כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון)
כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון) מתוך 
כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009
ק״ת תש״ע, 6, 112; תשע״ב, 663.
בתוקף סמכותה לפי סעיפים 24(א), 58 (ההגדרה ”הפקה מקומית“), 59, 60 ו־61 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990 (להלן – החוק), קובעת מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו כללים אלה:
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשע״ב]
בכללים אלה –
”אות הרשות“ – תשדיר שהרשות קבעה לפי סעיף 10(ב), המורכב מתמונות ומצלילים, המזהה את הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו;
”אות בעל הזיכיון“ – תשדיר שבעל הזיכיון קבע, המורכב מתמונות ומצלילים, המזהה את בעל הזיכיון או את הערוץ שבו הוא משדר, שמשכו אינו עולה על 5 שניות;
”אזורי הפריפריה“ – כל אזורי הארץ למעט כל מקום שהוא מצפון ליבנה, מדרום לנתניה וממערב לרמלה, וכן שטח השיפוט של עיריית ירושלים;
”בעל זיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, למעט חברת החדשות והטלוויזיה הלימודית;
”בעל רישיון“ – בעל רישיון לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין כמשמעותם בחוק התקשורת;
”ההכנסה החזויה“, של בעל זיכיון – הסכום הנמוך מבין שני העדכונים של תחזית ההכנסות של בעל הזיכיון שעליהם הודיע המנהל לפי סעיף 21(ב);
”הוצאה שנתית“ – הוצאה למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ השידור באותה שנה;
”המועצה“ – לרבות כל ועדת משנה שהיא מינתה וכל מי שהיא הסמיכה לעניין כללים אלה;
”המנהל“ – לרבות מי שהוא הסמיך לעניין כללים אלה;
”הפקה ישראלית“ – תכנית שאינה שידורי חדשות, אשר 75 אחוזים לפחות מיוצריה, ממבצעיה ומהצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה, ו־75 אחוזים לפחות מצוות ההפקה שלה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית או ברוסית, או בשפה אחרת שאישר המנהל מראש;
”הפקה מקומית“ – הפקה ישראלית, למעט תכנית ספורט ותכנית בענייני היום;
”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאינה מהפקה עצמית ואינה הפקה של אחד מאלה: מוסד ממשלתי, מי שרשאי לשדר לציבור על פי דין, ותאגיד שהשליטה בו היא בידי תאגיד הרשאי לשדר כאמור או בידי בעלי עניין בו, במישרין או בעקיפין;
”הפקה עצמית“ – הפקה מקומית שהפיק בעל זיכיון או תאגיד שבעל זיכיון הוא בעל עניין בו, במישרין או בעקיפין; לעניין זה, ”בעל זיכיון“ – לרבות הטלוויזיה הלימודית וחברת החדשות;
”יום חול“ – שעות היממה שאינן שבת או חג;
”חג“ – שעות היממה שמכניסת החג עד צאת החג;
”חוק התקשורת“ – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;
”חלק יחסי“ של בעל זיכיון – חלק המחושב לפי החלק של יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון מתוך כלל יחידות השידור שהוקצו לבעלי הזיכיונות בערוץ שבו הוא משדר;
”חצי שעה“, במכסת תכניות הקבועה בחצאי שעות – 24 דקות תכנית לפחות;
”כללי ההוצאה לקולנוע“ – כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הוצאה להפקה של סרטים ישראליים), התשע״ב–2012;
”לוח תכניות“ – לוח תכניות שהוכן ואושר לפי פרק ח׳;
”מחקר ופיתוח“ – פיתוח תכניות, כתיבת תסריטים ופיתוח תבניות (פורמטים) לשידור, לרבות לתכניות שלא הגיעו לשלב הפקה ושידור;
”מילואה“ (filler) – קטע שידור בין תכניות, המיועד לקיום רצף בשידורים ולשמירה על שידור התכניות במועדן;
”משבצת שידור“ – כמשמעותה בסעיף 25(ג);
”סדרה היסטורית“ – סדרת דרמה, סדרת דרמה תיעודית או סדרה של סרטי תעודה מיוחדים, מן ההיסטוריה הישראלית או היהודית, שהיא ייחודית, מרחיבת דעת ובעלת ערך ציבורי ומצוינות טלוויזיונית;
”סרט ישראלי“ – כהגדרתו בכללי ההוצאה לקולנוע;
”סרט תעודה מיוחד“ – סרט שכל צילומיו הם צילומי חוץ בשטח, מספר את סיפורם של אנשים, מקומות, אירועים, תופעות או תהליכים אמיתיים, העשוי בגישה אמנותית או עיתונאית או בשילוב שלהם, ובראייה מיוחדת של היוצר, יכול לשלב חומר ארכיוני, ואורכו 40 דקות לפחות;
”עונה“ – כל אחת מתקופות אלה:
(1)
מ־1 בינואר עד 30 ביוני באותה שנה;
(2)
מ־1 ביולי עד 31 בדצמבר באותה שנה;
”ערוץ כלל־ארצי“ – ערוץ טלוויזיה ששידוריו מיועדים לציבור הרחב ונקלטים בכל רחבי המדינה, שהוא אחד מאלה:
(1)
ערוץ שאינו משודר בצופן או מיועד לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו;
(2)
ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
”ערוץ נישה“ – כל אחד מאלה, ובלבד שאינו ערוץ כלל־ארצי:
(1)
ערוץ טלוויזיה המשודר במסגרת שידורי בעל רישיון;
(2)
ערוץ טלוויזיה אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
”ערוץ השידור“ – המסגרת הכוללת של שידורי הטלוויזיה בערוץ 2 או בערוץ השלישי, לפי העניין;
”רבעון“ – תקופה בת שלושה חודשים שתחילתה בתחילת עונה או בחלוף שלושה חודשים מתחילת העונה;
”רצועת שידור“ – שעות מסוימות ביום המיועדות לשידור תכניות לקהלי יעד, ומוגדרות על פי הרגלי הצפיה של קהלי היעד;
”שבת“ – שעות היממה שמכניסת השבת עד צאת השבת;
”שידור חוזר“ – שידור מחודש בערוץ השידור של תכנית ששודרה בו קודם לכן, או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל־ארצי, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שזהה במהותה, לדעת המנהל, לתכנית ששודרה כאמור;
”שידורי הרשות“ – שידורי הרשות כאמור בסעיפים 48 ו־49 לחוק;
”שידורי חדשות“ – תכניות או רכיבים מוגדרים מתכניות, המוקדשים בעיקרם לסיקור אירועים בעלי ערך חדשותי בארץ או בעולם, שהתרחשותם במועד קרוב למועד שידור התכנית, לרבות תחזית מזג האוויר, הכוללות סוגים אלה:
(1)
”מהדורת חדשות“ – תכנית המבוססת בעיקרה על ידיעות המוגשות מן האולפן, אולם כוללת גם כתבות ודיווחים בדרך של סיקור חי, לרבות מבזק חדשות, תקציר ועדכון;
(2)
”יומן חדשות“ – תכנית העוסקת באירועים בעלי ערך חדשותי, לרבות בדרך של סיקור חי, כתבות, ראיונות ודברי פרשנות;
”שיתוף פעולה“ – שיתוף פעולה עם אחר לגבי הפקת תכנית, באחד או יותר מאלה: הרעיון, המבנה, התוכן – כולו או חלקו – לרבות המראות והצלילים, הזכויות, הביצוע או המימון למעט אם הוא בדרך של מתן חסות או פרס לפי כללי המועצה;
”שעה“, במכסת תכניות הקבועה בשעות – 48 דקות תכנית לפחות;
”תכנית“ – יחידת שידורים בסיסית בעלת תוכן והיקף ידועים ומוגדרים, במתכונת הערוכה לשידור בטלוויזיה, הכוללת רצף של תמונות ושל קול;
”תכנית בידור“ – תכנית שאינה תכנית מסוגה עילית או סרט קולנוע ושנועדה בעיקר לבדר או לשעשע, לרבות תכנית הכוללת קטעי קומדיה, סאטירה, שירה, ריקודים, מערכונים ובידור מוזיקלי, ולרבות תכנית כאמור שהיא חידון, שעשועון או תכנית אירוח;
”תכנית בענייני היום“ – תכנית, שאינה שידורי חדשות, העוסקת בהרחבה של אירועים ונושאים אשר עלו סמוך לשידורה במסגרת החדשות;
”תכנית דעת ותרבות“ – תכנית מהפקה מקומית המיועדת להעשיר, להרחיב ולהעמיק ידע והבנה בתחומי דעת ותרבות שונים, ואשר אינה תכנית בידור ואינה תכנית פנאי והדרכה;
”תכנית דרמה“ – תכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טראגי או כיוצא בזה, בין השאר מסוגים אלה:
(1)
”דרמה בודדת“ – דרמה בהיקף של פרק אחד המשודרת במלואה במהלך שידור אחד, או מהווה חלק מסדרה קצרה (mini series anthology) בת לא יותר משישה פרקים, ומשלבת בתוכה בדרך כלל צילומי אולפן עם צילומים מחוץ לאולפן, ואורכה 48 דקות לפחות;
(2)
”דרמה תיעודית“ (דוקודרמה) – דרמה העוסקת בדמויות, או באירועים השאובים מן המציאות והחותרת לשחזרם מתוך נאמנות מרבית לעדויות ולמסמכים המתארים אותם;
(3)
”סדרת דרמה“ – סדרת דרמה שבה לפחות שבעה פרקים שאורך כל אחד מהם 24 דקות לפחות;
(4)
”סרט טלוויזיה“ – תכנית במתכונת הדומה לדרמה בודדת אך מתאפיינת, בדרך כלל, באורך של 80 דקות לפחות ובתסריט המחייב צילומים מחוץ לאולפן (on location);
”תכנית מורשת ותרבות יהודית“ – תכנית מהפקה מקומית העוסקת בנושאי תרבות והגות מהמורשת היהודית, מתוך גישה היסטורית, תרבותית או עכשווית, ותוך מתן ערך מוסף והרחבת ידיעת הציבור ותודעתו;
”תכנית מיוחדת“ – תכנית במתכונת מקורית ובעלת ערך מיוחד, אשר הוכח להנחת דעתה של הרשות כי היא באיכות יוצאת דופן של כתיבת תסריטים, משחק ובימוי, מסוגים אלה:
(1)
תכנית מערכונים המופקת ברמת הפקה גבוהה, באורך של רבע שעה לפחות;
(2)
תכנית במתכונת מקורית וחדשנית, באורך של רבע שעה לפחות;
(3)
דרמה בודדת, דרמה תיעודית וסדרת דרמה, כל אלה באורך של 24 דקות לפחות;
”תכנית מציאות“ (reality) – תכנית היוצרת במתכוון תמונת מציאות מבוימת בהתאם לנושא התכנית, אשר במסגרתה פועלים המשתתפים בתכנית;
”תכנית מועדפת“ – תכניות מסוגים אלה: תכנית מורשת ותרבות יהודית, תכנית דעת ותרבות, תכנית פריפריה ותכנית שיח ציבורי;
”תכנית סוגה עילית“ – הפקה מקומית מסוגים אלה: תכנית תעודה, סרט תעודה מיוחד, תכנית דרמה ותכנית מיוחדת, שהופקה בתנאים ובתקציבים כאמור בסעיפים 16 ו־20;
”תכנית ספורט“ – תכנית שבמרכזה אירועי ספורט, המהווה סיקור אירוע ספורט או שידור מהלכו, לרבות בליווי פרשנות וראיונות בשטח;
”תכנית פנאי והדרכה“ – תכנית בנושאי תיירות, מסע, אוכל, אופנה, עיצוב הבית ועשה זאת בעצמך;
”תכנית פריפריה“ – תכנית מהפקה מקומית המתמקדת בקבוצת אוכלוסיה שייצוגה במוקדי ההשפעה הציבורית, הכלכלית, החברתית או התרבותית אינו ניכר ושיש לה נגישות נמוכה למרכז ההוויה הישראלית בכלל ולתקשורת בפרט, ועוסקת במתן ביטוי לקהילה או לצורת התיישבות, בהכרת מאפייניה, במתרחש בקרבה, בתרבותה ובקידום מעמדה בחברה הישראלית בתחומי ההשפעה האמורים; לעניין זה, ”קבוצת אוכלוסיה“ – קבוצה בעלת אפיון אתני, לאומי, עדתי, דתי, חברתי או גאוגרפי;
”תכנית שיח ציבורי“ – תכנית מהפקה מקומית הכוללת כתבות מעמיקות מחוץ לאולפן או כתבות תחקיר, וכן כוללת פרשנויות, הנגזרת מאירועים ציבוריים עכשוויים והתורמת להעלאת סוגיות בתחומי הפוליטיקה, החברה והכלכלה, בארץ ובעולם, ולדיון מעמיק בהן;
”תכנית תעודה“ – תכנית העוסקת בעדויות תיעוד ופרשנות של תופעות חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, או בתיעוד של תופעות או תגליות בטבע או במדע, המורכבת בחלקה מצילומים בשטח או מצילומים ארכיוניים ובחלקה מקטעים המצולמים באולפן או בכל מקום המשמש כאולפן, ואורכה 24 דקות לפחות, לרבות תכניות תעודה מסוגים אלה:
(1)
”מגזין תרבות“ – תכנית תעודה שבמרכזה אירועי תרבות או אמנות, שאלות זהות, או תופעות הקשורות בתרבות או באמנות, במרכז ובפריפריה, ובכלל זה ספרות, תאטרון, מוזיקה, אמנות פלסטית, קולנוע, צילום, מחול, אדריכלות, אופנה, עיצוב, תרבות הפנאי, פולקלור ותרבויות של כל רבדי החברה בישראל, שבה תיעוד אירועים ותופעות, קיימים או יזומים, תחקור, פרשנות או ביקורת של אלה; לא יראו כמגזין תרבות שידור של אירוע תרבות;
(2)
”תכנית תחקיר“ – תכנית תעודה העוסקת בגילוי ובחשיפה מעמיקה של תופעות בתחומי החברה, התרבות, הפוליטיקה, הטבע או המדע, המורכבת ברובה מצילומי חוץ בשטח;
(3)
”תכנית על יוצרים ויצירה“ – תכנית תעודה על יוצרים ויצירה בכל ענפי התרבות והאמנות, או על אנשי רוח;
”תקנות סיווג וסימון“ – תקנות סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״ג–2002.
פרק ב׳: היקף השידורים
יחידות השידור
(א)
שבוע השידורים בערוץ 2 יתחלק לשתי יחידות שידור הכוללות, כל אחת, שלושה ימים מתוך הימים א׳ עד ו׳, אשר יוחלפו, מזמן לזמן, בנוהל שתורה המועצה; נוסף על כך יוקצה יום השבת כחלק מיחידת השידור של אחד מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, בסדר הקצאה שתורה המועצה.
(ב)
שבוע השידורים בערוץ השלישי יהווה יחידת שידור אחת הכוללת את כל ימי השבוע.
(ג)
בעל זיכיון ישדר בכל ימי השבוע ובכל ימות השנה הכלולים ביחידת השידור שלו, למעט ביום הכיפורים כאמור בסעיף 36(א).
(ד)
ביחידת השידור של בעל זיכיון יוקצו פרקי זמן לשידורי חדשות בידי חברת החדשות, כאמור בסעיף 4.
(ה)
אישרה המועצה לבעלי זיכיונות להחליף ביניהם חלקים מיחידות השידור, יהיה כל חלק מיחידת השידור שהוחלף כאמור, לכל דבר ועניין, חלק מיחידת השידור של בעל הזיכיון שאליה הועבר.
(ו)
המועצה רשאית, בין באופן קבוע ובין באופן ארעי, לשנות את היקף יחידת השידור של כל אחד מבעלי הזיכיונות, במקרה של ביטול, הגבלה או צמצום זיכיונו של בעל זיכיון אחר, ובכל מקרה אחר שהדבר דרוש לדעתה לשם הבטחת קיום השידורים לציבור, היקפם או איכותם; שונתה יחידת השידור של בעל זיכיון כאמור, ישדר בעל הזיכיון על פי היחידה שקבעה המועצה בהוראתה.
שעות השידורים
(א)
שעות השידורים מדי יום יהיו לפי לוח התכניות המאושר, ובלבד שלא יפחתו מ־18 שעות; בעל זיכיון ישדר בכל שעות השידור שבהן לא משודרים שידורי חברת החדשות, שידורי הטלוויזיה הלימודית ושידורי הרשות.
(ב)
המנהל רשאי, בתיאום עם יושב ראש המועצה, להתיר לבעל זיכיון סטייה משעות השידורים והיקפם; סטייה כאמור ביותר משלושה ימי שידור בשבוע טעונה את אישור המועצה.
שידורי חדשות
(א)
המועצה תשבץ את שידורי חברת החדשות ביחידת השידור של בעל זיכיון, במועדים ובשעות שתקבע מזמן לזמן, לפי שיקול דעתה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל, מזמן לזמן, להורות לבעל זיכיון ולטלוויזיה הלימודית על שינויים זמניים בשיבוץ או בהיקף שידורי חברת החדשות, לרבות תוספת של שידורי חדשות, אם ראה כי אירועי החדשות מצדיקים זאת.
(ג)
בעל זיכיון והטלוויזיה הלימודית לא ישדרו שידורי חדשות.
הטלוויזיה הלימודית
(א)
המועצה תודיע לבעל זיכיון בערוץ 2, מזמן לזמן, על שעות השידור שקבעה לשידורי הטלוויזיה הלימודית, לפי סעיף 55 לחוק, ובעל הזיכיון לא ישדר בשעות אלה.
(ב)
על הטלוויזיה הלימודית יחולו –
(1)
סעיפים אלה: 9, 10, 12(א), (ב)(2) ו־(3), (ג), (ד) ו־(ה), 13, 14(א), (ב), (ז) עד (י), 15(א), (ב), (ג), (ד), (ו) ו־(ז), 19(א), (ג), (ה) ו־(ו), 20, 24 עד 39 ו־43;
(2)
הסעיפים המפורטים להלן, בשינויים כמפורט בצדם:
(א)
סעיף 8(ב), בשינוי שתשדר תכנית מהפקה מקומית בשפה הערבית בת חצי שעה בשבוע;
(ב)
סעיף 11(א), בשינוי שהיקף ההפקות המקומיות יהיה 50 אחוזים לפחות מכלל שידוריה;
(ג)
סעיף 12(ב)(1), בשינוי שבמקום ”5 אחוזים“ יבוא ”10 אחוזים“.
פרק ג׳: אפיון השידורים ותוכנם
אופי השידורים
(א)
בכל שידוריו, ובפרט בהפקות מקומיות, בעל זיכיון –
(1)
ישדר תכניות במגוון רחב, ככל האפשר, של סוגים ונושאים ולקהלי יעד מגוונים, תוך התחשבות בהרגלי הצפייה והפנאי של קהלי היעד השונים, בניסיון להגיע בפריסה הכוללת של תכניותיו למרב הצופים, בלי לגרוע מחובתו להקפיד על איכותן;
(2)
ישדר תכניות בתחומים שונים, לרבות בתחומי הלימוד, החינוך, הבידור, התרבות, האמנות והפולקלור, וכן מידע בנושאי מדיניות, חברה, כלכלה, משק, תרבות, מדע, אמנות, ספורט, פולקלור, דת, היסטוריה וכיוצא באלה;
(3)
ייתן ביטוי לליבת ההוויה הישראלית, לשיח הישראלי–יהודי, למרקם התרבותי המגוון של ישראל, לתחומי העניין של כל תושבי ישראל בכל אזורי הארץ ובכל צורות ההתיישבות, לנושאים הייחודיים לאזורי הארץ השונים, לרבות שילוב תכניות המשודרות מאזורים אלה, למגוון סגנונות החיים, רמת החיים, ההשכלה, התעסוקה, התרבות והאמונות הדתיות של תושבי ישראל;
(4)
ייתן ביטוי ראוי ליהודים ולערבים, לעולים ולוותיקים, יפנה למגוון קהלים, טעמים ועדות, ויעסוק בתחומי העניין של קבוצות מוגדרות באוכלוסיה, כגון גמלאים, נכים, ילדים, מבוגרים וחריגים;
(5)
יפעל לשלב את מיטב כוחות היצירה התרבותית בישראל, בהפקות שיש בהן חדשנות וראשוניות בצד מיטב המסורת הטלוויזיונית והקולנועית;
(6)
יביא לידי ביטוי את מגמות הרשות המנויות בסעיף 5(ב) לחוק, ואת מדיניות הרשות בהתאם להוראות שבזיכיונו, ולהנחיות שיקבל מזמן לזמן.
(ב)
בעל הזיכיון ישבץ בלוח התכניות שלו תכניות מהפקה מקומית בנות 24 דקות לפחות העוסקת בהרחבה בימי חג, מועד, זיכרון או ציון ממלכתי, שבהם יבחר, שיהיה בהן כדי להעמיק את ידיעת הציבור ואת תודעתו לאותם ימים (להלן – תכניות לימים מיוחדים), שישודרו בין השעות 19:00 ו־24:00 באותם ימים או בימים שקודמים להם; ראה המנהל כי בעל הזיכיון שיבץ תכניות לימים מיוחדים בהיקף שאינו הולם, רשאי הוא להורות לו להוסיף תכניות לימים מיוחדים ללוח התכניות שלו.
(ג)
בעל זיכיון יתאים את שידוריו לקהלי יעד מגוונים; תכניות לילדים או לנוער ישודרו בשעות הצפייה המקובלות של קהלים אלה; תכניות שאינן ראויות לצפייה לגילאי 18 ומטה, או לגילאי 14 ומטה, ישודרו כאמור בסעיף 9.
(ד)
בעל זיכיון לא ישדר תכניות בידור במשך יותר מ־30 אחוזים מכלל זמן השידור שבין השעות 16:00 ו־24:00 בכל רבעון.
(ה)
שידורי הרשות ישודרו בהיקף ובמועדים שיקבע המנהל לפי סעיף 48 לחוק; בלי לגרוע מכלליות האמור, שידורי הרשות בהיקף שלא יפחת מ־26 שעות בשנה בכל ערוץ ישודרו בין השעות 17:00 ו־24:00; המנהל רשאי לקבוע מועד קבוע לשידורי הרשות.
(ו)
סיווג התכניות והגדרתן יהיו על פי כללים אלה וההנחיות שיוציא המנהל מזמן לזמן.
תכניות מועדפות
(א)
המועצה תורה, מזמן לזמן, על התחומים שבהם יתמקדו תכניות הדעת והתרבות, ויכול שתורה כאמור באופן שונה לכל בעל זיכיון או לכל ערוץ; הוראות המועצה יכול שיכללו, בין השאר, תחומי תרבות ואמנות, היסטוריה, טבע, מדעים וטכנולוגיה.
(ב)
בעל זיכיון ישדר תכניות מועדפות בהיקף ובשעות לפי דירוג הכנסתו השנתית כמפורט להלן:
(1)
אם הכנסתו השנתית היא פחות מחלקו היחסי בסכום של 500,000,000 שקלים חדשים, ישדר את חלקו היחסי ב־150 שעות תכניות מועדפות, מהן 100 בין השעות 17:00 ו־24:00 בחלוקה זו: 25 שעות תכניות דעת ותרבות, 30 שעות תכניות פריפריה, 30 שעות תכניות מורשת ותרבות יהודית ו־15 שעות תכניות שיח ציבורי;
(2)
אם הכנסתו השנתית היא חלקו היחסי בסכום של 500,000,000 שקלים חדשים או יותר, אך פחות מחלקו היחסי בסכום של 630,000,000 שקלים חדשים, ישדר את חלקו היחסי ב־216 שעות תכניות מועדפות, מהן 150 בין השעות 17:00 ו־24:00 בחלוקה זו: 42 שעות תכניות דעת ותרבות, 42 שעות תכניות פריפריה, 40 שעות תכניות מורשת ותרבות יהודית ו־26 שעות תכניות שיח ציבורי;
(3)
אם הכנסתו השנתית היא חלקו היחסי בסכום של 630,000,000 שקלים חדשים או יותר, אך פחות מחלקו היחסי בסכום של 660,000,000 שקלים חדשים, ישדר את חלקו היחסי ב־216 שעות תכניות מועדפות, כולן בין השעות 17:00 ו־24:00, בחלוקה זו: 60 שעות תכניות דעת ותרבות, 60 שעות תכניות פריפריה, 48 שעות תכניות מורשת ותרבות יהודית ו־48 שעות תכניות שיח ציבורי;
(4)
אם הכנסתו השנתית היא חלקו היחסי בסכום של 660,000,000 שקלים חדשים או יותר, אך פחות מחלקו היחסי בסכום של 690,000,000 שקלים חדשים, ישדר את חלקו היחסי ב־266 שעות תכניות מועדפות, מהן 216 שעות בין השעות 17:00 ו־24:00 בחלוקה כאמור בפסקה (3);
(5)
אם הכנסתו השנתית היא חלקו היחסי בסכום של 690,000,000 שקלים חדשים או יותר, ישדר את חלקו היחסי ב־316 שעות תכניות מועדפות, מהן 216 שעות בין השעות 17:00 ו־24:00 בחלוקה כאמור בפסקה (3).
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), שודרו בין השעות 17:00 ו־24:00 שידורי רשות שהם תכניות מועדפות מסוג כלשהו, רשאי בעל הזיכיון להקטין את היקף השעות שבהן ישדר אותו סוג של תכנית באותן שעות לפי מספר שעות שידורי הרשות כאמור, ולשדרן בשעות אחרות של היממה, לפי בחירתו.
(ד)
בתכנון השידורים ובשידור התכניות המועדפות יניח בעל הזיכיון כי הכנסתו השנתית תהיה ההכנסה החזויה; מצא המנהל כי בשנה כלשהי הכנסת בעל הזיכיון –
(1)
היתה במדרגה נמוכה מן ההכנסה החזויה לשנה האמורה באחת מן המדרגות שבסעיף קטן (ב)(2), (3), (4) או (5), תופחת מכסת שעות התכניות המועדפות שבעל הזיכיון יהיה חייב בה בשנה הבאה במספר השעות ששודרו ביתר, ובלבד שאם כתוצאה מכך תפחת המכסה מ־150 שעות, רשאי המנהל להורות על היקף ההפחתה ומועדיה אף בשינוי מהוראה זו;
(2)
היתה במדרגה גבוהה מן ההכנסה החזויה לשנה האמורה באחת מן המדרגות שבסעיף קטן (ב)(1), (2), (3) או (4), ישלים בעל הזיכיון את השעות ששודרו בחסר, בתוך שנתיים מתום אותה שנה;
המנהל יקבע בהודעה שימסור לבעל הזיכיון את השעות שיש להפחית או להשלים לפי פסקאות (1) או (2), לפי העניין; אין בהוראות אלה כדי לגרוע מכל סמכות של הרשות בשל הפרת הוראות סעיף קטן (ב), אם היתה הפרה.
(ה)
כל תכנית מועדפת תהיה בת 24 דקות לפחות, זולת אם התיר המנהל אחרת.
(ו)
שידורים חוזרים של תכניות מועדפות לא יבואו במניין לעניין סעיף זה.
תכניות בערבית וברוסית
(א)
בעל זיכיון ישדר תכניות מגוונות בסוגיהן ובנושאיהן, בשפה הערבית או הרוסית, או המתורגמות לערבית או לרוסית רהוטה באמצעות כתוביות תרגום או דיבוב, בהיקף שלא יפחת מחמישה אחוזים מכלל זמן השידור שלו בפריסה שבועית בשפה הערבית, ובהיקף שלא יפחת מחמישה אחוזים מכל זמן השידור שלו בפריסה שבועית, בשפה הרוסית.
(ב)
נוסף על האמור בסעיף קטן (א) ישדר בעל זיכיון תכנית מהפקה מקומית בשפה הערבית בת חצי שעה בשבוע – אם הוא משדר שלושה ימים בשבוע, ותכנית כאמור בת שעה או שתי תכניות בנות חצי שעה בשבוע – אם הוא משדר ארבעה ימים או יותר בשבוע; התכניות האמורות יופקו על ידי צוות שרוב היוצרים והמבצעים שבו הם ערבים אזרחי ישראל, והן יעסקו בשאלות הנוגעות לחברה הערבית בישראל.
(ג)
שידורים חוזרים של תכניות שהופקו כאמור בסעיף קטן (ב), יבואו במניין המכסה הקבועה בו עד לשיעור של 12 אחוזים מהמכסה האמורה בחישוב שנתי.
תכניות למבוגרים
(א)
לגבי תכנית שלפי התוספת לתקנות סיווג וסימון (להלן – התוספת) מסווגת כתכנית שאינה ראויה לצפייה מגיל 18 ומטה, יחולו הוראות אלה:
(1)
התכנית לא תשודר לפני השעה 24:00;
(2)
קדימון לתכנית לא ישודר לפני השעה 22:00 ותוכנו יותאם לשעת שידורו.
(ב)
לגבי תכנית שלפי התוספת מסווגת כתכנית שאינה ראויה לצפייה מגילאי 14 ומטה יחולו הוראות אלה:
(1)
התכנית לא תשודר לפני השעה 22:00;
(2)
קדימון לתכנית לא ישודר לפני השעה 22:00; ואולם רשאי בעל זיכיון לשדר קדימון כאמור לפני השעה 22:00, אם תוכנו יותאם לשעת שידורו ולא יכלול קטעי מין או אלימות;
(3)
המנהל רשאי, לאחר ששמע את עמדת בעל הזיכיון, להורות לבעל זיכיון כיצד לסווג תכנית, ורשאי הוא להורות על הגבלת שידורה של תכנית לשעות אחרות מן האמור בסעיף קטן (א), או לאשר בקשה של בעל הזיכיון בעניין כאמור, אם סבר כי תוכנה של התכנית מצדיק זאת.
אותות ערוץ השידור ותוספות לשידור
(א)
הרשות תקבע סימן מיוחד שיאפיין את ערוץ השידור (להלן – הלוגו); הלוגו יופיע באחת מן הפינות העליונות של המרקע במשך כל זמן השידורים, למעט בזמן שידור פרסומות.
(ב)
המנהל יקבע את אותות הרשות; המנהל רשאי לקבוע כי אות בעל הזיכיון יוסף לאחר אות הרשות, או שאות בעל הזיכיון ישולב באות הרשות, באופן שיקבע המנהל, לאחר התייעצות עם בעלי הזיכיונות בערוץ; אות הרשות ישודר בזמנים שיקבע המנהל.
(ג)
בחזרה לתכנית לאחר הפסקה בה, יופיע שם התכנית על המרקע למשך 4 שניות לפחות.
(ד)
המנהל רשאי להורות לבעל זיכיון לקבוע אות בעל זיכיון מיוחד לשידורים בימי חג ומועד או בימי אבל קבועים או בלתי צפויים.
(ה)
בעל זיכיון לא ישדר במשך שידור תכנית כל סימן או תוספת שאינה חלק אינטגרלי של התכנית, אלא באישור המנהל.
(ו)
במשך שידורי חדשות ובמשך תכניות מסוגים אחרים שעליהם יורה המנהל לא ישדר בעל זיכיון קדימון מפתיע (pop-up).
(ז)
בעת הפרעה בשידור ישדר בעל הזיכיון אותות או הודעות המזהים את ערוץ השידור.
פרק ד׳: הפקות מקומיות
מכסת הפקות מקומיות
(א)
בעל זיכיון ישדר הפקות מקומיות בהיקף לפי דירוג הכנסתו השנתית כמפורט להלן:
(1)
אם הכנסתו השנתית היא פחות מחלקו היחסי בסכום של 500,000,000 שקלים חדשים – בהיקף שלא יפחת מארבעים אחוזים לפחות מזמן השידור;
(2)
אם הכנסתו השנתית היא חלקו היחסי בסכום של 500,000,000 שקלים חדשים או יותר אך פחות מחלקו היחסי בסכום של 660,000,000 שקלים חדשים – בהיקף שלא יפחת מארבעים וחמישה אחוזים לפחות מזמן השידור;
(3)
אם הכנסתו השנתית היא חלקו היחסי בסכום של 660,000,000 שקלים חדשים או יותר – בהיקף שלא יפחת מחמישים אחוזים לפחות מזמן השידור;
לעניין זה, ”זמן השידור“ – הזמן שבו משודרים שידורי בעל הזיכיון וחברת החדשות בימים שבהם הוא משדר.
(ב)
בתכנון השידורים ובשידור ההפקות המקומיות יניח בעל זיכיון כי הכנסתו השנתית תהיה ההכנסה החזויה; מצא המנהל כי בשנה כלשהי הכנסת בעל הזיכיון היתה –
(1)
במדרגה נמוכה מן ההכנסה החזויה לאותה שנה באחת מן המדרגות שבסעיף קטן (א)(2) או (3), תופחת מכסת ההפקות המקומיות שבעל הזיכיון יהיה חייב בה בשנה הבאה בזמן ההפקות המקומיות ששודרו ביתר, ובלבד שלא תפחת מארבעים אחוזים מזמן השידור;
(2)
במדרגה גבוהה מן ההכנסה החזויה לאותה שנה באחת מן המדרגות שבסעיף קטן (א)(1) או (2), ישלים בעל הזיכיון את החסר בזמן ההפקות המקומיות ששודרו, בתוך שנתיים מתום אותה שנה.
המנהל יקבע בהודעה שימסור לבעל הזיכיון את הזמן שיש להפחית או להשלים לפי פסקאות (1) או (2), לפי העניין; אין בהוראות אלה כדי לגרוע מכל סמכות של הרשות בשל הפרת הוראות סעיף קטן (א), אם היתה הפרה.
(ג)
הכרה במכסת ההפקות המקומיות
(א)
התכניות שישדר בעל זיכיון במסגרת מכסת ההפקות המקומיות יהיו תכניות שהופקו במיוחד לצורך שידורן על פי החוק, ברמה ובאיכות הולמים; הפקה מקומית תיראה כהפקה שהופקה כאמור ותוכר למכסת ההפקות המקומיות, אם היא –
(1)
לא שודרה בערוץ כלל ארצי אחר, או בערוץ נישה, לפני שידורה בידי בעל הזיכיון;
(2)
הופקה בתנאים ובתקציבים כאמור בסעיף 20.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) –
(1)
לגבי 5 אחוזים מזמן השידור כהגדרתו בסעיף 11(א) רשאי המנהל להכיר בהפקה מקומית למכסה גם אם שודרה פעם אחת בערוץ כלל ארצי אחר או בערוץ נישה לפני שידורה בידי בעל הזיכיון, ובלבד ששידר הפקות מקומיות העומדות בתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) בהיקף של ארבעים אחוזים לפחות מזמן השידור;
(2)
המנהל רשאי להכיר בהפקה מקומית למכסה גם אם שודרה פעם אחת בערוץ כלל ארצי אחר או בערוץ נישה לפני שידורה בידי בעל הזיכיון, אם הופקה בשיתוף פעולה עם אחר כאמור בסעיף 13, ובלבד שמתקיימות הוראות פסקה (3), והוראות סעיף 13(ב) יחולו;
(3)
השקעת בעל הזיכיון בהפקה לא תוכר לבעל רישיון או לגורם שעמו היה שיתוף הפעולה, לעניין מילוי חובה כלשהי שנקבעה להם לפי חוק התקשורת או ברישיון שניתן להם לפי חוק התקשורת, והשקעת בעל רישיון או גורם כאמור לא תוכר לבעל הזיכיון לעניין הסכומים האמורים בכללים אלה; המנהל רשאי לדרוש הוכחות לעניין זה ולהורות על מועדים להגשתן, ובעל הזיכיון יפעל בהתאם לדרישת המנהל.
(ג)
המנהל רשאי לדרוש הוכחות, לרבות הסכמים קיבוציים ואחרים, מסמכים, דוחות והצהרות ותצהירים להנחת דעתו, בעניין הגורמים שנטלו חלק בהפקה, לרבות מבצעים, תסריטאים, בימאים וטכנאים, ובעניין התנאים והתקציבים שבהם בוצעה, כתנאי להכרה בה למכסת ההפקות המקומיות; המנהל רשאי להורות על מועדי הגשת הוכחות כאמור, על מתכונת ההגשה, ועל כל פרט שיש לכלול במסגרתה, ובעל הזיכיון יפעל בהתאם להוראות המנהל.
(ד)
המנהל רשאי להכיר בהפקה בשפה שאיננה עברית, ערבית או רוסית כהפקה מקומית, אם ראה כי כל התנאים האחרים הצריכים להתקיים בהפקה מקומית מתקיימים בה, וכי היא עשויה לקדם את מגמות הרשות האמורות בסעיף 5(ב) לחוק.
(ה)
תשדירי פרסומת, קדימונים ותשדירים לשירות הציבור, כמשמעות מונחים אלה בכללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלוויזיה), התשנ״ב–1992, לא יוכרו למכסת ההפקות המקומיות.
שיתוף פעולה בהפקה מקומית
(א)
הפקה מקומית שהופקה בשיתוף פעולה של בעל זיכיון עם אחר תותר לשידור ותוכר למכסת ההפקות המקומיות, אם מתקיימים בה כל אלה:
(1)
שיתוף הפעולה הוא עם אחד או יותר מאלה:
(א)
רשות השידור;
(ב)
קרן הזכאית לתמיכה מתוך תקציב הקולנוע לפי חוק הקולנוע, התשנ״ט–1999;
(ג)
בעל רישיון לשידורים כהגדרתו בחוק התקשורת;
(ד)
מפיק ערוץ או משדר ערוץ ייעודי כהגדרתם בסעיף 6א לחוק התקשורת;
(ה)
מפיק ערוץ עצמאי כהגדרתו בסעיף 6מג לחוק התקשורת;
(ו)
מי שמשדר שידורי רדיו בישראל על פי דין;
(ז)
משרד ממשלתי שהמנהל אישר לעניין זה, מראש ובכתב;
(ח)
מוסד ללא כוונת רווח שהמנהל אישר לעניין זה, מראש ובכתב, ובלבד שהמוסד או בעל עניין בו אינו גורם מסחרי או פוליטי;
(2)
לגבי שיתוף פעולה עם גורמים כאמור בפסקה (1)(ז) ו־(ח), בעל הזיכיון עצמו הוציא את רוב תקציב ההפקה בפועל;
(3)
בתחילת התכנית ובסיומה תופיע כתובית בולטת לעין, לפי הנחיות המנהל, המציינת בבירור את זהות הגורם שעמו היה שיתוף הפעולה ואת דבר שיתוף הפעולה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אם בעל הזיכיון השקיע בתכנית סכום הקטן מ־51 אחוזים מתקציב ההפקה בפועל, תהיה ההכרה למכסת ההפקות המקומיות בשיעור יחסי להיקף השקעתו; ואולם המנהל יהיה רשאי שלא להכיר בתכנית למכסה כאמור, אם מצא שבשל ההיקף המצומצם של השקעת בעל הזיכיון ונסיבות העניין, לא ניתן לראותה כהפקה שהופקה במיוחד לצורך שידורה בערוץ.
הפקות מקומיות קנויות [תיקון: תש״ע]
(א)
בסעיף זה, ”מפיק“ – מי שהוא צד להסכם הפקה או מי שאחראי על התקציב, התוכן או הביצוע של ההפקה.
(ב)
בעל זיכיון ישדר, במסגרת מכסת ההפקות המקומיות, הפקות מקומיות קנויות בהיקף שלא יפחת מ־65 אחוזים מזמן השידור של ההפקות המקומיות הקבוע בסעיף 11(א).
(ג)
בעל זיכיון ישדר, במסגרת המכסה לתכניות סוגה עילית שבה הוא מחויב לפי הוראות סעיף 16, הפקות מקומיות קנויות בהיקף שלא יפחת מ־65 אחוזים ממכסה זו; להפקתן של תכניות כאמור יוציא בעל הזיכיון סכום שלא יפחת מ־65 אחוזים מההוצאה הכוללת לתכניות מסוגה עילית שבה הוא מחויב כאמור.
(ד)
הסכום הממוצע שיוציא בעל זיכיון בשנה כלשהי להפקת שעה של תכנית סוגה עילית מסוג כלשהו מהפקה מקומית קנויה, לא יפחת מן הסכום הממוצע שיוציא באותה שנה להפקת שעה של תכנית מאותו סוג בהפקה עצמית; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 16(ח).
(ה)
15 אחוזים מזמן השידור של ההפקות המקומיות הקנויות יופקו באזורי הפריפריה; כל בעלי תפקידי המפתח בהפקות האמורות יהיו מי שמתגוררים באזורי הפריפריה ועובדים בהם דרך קבע; לשיעורי המכסה כאמור רשאי המנהל להכיר גם בתכנית ששלושה לפחות מבעלי תפקידי המפתח בהפקתה מתגוררים באזורי הפריפריה ועובדים בהם דרך קבע, אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת; לעניין סעיף קטן זה, ”תפקידי מפתח“ – המפיק, הבמאי, העורך, התסריטאי והצלם הראשי.
(ו)
בעל זיכיון לא ישדר בכל שנה הפקות מקומיות קנויות אשר יותר מ־20 אחוזים מזמן השידור שלהן הופקו על ידי גורם אחד; לעניין זה, יראו כגורם אחד גורם ותאגיד שהשליטה בו היא בידי הגורם, או בידי בעל עניין בו במישרין או בעקיפין.
(ז)
על אף האמור בסעיף קטן (ו), המנהל רשאי לאשר לבעל זיכיון שביקש זאת מראש ובכתב בעת הגשת לוח תכניות עונתי לאישור לפי סעיף 28, שידור של תכנית בוקר אשר הופקה בהפקה קנויה, כך שהגורם שהפיק את תכנית הבוקר יפיק עד 25 אחוזים מזמן השידור של ההפקות המקומיות הקנויות ששידר בעל הזיכיון באותה שנה, מהן ארבע חמישיות לפחות הינן תכניות הבוקר; בסעיף קטן זה, ”תכנית בוקר“ – תכנית יומית המשודרת בין השעות 06:30 ו־09:00, העוסקת בהרחבה של אירועים ונושאים הקשורים לרוב באירועי היום, שבה מתראיינים אורחים, ושהיא משלבת מבזקי חדשות.
(ח)
לא תוכר כהפקה מקומית קנויה הפקה שנעשה בה אחד מאלה:
(1)
שימוש באמצעי הפקה של בעל הזיכיון או של תאגיד שבעל הזיכיון הוא בעל עניין בו;
(2)
שימוש, בתמורה העולה על 15 אחוזים מתקציב ההפקה, באמצעי הפקה של אדם המחזיק אמצעי שליטה בבעל הזיכיון בשיעור של 20 אחוזים או יותר, או של תאגיד שאדם כאמור מחזיק בו אמצעי שליטה בשיעור של 20 אחוזים או יותר; הסכם הפקה לא יותנה בשימוש כאמור;
(3)
שימוש בעובד של גוף כאמור בפסקאות (1) ו־(2) שאינו בגדר אמצעי הפקה;
(4)
שימוש בעובד של גוף כאמור בפסקאות (1) ו־(2) שהוא מנחה, מגיש או שחקן;
לעניין סעיף קטן זה –
”אמצעי הפקה“ – אולפנים, ציוד ועובדים המפעילים אותם;
”עובד“ – לרבות מי שמועסק על ידי בעל זיכיון בלא יחסי עובד–מעביד.
(ט)
על אף האמור בסעיף קטן (ח) רשאי בעל זיכיון לשדר הפקות מקומיות קנויות שנעשה בהן שימוש בעובד כאמור בסעיף קטן (ח)(4) והן:
(1)
תכניות שאינן מסוגה עילית בהיקף שלא יעלה על 20 אחוזים מזמן השידור של ההפקות המקומיות הקבוע בסעיף 11(א);
(2)
תכניות מסוגה עילית שהופקו בסכום שלא יעלה על 20 אחוזים מההוצאה הכוללת שבה הוא מחויב כאמור בסעיף 16, ובהיקף שלא יעלה על 20 אחוזים מן השעות שהפיק בהוצאה כוללת זו; ההכרה בהוצאה שהוציא לתכניות אלה לעניין ההוצאה לתכניות מסוגה עילית תהיה בשיעור של 90 אחוזים.
(י)
לא תוכר כהפקה מקומית קנויה הפקה שבעל הזיכיון, או מי מהגורמים המנויים בהגדרה ”הפקה עצמית“, לא הסכים בחוזה חתום עם יוצריה על חלוקת הזכויות להכנסות ממכירת התכנית לצד שלישי וממסחר בה.
(יא)
כתנאי להכרה בתכנית כהפקה מקומית קנויה, רשאי המנהל לדרוש הוכחות להנחת דעתו, לרבות מסמכים, דוחות והצהרות, בעניין זהות המפיק, בעניין קשריו עם בעל זיכיון או עם תאגיד שבעל זיכיון הוא בעל עניין בו, בעניין התניית הזמנה של ההפקה בשימוש בציוד, באולפנים או בעובדים של בעל זיכיון או בעניין עצם השימוש כאמור.
חישוב מכסת ההפקות המקומיות ושיעורי ההכרה [תיקון: תשע״ב]
(א)
עמידת בעל הזיכיון במכסת ההפקות המקומיות תיבדק בחישוב עונתי; בעל זיכיון רשאי לסטות מהמכסה, סטיות שאינן ניכרות, ובלבד שיעמוד במלוא המכסה הנדרשת בחישוב שנתי; החישוב ייעשה על ידי המנהל על פי הנתונים שאספה הרשות.
(ב)
הכרה בתכנית למכסת ההפקות המקומיות תהיה במלוא זמן השידור שלה, זולת אם נקבעה בכללים אלה הכרה בשיעור אחר.
(ג)
המנהל רשאי להכיר בהפקה מקומית ששותף לה גורם שאינו ישראלי למכסת ההפקות המקומיות, גם אם לא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי, בעברית, בערבית, או ברוסית, או בשפה אחרת שאישר המנהל מראש, וגם אם שיעור יוצריה, מבצעיה הצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה וצוות ההפקה שלה שהם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, פחות מ־75 אחוזים, ובלבד ששיעור ההכרה למכסת ההפקה המקומית יהיה חלקי, על פי שיעור השתתפותם בהפקה של תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע.
(ד)
סדרת הנפשה שאינה הפקה ישראלית תוכר למכסת ההפקות המקומיות בשיעור של מחצית מזמן השידור שלה, אם דובבה לעברית על ידי צוות מקצועי המורכב כולו מתושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע.
(ה)
(בוטל).
(ו)
שידורים חוזרים של הפקות מקומיות יבואו במניין מכסת ההפקות המקומיות עד לשיעור של 12 אחוזים מכלל זמן השידורים שביחידת השידור המוקצית לבעל הזיכיון בניכוי זמן השידור של הטלוויזיה הלימודית.
(ז)
בחישוב מכסת ההפקות המקומיות לא יבואו במניין תכניות שלא שודרו בפועל מכל סיבה שהיא, או תכניות ששודרו באופן לקוי, אלא אם כן קבע המנהל אחרת.
פרק ה׳: הפקות מקומיות מסוגה עילית
מכסות והוצאות להפקות מקומיות מסוגה עילית [תיקון: תשע״ב]
(א)
בעלי הזיכיונות בכל ערוץ ישדרו בכל שנה תכניות מסוגה עילית בהיקף של 180 שעות, שלהפקתן יוציאו 50,000,000 שקלים חדשים לפחות, בחלוקה זו:
(1)
40 שעות תכניות דרמה, שיכללו לפחות שלוש תכניות דרמה נפרדות ושונות זו מזו, בהוצאה כוללת שלא תפחת מ־20,000,000 שקלים חדשים;
(2)
22 שעות סרטי תעודה מיוחדים, בהוצאה כוללת שלא תפחת מ־8,000,000 שקלים חדשים;
(3)
55 שעות תכניות תעודה, מתוכן לפחות 12 שעות תכניות תחקיר, בהוצאה כוללת שלא תפחת מ־8,000,000 שקלים חדשים;
(4)
63 שעות תכניות מיוחדות או תכניות תעודה, בהוצאה כוללת שלא תפחת מ־14,000,000 שקלים חדשים.
(ב)
אם בשנה כלשהי יהיה סכום השווה לשבעה עשר אחוזים מן ההוצאה השנתית לפי הכנסה חזויה כהגדרתה בסעיף 21(א) גבוה מ־50,000,000 שקלים חדשים, יגדל הסכום שעל בעל הזיכיון להוציא להפקת תכניות מסוגה עילית, באופן יחסי, ובעל הזיכיון יוציא את הסכום הנוסף להפקת תכניות נוספות, בחלוקה זו:
(1)
30 אחוזים – לתכניות דרמה;
(2)
10 אחוזים – לסרטי תעודה מיוחדים;
(3)
15 אחוזים – לתכניות תעודה;
(4)
45 אחוזים – לתכניות דרמה, סרטי תעודה מיוחדים, תכניות תעודה או תכניות מיוחדות, לפי בחירת בעל הזיכיון;
בעל זיכיון אשר על פי התחייבותו ותנאי זיכיונו חייב להוציא להפקה ולרכישה של תכניות מסוגה עילית שיעור הגבוה משבעה עשר אחוזים מן ההוצאה השנתית כאמור, יוציא את הסכום הנוסף בחלוקה כאמור בפסקאות (1) עד (4).
(ג)
חלוקת המכסות הקבועות בסעיף קטן (א) בין בעלי הזיכיונות בערוץ, תהיה לפי חלקם היחסי; המנהל יודיע לכל בעל זיכיון על המכסות שהוא חייב בהן כאמור.
(ד)
בתכנון השידורים ובשידור תכניות מסוגה עילית יניח בעל זיכיון כי הכנסתו השנתית תהיה ההכנסה החזויה; מצא המנהל כי בשנה כלשהי סכום ההוצאה להפקת תכניות סוגה עילית שחושב לפי ההכנסה החזויה של בעל זיכיון היה –
(1)
נמוך מסכום ההוצאה שבעל הזיכיון היה חייב בו לפי הכנסתו בפועל, יוציא בעל הזיכיון את סכום ההפרש שלא הוצא להפקת תכניות סוגה עילית, בחלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), עד תום שנתיים מתום אותה שנה; מצא המנהל כאמור לעניין שתי שנות הזיכיון האחרונות, יעביר בעל הזיכיון, במועד שהורה המנהל, את סכום ההפרש שלא הוצא בהן לקרן שתקים הרשות, למימון הפקות הרשות או למטרה אחרת שתקבע המועצה; המנהל רשאי לחלט ערבויות שבעל הזיכיון הפקיד בידיה לפי החוק או הזיכיון, לצורך כיסוי ההפרש האמור;
(2)
גבוה מסכום ההוצאה שבעל הזיכיון היה חייב בו לפי הכנסתו בפועל, יופחת סכום ההוצאה שעל בעל הזיכיון להוציא בשנה הבאה להפקת תכניות סוגה עילית בסכום ההפרש שהוצא בעודף, ובלבד שלא יפחת מן האמור בחוק;
המנהל יקבע בהודעה שימסור לבעל הזיכיון את סכום ההוצאה שיש להפחית או להשלים לפי פסקאות (1) או (2), ואת הסכום שיש להעביר לקרן לפי פסקה (1) סיפה, הכל לפי העניין; אין בהוראות אלה כדי לגרוע מכל סמכות של הרשות בשל הפרת הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), אם היתה הפרה.
(ה)
15 אחוזים מן ההיקף של 180 השעות האמור בסעיף קטן (א) ומן ההיקף המוגדל כאמור בסעיף קטן (ב) יהיו תכניות מועדפות, והן יוכרו הן לעניין המכסות לפי סעיף זה והן לעניין המכסות לפי סעיף 7, הכל לפי סוגן.
(ו)
תכניות מסוגה עילית ישודרו בפעם הראשונה בין השעות 19:00 ו־24:00 בימי חול, ואולם המנהל רשאי לאשר את שידורן בשבתות, בחגים ובמועדים מיוחדים, גם בשעות אחרות, אם ראה כי הדבר אינו פוגע בגיוון, באיזון ובאיכות של לוח התכניות.
(ז)
לעניין ההוצאות האמורות בסעיף זה יוכרו רק אלה שהוציא בעל הזיכיון עצמו, ולא יוכרו סכומים שהוציא גורם שעמו הוא שיתף פעולה בהפקה לפי כללים אלה.
(ח)
תכנית דרמה, תכנית תעודה ותכנית מיוחדת, תופק בתקציב של 65 אחוזים לפחות מהתקציב לשעה לסוגה, וסרט תעודה מיוחד יופק בתקציב של 80 אחוזים לפחות מהתקציב לשעה לסוגה, ובלבד שסך כל המימון לאותו סוג תכנית לא יפחת מהאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), או מהסכום שנקבע לעניין זה בזיכיון, לפי הגבוה; תכנית כאמור באורך של פחות משעה תופק בחלק יחסי מהתקציב לשעה לסוגה לפי אורך התכנית בפועל; לעניין סעיף זה וסעיפים 17 ו־18, ”התקציב לשעה לסוגה“ – הסכום המתקבל מחלוקת התקציב המזערי לאותו סוג תכנית בכמות השעות המזערית הקבועה בסעיף קטן (א), או הסכום שנקבע לעניין זה בזיכיון, לפי הגבוה, ולעניין זה התקציב לשעה של תכנית תעודה ייגזר מהאמור בסעיף קטן (א)(3), והתקציב לשעה של תכנית מיוחדת ייגזר מהאמור בסעיף קטן (א)(4).
(ט)
המנהל יכיר למכסת התכניות מסוגה עילית בתכנית מסוגה עילית שבהפקתה שותף גורם שאינו ישראלי, גם אם התקיים בה האמור בסעיף 15(ג), בשיעור ההכרה הקבוע בו, ובלבד שבעל הזיכיון עצמו הוציא להפקתה את התקציב לשעה לסוגה.
(י)
לא יוכרו לעניין סעיף זה הפקות שהן שידורים חוזרים או ששודרו בערוץ נישה קודם לשידורן בידי בעל הזיכיון.
(יא)
לעניין המכסות לפי סעיף זה –
(1)
לא יוכרו תכנית מציאות ותכנית פנאי והדרכה;
(2)
לא תוכר לעניין מכסת תכניות הדרמה סדרת דרמה שמספר פרקיה בעונה הוא יותר מעשרים וארבעה, זולת אם אישר המנהל אחרת מטעמים מיוחדים;
(3)
יוכרו לעניין מכסת תכניות התעודה תכניות בנושאי תיירות, מסע ואוכל, אם המנהל אישר זאת מראש ובכתב בשל תוכנן ותרומתן ללוח השידורים ובהתחשב במכלול תכניות התעודה שישדר בעל הזיכיון באותה שנה, ובלבד שלא יוכרו תכניות כאמור בהיקף העולה על 5 שעות בשנה, לכל בעל זיכיון בערוץ 2, ובהיקף העולה על 10 שעות בשנה, לבעל זיכיון בערוץ השלישי.
(יב)
לעניין ההכרה בתכנית למכסת התכניות מסוגה עילית, יחולו הוראות סעיף 12(ג), בשינויים המחויבים.
(יג)
הוצאות שיוציא בעל זיכיון למחקר ופיתוח לצורכי הפקת תכניות סוגה עילית, עד 5 אחוזים מהסכום הנוסף כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יוכרו כחלק מאותו סכום נוסף, בתנאי שההוצאה כאמור היתה להנחת דעתו של המנהל ושהוצאה רק להפקות מקומיות קנויות; הוצאות נוספות שיוציא בעל זיכיון כאמור יוכרו בנפרד בהיקף של עד 5 אחוזים מהסכום הנוסף כאמור בסעיף קטן (ב), ובתנאים כאמור, אם המחקר והפיתוח ייעשו באמצעות מפיקים המתגוררים באזורי הפריפריה ועובדים בהם דרך קבע, או לצורכי הפקה של תכניות פריפריה מסוגה עילית.
(יד)
הסכום שבעל זיכיון הוציא להפקת סרטים ישראליים לפי סעיף 5א לתוספת השנייה לחוק וכללי ההוצאה לקולנוע, והוכר לו כהוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי סעיף 5א(ד) לתוספת השנייה לחוק, ייחשב כחלק מן ההוצאה שבעל הזיכיון חייב להוציא להפקה ולרכישה של תכניות סוגה עילית באופן שארבעים אחוזים ממנו ייחשבו הוצאה להפקת תכניות דרמה ושישים אחוזים ממנו ייחשבו הוצאה להפקת תכניות מיוחדות או תכניות תעודה.
שיתוף פעולה בהפקת תכנית מסוגה עילית
(א)
תכנית מסוגה עילית שהופקה בשיתוף פעולה של בעל זיכיון עם אחר תוכר למכסת ההפקות המקומיות ובמכסת התכניות מסוגה עילית, אם מתקיימים בה התנאים האמורים בסעיפים 12(ב) ו־13(א), והתקציב לשעה של התכנית אינו פחות מהתקציב לשעה לסוגה, ואולם אם בעל הזיכיון השקיע בתכנית סכום הקטן מ־51 אחוזים מתקציב ההפקה בפועל, תהיה ההכרה למכסות כאמור בשיעור השקעתו; המנהל יהיה רשאי שלא להכיר בתכנית למכסות כאמור, אם מצא שבשל ההיקף המצומצם של השקעת בעל הזיכיון ונסיבות העניין, לא ניתן לראותה כהפקה שהופקה במיוחד לצורך שידורה בערוץ.
(ב)
תכניות שהופקו בשיתוף פעולה לא יהיו בהיקף העולה על מחצית השעות שבמכסת תכניות הדרמה והעולה על מחצית השעות שבמכסות סרטי התעודה המיוחדים ותכניות התעודה.
(ג)
על אף האמור בסעיף 16(י), תכנית שהופקה בשיתוף פעולה עם גורם כאמור בסעיף 13(א)(1)(ג), (ד) או (ה), תוכר כתכנית סוגה עילית, אם היא שודרה פעם אחת בערוץ נישה לפני שידורה בידי בעל הזיכיון; לעניין זה, שידור כמה פעמים במשך יממה אחת ובשבת שאחריה ייחשב כשידור פעם אחת.
(ד)
הוציא בעל זיכיון להפקת שעת תכנית סוגה עילית שהופקה בשיתוף פעולה סכום הקטן מן התקציב לשעה לסוגה, יוציא את ההפרש שבין הסכום שהוציא בפועל לבין התקציב לשעה לסוגה לצורך הפקת תכניות מסוגה עילית במסגרת המכסה וההוצאה שהוא חייב בהן לפי סעיף 16(א) או (ב).
סדרה היסטורית
(א)
בעל זיכיון בערוץ 2 ישדר סדרה היסטורית או סדרות היסטוריות בהיקף כולל של 12 שעות; 7 שעות לפחות ישודרו לפני תום חמש שנות הזיכיון הראשונות, וכל 12 השעות ישודרו לפני תום שבע שנות הזיכיון הראשונות.
(ב)
סדרה היסטורית שהיא סדרה של סרטי תעודה מיוחדים תופק בתקציב של 110 אחוזים לפחות מהתקציב לשעה לסוגה זו; סדרה היסטורית שהיא סדרת דרמה או סדרת דרמה תיעודית תופק בתקציב של 120 אחוזים לפחות מהתקציב לשעה לאותה סוגה.
(ג)
בעל זיכיון יגיש לאישור המועצה את הצעתו לסדרה היסטורית במועד ובמתכונת כפי שיורה המנהל.
(ד)
סדרה היסטורית שאישרה המועצה, תוכר למכסות האמורות בסעיף 16(א) או (ב), והוראות סעיף 16(ח) לא יחולו לגביה.
(ה)
סדרה היסטורית שהופקה בשיתוף פעולה עם אחר תוכר אם מתקיימים תנאי סעיף 17, ובלבד שבעל הזיכיון הוציא את מלוא התקציב הקבוע בסעיף קטן (ב).
פרק ו׳: שידורים חוזרים
מגבלות ותנאים לשידורים חוזרים
(א)
בעל זיכיון רשאי לשדר שידורים חוזרים בהיקף שנתי שלא יעלה על 20 אחוזים מכלל זמן השידורים שביחידת השידור המוקצית לו בניכוי זמן השידור של הטלוויזיה הלימודית.
(ב)
בעל זיכיון רשאי לשדר בין השעות 24:00 ו־6:00 שידורים חוזרים, מעבר למגבלה האמורה בסעיף קטן (א).
(ג)
בעל זיכיון רשאי לשדר בכל רבעון שתי תכניות לקט בלבד, והן לא ייחשבו כשידורים חוזרים; לעניין זה, ”תכנית לקט“ – תכנית המורכבת מחלקים של תכניות ששודרו בעבר.
(ד)
שידור שני של סרט קולנוע ישראלי לא ייחשב כשידור חוזר; חלפו ארבע שנים מאז ששודר סרט קולנוע ישראלי בידי בעל זיכיון, שני השידורים הראשונים שלו לאחר מכן לא ייחשבו כשידורים חוזרים.
(ה)
שידור ראשון של סדרה שאינה הפקה ישראלית לאחר שחלפו שמונה שנים או יותר מיום שידורה לאחרונה בערוץ שידור כלשהו, לא ייחשב כשידור חוזר.
(ו)
בעל זיכיון יכבד את זכויות היוצרים וזכויות המבצעים כאמור בסעיף 20(ב)(8), הכרוכות בביצוע שידור חוזר.
(ז)
בעל זיכיון יסמן תכניות המשודרות בשידור חוזר בסימן שתקבע הרשות.
פרק ז׳: איכות השידורים
איכות התכניות
(א)
ההפקות הישראליות שבעל זיכיון ישדר יופקו בתנאים ובתקציבים שיאפשרו רמה ואיכות ראויים.
(ב)
רמה ואיכות ראויים של תכנית ייבחנו, בין השאר, על פי אלה:
(1)
נאותות התנאים שבהם הופקה התכנית, בהתחשב בסוג התכנית, לרבות הזמן שהוקצה להכנתה, הזמן והמקום שהוקצו לצילומה או להקלטתה, והזמן שהוקצה לביצוע גמר הפקתה (post production);
(2)
נאותות האמצעים שבהם הופקה התכנית, בהתחשב בסוג התכנית, לרבות רמתו, כמותו ותקינותו של הציוד ששימש להכנתה, לצילומה, להקלטתה ולגמר הפקתה;
(3)
היות יוצריה, מבצעיה, הצוות הטכני וצוות ההפקה של התכנית אנשי מקצוע שעיקר עיסוקם בתחומי הטלוויזיה, הקולנוע או אמנויות קרובות לתחומים אלה;
(4)
הקצאת האמצעים הכספיים המתאימים להפקת התכנית, בהתחשב בסוג התכנית, כמקובל באפיקי שידור כלל־ארציים בעולם;
(5)
המדדים המקובלים על חוג אנשי המקצוע בתחומי ההפקה, השידור, האמנות והתקשורת בעולם, מבחינת התוצאה;
(6)
נאותות העסקתם של כל אנשי המקצוע שהשתתפו בהפקת התכנית, לרבות הכותבים, הבמאים, מנהלי ההפקה, השחקנים, האמנים, והצוות הטכני, לפי התנאים המקובלים בעולם וההסכמים החלים בארץ לגבי אותו מקצוע בזמן הפקת התכנית;
(7)
רהיטות הדיבור ותקינות השפה והתרגום, בשים לב לאופי התכנית;
(8)
כיבוד זכויות יוצרים ומבצעים לפי פקודת זכות יוצרים, חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007, חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984, ולפי כל דין אחר;
(9)
המידה שבה התכנית תורמת לקידום מגמות הרשות האמורות בסעיף 5(ב) לחוק.
הוצאה שנתית למימון הפקה ורכישה של תכניות [תיקון: תשע״ב]
(א)
בסעיף זה –
”הוצאה שנתית לפי הכנסה חזויה“ – סכום השווה לשישים אחוזים מהכנסתו החזויה של בעל הזיכיון, או חלקו היחסי בסכום של 220 מיליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם;
”הוצאה שנתית לפי הכנסה בפועל“ – סכום השווה לשישים אחוזים מכלל הכנסותיו של בעל הזיכיון או חלקו היחסי בסכום של 220 מיליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם;
”הכנסות“ – הכנסות בעל זיכיון מביצוע שידורים וממתן שירותים, לפי סעיף 100 לחוק.
(ב)
עד יום 1 באוגוסט של כל שנה, ימסור המנהל לכל בעל זיכיון תחזית של הכנסותיו לשנה המתחילה ב־1 בינואר שאחריו (להלן – שנת השידורים), בשים לב להכנסותיו בשנים עשר החודשים שקדמו להכנת התחזית, ולנסיבות אחרות המשפיעות או הצפויות להשפיע על הכנסותיו; המנהל יעדכן את התחזית בתחילת ינואר ובתחילת יולי של שנת השידורים על פי נתוני ההכנסות בפועל, וימסור לבעל זיכיון הודעה על העדכון.
(ג)
בעל זיכיון ישדר בכל שנה תכניות שלהפקתן ולרכישתן הוציא את סכום ההוצאה השנתית לפי הכנסה חזויה, בניכוי ההוצאה לתפעול שוטף של חברת החדשות לפי סעיף 3 בתוספת השניה לחוק, או ההוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי סעיף 4 בתוספת האמורה, לפי העניין.
(ד)
בתכנון השידורים יניח בעל זיכיון כי הכנסתו השנתית תהיה ההכנסה החזויה; מצא המנהל כי בשנה כלשהי סכום ההוצאה השנתית לפי ההכנסה החזויה של בעל זיכיון –
(1)
היה נמוך מסכום ההוצאה השנתית לפי הכנסתו בפועל, יוציא בעל הזיכיון את סכום ההפרש שלא הוצא לרכישה ולהפקה של תכניות שישדר עד תום שנתיים מתום אותה שנה; מצא המנהל כאמור לעניין שתי שנות הזיכיון האחרונות, יעביר בעל הזיכיון, במועד שהורה המנהל, את סכום ההפרש שלא הוצא בהן לקרן שתקים הרשות, למימון הפקות הרשות או למטרה אחרת שתקבע המועצה; המנהל רשאי לחלט ערבויות שבעל הזיכיון הפקיד בידי הרשות לפי החוק או הזיכיון, לצורך כיסוי ההפרש האמור;
(2)
היה גבוה מסכום ההוצאה השנתית לפי הכנסתו בפועל, יראו את סכום ההפרש שבעודף כאילו הוצא בשנה שלאחריה, וסכום ההוצאה השנתית שבעל הזיכיון חייב בו בשנה זו יפחת באותו סכום, ובלבד שלא יפחת מן האמור בחוק;
המנהל יקבע בהודעה שימסור לבעל הזיכיון את הסכום שיש להוציא או להפחית לפי פסקאות (1) או (2), ואת הסכום שיש להעביר לקרן לפי פסקה (1) סיפה, הכל לפי העניין.
(ה)
אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכל סמכות של הרשות בשל הפרת הוראות סעיף קטן (ג), אם היתה הפרה.
(ו)
בעל זיכיון יוציא בכל שנה סכום שלא יפחת משמונים אחוזים מן ההוצאה השנתית שהוא חייב בה לפי סעיף זה, למימון הפקות ישראליות.
(ז)
(בוטל).
(ח)
(בוטל).
(ט)
לעניין הסכומים הנקובים בסעיף זה יוכרו רק סכומים שהוציא בעל הזיכיון עצמו, ולא יוכרו סכומים שהוציא גורם שעמו הוא שיתף פעולה בהפקה לפי כללים אלה.
העברה משנה לשנה
בעל זיכיון רשאי לפנות למנהל בבקשה מנומקת להתיר לו לשדר או להוציא בשנה כלשהי יותר מהמכסה או מהסכום שהוא מחויב בהם לפי סעיפים 7(ב), 11(א), 16(א) ו־(ב) ו־21(ג), לפי העניין, ולהפחית את מחויבותו לאותו עניין בשנה שאחריה בהפרש, עד ל־20 אחוזים מהמכסה או מהסכום שהיה מחויב בהם כאמור, ובלבד שלא תפחת מן האמור בחוק; המנהל רשאי לקבל את ההצעה או לדחותה, וכן לאשרה בתנאים כפי שיתנה.
הוצאה לפיתוח הפקות ישראליות שאינן תכניות סוגה עילית
בעל זיכיון יוציא בכל שנה סכום שלא יפחת מאחוז אחד מההוצאה שהוציא להפקות ישראליות שאינן תכניות סוגה עילית, למחקר ולפיתוח לצורכי הפקות כאמור; הסכום שיוצא, עד שני אחוזים מההוצאה שהוציא להפקות כאמור, יוכר כחלק מההוצאה הכוללת שהוא חייב בה לפי סעיף 21, בתנאי שהיא הוכחה להנחת דעתו של המנהל ושרובה לא הוצא להפקה עצמית של בעל הזיכיון.
תרגום תכניות ואיכותו
(א)
בעל זיכיון ידאג לתרגום תקני לעברית רהוטה של כל התכניות שאינן בעברית, באמצעות כתוביות תרגום או באמצעות דיבוב, ובתכניות המיועדות לילדים עד גיל 7 יעשה זאת אך ורק באמצעות דיבוב; כן יתרגם בעל זיכיון לעברית קטעים שאינם בעברית המשולבים בתכנית דוברת עברית.
(ב)
חובת התרגום כאמור בסעיף קטן (א), לא תחול על אלה:
(1)
תכנית המיועדת ללימוד השפה שבה היא משודרת;
(2)
תכנית המשודרת בשידור ישיר, ובלבד שעיקרי דברי הדוברים בה מובאים בשפה העברית;
(3)
תכנית המיועדת לקהל שאיננו דובר השפה העברית, ובלבד שניתן על כך אישור המנהל מראש;
(4)
תכנית ספורט לועזית שאיננה ערוכה כתכנית תעודה, ובלבד שבעל הזיכיון יוודא שהתמליל המקורי ילווה בדברי הסבר בעברית.
(ג)
בתכניות הכוללות השמעת שירים או מוסיקה אין חובה לתרגם את מילות השירים, ואולם היצירות והמבצעים יזוהו באמצעות כתוביות בשפה העברית.
(ד)
בסעיף זה, ”תרגום תקני“ – תרגום הנעשה על פי התקן המקובל על העוסקים בענפי הטלוויזיה והקולנוע או כל תקן אחר שיורה עליו המנהל.
(ה)
בעל זיכיון ידאג לשידור כתוביות לכבדי שמיעה באופן ובשיעור שנקבע בחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005, ובכללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו), התשנ״ז–1997.
פרק ח׳: תכנון השידורים
עקרונות התכנון
(א)
בעל זיכיון ירכיב תכניות עבודה ולוחות תכניות (בפרק זה – התכניות והלוחות) איכותיים ומגוונים; המועצה או המנהל רשאים להורות לבעל זיכיון לשפר את התכניות והלוחות וכן להימנע משידור תכניות שאינן ברמה ואיכות ראויים; איכות התכניות והלוחות תיקבע, בין השאר, על פי אלה:
(1)
גיוון סוגי התכניות ונושאיהן;
(2)
האיזון המתאים והיחס הכמותי הסביר בין סוגי התכניות ונושאיהן;
(3)
ההוצאה הכספית הכוללת להפקה ולרכישה של התכניות.
(ב)
בתכנון התכניות והלוחות יתחשב בעל הזיכיון בהוראות החוק, ובפרט סעיף 5(ב) בו, בהוראות הכללים שהוצאו מכוחו ובתנאי זיכיונו, ויפרט כיצד הוא מתכוון למלא את המכסות הקבועות בפרקים ד׳ ו־ה׳, ובהתחשב בימי המנוחה, בחגים, בחופשות, לרבות חופשות בתי הספר, ובמועדים אחרים בעלי משמעות לאומית או דתית הקבועים בתקופה שאליה מתייחס התכנון.
(ג)
לוחות התכניות יהיו מורכבים ממשבצות שידור של 30 דקות; בכל משבצת שידור יוקצו 24 דקות לפחות לתכנית או לתכניות, ושארית המשבצת יכול שתוקצה למילואה או לתשדירי פרסומת וקדימונים על פי הכללים שקבעה המועצה לעניין זה; למילואה יהיה ערך עצמי והיא לא תיקטע על ידי תשדירי פרסומת וקדימונים.
(ד)
בעל זיכיון יגיש את התכניות והלוחות באופן אחיד וקבוע, בצורה ממוחשבת במתכונת שיורה המנהל; בעל הזיכיון רשאי להוסיף דברי הסבר בדרך שיבחר.
(ה)
המנהל רשאי, בהודעה בכתב לבעלי הזיכיונות, לשנות את הפירוט הנדרש בתכניות ובלוחות.
עקרונות בדיקה ותיאום על ידי הרשות
(א)
בהכנת לוח התכניות לכלל בעלי הזיכיונות בערוץ, כאמור בסעיף 28(א) לחוק, יפעל המנהל למניעת כפילויות בשידורים ובזבוז משאבים שיש בהם כדי לפגוע במגוון התכניות מבחינת סוגיהן ונושאיהן או באיכותן; לשם כך רשאי הוא לשקול, בין השאר, את מכלול התכניות וערוצי השידור העומדים לרשות הצופים בישראל, ולפעול כאמור בסעיף 62 לחוק.
(ב)
המנהל יתאם בין התכניות והלוחות של בעלי הזיכיונות, ויפעל לשידור תכניות מסוגה עילית באופן מאוזן על פני השנה; לשם כך רשאי המנהל לדרוש מבעל זיכיון לשתף עמו פעולה ולהורות לו על דרכי פעולה, לפי שיקול דעתו.
(ג)
בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (ב), רשאי המנהל להורות לבעל זיכיון לערוך שינויים בתכנית עבודה ובלוח התכניות שהגיש, כדי להגיע ללוח תכניות בערוץ שהוא מגוון ומתואם, עומד בכל הדרישות הקבועות בחוק, בכללים שהוצאו מכוחו, בזיכיונו של כל בעל זיכיון ובהנחיות שיוציאו המועצה או המנהל מזמן לזמן.
(ד)
המועצה או המנהל, לפי העניין, יבחנו את התכניות והלוחות לאור העקרונות האמורים בסעיף 25 והם רשאים לפסול כל תכנית עבודה או לוח תכניות שנמסר להם או להתנות את אישורם בתנאים או בשינויים שעל בעל הזיכיון לעשות בהם; לא אושרו תכנית או לוח, ינמקו המועצה או המנהל, לפי העניין, את הסיבות לכך.
(ה)
בעל זיכיון שהמועצה או המנהל הורו לו לשנות תכנית עבודה או לוח תכניות שהגיש, יעשה זאת בדרך ובמועד שנקבעו בהוראה ויגיש את התכנית או הלוח המתוקן לאישור בדרך שנקבעה בהוראה.
(ו)
בעל זיכיון ישתף פעולה עם המנהל על פי הוראותיו, ככל הנדרש, לשם תיאום התכניות והלוחות ולשם אישורם.
(ז)
אין באישור תכנית עבודה או לוח תכניות כדי לגרוע מהסמכויות לפי סעיף 33.
תכנית עבודה ואישורה
(א)
בעל זיכיון ימסור למנהל, תשעה חודשים לפני תחילת כל שנה, תכנית עבודה שנתית לשנה הרלוונטית.
(ב)
בתכנית עבודה יצוינו כל התכניות מהפקה מקומית המתוכננות לשידור בשנה הרלוונטית, לרבות סדרות הממשיכות משנים קודמות, וייכללו פרטים אלה בעניינן: שם התכנית, סוג התכנית, אורכה, מקורה, יוצריה, תקציבה המתוכנן, והרבעון שבו מתוכנן שידורה, ולתכנית עבודה יצורפו תקצירים של התכניות האמורות, ולפי דרישת המנהל – תסריטים שלהן.
(ג)
המנהל ימסור למועצה את תכניות העבודה של בעלי הזיכיונות ואת המלצותיו לגביהן.
(ד)
המועצה תמסור לבעל זיכיון את החלטתה לגבי תכנית העבודה, לא יאוחר מחודשיים לאחר שזו נמסרה למנהל.
(ה)
התנתה המועצה את אישורה בשינויים שעל בעל הזיכיון לערוך בתכנית העבודה, יגיש בעל הזיכיון למנהל את תכנית העבודה כשהיא מתוקנת, בצורה ובמועד שתקבע המועצה בהחלטתה.
(ו)
אין באישור תכנית עבודה כדי לגרוע מסמכויות המועצה והמנהל ומחובותיו של בעל הזיכיון לפי כללים אלה ולפי כל דין אחר.
לוח תכניות עונתי ואישורו
(א)
בעל זיכיון ימסור למנהל לאישור המועצה לוח תכניות על בסיס שבועי לכל עונה (להלן – לוח עונתי), שלושה חודשים לפני תחילתה.
(ב)
בלוח העונתי יפורטו כל התכניות לפי משבצות שידור, לרבות שמותיהן, נושאיהן, שמות המבצעים הראשיים שלהן ומקורן; לגבי תכניות ספורט ותכניות בענייני היום שנושאיהן אינם ידועים, רשאי בעל זיכיון להסתפק בפירוט שיבוצן, שמותיהן ושם העורך או המפיק האחראי.
(ג)
הלוח העונתי יהיה לפי תכנית העבודה שאישרה המועצה; ביקש בעל הזיכיון לסטות מלוח התכניות המאושר, יציין וינמק כל סטייה כאמור.
(ד)
המנהל רשאי להורות לבעל זיכיון לשנות את הלוח העונתי שלו, כדי לעמוד בתכנית העבודה המאושרת ובדרישות סעיף 25.
(ה)
המועצה תיתן את החלטתה לגבי כל לוח עונתי לא יאוחר מחודש לאחר שהלוח נמסר למנהל, זולת אם קבעה מועד אחר.
לוח תכניות חודשי
בעל זיכיון ימסור למנהל את לוח תכניותיו החודשי (להלן – לוח חודשי) שבועיים לפני תחילת החודש שאליו הוא מתייחס; הלוח החודשי יהיה חופף ללוח העונתי שאושר, אלא אם כן היו טעמים סבירים לסטות מהלוח העונתי, והמנהל אישר את הסטייה מראש.
שינויים בלוחות התכניות
בעל זיכיון המבקש לשנות את לוח השידורים העונתי או החודשי המאושר, יגיש למנהל בקשה מנומקת ומפורטת, זמן סביר לפני מועד השידור המתוכנן, ולא ינהיג את השינוי אלא באישור המנהל.
שינוי מועדים
המועצה או המנהל, לפי העניין, רשאים לשנות את המועדים הקבועים בפרק זה, ובלבד שתינתן לבעלי הזיכיון התראה סבירה מראש על כך.
בקשת פרטים לגבי שידורים ישירים ותכניות מסוגים מסוימים
(א)
בעל זיכיון ימסור למנהל, לפי דרישתו, פרטים, פירוט מבנה או תיאור תוכן שידרוש המנהל, לפי שיקול דעתו, לגבי תכניות בשידור ישיר, תכניות בענייני היום ותכניות שיח ציבורי, תכנית תחקיר ותכניות אחרות; לעניין זה, ”פירוט מבנה“ – פירוט כולל של מבנה ותוכן תכנית (line-up).
(ב)
פרטים כאמור יימסרו למנהל במועד שיקבע, ולא יאוחר מ־12 שעות לפני שידור התכנית, ואולם רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו, לאפשר את מסירתם במועד קרוב יותר לשידור התכנית, אם ראה שהדבר מתחייב מתוכן התכנית או ממתכונתה.
צפייה מוקדמת בתכניות
(א)
בעל זיכיון יאפשר למועצה או למנהל, לפי דרישתם, לצפות בתכנית הרצה (פיילוט) או בתכנית ולעיין בתקצירים או בתסריטים של הפקות המופיעות בתכנית עבודה או בלוח תכניות שהגיש, במועד ובאופן שיקבעו בדרישתם, לצורך תיאום הלוח ולצורך בקרה על קיום הוראות החוק, הכללים, הזיכיון והנחיות המועצה או המנהל.
(ב)
אושרה תכנית כחלק מלוח תכניות אחרי צפייה בה או אחרי מסירת פרטים על אודותיה, וביקש בעל זיכיון לשנות את התכנית או את הפרטים האמורים, לפי העניין, יביא זאת לידיעת המנהל זמן סביר טרם שידורה, ולא ישנה כאמור אלא באישור המנהל.
שידורי לפי לוחות תכניות ודיווח
(א)
בעל זיכיון יקיים את שידוריו לפי לוחות תכניות שאושרו לפי כללים אלה, ולא ישדר תכניות בסטייה מלוחות אלה.
(ב)
בעל זיכיון יעביר בתום כל יום שידורים דוח על שידוריו באותו יום באופן אחיד וקבוע, בצורה ממוחשבת במתכונת שיורה עליה המנהל לאחר התייעצות עם בעל הזיכיון.
פרסום לוחות תכניות
(א)
בעל זיכיון לא יפרסם בציבור לוח תכניות שלא אושר בידי המועצה או המנהל, לפי העניין.
(ב)
בעל זיכיון יפרסם את לוחות התכניות השבועיים והיומיים שלו בעיתונות היומית, במדריך השידורים האלקטרוני של בעלי רישיונות, באתר האינטרנט שלו ובאמצעי תקשורת אחרים שעליהם הורה המנהל.
(ג)
בעל זיכיון ישדר קדימונים לתכניותיהם של כל בעלי הזיכיונות האחרים בערוץ השידור; התעוררה מחלוקת בין בעלי זיכיונות בעניין זה, יכריע בה המנהל.
(ד)
בעל זיכיון יציין בצורה ברורה בכל פרסום לוח תכניות, את סימון התכניות לפי תקנות סיווג וסימון, וכן יציין אם התכניות מלוות בכתוביות בסימון שקבעה הרשות.
ימים בעלי אופי מיוחד
(א)
בעל זיכיון לא ישדר שידורים ביום הכיפורים, החל בשעה שלפני כניסת החג ועד שעה לאחר יציאתו.
(ב)
בעל זיכיון יתכנן את לוחות התכניות שהוא מגיש לאישור הרשות, תוך התחשבות בימי החג והמועד ובימי הזיכרון והאבל החלים בתקופה שאליה מתייחסים הלוחות.
(ג)
בעל זיכיון יתאים את שידוריו בימי חג ומועד לאופי המקובל של ימים אלה.
(ד)
בעל זיכיון יתאים את שידוריו בימי אבל וזיכרון לאופי המקובל של ימים אלה; במקרה של ימי אבל או אסונות בלתי צפויים, או אירועים בלתי צפויים מיוחדים אחרים, יעשה כן על פי הוראת המנהל, אף תוך סטייה מלוח התכניות שאושר.
היערכות ונוהל שידור במקרים בלתי צפויים
(א)
בעל זיכיון יחזיק ברשותו מלאי תכניות זמין ומוכן לשידור, נוסף על התכניות שהוא אמור לשדר על פי לוח התכניות שאושר לו, למקרי הצורך, לרבות מקרי תקלות ומקרי מעבר למתכונת שידורים לימי אבל ואסונות.
(ב)
בעל זיכיון יחזיק ברשותו מלאי תכניות זמין ומוכן לשידור וידאג לקיום אמצעי שידור לרבות צוותי שידור, באופן שיאפשר לו להתחיל בשידור בהתראה קצרה מראש במטרה למלא, על פי הוראת המנהל, חלל בשידורים שבו היה אמור לשדר בעל זיכיון אחר.
(ג)
בעל זיכיון יחזיק מלאי תכניות זמין ומוכן לשידור למקרה של שיבושים בהפקה, אי־אישור תכניות בידי המנהל, שיבוש באספקת התכניות המיובאות או כל שיבוש אחר.
(ד)
בעל זיכיון יעדכן ויחדש מפעם לפעם את מלאי התכניות האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג); המנהל רשאי לבדוק את המלאי שמחזיק בעל זיכיון ולחייבו לשנותו או לשפרו.
(ה)
חלה פריצת שידור במהלך שידוריו של בעל זיכיון יחולו הוראות אלה:
(1)
היתה פריצת שידור באורך 3 דקות או פחות, לא ישנה בעל הזיכיון את לוח תכניותיו, ואולם הוא רשאי להזיז את מועדי התכניות בהתאם לאורך פריצת השידור, למעט תכניות ששעת שידורן קבועה;
(2)
היתה פריצת שידור באורך העולה על 3 דקות או בוצעו מספר פריצות שידור באותו יום אף אם אורך כל אחת מהן פחות מ־3 דקות, רשאי בעל זיכיון לשנות את לוח תכניותיו באופן שיאשר לו המנהל; בסעיף קטן זה, ”פריצת שידור“ – שידור תכנית חדשות מיוחדת, לרבות הרחבה זמנית של תכנית חדשות מעבר לאורכה השגרתי או קטיעה אחרת של שידורי בעל זיכיון וביצוע שידור אחר תחתיהם על פי הוראת המנהל.
פרק ט׳: שידורים אסורים
שידורים אסורים
(א)
בעל זיכיון לא ישדר תכנית או חלק ממנה –
(1)
ששידורה אסור לפי סעיף 46 לחוק, לרבות האיסור על שידור תכניות שיש בהן תועבה כמשמעותה בחוק העונשין, התשל״ז–1977, ובכלל זה תכניות שיש בהן אחד מאלה:
(א)
הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
(ב)
הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
(ג)
הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
והכל כשהתכניות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ג) אינן, באופן מובהק, בעלות ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות העניין, את שידורן;
(2)
ששידורה אסור לפי כללים שקבעה המועצה; תכנית ששידורה מוגבל או מותנה בתנאים לפי הכללים האמורים, לא תשודר אלא לפי התנאים או ההגבלות כאמור.
(ב)
בעל זיכיון לא ישדר תכנית או חלק ממנה, לרבות בדרך של שידור חוזר, אם בשידורה או בתוכנה יש משום הפרה של זכות קנין רוחני של אחר, לרבות זכויות יוצרים או זכויות מבצעים.
איסור שידור וערעור
(א)
המנהל רשאי לאסור את שידורה של תכנית או חלקים ממנה או להתנות את שידורה בתנאים, לאחר שנתן לבעל הזיכיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, אם ראה, מטעמים שינמק, כי שידור התכנית אסור לפי סעיף 38.
(ב)
בעל זיכיון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף זה, רשאי לערור עליה למועצה בתוך 7 ימים מיום שהודעה לו החלטת המנהל; החלטת המועצה תהיה סופית ומחייבת; אין בהגשת ערר כדי להגביל או להשהות את ביצוע החלטת המנהל.
פרק י׳: הוראות שונות
התקופה לעמידה במכסות
התקופה שלגביה תיבדק עמידה של בעל הזיכיון במכסות ובהוראות לפי כללים אלה תהיה שנה אחת, זולת אם נקבע אחרת לעניין מסוים.
הגבלת רכישה של תכניות
(א)
בסעיף זה –
”כמות בלתי סבירה“ – כמות תכניות, מסוג או ממקור מסוים, העולה, לדעת המנהל, על הכמות שביכולת בעל זיכיון או בכוונתו לשדר;
”זכויות שידור“ – לרבות זכות להתקשר בחוזה לרכישת זכות לשדר, או זכות סירוב להצעה להתקשר בחוזה באמור.
(ב)
בעל זיכיון לא ירכוש זכויות שידור לתכניות, לרבות זכויות לסיקור אירועים, בכמות בלתי סבירה בכוונה למנוע מבעל זיכיון אחר לשדר תכניות אלה.
(ג)
סבר המנהל כי בעל זיכיון רכש או עומד לרכוש זכויות כאמור בסעיף קטן (ב), אשר יש בהן כדי למנוע מבעל זיכיון אחר לרכוש זכויות שידור לתכניות אלה, רשאי הוא בהחלטה מנומקת, להורות לו להימנע מהרכישה או לבטלה.
משמורת עותקים
(א)
בעל זיכיון יקליט ויחזיק ברשותו עותק מכל תכנית שהיא הפקה ישראלית, לרבות תשדירי פרסומת וקדימונים, 90 ימים לפחות ממועד שידורה, או לתקופה ארוכה יותר שיורה המנהל לעניין סוגי תכניות.
(ב)
ההקלטה והשמירה ייעשו על פי מפרט שהורה עליו המנהל.
(ג)
המנהל רשאי לדרוש מבעל הזיכיון שימסור לרשות עותקים של תכניות.
(ד)
הרשות רשאית להקליט ולהחזיק ברשותה עותק מכל תכנית, ובלבד שלא תעשה בו שימוש מסחרי.
מתן הנחיות
המועצה והמנהל רשאים להוציא הנחיות, ככל שיידרש, לצורך יישומם של כללים אלה, וכן להאריך, בנסיבות מיוחדות, מועדים הקבועים בהם.
הצמדה למדד
(א)
הסכומים הנקובים בסעיפים 15, 16 ו־21, ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), מן המדד שפורסם לחודש יוני 2003 עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי.
(ב)
התחייבויות גבוהות או הקלות מן האמור בכללים
נקבעו בזיכיון, על פי התחייבותו של בעל הזיכיון בהצעתו במכרז, מכסות להפקות ולתכניות מסוגים שונים וסכומי הוצאה לשידורים להפקות ולתכניות מסוגים שונים, העולים על האמור בכללים אלה, או התחייבויות אחרות המחמירות עם בעל הזיכיון מעבר לאמור בכללים אלה, יחולו לגביו, לעניין אותן מכסות, הוצאות או התחייבויות אחרות, הוראות הזיכיון.
שינוי מספר בעלי הזיכיונות בערוץ
השתנה מספר בעלי הזיכיונות בערוץ השידור, משניים בערוץ 2, ומאחד בערוץ השלישי, יותאמו המחויבויות החלות על בעל זיכיון באותו ערוץ שידור לפי כללים אלה ולפי זיכיונו, ובלבד שלא יפחת סך כל המחויבות שחלה לפני השינוי על כלל בעלי הזיכיונות המשדרים באותו ערוץ.
ביטול
כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התשס״ג–2002 – בטלים.
תחילה והוראות מעבר [תיקון: תש״ע]
(א)
כללים אלה יחולו –
(1)
לגבי בעל זיכיון בערוץ 2 – החל ביום פרסומם (להלן – יום התחילה);
(2)
לגבי בעל זיכיון בערוץ השלישי – החל ביום י״ג בשבט התש״ע (28 בינואר 2010), זולת אם המנהל הסכים, בתיאום עם יושב ראש המועצה, לבקשת בעל הזיכיון כי הוראות סעיפים שציין בעל הזיכיון בבקשתו יחולו עליו החל במועד שבין יום התחילה לבין המועד האמור.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), בתקופה שמיום התחילה עד יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009) –
(1)
לא יחולו הוראות סעיף 14(ד) ו־(ט);
(2)
בסעיף 14(ה), במקום ”15 אחוזים“ יראו כאילו נאמר ”10 אחוזים“;
(3)
בסעיף 16 יראו כאילו במקום סעיף קטן (ח) נאמר:
”(ח)
שעה של הפקה מקומית, עצמית או קנויה, מסוגים אלה: תכנית דרמה, סרט תעודה מיוחד, תכנית תעודה או תכנית מיוחדת, תופק בתקציב של לפחות 70 אחוזים מהתקציב לשעה לסוגה, ובלבד שסך המימון לאותו סוג תכנית לא יקטן מהאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), או מהסכום שנקבע לעניין זה בזיכיון, לפי הגבוה; הפקה כאמור באורך של פחות משעה תופק בתקציב של חלק יחסי מהתקציב לשעה לסוגה בהתאם לאורך התכנית בפועל; לעניין סעיף זה וסעיף 17, ”התקציב לשעה לסוגה“ – הסכום המתקבל מחלוקת התקציב המזערי לאותו סוג תכנית בכמות השעות המזערית הקבועה בסעיף קטן (א), או הסכום שנקבע לעניין זה בזיכיון, לפי הגבוה; ואולם המנהל רשאי להתיר לבעל הזיכיון להפיק בכל שנה עד 6 שעות הפקה מקומית מסוגה עילית, בתקציב של 60 אחוזים לפחות מהתקציב לשעה לסוגה, בתנאים האמורים, ובלבד שלדעתו ולפי נתונים שנמסרו לו על פי דרישתו, התכנית היא תכנית מועדפת או עוסקת באחד או יותר מנושאים אלה: טיפוח אזרחות טובה וחיזוק ערכי הדמוקרטיה וההומניזם, מתן ביטוי למורשת היהודית וערכיה ולערכי הציונות, מתן ביטוי מתאים למגוון התרבותי של החברה הישראלית מאזורי הארץ השונים ובצורות ההתיישבות השונות ולהשקפות השונות הרווחות בציבור;“;
זולת אם המנהל הסכים, בתיאום עם יושב ראש המועצה, לבקשת בעל הזיכיון כי הוראות סעיפים 14(ד) ו־(ט) ו־16(ח) יחולו עליו החל במועד שבין יום התחילה לבין יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009).
י״ז באלול התשס״ט (6 בספטמבר 2009)
- נורית דאבוש
יושבת ראש מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.