משרת בשירות לאומי–אזרחי

1.

(א)

משרת בשירות לאומי–אזרחי זכאי ל־20 ימי חופשה לכל שנת שירות, שייחשבו חלק מהשירות, ומשרת בשירות לאומי–אזרחי המשרת פחות מחמישה ימים בשבוע, זכאי לימי חופשה באופן יחסי למספר ימי השירות השבועיים שלו.

(ב)

מועדי החופשה ייקבעו בידי הגוף המפעיל; בקביעתו כאמור יתחשב הגוף המפעיל, ככל האפשר, ברצון המשרת בשירות הלאומי–אזרחי.

2.

(א)

בלי לגרוע מהוראות פרט 1, משרת בשירות לאומי–אזרחי זכאי לתשעה ימי חופשה בחגים, שיכללו את מועדי ישראל כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, ואת יום העצמאות.

(ב)

משרת בשירות לאומי–אזרחי זכאי לזכויות כפי שהיו ניתנות לו אילו היה עובד, לעניין היעדרות בתשלום מתעסוקה ביום בחירות לפי סעיף 10 לחוק־יסוד: הכנסת, וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לפי סעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963.

3.

משרת בשירות לאומי–אזרחי זכאי להיעדר מהשירות עקב מחלה, על פי אישור רפואי, עד 20 ימים בשנת שירות; ואולם המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לאשר למשרת בשירות לאומי–אזרחי להיעדר מהשירות עקב מחלה, מעבר ל־20 הימים האמורים אם מצא כי יש הצדקה מיוחדת לכך, ובלבד שתקופת ההיעדרות הכוללת לא תעלה על 90 ימים, והוא רשאי לדרוש מהמשרת חוות דעת רפואית נוספת או להיוועץ ברופא מטעמו ולהתחשב במשך ההיעדרות ביחס למשך השירות בפועל.

4.

(א)

משרת בשירות לאומי–אזרחי זכאי להפסקה בת חצי שעה במהלך יום שירות, וכן להפסקה לשם תפילה במהלך היום בהתאם לדרישות דתו.

(ב)

משרת בשירות לאומי–אזרחי זכאי להפסקה בת 12 שעות לפחות בין יום שירות אחד למשנהו.

(ג)

בגוף מפעיל שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951, חל עליו, והפועל במשמרות, משרת בשירות לאומי–אזרחי לא ישרת בלילה יותר משבוע אחד בתקופה של שלושה שבועות; לעניין זה, ”שירות בלילה“ – שירות ששתי שעות ממנו, לפחות, הן בין השעות 22:00 ל־06:00; הוראות פרט משנה זה לא יחולו על משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני.

5.

משרת בשירות לאומי–אזרחי לא יופעל במנוחה השבועית כמשמעותה בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951, אלא אם כן הגוף המפעיל מחזיק בהיתר כללי להעסקת עובדים במנוחה השבועית.

6.

ההוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970, יחולו, בשינויים המחויבים, על גוף מפעיל, בנוגע למשרתים בשירות לאומי–אזרחי.

7.

משרת בשירות לאומי–אזרחי יקבל מידע והכשרה למניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע, בהתאם להוראות לפי סעיף 8ה לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954.

8.

[תיקון: ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2]

(פקע).

התקבל בכנסת ביום י׳ באדר ב׳ התשע״ד (12 במרס 2014).