חוק לימוד חובה
חוק לימוד חובה מתוך 
חוק לימוד חובה, תש״ט–1949
ס״ח תש״ט, 287; תש״י, 126, 314; תשי״ג, 106, 140; תשי״ד, 2, 178, VIII; תשכ״ט, 33, 176, 178; תשל״א, 146; תשל״ב, 102, 122; תשל״ו, 99; תשל״ח, 128, 144, 146; תש״ם, 162, 162; תשמ״א, 65; תשמ״ב, 273; תשמ״ד, 160; תשמ״ה, 7, 57, 112, 164; תשמ״ו, 245; תשמ״ז, 105; תשמ״ח, 72, 118; תש״ן, 134; תשנ״א, 156; תשנ״ב, 41, 79; תשנ״ד, 50, 244, 245; תשנ״ו, 163; תשנ״ח, 92; תשנ״ט, 65; תשס״א, 42, 401, 517; תשס״ב, 475; תשס״ד, 313, 425; תשס״ו, 127; תשס״ז, 387, 392; תשס״ח, 121, 200, 749; תשס״ט, 195; תשע״א, 192; תשע״ג, 104, 116; תשע״ד, 331; תשע״ו, 1083, 1157; תשע״ז, 317, 318.
תוכן עניינים
פרק ראשון: פירושים
פירושים [תיקון: תשי״ג־2, תשכ״ט־2, תשכ״ט־3, תשל״ח, תשמ״ד, תשס״ז־2]
בחוק זה –
”שר“ פירושו – שר החינוך והתרבות.
”רשות חינוך מקומית“ פירושה –
(א)
לגבי תחום שיפוטה של רשות מקומית – אותה רשות מקומית; אולם רשאי השר לקבוע בצו שפורסם ברשומות, כי אדם או חבר־בני־אדם, המקיימים מוסד חינוך לגילאי לימוד חובה בתחום מועצה אזורית, יהיו רשות חינוך מקומית נפרדת לגבי שטח המוסד שיוגדר בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים, ולאחר שנתן למועצה האזורית הזדמנות לטעון טענותיה;
(ב)
לגבי מושב, קבוצה או קיבוץ – ועד המושב, או מזכירות הקבוצה או הקיבוץ, לפי הענין; ושטח המושב, הקבוצה או הקיבוץ הוא תחום השיפוט של הועדה או המזכירות, לפי הענין;
(ג)
לגבי שטח אחר – ועד שהוכר, או אדם שנתמנה, על ידי השר, בצו שפורסם ברשומות, כרשות חינוך מקומית בשטח שתואר בצו; ואותו שטח הוא תחום השיפוט של אותו ועד או של אותו אדם, לפי הענין.
”ילד“ פירושו – אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ־3 עד 13 ועד בכלל.
”נער“ פירושו – אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ־14 עד 17.
”הורים“ של ילד או של נער כוללים את אפוטרופסו של הילד או של הנער, וכל אדם שהילד או הנער נמצא ברשותו, בפיקוחו או בהשגחתו.
”נותן עבודה“ פירושו – אדם המעסיק ילד או נער בכל עבודה שהיא, בין בשכר ובין שלא בשכר.
”חינוך בגן־ילדים“ – פירושו חינוך הניתן בגן־ילדים, לרבות גן במעון ילדים, לילדים בגיל 3 עד 5 ועד בכלל.
”חינוך חובה“ פירושו – לימוד המיועד לילדים ולנערים והניתן בחמש עשרה שנות לימוד, מהן שלוש בגן ילדים בגיל 3 עד 5 ועד בכלל ושתים עשרה שנות לימוד, בכיתות א׳ עד י״ב, לילדים ולנערים.
”מוסד חינוך“ פירושו – מוסד ללימוד שיטתי לילדים או לנערים.
”מוסד חינוך לילדים“ פירושו – מוסד חינוך לחינוך חובה לילדים.
”מוסד חינוך לנערים“ – מוסד חינוך לחינוך חובה לנערים.
”מוסד חינוך לנערים עובדים“ – מוסד חינוך ללימודי ערב לנערים עובדים.
”מוסד חינוך רשמי“ פירושו – מוסד חינוך מוחזק על ידי המדינה, או על ידי רשות חינוך מקומית, או על ידי רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, או על ידי המדינה ורשות חינוך מקומית, או על ידי המדינה ורשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, ואשר השר הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, שהוא מוסד חינוך רשמי לצורך חוק זה.
”מוסד חינוך מוכר“ פירושו –
(א)
כל מוסד חינוך רשמי;
(ב)
כל מוסד חינוך אחר שהשר הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, שהוא מוסד חינוך מוכר לצורך חוק זה.
רשות חינוך מקומית – תאגיד [תיקון: תשכ״ט־3]
רשות חינוך מקומית שאיננה רשות מקומית תהיה תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית בתחום תפקידיה.
פרק שני: לימוד חובה
לימוד חובה לילדים ולנערים [תיקון: תשכ״ט־2, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח, תשס״ז־2]
(א)
לימוד חובה יקיף כל ילד וכל נער.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
ילד שלימוד חובה חל עליו נקרא בחוק זה ”ילד בגיל לימוד חובה“; ונער שלימוד חובה חל עליו נקרא בחוק זה ”נער בגיל לימוד חובה“.
חניכות כלימוד חובה [תיקון: תשכ״ט־2, תשס״ז־2]
(א)
חניכות של נער החל בגיל 15 על פי חוק החניכות, תשי״ג–1953, בתנאים שייקבעו בתקנות שיותקנו על ידי השר בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת – תיחשב כלימוד חובה לענין חוק זה.
(ב)
השר יקבע בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה תכנית חובה של לימודים עיוניים לחניכות כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
תכנית הלימודים העיוניים לפי סעיף קטן (ב) תהיה ממלכתית או ממלכתית דתית, ותכנית ממלכתית דתית תיקבע לאחר התייעצות במועצה לחינוך ממלכתי דתי שהוקמה לפי סעיף 13 לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953.
חובת רישום [תיקון: תשי״ג־2, תשכ״ט־2, תשל״ח, תשס״ז־2, תשע״ו־2]
(א)
הורים של ילד בגיל 3 עד 5 חייבים, כל אחד מהם, לרשמו, במועד ובאופן שנקבע בתקנות, ברשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הילד. רשמו אחד מהם – השני פטור.
(אא)
הורים של ילד בגיל 6 ומעלה או של נער בגיל לימוד חובה חייבים, כל אחד מהם, לרשום את הילד או את הנער, כמפורט בסעיף־קטן (ב), במוסד חינוך או ברשות חינוך מקומית כאמור בסעיפים 20 ו־21 לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953. רשם אחד מהם את הילד או את הנער – השני פטור.
(ב)
לפי סעיפים קטנים (א) ו־(אא) יש לרשום –
(1)
(בוטלה);
(2)
ילד שבראשית שנת הלימודים תשי״ד או בראשית כל שנת לימודים שלאחריה יהיה בגיל 6 – במועד שנקבע בתקנות;
(3)
ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה שהגיע לארץ כעולה – תוך שלושים יום מיום העליה;
(4)
ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה שהעתיק את מקום מגוריו מתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחת לתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחרת – תוך שלושים יום מהיום בו העתיק הילד או הנער את מקום מגוריו;
(5)
ילד בגיל לימוד חובה, או נער בגיל לימוד חובה, הגר בתחומה של רשות חינוך מקומית שאין בה מוסד חינוך רשמי ואותה רשות הודיעה, באופן שנקבע בתקנות, כי היא עומדת לפתוח מוסד כזה – תוך שלושים יום מיום ההודעה.
(ג)
(1)
נותן עבודה המקבל לעבודה נער בגיל 15 ומעלה חייב להודיע על כך בכתב, תוך שבעה ימים מיום קבלת הנער לעבודה, לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער.
(2)
נותן עבודה המפסיק עבודתו של נער בגיל 15 ומעלה חייב להודיע על כך בכתב, תוך שבעה ימים מיום הפסקת העבודה, לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער.
(3)
(בוטלה).
(ד)
(בוטל).
(ה)
סעיף קטן (ג) לא יחול לגבי נער כאמור –
(1)
שסיים את לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י״ב;
(2)
(בוטלה);
(3)
שהוא חניך לפי חוק החניכות, תשי״ג–1953.
(ו)
העובר על הוראות סעיף קטן (א), (ב) או (ג) – דינו מאסר עד ארבעה עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד; אך אם הילד או הנער שביחס אליו נעברה העבירה מועסק בעבודה, דין העובר – מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות או שני העונשים כאחד.
(ז)
(בוטל).
סמכויות השר בקשר לרישום [תיקון: תש״י]
(א)
לא התחילה רשות חינוך מקומית מסויימת לערוך רישום לפי חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, תוך עשרה ימים מהמועד שנקבע לכך, או שהיה לשר יסוד להניח שאין בדעתה או ביכלתה לערוך רישום כאמור – רשאי הוא לצוות, בצו שיפורסם בדרך הנראית לו, שאותה רשות חינוך מקומית לא תערוך עוד רישום כאמור, ושהרישום ייערך על ידי מי שהשר יקבע, ובמועד ובאופן שהשר יקבע.
(ב)
היה לשר יסוד להניח שרישום, או רישום מחדש, שנערך על ידי רשות חינוך מקומית מסויימת, נערך שלא בהתאם לחוק זה ולתקנות שהותקנו על פיו – רשאי הוא, בצו שיובא לידיעת הנוגעים בדבר בדרך הנראית לו, לבטל אותו רישום, ולצוות שהרישום ייערך מחדש –
(1)
על ידי רשות החינוך המקומית – במועד שהשר יקבע; או
(2)
על ידי מי שהשר יקבע – במועד ובאופן שהשר יקבע.
(ג)
ניתן צו לפי סעיף זה לגבי רישום מסויים – חייב כל מי שחובת אותו רישום חלה עליו לפי סעיף 3, למלא אותה חובה במועד ובאופן שהשר קבע לעריכת הרישום.
(ד)
רישום שנערך שלא על ידי רשות חינוך מקומית, בתוקף צו שניתן לפי סעיף זה – תישא רשות החינוך המקומית בהוצאותיו, שייגבו ממנה בדרך שהשר יקבע; ותעודה חתומה בידי השר הקובעת את סכום ההוצאות האמורות תשמש ראיה חותכת לכך.
[תיקון: תשנ״א, תשס״א]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ב־2, תשס״א]
(בוטל).
חובת לימוד סדיר [תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ח, תשס״ז־2]
(א)
הורים של ילד בגיל לימוד חובה, או של נער בגיל לימוד חובה חייבים, כל אחד מהם, לדאוג לכך שהילד או הנער ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר.
(ב)
(1)
לא למד ילד או נער עד גיל 15 באופן סדיר במוסד חינוך מוכר, דינו של כל אחד מהוריו מאסר שני חדשים או קנס אלף לירות, זולת אם הוכיח מעל לכל ספק סביר שעשה כמיטב יכולתו כדי שהילד או הנער ילמד כאמור.
(2)
לא יובא אדם לדין לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שמנהל מוסד החינוך המוכר בו רשום הילד או הנער שלח לו בדואר רשום הודעה בכתב שהילד או הנער לא למד כאמור, ואף לאחר משלוח ההודעה לא למד הילד או הנער, כאמור, בזמן מן הזמנים; ולא יובא אדם לדין לפי סעיף קטן זה אלא לאחר שעברו שבעה ימים מיום משלוח ההודעה.
(3)
בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה ישמע בכל מקרה את חוות דעתו של עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996 או את חוות דעתו של קצין ביקור סדיר, וכן במידת האפשר את חוות דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד; לענין פסקה זו, ”קצין ביקור סדיר“ – עובד המדינה או עובד רשות מקומית ששר החינוך והתרבות הסמיכו לענין זה.
(ג)
(1)
נותן עבודה המעסיק ילד בגיל לימוד חובה, או נער בגיל לימוד חובה אשר טרם סיים את החינוך היסודי, חייב לשחרר את הילד או את הנער מהעבודה, בלי לנכות משכרו, בימים ובשעות המיועדים ללימוד הילד או הנער, הכל כפי שייקבע בתקנות.
(2)
נותן עבודה שעבר על הוראות סעיף קטן זה, דינו –
(I)
על עבירה ראשונה – מאסר עד ארבעה עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד;
(II)
על עבירה נוספת – מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות או שני הענשים כאחד.
(3)
בית־משפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה, ישמע בכל מקרה את חוות־דעתו של אדם הכשיר לעבודה סוציאלית, כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי״ח–1958, וכן במידת האפשר את חוות־דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד.
(ד)
(בוטל).
(ה)
יצא אדם חייב בדין על עבירה לפי סעיף זה, והוכח לבית המשפט כי בזמן היעדר מן הלימודים, אשר בגללו יצא חייב בדין, הועסק הילד או הנער בעבודה בשכר, רשאי בית המשפט להטיל על אותו אדם, נוסף על כל עונש אחר, קנס שלא יעלה על שכר עבודתו של הילד או של הנער באותו זמן.
(ו)
הוכח לשר כי – ילד או נער שבעטיו שלמו הוריו קנס על עבירה לפי סעיף קטן (ב), למד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר במשך שנה אחת לאחר הטלת הקנס, יהיה השר רשאי לצוות על החזרת הקנס למשלמו, והקנס יוחזר כמצווה.
(ז)
ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה, הרשום במוסד חינוך מוכר, ובלי סיבה מספקת –
(1)
נעדר מלימודיו לעתים כה תכופות עד שלדעת מנהל מוסד החינוך יש בכך משום הפרעה רצינית ללימודיו; או
(2)
נעדר מלימודיו שבעה ימי לימוד רצופים,
רואים אותו כאילו לא למד במוסד החינוך באופן סדיר, ומנהל מוסד החינוך ישלח אל הוריו של הילד או של הנער הודעה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) ויעביר העתק ממנה לרשות החינוך המקומית.
[תיקון: תשל״ב־2, תשמ״ח־2]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ב־2, תשמ״ח־2]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ב־2, תשמ״ח־2]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ב־2, תשמ״ח־2]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ב־2, תשמ״ח־2]
(בוטל).
פטור [תיקון: תשל״ב־2, תשס״ח, תשע״ג, תשע״ו־2]
(א)
השר רשאי להורות, בהוראה שתפורסם ברשומות, כי ההורים של ילדים ושל נערים, וכן הנערים עצמם, הלומדים באופן סדיר במוסד חינוך המתואר באותה הוראה, ואינו מוסד חינוך מוכר – יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי סעיף 4; השר רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות ותנאים שעל מוסד חינוך לקיימם לצורך מתן הוראת פטור לגביו לפי סעיף קטן זה, ובכלל זה לעניין הפעלת המוסד.
(א1)
הורים של ילדים או של נערים, וכן הנערים עצמם, הלומדים באופן סדיר במוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008, יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי סעיף 4.
(ב)
(1)
השר רשאי להורות, בהוראה כללית או מיוחדת, כי ההורים ונותן העבודה של ילד או של נער, וכן הנער עצמו, יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי סעיף 4, אם –
(I)
קיימים, לדעת השר, טעמים מיוחדים לכך שהילד או הנער לא ילמד במוסד חינוך מוכר, והילד או הנער מקבל באופן פרטי לימוד שיטתי המניח את דעת השר; או
(II)
השר משוכנע שאין הילד או הנער מסוגל ללמוד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר;
(2)
בהוראה לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע כל תנאי וכל סייג הנראים לו;
(3)
פרק שלישי: לימוד חינם
זכות לימוד חינם [תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ו, תשל״ח, תשל״ח־3, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ח־2, תשנ״ד־2, תשנ״ד־3, תשס״ז־2, תשע״ו]
(א)
אלה זכאים לחינוך חינם במוסד חינוך רשמי:
(1)
מי שחל עליו לימוד חובה לפי חוק זה, זולת אם סיים את לימודיו לפי תכנית לימודים בכיתה י״ב;
(2)
מי שבגיל 18 ולא סיים אלא לימודים לפי תכנית לימודים בכיתה י״א.
(א1)
(בוטל).
(ב)
השר רשאי לזכות בחינוך חינם בנוסף על האמורים בסעיף קטן (א) את מי שטרם השלים לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י״ב, עד שישלים אותם, לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו בתקנות, בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בצו, להורות כי מי שלא ניתן, לדעת השר, להבטיח לימודיו במוסד חינוך רשמי – ילמד במוסד חינוך אחר, ואוצר המדינה ישא בשכר לימודיו במוסד כאמור, בתנאים שנקבעו בצו האמור.
(ד)
מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה, לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי או בעד לימודיו במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכרם לפי סעיף קטן (ג); ואולם רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד, ובמוסד חינוך שאינו רשמי – רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד, יהיו רשאים, באישור השר, לגבות תשלומים והחזר הוצאות, בשיעורים שהשר יקבע, בעד אספקה שהם נותנים לו, ובעד שירותים שהם נותנים לו נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים; אישור השר וקביעת שיעור התשלומים והחזר ההוצאות בידי השר טעונים אישור עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
(ד1)
(1)
מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות, באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד; רשויות החינוך המקומיות יתקשרו בחוזה ביטוח כאמור עם מי שזכה במכרז שנערך לפי הוראות סעיף 198ב לפקודת העיריות, ובהתאם להסדר שנקבע באותו סעיף.
(2)
במסגרת התשלומים לפי סעיף קטן (ד), יקבע השר לפני פרסום המכרז כאמור בפסקה (1), את התשלום שייגבה מהמבוטחים ויכלול דמי ביטוח אחידים וכן שיעור דמי עמילות מרביים שמבטח יהיה רשאי לשלם לסוכני הביטוח בעד תיווך לעניין הביטוח; בסעיף זה,
”מבטח“ ו”סוכן ביטוח“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981,
ו”דמי עמילות“ – כהגדרתם בסעיף 41 לחוק האמור.
(ה)
הוראות סעיף קטן (ד) אינן גורעות מהוראות סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953, ובמוסד חינוך שאינו רשמי – מכוחה של התחייבות לשאת בהוצאותיה של תכנית לשעות נוספות על השעות שנקבעו בתכנית הלימודים.
(ו)
למרות האמור בסעיף קטן (ב), כל רשות חינוך מקומית תספק חינם לכל נער, הלומד במוסד חינוך רשמי לנערים עובדים שבתחום שיפוטה, ספרים, מחברות, מכשירי כתיבה ויתר הציוד הדרושים ללימודיו.
ייעוד כספי תשלומים [תיקון: תשס״ד, תשס״ח]
(א)
תשלומים כאמור בסעיף 6(ד) ו־(ד1) וכן כל תשלום אחר שהתקבל, במישרין או בעקיפין, ממי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף 6 הלומד במוסר חינוך רשמי או במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכר הלימוד בו לפי סעיף 6(ג), בין אם הוא תשלום חובה ובין אם הוא תשלום שאינו חובה (בסעיף זה – תשלומים), ישמשו רק למטרות שלשמן נועדו.
(ב)
רשות החינוך המקומית או בעל מוסד חינוך יחזיקו את כספי התשלומים בחשבון בנק נפרד (בסעיף זה – חשבון הבנק) המיועד אך ורק למטרה זו; בסעיף זה, ”חשבון בנק נפרד“ – חשבון בנק נפרד לכל מוסד חינוך שבו ינוהלו כספי התשלומים שהתקבלו בעד תלמידי אותו מוסד.
(ג)
כספים אשר נותרו בחשבון הבנק בסופה של כל שנת לימודים, יוחזרו לתלמידים שמהם נגבו, או ינוכו מהתשלום שעליהם לשלם בשנת הלימודים שלאחריה, במועד ובאופן שיקבע השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
(ג1)
כספי תשלומים המוחזקים בחשבון הבנק יהיו פטורים מעיקול.
(ד)
השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה לרבות בדבר ניהול חשבון הבנק ודרכי הביקורת על ניהולו, וכן בדבר מתן זכות עיון ודיווח להורים ולועד ההורים במוסד החינוך, לענין כספי התשלומים וניהולם.
אחריות למתן חינוך חובה חינם [תיקון: תשכ״ט, תשל״ח־3]
(א)
המדינה אחראית למתן חינוך חובה חינם לפי חוק זה.
(ב)
קיום מוסדות חינוך רשמיים למתן חינוך חובה חינם לפי חוק זה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית מסויימת, יהא מוטל על המדינה ועל אותה רשות חינוך מקומית במשותף. השר, בהתיעצות עם שר הפנים, ועם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת יקבע, בצו שיפורסם ברשומות, לגבי כל שנת לימודים ולגבי כל רשות חינוך מקומית, את שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשות החינוך המקומית בקיום מוסדות החינוך הרשמיים שבהם ניתן חינוך חובה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית.
פורסם צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ״ד), התשפ״ד–2023; ראו גם צווים לשנות לימודים קודמות: התשס״ו, התשס״ט והתש״ע, התשע״א, התשע״ב, התשע״ג, התשע״ה, התשע״ז, התשע״ח, התשע״ט.
(ג)
השר רשאי לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית, או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים מוסדות חינוך רשמיים לחינוך יסודי.
תשלומים בעבור תלמידים הלומדים ברשו חינוך מקומית אחרת [תיקון: תשס״ב]
(א)
(1)
רשות חינוך מקומית, אשר לא קיים בתחומה מוסד חינוך מתאים בעבור ילד או נער המתגורר בתחומה והוא זכאי לחינוך חינם (בסעיף זה – הרשות השולחת), השולחת, בהתאם להוראות סעיף זה, את הילד או הנער למוסד חינוך מתאים הנמצא בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחרת (בסעיף זה – הרשות הקולטת), תשלם את סכום ההשתתפות כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – סכום ההשתתפות) בשל אותו ילד או נער.
(2)
הרשות השולחת תשלם את סכום ההשתתפות, לפי הוראות סעיף זה, לרשות הקולטת או לבעל מוסד החינוך המתאים שאליו נשלח הילד או הנער, לפי קביעת הרשות הקולטת.
(3)
רשות שולחת, השולחת ילד או נער, כאמור בפסקה (1), למוסד חינוך מתאים ברשות קולטת, תשלח אותו למוסד כאמור הסמוך ביותר למקום מגוריו, אלא אם כן קבע השר או מי שהוא הסמיך לכך, בהסכמת הרשות השולחת, ובהתחשב, בין השאר, בהסדרי התחבורה הציבורית, כי ילד או נער יישלח למוסד חינוך מתאים אחר.
(4)
השר, בהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יתקין, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), תקנות לענין מוסד חינוך מתאים לצורך סעיף זה; התקנת התקנות תיעשה בהתחשב גם בסוגי מוסדות חינוך, במיקומם ובאזורי מגורים של ילדים או נערים.
(ב)
השר, בהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע את סכום ההשתתפות, ורשאי הוא לקבוע סכומי השתתפות שונים; קביעה לפי סעיף קטן זה תיעשה, בין השאר, בהתחשב בקיום השתתפות של הרשות השולחת בהוצאות חינוכו של ילד או נער אילו היה לומד במוסד חינוך מתאים בתחומה וכן בסוגי מוסדות חינוך.
(ג)
הוראות סעיף זה יחולו על מוסדות החינוך המפורטים להלן:
(1)
מוסדות חינוך רשמיים;
(2)
מוסדות חינוך מוכרים לחינוך על יסודי;
(3)
מוסדות חינוך של תאגיד מרכז החינוך העצמאי;
(4)
מוסדות חינוך של תאגיד מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל.
ארנונה
(א)
השר רשאי, בהתיעצות עם שר הפנים, בצו שיפורסם ברשומות, להעניק לועד שהוכר, או לאדם שנתמנה על ידיו כרשות חינוך מקומית, את הסמכות להטיל על תושבי השטח שהוא תחום השיפוט של אותה רשות חינוך מקומית, ולגבות מהם, ארנונה לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי החובות המוטלות על רשות החינוך המקומית לפי חוק זה.
(ב)
העקרונות שלפיהם תוטל הארנונה ושיעורה – ייקבעו בצו.
(ג)
ארנונה כאמור, דינה, בכל הנוגע לגבייתה, כדין מס, כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).
[תיקון: תשכ״ט, תשל״ח־2, תשמ״ח־2]
(בוטל).
פרק רביעי: זכות הורים לבחור בזרם מוכר
זכות הורים לבחור בזרם מוכר [תיקון: תש״י, תשי״ג־2]
(א)
(בוטל).
(ב)
השר רשאי לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית, או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים – לפי רצון הורי הילדים או הנערים הגרים בתחום השיפוט של אותה רשות חינוך מקומית או אותן רשויות חינוך מקומיות – מוסד חינוך רשמי לחינוך חובה. הוראות מפורטות בנוגע למתן צווים לפי סעיף קטן זה ייקבעו בתקנות.
(ג)
(1)
הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו לגבי מחנות־עולים.
(2)
השר רשאי לקבוע בתקנות סדרי לימוד במחנות־עולים.
(3)
בסעיף קטן זה, ”מחנה־עולים“ פירושו – מקום המשמש לאכסון עולים סמוך לעלייתם ועד להשתכנותם שיכון קבוע או ארעי.
פרק חמישי: הוראות כלליות
תקצוב מוסדות פטורים [תיקון: תשע״ג, תשע״ו־2]
השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות, הוראות ותנאים לעניין השתתפות המדינה בתקציב מוסדות חינוך שניתנה לגביהם הוראת פטור לפי סעיף 5(א) (בסעיף זה – מוסדות פטורים), ובכלל זה לעניין שיעור ההשתתפות בתקציב כאמור ולעניין הפעלת המוסדות הפטורים, והכול אם יחליט השר כי יש לתקצב מוסדות כאמור.
גיל [תיקון: תשל״ח, תשע״ג]
לצורך חוק זה, רואים אדם כאילו הגיע לגיל מסויים בראשית כל שנת לימודים, אם יגיע לאותו גיל לפני יום 31 בדצמבר שבאותה שנת לימודים.
כרטיסיית ילדים ונערים בגיל לימוד חובה [תיקון: תשל״ח]
כל רשות חינוך מקומית תנהל כרטיסיה של כל הילדים בגיל לימוד חובה וכל הנערים הגרים בתחום שיפוטה.
חובת דיווח של מנהל מוסד חינוך [תיקון: תשס״א־2]
(א)
מנהל מוסד חינוך ידווח, על פי כללים שקבע השר, למי שהשר הסמיכו לענין זה מבין עובדי משרדו, ולמנהל ממחלקת חינוך ברשות המקומית שבתחומה מצוי מוסד החינוך, על אלה:
(1)
תלמיד הרשום במוסד החינוך שאינו לומד באופן סדיר כאמור בסעיף 4(ז);
(2)
תלמיד שהיה רשום במוסד החינוך בשנת הלימודים החולפת, ולא נרשם לשנת הלימודים הקרובה באותו מוסד חינוך.
(ב)
בסעיף זה –
”מנהל מחלקת חינוך“ – כהגדרתו בחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס״א–2001;
”תלמיד“ – מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף 6.
איסור הרחקה לצמיתות בשל הישגים לימודיים [תיקון: תשס״א־2]
לא יורחק תלמיד, כהגדרתו בסעיף 12א, לצמיתות, ממוסד חינוך בשל הישגיו הלימודיים אלא בהתאם לכללים שקבע השר; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק זכויות התלמיד, התשס״א–2000.
חובת דיווח על אלימות [תיקון: תשס״ו]
(א)
מנהל מוסד חינוך ידווח, על פי כללים שקבע השר, למי שהשר הסמיכו לענין זה מבין עובדי משרדו, על כל אירוע אלימות שהתרחש במוסד החינוך, שהוא אחד מאלה:
(1)
אירוע של אלימות גופנית בין עובד הוראה לבין תלמיד;
(2)
אירוע של אלימות גופנית בין תלמידים, שנגרמה בו חבלה.
(ב)
מנהל מוסד חינוך ידווח על אירוע כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר התרחשותו, וכן על תוצאות הטיפול באירוע, לרבות אמצעי משמעת שננקטו, עם סיום הטיפול כאמור.
(ג)
בסעיף זה –
”מוסד חינוך“ – לרבות מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות י״א ו־י״ב אשר חל עליו חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969;
”תלמיד“ – מי שלומד במוסד חינוך.
הגבלת מספר התלמידים בלימודי מיומנויות היסוד [תיקון: תשס״ז, תשע״ג, תשע״ז, תשע״ז־2]
(א)
בלימודים בכיתת יסוד במוסד חינוך רשמי, שלומדים בה יותר מ־34 תלמידים בכיתה, יילמדו שעתיים לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בלימודים בכיתה א׳ במוסד חינוך רשמי שהוא בעל ציון טיפוח 7–10 במדד הטיפוח, שלומדים בה עד 34 תלמידים בכיתה, תילמד שעה אחת לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים; לעניין זה, ”מדד הטיפוח“ – מדד הטיפוח כפי שפורסם בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך.
(ב)
בסעיף זה –
”כיתת יסוד“ – כיתה א׳ או ב׳;
”מיומנויות היסוד“ – מיומנויות הקריאה, הכתיבה והחשבון;
”תלמיד“ – מי שזכאי לחינוך חינם לפי הוראות סעיף 6(א).
העברת סמכויות השר
(א)
השר רשאי להעביר לאחר את הסמכויות המסורות לו על פי סעיפים 4(ו) ו־5(ב), כולן או מקצתן.
(ב)
הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף זה תפורסם ברשומות.
פרק ששי: ביצוע
תפקידי מועצת החינוך [תיקון: תשי״ג־2, תשל״ח־4]
ביצוע ותקנות [תיקון: תשכ״ט־2]
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב)
השר רשאי לקבוע בתקנות חובת רישום בנוסף לחובות על־פי סעיף 3, ולהסדירה בהתאם לאמור בסעיף 21 לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953, ובלבד שהרישום ייעשה במוסד חינוך.
תחילת תוקף
תקפו של חוק זה הוא מיום פרסומו ברשומות; אולם בתקופה שבין אותו יום ובין יום י״ג בניסן תש״י (31 במרס 1950) יבוצעו הוראות חוק זה רק במידה שיקבע השר בצו שיפורסם ברשומות.
נתקבל בכנסת ביום י״ח באלול תש״ט (12 בספטמבר 1949).
- ד. בן־גוריון
ראש הממשלה - ז. שזר
שר החינוך והתרבות - יוסף שפרינצק
יושב ראש הכנסת
ממלא מקום נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.