חוק הקולנוע

חוק הקולנוע מתוך

חוק הקולנוע, התשנ״ט–1999

---

2000515

חוק קודם: ס״ח תשי״ד, 143; תשל״ג, 8; תשל״ז, 155; תשל״ח, 45.

חוק חדש: ס״ח תשנ״ט, 53; תש״ס, 99, 250; תשס״ה, 27; תשס״ט, 307; תשע״ד, 262, 815; תשע״ה, 47; תשע״ו, 656; תשע״ט, 2, 246.

---

תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

פרק ב׳: המועצה לקולנוע ומתן תמיכות

פרק ג׳: תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים

פרק ד׳: הוראות שונות

[תיקון: תשע״ה]

פרק א׳: הגדרות

1.

הגדרות [תיקון: תשע״ד־2, תשע״ו, תשע״ט]

בחוק זה –

”סרט“ – יצירה אורקולית אמנותית, ובכלל זה עלילתית, תיעודית או נסיונית, המורכבת מסדרה של תמונות נעות, מצולמות או מוקלטות, בליווי פס־קול או בלעדיו, שניתן להקרינה על מרקע, לרבות מרקע טלוויזיה, וליצור עותקים ממנה;

”סרט ישראלי“ – סרט שמתקיימים בו התנאים להכרה שנקבעו לפי סעיף 13;

”קולנוע“ – עשיית סרט, לרבות כל פעולה לגבי סרט או הקשורה בו;

”הועדה“ – ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת;

”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

”חוק הבזק“ – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;

”חוק הרשות השניה“ – חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990;

”חוק השידור הציבורי“ – חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014;

”מועצת הכבלים ושידורי לווין“ – המועצה שנתמנתה לפי סעיף 6ב לחוק הבזק;

”מועצת הרשות השניה“ – המועצה שנתמנתה לפי סעיף 7 לחוק הרשות השניה;

”המשרד“ – משרד התרבות והספורט;

”השר“ – שר התרבות והספורט.

[תיקון: תשע״ה]

פרק ב׳: המועצה לקולנוע ומתן תמיכות

2.

מינוי מועצה לקולנוע ומטרותיה

(א)

השר ימנה מועצה לקולנוע (להלן – המועצה).

(ב)

המועצה תפעל לשם עידוד הקולנוע הישראלי ותמיכה בו תוך הבטחת חופש היצירה ומתן ביטוי למגוון התרבותי של החברה בישראל, להשקפות השונות הרווחות בה ולערכיה.

3.

תפקידי המועצה [תיקון: תשע״ה, תשע״ט]

(א)

אלה תפקידי המועצה:

(1)

לייעץ לשר בכל נושא הנוגע למדיניות בתחום הקולנוע ובכל ענין הנוגע לביצוע חוק זה, למעט לעניין הוראות פרק ג׳;

(2)

לייעץ לשר לענין קביעת מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור כאמור בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, לשם קידום המטרות המפורטות להלן, ובהתחשב, בין השאר, בסוגי מוסדות הציבור ובמגמות ובתמורות המתרחשות מעת לעת בתחום הקולנוע:

(א)

קידום ועידוד יצירה, הפקה והפצה של סרטים ישראליים, לרבות סרטים עלילתיים באורך מלא ובאורך קצר וסרטי תעודה;

(ב)

עידוד שיתוף פעולה בין־לאומי בתחום הקולנוע;

(ג)

קידום הסרט הישראלי;

(ד)

הענקת פרסים לסרטים, לאנשי מקצוע וליוצרים צעירים בתחום הקולנוע;

(ה)

עידוד פסטיבלים לקולנוע;

(ו)

תמיכה בשימור הסרט הישראלי.

(3)

להמליץ בכל ענין הנוגע למתן תמיכות לפי המבחנים שנקבעו לפי סעיף 12;

(4)

לברר באופן עצמאי קבילות שהגיש מי שרואה את עצמו נפגע בשל דרכי העבודה וההתנהלות של מוסדות ציבור המקבלים תמיכה לפי חוק זה בעד סיוע להפקת סרטים או בשל אי־עמידתם של המוסדות כאמור בהוראות מבחני התמיכה, בנושאים דיוניים בלבד שאינם מתייחסים לתוכן הסרטים, והכול תוך שמירה על חופש הביטוי והיצירה; מצאה המועצה, לאחר שנתנה למוסד הציבור שהקבילה הוגשה בעניינו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כי הקבילה מוצדקת תעביר לוועדת התמיכות את המלצתה בעניין ובלבד שלא תמליץ על מתן סיוע לסרט כלשהו;

המועצה תברר כל קבילה שתוגש לה כאמור למעט קבילה קנטרנית, ובלבד שהוגשה בטרם חלפו שנתיים מיום המעשה או המחדל מושא הקבילה או מיום שהמעשה או המחדל כאמור נודע לקובל, לפי המאוחר; המועצה תפרסם, מדי שנה בשנה, באתר האינטרנט של המשרד, דוח כללי על מספר הקבילות שהתקבלו בשנה שקדמה לדוח ועל מספר הקבילות מתוכן שנמצאו מוצדקות, בחלוקה לפי מוסדות הציבור הנתמכים כאמור; בפסקה זו, ”ועדת התמיכות“ – ועדה שמונתה במשרד לשם דיון בבקשות לתמיכה מתקציב המדינה לפי סעיף 3א(1) לחוק יסודות התקציב;

(5)

לנהל מאגר לקטורים לפי סעיף 12(ב), לבחון בקשות שיוגשו להיכלל במאגר האמור ולבצע את הפעולות המנויות בסעיף 12(ה) ו־(ו).

(ב)

המועצה רשאית להסתייע בעובדי המשרד בעניינים מינהליים וארגוניים הדרושים לביצוע תפקידיה כאמור בסעיף זה; בלי לגרוע מכלליות האמור, עובדי המשרד המסייעים להפעלת מאגר הלקטורים יפעלו בהתאם להוראות יושב ראש המועצה.

4.

הרכב המועצה [תיקון: תשע״ט]

(א)

המועצה תהיה בת 25 חברים שימנה השר.

(ב)

ואלה חברי המועצה:

(1)

שלושה עשר חברים, שאינם עובדי המדינה, הבאים מתחום היצירה, העשייה והמחקר בנושא הקולנוע;

(2)

שישה חברים, שאינם עובדי המדינה, המעורים בתחומי התרבות והאמנות;

(3)

שני עובדי המשרד;

(4)

עובד המדינה שהציע שר האוצר;

(5)

עובד המדינה שהציע השר הממונה על ביצוע חוק הבזק;

(6)

עובד המדינה שהציע השר הממונה על ביצוע חוק הרשות השניה;

(7)

עובד המדינה שהציע השר הממונה על ביצוע חוק השידור הציבורי.

(ג)

השר ימנה את יושב ראש המועצה מבין חברים שאינם עובדי המדינה.

(ד)

(1)

מחברי המועצה כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ימונה אחד על פי הצעה של מועצת הרשות השניה, ואחד על פי הצעה של מועצת הכבלים ושידורי לווין, ובלבד שאינו חבר באחת מהמועצות האמורות.

(2)

מחברי המועצה כאמור בסעיף קטן (ב)(2), ימונו שניים, על פי הצעת השר הממונה על ביצוע חוק הבזק, לאחר שהתייעץ עם מועצת הכבלים ושידורי לווין, ושניים, על פי הצעת השר הממונה על ביצוע חוק הרשות השניה, לאחר שהתייעץ עם מועצת הרשות השניה.

(3)

מינוי חברי המועצה לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(2) יהיה לאחר התייעצות עם הארגונים המייצגים יוצרים ועוסקים בתחום הקולנוע ועם גופים ציבוריים מתחום הקולנוע, כפי שקבע השר.

פורסמה הודעה בדבר הארגונים המייצגים יוצרים ועוסקים בתחום הקולנוע וגופים ציבוריים מתחום הקולנוע (י״פ תש״ס, 1460), הארגונים המייצגים יוצרים ועוסקים בתחום הקולנוע וגופים ציבוריים מתחום הקולנוע הם: האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה – האגודה לקידום הקולנוע בישראל; איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה בישראל; איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל; איגוד התסריטאים בישראל; פורום היוצרים הדוקומנטרי; א.מ.י. אגודת אמני ישראל; האיגוד הארצי לצוותי טלוויזיה בישראל; האיגוד הארצי של השחקנים והבמאים, הוועד הפועל, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל; ואיגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל.

(ה)

הודעה על מינוי המועצה, על מינוי יושב ראש המועצה ועל כל שינוי בהרכבה תפורסם ברשומות.

(ו)

לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

5.

תקופת כהונה [תיקון: תשע״ט]

תקופת כהונתו של חבר המועצה שמונה לפי סעיף 4 תהיה ארבע שנים, ורשאי השר להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

6.

פקיעת כהונה [תיקון: תשע״ט]

(א)

חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:

(1)

הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2)

הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או הגוף שאותו הוא מייצג במועצה, ואם הוא נציג ציבור – הוא התמונה לעובד המדינה.

(ב)

התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:

(1)

הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור;

(2)

נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(3)

חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו.

(ג)

השר, בהתייעצות עם יושב ראש המועצה, רשאי להעביר את חבר המועצה מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר המועצה נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה במהלך שנה אחת.

(ד)

השר לא יפסיק את כהונתו של חבר מועצה לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

(ה)

הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר בהתאם להוראות סעיף 4, למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי.

7.

[תיקון: תשע״ט]

(בוטל).

8.

תוקף פעילות [תיקון: תשע״ט]

קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהן בה הרכב החברים הדרוש למניין החוקי בישיבותיה לפי סעיף 10(א).

9.

ניגוד ענינים

לא יכהן כחבר במועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים, בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענין אישי או תפקיד אחר שלו.

10.

סדרי עבודתה של המועצה [תיקון: תשע״ט]

(א)

המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה, ובהם יושב ראש המועצה.

(ב)

החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש המועצה.

(ג)

המועצה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה, והיא רשאית למנות ועדות משנה מקרב חבריה, דרך כלל או לעניין מסוים; דרכי עבודת המועצה וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

10א.

גמול והחזר הוצאות [תיקון: תשע״ט]

חבר המועצה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום בעבור השתתפות בישיבות המועצה, בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי במשרד האוצר לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, ”עובד המדינה“, ”עובד גוף מתוקצב“ ו”עובד גוף נתמך“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב.

10ב.

החלת דינים על חברי המועצה [תיקון: תשע״ט]

חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה:

(1)

חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969;

(2)

חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959 – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;

(3)

חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969;

(4)

חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979;

(5)

חוק העונשין, התשל״ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.

11.

תקציב הקולנוע [תיקון: תש״ס, תש״ס־2, תשס״ה, תשס״ט, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ט]

(א)

תקציב שנתי לתמיכה בקולנוע לפי פרק זה (להלן – תקציב הקולנוע) ייקבע בתכנית נפרדת, במסגרת ההקצאה לתחום פעולה – תרבות, בסעיף תקציב המשרד בחוק התקציב השנתי; לענין זה, ”תכנית“, ”תחום פעולה“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב.

(ב)

(בוטל).

12.

מתן תמיכות ומאגר לקטורים [תיקון: תשע״ט]

(א)

מתן תמיכות מתוך תקציב הקולנוע ייעשה על פי מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור, כאמור בסעיף 3(2), שקבע השר לאחר התייעצות עם המועצה, ובלבד ש־60% לפחות מתקציב הקולנוע יופנה להפקת סרטים ישראליים, ושיעור נוסף ממנו ייוחד לשיווק סרטים ישראליים בשוק הסרטים הבין־לאומי.

פורסמו מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט למוסדות ציבור בתחום הקולנוע (י״פ תשע״ג, 4182).

(ב)

מוסד ציבורי המקבל תמיכה בעד סיוע להפקת סרטים (בסעיף זה – המוסד), יעסיק לקטורים בהתאם להוראות מבחני התמיכה שנקבעו לפי סעיף קטן (א), ובלבד שכלל הלקטורים שהוא יעסיק יהיו מקרב מאגר שתנהל המועצה לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – מאגר הלקטורים).

(ג)

במאגר הלקטורים זכאי להיכלל מי שמתקיים בו אחד או יותר מאלה (בסעיף זה – תנאי כשירות):

(1)

יש לו תואר אקדמי ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בתחום הקולנוע, התאטרון, הספרות או התקשורת, או תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל, באחד מהתחומים האמורים שהגף להערכת תארים אקדמיים מחוץ לארץ במשרד החינוך הכיר בו;

(2)

יש לו תעודת בוגר בתחום הקולנוע, התסריטאות, הכתיבה היוצרת או המשחק, מבית ספר על־תיכוני להוראת אומנויות המקבל תמיכה מהמשרד;

(3)

יש לו ניסיון של שנתיים לפחות בעשייה מקצועית בתחום הקולנוע, הטלוויזיה, התאטרון, הספרות או התקשורת.

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), המוסד יהיה רשאי להעסיק לקטור שלא מקרב מאגר הלקטורים אם התקיימו כל אלה:

(1)

מספר הלקטורים הרשומים במאגר הלקטורים נמוך מ־200;

(2)

הלקטור שמעסיק המוסד עומד בתנאי הכשירות והוא התחייב, כתנאי להעסקתו, להגיש בקשה להירשם במאגר הלקטורים בתוך חודשיים ממועד העסקתו.

(ה)

(1)

אדם המעוניין להיכלל במאגר הלקטורים יגיש למועצה בקשה שבה יפרט את אופן עמידתו בתנאי הכשירות.

(2)

המועצה תפרסם באתר האינטרנט של המשרד טופס להגשת בקשה מקוונת להיכלל במאגר הלקטורים, ורשאית היא לכלול בטופס אפשרות של המבקש להצהיר כי הוא משתייך לפריפריה; רישום בדבר השתייכות כאמור ייעשה על יסוד הצהרת המבקש בלבד.

(3)

המועצה תקבל החלטה בבקשה בתוך חודשיים מיום שהוגשה, והיא רשאית להורות למבקש להגיש לה מידע ומסמכים נוספים לעניין תנאי הכשירות כפי שתורה.

(4)

מצאה המועצה כי המבקש עומד בתנאי הכשירות או שלא נתנה את החלטתה בתקופה האמורה בפסקה (3), תרשום אותו כלקטור במאגר הלקטורים.

(5)

מצאה המועצה, בתקופה האמורה בפסקה (3), כי המבקש אינו עומד בתנאי הכשירות, תשלח לו את החלטתה ותפרט בה את תנאי הכשירות שאינו מתקיים לגביו.

(ו)

המועצה תעביר למוסדות רשימה של שמות הלקטורים במאגר הלקטורים, בציון תחום עיסוקם, המועד שבו נרשמו במאגר ואם הם משתייכים לפריפריה, על יסוד הצהרתם בלבד; מידע שיועבר לפי סעיף קטן זה לא יכלול מידע או נתונים אישיים נוספים על הלקטורים הנכללים במאגר הלקטורים.

(ז)

לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה בתוקף תפקידו ולא יעשה בו שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי סעיף זה ובהתאם להוראות כל דין.

(ח)

אין בהוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ז) כדי לגרוע מסמכותו של השר לקבוע במבחני התמיכה לפי סעיף קטן (א) תנאים נוספים לעניין העסקת לקטורים בידי מוסד ציבור, ובכלל זה הוראות לעניין הרכב הלקטורים, תקופת ההעסקה של הלקטורים, מניעת ניגוד עניינים ושקיפות בעבודת הלקטורים.

(ט)

בסעיף זה –

”לקטור“ – בעל תפקיד במוסד, שבתוקף תפקידו שותף להערכה, לבחינה או לברירה של בקשות המוגשות למוסד לסיוע בהפקת סרטים, ולמעט המנהל הכללי של המוסד, סגנו ומי שכפוף למנהל הכללי במישרין, המנהל האמונתי במוסד, עובדים המועסקים על ידי המוסד באופן קבוע וחבר הוועד המנהל של המוסד או גוף מקביל לו;

”מוסד מוכר להשכלה גבוהה“ – אחד מאלה:

(1)

מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);

(2)

מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3)

מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

”פריפריה“ – כל אחד מאלה, כפי שייקבע במבחני התמיכה:

(1)

יישוב במיקום גאוגרפי מרוחק ממרכז הארץ;

(2)

יישוב בסיווג חברתי–כלכלי נמוך;

(3)

שכונה בסיווג חברתי–כלכלי נמוך;

(4)

מגזר מקרב הפריפריה החברתית.

[תיקון: תשע״ה]

פרק ג׳: תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים

12א.

תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים [תיקון: תשע״ה, תשע״ט־2]

(א)

בסעיף זה –

”זכות יוצרים“ – כמשמעותה בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007;

”יצירה קולנועית“ – כהגדרתה בחוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007;

”יצירה קולנועית ישראלית“ – כל אחת מאלה:

(1)

יצירה קולנועית שרוב יוצריה הם אזרחים ישראלים או תושבי ישראל או שנוצרה ברובה על ידי אזרחים או תושבים כאמור, בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה; לעניין זה, ”תושב“ – מי שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל בעת יצירתה של היצירה הקולנועית;

(2)

יצירה קולנועית שבעת יצירתה מרכז עסקיו או מקום מגוריו הרגיל של לפחות אחד ממפיקיה היה בישראל; לעניין זה, ”מפיק“ – מי שאחראי על ביצוע הפעולות הדרושות לשם יצירתה של היצירה הקולנועית;

”ניהול“ – כל אחד מאלה:

(1)

מתן רישיון שימוש;

(2)

ניהול משא ומתן עם משתמשים או עם המבקשים לעשות שימוש;

(3)

קביעת תנאי שימוש;

(4)

קביעת דמי שימוש;

(5)

מעקב אחר השימוש;

(6)

גביית דמי שימוש;

”תאגיד לניהול משותף של זכויות“ – ארגון המנהל, בין השאר במשותף, זכויות יוצרים של יוצרים או של בעלי זכות יוצרים ביצירות קולנועיות ישראליות.

(ב)

יחיד שהוא יוצר של יצירה קולנועית ישראלית או יחיד שהוא בעל זכות יוצרים ביצירה כאמור רשאי לנהל את זכויותיו ביצירה הקולנועית הישראלית, ואם היצירה טרם נוצרה – את זכויותיו העתידיות בה, באמצעות תאגיד לניהול משותף של זכויות.

(ג)

אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתחולת הוראות חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988, על ניהול משותף של זכויות יוצרים ביצירות קולנועיות ישראליות, ובלבד שמכוח ההוראות והתנאים לפי החוק האמור לא תימנע הזכות לפעול כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד)

שר המשפטים ממונה על ביצועו של פרק זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר, לקבוע הוראות לעניין ביצועו.

[תיקון: תשע״ה]

פרק ד׳: הוראות שונות

13.

תנאים להכרה בסרט ישראלי

השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הועדה, יקבע בכללים תנאים להכרה בסרט שנעשה על ידי גורמים ישראליים כסרט ישראלי לענין חוק זה, לרבות תנאים להכרה בסרט כאמור בהפקה משותפת עם גורמים שאינם ישראליים.

פורסמו תקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי), התשס״ה–2005.

13א.

מסלול סיוע נוסף לסרט [תיקון: תשע״ט]

(א)

על אף האמור בחוק זה, השר יקבע בתקנות, כי סכום, בשיעור שבין 15% ל־20% מתקציב הקולנוע יוקצה לכל אחד מאלה:

(1)

למי שאינו מוסד ציבור, המסייע להפקת סרטים ישראליים לשם השאת רווחים, בעד סרטים כאמור שהפקתם טרם הסתיימה;

(2)

למי שאינו מוסד ציבור, שהפיק סרט ישראלי שזכה להצלחה מסחרית, בהתאם למידת הצלחתו, ובלבד שהסרט הופק בלא סיוע של מוסד ציבור; בפסקה זו, ”הצלחה מסחרית“ – כרטיסים לסרט שנמכרו בהקרנות פתוחות לציבור הרחב, במספר, בתקופה ובתנאים שיקבע השר.

(ב)

בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע תנאים ומגבלות, בין השאר בנושאים המפורטים להלן, ובלבד שהתנאים והמגבלות להקצאת הסכום לא יתייחסו לתוכן הסרטים, והכול תוך שמירה על חופש הביטוי והיצירה:

(1)

סוג הגופים הזכאים להקצאה, ובלבד שלא תתאפשר הקצאה לגוף שידור או לבעל אמצעי שליטה בו בשיעור כפי שייקבע; לעניין זה, ”גוף שידור“ – בעל רישיון לשידורי טלוויזיה כהגדרתו בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990, או בעל רישיון לשידורים כהגדרתו בחוק הבזק;

(2)

אופן הבחירה של הגופים הזכאים להקצאה כאמור בפסקה (1);

(3)

הוראות למניעת כפל מימון לעניין הפקה של אותו סרט;

(4)

הוראות לעניין ייעוד הסכום כאמור בסעיף קטן (א), אם לא נוצל במלואו לפי סעיף זה, בלי לגרוע מחוק יסודות התקציב.

14.

ביצוע ותקנות

השר ממונה על חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הועדה, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה סדרי דיון לעבודת המועצה.

15.

ביטול חוק לעידוד הסרט הישראלי

חוק לעידוד הסרט הישראלי, התשי״ד–1954 – בטל.

16.

תחילה

תחילתם של סעיפים 11, 12 ו־15 ביום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000).

---

נתקבל בכנסת ביום י״א בטבת התשנ״ט (30 בדצמבר 1998).

• בנימין נתניהו
  ראש הממשלה
• יצחק לוי
  שר החינוך התרבות והספורט
• עזר ויצמן
  נשיא המדינה
• דן תיכון
  יושב ראש הכנסת

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.