חוק רשות השידור

חוק רשות השידור מתוך

חוק רשות השידור, תשכ״ה–1965

---

2001207

ס״ח תשכ״ה, 106; תשכ״ו, 78; תשכ״ט, 20; תשל״א, 108; תשל״ד, 22; תשל״ו, 274; תשל״ט, 143; תשמ״א, 78, 141; תשמ״ז, 109; תש״ן, 85; תשנ״ב, 54; תשנ״ג, 2, 89; תשנ״ד, 70, 245; תשנ״ו, 81, 308; תשנ״ט, 39; תשס״ג, 31, 414; תשס״ד, 44; תשס״ו, 323; תשס״ח, 70, 147, 196, 620; תשס״ט, 84, 132, 153; תש״ע, 298, 304, 304, 554; תשע״ב, 34, 38, 93, 330; תשע״ג, 48, 131; תשע״ד, 812; תשס״ה, 292; תשע״ו, 654, 1202; תשע״ז, 928.

דחיית תחילה: ק״ת תשע״ה, 1108, 1330.

---

חוק רשות השידור, התשכ״ה–1965 בוטל ביום 15.5.2017 לפי סעיף 123 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014, למעט סעיף 5 אשר יבוטל ביום ביטול האישיות המשפטית של רשות השידור לפי סעיף 115 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014.

---

תוכן עניינים

פרק ראשון: הוראות יסוד

פרק שני: ועדת האיתור

פרק שלישי: מועצת הרשות

פרק שלישי 1: הממונה על קבילות הציבור

פרק רביעי: המנהל הכללי, מנהלי השידור, בעלי תפקידים מיוחדים ועובדי הרשות

פרק רביעי 1: תשדירי פרסומת והודעות, תשדירים לשירות הציבור והודעות חסות

פרק חמישי: נכסים וכספים

פרק שישי: שונות

תוספת

פרק ראשון: הוראות יסוד

1.

פרשנות [תיקון: תשכ״ט, תשנ״ו־2, תשס״ו, תשע״ב־3]

בחוק זה –

”הרשות“ – רשות השידור שקמה לפי חוק זה;

”השידורים“ – שידורי רדיו ושידורי טלוויזיה הניתנים לציבור לפי חוק זה, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו־כיווניים והידודיים;

”השר“ – חבר הממשלה, שהממשלה הסמיכה אותו לבצע חוק זה;

”המועצה“ – מועצת הרשות שמונתה לפי סעיף 14;

”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של הרשות;

”הפקה מקומית“ – תכנית טלוויזיה שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, ואשר הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית או בשפה אחרת שאישר המנהל הכללי מראש, למעט שידורי חדשות, תכניות ספורט ותכניות בעניני היום; בהגדרה זו –

”רוב“ – 75% לפחות;

”שידורי חדשות“ – שידורי מהדורות חדשות ויומני חדשות;

”הפקה מקומית עצמית“ – הפקה מקומית שהפיקה הרשות;

”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאינה אחת מאלה –

(1)

הפקה מקומית עצמית;

(2)

הפקה של מוסד ממשלתי;

(3)

הפקה של גוף אחר, המשדר, לפי כל דין, שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, במישרין או בעקיפין;

”ועדת האיתור“ – הוועדה שמונתה לפי סעיף 7;

”זמן שידורים“ – כלל שעות שידורי הטלוויזיה של הרשות, במהלך שנה, בין השעות 8:00 ו־24:00, למעט שידורים כאמור המשודרים על ידי הטלוויזיה הלימודית;

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;

”מנהלי השידור“ – כמשמעותם סעיף 23ז;

”שידור ראשוני“ – שידור ראשון של תכנית בישראל.

2.

השידורים – שירות ציבורי [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

הרשות תקיים את השידורים כשירות ציבורי.

3.

תפקידי הרשות [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

הרשות תקיים את השידורים, בין השאר, בתחומי החברה, החינוך, מורשת ישראל, הציונות, הכלכלה, התרבות, האמנות, המדע, הבידור והספורט, במטרה

(1)

לחזק ולהעמיק את זהותה הציונית של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכמדינה קולטת עלייה;

(2)

לשקף את חיי המדינה, מאבק תקומתה, יצירתה והישגיה;

(3)

לטפח אזרחות טובה וערכים של שוויון;

(4)

לשקף את כל מרכיבי החברה הישראלית;

(5)

לחזק את הקשר עם היהדות ועם המורשת היהודית וערכיה ולהעמיק את הידיעות בתחומים אלה;

(6)

לשדר מידע אמין;

(7)

להרחיב את ההשכלה ולהפיץ דעת;

(8)

לקיים שידורי איכות, בשים לב לתפקידה של הרשות לקיים שידור ציבורי;

(9)

לקדם את היצירה המקורית הישראלית;

(10)

לטפח את הכרת הלשון העברית ולקדם את השימוש בה, בין השאר בהתחשב בהחלטות האקדמיה ללשון העברית;

(11)

לקיים שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסייה הדוברת ערבית, ולקדם את ההבנה והשלום עם מדינות שכנות;

(12)

לחזק את ערכי הדמוקרטיה, הפלורליזם והסובלנות;

(13)

לשקף ולתעד את חייהם ואת תרבותם של אזרחי ישראל ושל העם היהודי בתפוצות, את תרבות העמים ואת היצירה האנושית;

(14)

לשקף את ההוויה הישראלית בשידור אל מחוץ לישראל ולקיים שידורים ליהודי התפוצות;

(15)

לקדם את החינוך היהודי על כל גווניו ואת מטרות החינוך הממלכתי כאמור בחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953.

4.

הבטחת שידור מהימן [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

הרשות תבטיח כי בשידורים יינתן מקום לביטוי מתאים ומאוזן של השקפות ודעות שונות הרווחות בציבור ותשודר אינפורמציה מהימנה.

4א.

שידורי חדשות [תיקון: תשע״ב־4]

הרשות תשדר חדשות ותכניות בענייני היום.

5.

הרשות – תאגיד

הרשות היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.

5א.

מקום מושבה של הרשות [תיקון: תשע״ב־4]

מקום מושבם של מוסדות הרשות הוא בירושלים; עיקר שידוריה של הרשות ישודרו מירושלים.

6.

הרשות גוף מבוקר

הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב].

[תיקון: תשע״ב־4]

פרק שני: ועדת האיתור

7.

מינוי ועדת האיתור ותפקידיה [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

הממשלה תמנה ועדת איתור שתפקידה לאתר ולהציע מועמדים ראויים למועצת הרשות כאמור בסעיף 14.

(ב)

ועדת האיתור תמנה חמישה חברים, ובהם לפחות שתי נשים, והם:

(1)

יושב ראש הוועדה שיבחר השר, בהסכמת שר המשפטים, והוא אחד מאלה:

(א)

בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בשניים אלה:

(1)

תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;

(2)

כהונה ציבורית בכירה או תפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים;

(ב)

שופט בדימוס של בית משפט מחוזי;

(2)

חבר הסגל האקדמי במוסד מוכר, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, בעל מומחיות בתחום התקשורת, שיבחר יושב ראש הוועדה בהתייעצות עם יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק האמור;

(3)

נציג בעל מעמד בתחומי התרבות, החינוך, מדעי הרוח או מדעי החברה, ובכלל זה תקשורת, שיבחר יושב ראש הוועדה;

(4)

נציג בעל מעמד בתחומי מורשת ישראל או יהדות, וכן בתחום הציונות, שיבחר יושב ראש הוועדה;

(5)

נציג בעל מעמד בתחומי הכלכלה והניהול שיבחר יושב ראש הוועדה, בהתייעצות עם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

(ג)

לצורך בחירת שאר חברי הוועדה שבסעיף קטן (ב), יושב ראש ועדת האיתור –

(1)

יפרסם הודעה לציבור שבה יצוין כי כל אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים באותן פסקאות רשאי להציע את מועמדותו לכהן בוועדת האיתור, וכי כל גוף בלא מטרות רווח רשאי להציע מועמדים כאמור, והכל לפי התנאים המפורטים בהודעה;

(2)

רשאי לפנות מיוזמתו למועמדים העומדים בתנאי הכשירות האמורים באותן פסקאות ולהזמינם להגיש מועמדות.

8.

איסור זיקה [תיקון: תשע״ב־4]

לא ימונה לוועדת האיתור ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה או מי שבשלוש השנים שקדמו להצגת המועמדות עסק בפעילות פוליטית.

9.

סדרי עבודת ועדת האיתור [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

שלושה מחברי ועדת האיתור ובהם יושב ראש הוועדה, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.

(ב)

החלטות ועדת האיתור יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בישיבה; היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש הוועדה.

(ג)

ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

10.

תקופת כהונה [תיקון: תשע״ב־4]

חבר ועדת האיתור ימונה לתקופה של ארבע שנים, ואולם הממשלה רשאית להאריך את תקופת כהונתו של חבר הוועדה עד לסיום הליכי מינויו של חבר ועדה במקומו, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

11.

סיום כהונה [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

חבר ועדת האיתור, למעט יושב ראש הוועדה, יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)

הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת האיתור;

(2)

נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר, בהסכמת יושב ראש ועדת האיתור, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(3)

הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, והשר, בהסכמת שאר חברי ועדת האיתור, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(4)

הוא הורשע בעבירה שבשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו.

(ב)

יושב ראש ועדת האיתור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)

הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2)

נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והממשלה, על פי הצעת השר, העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(3)

הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, והממשלה, על פי הצעת השר, העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(4)

הוא הורשע בעבירה שבשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו.

(ג)

חדל לכהן חבר ועדת האיתור, יפעל יושב ראש הוועדה למינוי חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיף 7, בהקדם האפשרי, ואם חדל לכהן יושב ראש הוועדה – יפעל השר כאמור למינוי יושב ראש אחר במקומו.

12.

השעיה מכהונה [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

הוגש נגד חבר ועדת האיתור כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 11(א)(4), רשאי השר להשעותו מכהונתו, עד למתן פסק דין סופי בעניינו, ואם הוגש כתב אישום נגד יושב ראש הוועדה בעבירה כאמור בסעיף 11(ב)(4) – רשאית הממשלה להשעותו כאמור.

(ב)

הושעה יושב ראש ועדת האיתור מכהונתו כאמור בסעיף קטן (א), ימנה לו השר ממלא מקום מבין חברי ועדת האיתור, למשך תקופת ההשעיה.

13.

תוקף פעולות [תיקון: תשע״ב־4]

קיום ועדת האיתור, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של אחד מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1)

בכל עת יכהנו בה שלושה חברים לפחות, ובהם יושב ראש הוועדה, ולא עברו שישה חודשים מיום שכיהנו בוועדת האיתור שלושה חברים בלבד;

(2)

יושב ראש הוועדה או השר, לפי העניין, פעלו לפי הוראות סעיף 11(ג).

13א.

גמול והחזר הוצאות [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

חבר ועדת האיתור שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, זכאי לקבל מהרשות גמול בעבור השתתפות בישיבות ועדת האיתור, לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.

(ב)

חבר ועדת האיתור שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהרשות החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות ועדת האיתור, לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר החזר הוצאות.

(ג)

השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם תשלם הרשות גמול או החזר הוצאות לחבר ועדת האיתור בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ואת שיעוריהם.

(ד)

בסעיף זה, ”עובד המדינה“, ”עובד גוף מתוקצב“ ו”עובד גוף נתמך“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.

13ב.

גוף מבוקר [תיקון: תשע״ב־4]

ועדת האיתור היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב].

[תיקון: תשע״ב־4]

פרק שלישי: מועצת הרשות

14.

מועצת הרשות [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

הממשלה, בהמלצת השר, תמנה לרשות מועצה ובה 13 חברים, ובהם לפחות חמש נשים, והם:

(1)

יושב ראש המועצה, שימונה מבין שלושה מועמדים שתציע ועדת האיתור לעניין זה, שהוא בעל מעמד בתחום התקשורת, החברה או התרבות, בעל תואר אקדמי, וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים או יותר מאלה:

(א)

תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;

(ב)

כהונה ציבורית בכירה או תפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים;

(ג)

תפקיד ניהולי בכיר בתחום התקשורת;

(2)

שלושה נציגי ציבור בעלי מעמד בתחום התקשורת, אחד מהם לפי המלצת ועדת האיתור, והשניים האחרים – מבין שלושה מועמדים שתציע ועדת האיתור לשר;

(3)

שלושה נציגי ציבור בעלי מעמד בתחום התרבות, החינוך, היהדות, הציונות, מדעי הרוח או מדעי החברה, כל נציג מתחום שונה, שניים מהם לפי המלצת ועדת האיתור, והשלישי – מבין שני מועמדים שתציע ועדת האיתור לשר;

(4)

שלושה נציגי ציבור בעלי מעמד בתחום הכלכלה והניהול, שניים מהם לפי המלצת ועדת האיתור, וביניהם אחד לפחות בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, והשלישי – מבין שני מועמדים שתציע ועדת האיתור לשר; בחוק זה, ”מומחיות חשבונאית ופיננסית“ – כמשמעותה לפי סעיף 240 לחוק החברות;

(5)

שני נציגי ציבור הידועים בפעילותם בתחום החברתי ופועלים שלא למטרת רווח לקידום ענייניו של כלל הציבור בישראל או חלק רחב ממנו, ובכלל זה לקידום שוויון בחברה, לקידום ערכים דמוקרטיים ולהעצמת מורשת ישראל, כמפורט להלן, אחד מהם לפי המלצת ועדת האיתור ואחד – שתציע ועדת האיתור לשר מבין שני מועמדים:

(א)

אחד מהם נמנה עם קבוצת אוכלוסייה שבמינויו יהיה כדי לצמצם פערים חברתיים–כלכליים בין קבוצת האוכלוסייה שהוא נמנה עמה לבין קבוצות אחרות, ובכלל זה תושב שכונת שיקום או שכונת מצוקה;

(ב)

אחד מהם מהפריפריה; בסעיף זה, ”פריפריה“ – הגליל, הגולן, בקעת הירדן, יהודה ושומרון והנגב;

(6)

נציג ציבור בעל מעמד בתחום היצירה הטלוויזיונית או הקולנועית, מבין שני מועמדים שתציע ועדת האיתור לשר.

(ב)

על מינוי יושב ראש המועצה יחולו הוראות סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות, ואולם במקום הוראות סעיפים 16א ו־24(ג) לחוק האמור יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1).

(ג)

מתוך רשימה של 14 המועמדים שתציע ועדת האיתור לשר לפי הוראות סעיף קטן (א), ימליץ השר לממשלה לפי הוראות אותו סעיף קטן על שבעת המועמדים לחברי המועצה ובכללם יושב ראש המועצה.

(ד)

לצורך איתור והצעה של מועמדים לפי הוראות סעיף זה, ועדת האיתור –

(1)

תפרסם הודעה לציבור שבה יצוין כי כל אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים בסעיף קטן (א), רשאי להציע את מועמדותו לכהן כחבר המועצה, וכי כל גוף בלא מטרות רווח רשאי להציע מועמדים כאמור, והכל לפי התנאים המפורטים בהודעה;

(2)

רשאית לפנות מיוזמתה למועמדים העומדים בתנאי הכשירות האמורים בסעיף קטן (א) ולהזמינם להגיש מועמדות.

(ה)

הרכב המועצה ישקף, קרוב ככל האפשר, את מגוון הדעות הרווחות בציבור.

15.

איסור זיקה [תיקון: תשע״ב־4]

לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, או שבשלוש השנים שקדמו להצגת המועמדות עסק בפעילות פוליטית.

16.

מינוי ממלא מקום זמני ליושב ראש המועצה [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

התפנתה משרתו של יושב ראש המועצה וטרם התמנה אחר במקומו או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימנה לו השר, באישור הממשלה, ממלא מקום מבין חברי המועצה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

(ב)

הושעה יושב ראש המועצה מכהונתו לפי הוראות סעיף 20(ב), ימנה לו השר, באישור הממשלה, ממלא מקום מבין חברי המועצה, למשך תקופת ההשעיה.

17.

תפקידי המועצה [תיקון: תשע״ב־4]

תפקידי המועצה הם:

(1)

לקבוע את מדיניות הרשות ובכלל זה את מדיניות השידורים הכוללת, לשם השגת המטרות האמורות בסעיף 3 ובהתאם לתקציבה המאושר, ובלבד שהמועצה לא תשנה את אופן העברת השידורים, אלא באישור השר, ואת מספר ערוצי השידור או רשתות השידור אלא באישור השר וועדת הכלכלה של הכנסת;

(2)

לאשר את לוחות השידורים העונתיים של הרשות;

(3)

לפקח על תוכני השידורים, כך שיהיו תואמים למטרות האמורות בסעיף 3 ולפי הוראות סעיף 4;

(4)

למנות את המנהל הכללי, לפי הוראות סעיף 23 ולפקח על פעולותיו;

(5)

לקבוע את המבנה הארגוני של הרשות ובכלל זה את שיא כוח האדם ברשות ואת תנאי ההעסקה של עובדים;

(6)

לדון בהצעת התקציב השנתי המאוזן של הרשות, שהכין המנהל הכללי לפי סעיף 23ד(2), לאשרה ולהביאה לאישור השר ושר האוצר לא יאוחר משלושים ימים לפני תום שנת הכספים;

(7)

לדון בתכנית העבודה השנתית שהגיש לה המנהל הכללי לפי סעיף 23ד(3), ובכלל זה ביעדיה השנתיים של הרשות, לבדוק את התאמתה להצעת התקציב השנתי שהוגשה לה לפי פסקה (6) ולאשר את התכנית האמורה;

(8)

לפקח על עמידה ביעדי התקציב השנתי המאושר וביצועו;

(9)

להיות אחראית לעריכת דוחות כספיים ולאישורם; לעניין זה, ”דוחות כספיים“ – מאזן, דוח רווח והפסד ודוח על תזרימי מזומנים, לרבות ביאורים להם;

(10)

לקבוע עסקאות מסוג מסוים או שיש להן היקף תקציבי מסוים שהמנהל הכללי או מי מטעמו רשאי להתקשר בהן, בשם הרשות, יחד עם מי שתקבע המועצה לעניין זה, וכן לקבוע עסקאות מסוג מסוים או שיש להן היקף תקציבי מעל לסכום שתקבע, הטעונות את אישורה, ולדון באישורן של עסקאות כאמור;

(11)

לדון בדוח הפעילות שהגיש לה המנהל הכללי לפי סעיף 23ד(5), ובדוח השנתי שהגיש לה המבקר הפנימי לפי סעיף 23י(ב)(2);

(12)

לקבוע נהלים בדבר השתתפות מעת לעת ובאופן שאינו קבוע של חבר המועצה או של המנהל הכללי בשידורים, כמומחה בתחום עיסוקו, כאמור בסעיפים 21ח או 23ו, לפי העניין;

(13)

לבצע כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה.

18.

דוחות כספיים ודוחות על פעילות הרשות [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

המועצה תגיש לשר, אחת לשנה, את הדוחות הכספיים האמורים בסעיף 17(9), וכן דוח על פעילותה של הרשות; בדוח הפעילות יפורטו, בין השאר, היעדים השנתיים שקבעה הרשות, עמידתה ביעדים האמורים, וכן עמידתה בדרישת ההפקות המקומיות הקנויות לפי סעיף 44ג.

(ב)

דוח הפעילות יוגש גם לוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת (בחוק זה – הוועדה המשותפת).

(ג)

יושב ראש הרשות יגיש לוועדה המשותפת, עד ליום 15 ביוני של כל שנה, דוח ביניים לעניין ההפקות המקומיות הקנויות לפי סעיף 44ג, לגבי התקופה שעד 1 ביוני של אותה שנה.

(ד)

הרשות תפרסם את הדוחות האמורים בסעיף זה באתר האינטרנט שלה ובכל דרך אחרת שתמצא לנכון.

19.

תקופת כהונה [תיקון: תשע״ב־4]

חבר מועצה ימונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריך את כהונתו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים לשם מינוי חבר מועצה חדש.

20.

סיום כהונה והשעיה [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

חבר מועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)

הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2)

נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(3)

הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, והממשלה, לבקשת השר, לאחר שהתייעץ עם ועדת האיתור, העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(4)

הוא נעדר בלא סיבה סבירה, משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת, והשר העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב; יושב ראש הוועדה ידווח לשר על חבר המועצה שנעדר מישיבותיה כאמור;

(5)

השר מצא כי התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם, לפי דין, מלכהן כחבר המועצה;

(6)

הוא הורשע בעבירה שבשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן בתפקידו.

(ב)

הוגש נגד חבר המועצה כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי השר להשעותו מכהונתו, עד למתן פסק דין סופי בעניינו.

(ג)

חדל לכהן חבר המועצה, יפעל השר למינוי חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיף 14, בהקדם האפשרי.

21.

תוקף פעולות [תיקון: תשע״ב־4]

קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים כדין רוב חברי המועצה.

21א.

ישיבות המועצה [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

ישיבות המועצה יתקיימו אחת לחודש לפחות.

(ב)

המניין החוקי לישיבות המועצה הוא רוב חבריה המכהנים.

(ג)

יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן ואת סדר היום שלהן; שליש מחברי המועצה המכהנים רשאים לבקש מיושב ראש המועצה לזמן ישיבה; הוגשה בקשה כאמור, יכנס יושב ראש המועצה ישיבה בתוך 14 ימים מיום הגשת הבקשה.

(ד)

השר רשאי, בנסיבות מיוחדות, לפנות בכתב למועצה בבקשה לדון בנושא מסוים; בבקשה כאמור יפורטו נושא הדיון וכן הנסיבות המיוחדות שבשלהן הוגשה הבקשה; לא דנה המועצה בנושא כאמור, תפרט בכתב את הנימוקים לסירובה.

(ה)

המועצה תזמין את המנהל הכללי ואת מנהלי השידור לכל ישיבה שתעסוק באישור לוח השידורים לפי סעיף 17(2), וכן לישיבות אחרות כפי שהמועצה תמצא לנכון.

21ב.

סדרי עבודת המועצה [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

(1)

החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בישיבה; היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש המועצה, אם השתתף בישיבה.

(2)

על אף הוראות פסקה (1), החלטות המועצה בעניינים המנויים בסעיף 17(2) ו־(6) ובעניין מינוי המנהל הכללי כאמור בסעיף 17(4), יתקבלו ברוב של שני שלישים מחברי המועצה המשתתפים בישיבה.

(ב)

המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

(ג)

המועצה תערוך פרוטוקולים של דיוניה.

(ד)

החלטות המועצה יועמדו לעיון הציבור בין השאר באתר האינטרנט של הרשות.

21ג.

ועדות משנה [תיקון: תשע״ב־4]

המועצה רשאית, לצורך ביצוע תפקידיה, למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין שתראה לנכון, לקבוע את תפקידיהן ולאצול להן מסמכויותיה לפי חוק זה, למעט סמכויות אלה:

(1)

קביעת כללים;

(2)

מינוי המנהל הכללי ופיטוריו;

(3)

אישור תקציב הרשות;

(4)

אישור הדוחות הכספים;

(5)

שינוי במספר ערוצי השידור או רשתות השידור.

21ד.

ועדת הביקורת [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

המועצה תמנה, מבין חבריה, ועדת ביקורת שמספר חבריה לא יפחת משלושה, ובלבד שאחד מהם הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית שמונה לפי סעיף 14(א)(4); יושב ראש המועצה לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.

(ב)

תפקידה של ועדת הביקורת הוא לעמוד על ליקויים בניהול הרשות ולהציע למועצה דרכים לתיקונם; לשם ביצוע תפקידה כאמור תדון הוועדה בין השאר, בדוחות המבקר הפנימי של הרשות, בדוחות רואה החשבון המבקר וכן בנושאים שיזמה לגביהם דיון או שיובאו לפניה בידי המועצה, המנהל הכללי או מבקר המדינה; דיון כאמור, יתקיים לאחר התייעצות, בין השאר, עם המבקר הפנימי או עם רואה החשבון המבקר, לפי העניין.

(ג)

ועדת הביקורת תגיש דוח שנתי מסכם למועצה.

(ד)

המבקר הפנימי של הרשות יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.

(ה)

המבקר הפנימי של הרשות רשאי לבקש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד קבלת הבקשה.

(ו)

הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים, תומצא לרואה החשבון המבקר שיהיה רשאי להשתתף בה.

21ה.

גמול והחזר הוצאות [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

חבר המועצה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך כהגדרתם בסעיף 13א, זכאי לקבל מהרשות גמול בעבור השתתפות בישיבות המועצה או ועדה מוועדותיה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.

(ב)

חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהרשות החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או ועדה מוועדותיה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר החזר הוצאות.

(ג)

השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם תשלם הרשות גמול או החזר הוצאות לחבר המועצה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ואת שיעוריהם.

21ו.

חובת נאמנות [תיקון: תשע״ב־4]

חבר המועצה ינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות ובלא משוא פנים.

21ז.

ניגוד עניינים [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעסקה או בעניין העומדים לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העסקה או העניין האמורים עומדים לדיון; חבר המועצה לא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הוועדה באותה עסקה או באותו עניין כאמור, לא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או הקשורה עמם, ולא יטפל בהם במסגרת תפקידו גם מחוץ לישיבות המועצה או הוועדה.

(ב)

חבר המועצה, קרובו, סוכנו, שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל עניין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם הרשות, ולא יועסק בידי הרשות; בסעיף זה, ”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק הרשות השנייה.

21ח.

השתתפות חבר המועצה בשידורים [תיקון: תשע״ב־4]

חבר המועצה לא ישתתף בשידורים; ואולם הוא רשאי להשתתף מעת לעת ובאופן שאינו קבוע בשידורים, כמומחה בתחום עיסוקו, בהתאם לנהלים שקבעה המועצה לפי סעיף 17(12).

22.

פיזור המועצה [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

ראתה הממשלה כי המועצה אינה ממלאת באופן מובהק את התפקידים והחובות שהוטלו עליה לפי חוק זה, ובכלל זה כי המועצה לא הגישה לאישור השר ושר האוצר הצעת תקציב שנתי מאוזן של הרשות לפי סעיף 17(6) או לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה לפי סעיף 21א, תתרה הממשלה, במועצה, בכתב, כי אם בתוך תקופה שקבעה לא תמלא המועצה את חובותיה, הממשלה תפזרה; השר רשאי לפנות לממשלה, בבקשה בכתב, להתרות במועצה לפי הוראות סעיף זה.

(ב)

לא מילאה המועצה את חובותיה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שקבעה הממשלה בהתראתה, רשאית הממשלה להורות על פיזורה.

(ג)

הממשלה תמנה, בתוך שישים ימים מיום פיזור המועצה לפי סעיף קטן (ב), מועצה חדשה.

(ד)

מועצה שפוזרה תמשיך לכהן כמועצה זמנית עד למינויה של המועצה החדשה; מועצה זמנית תימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות שאינן נדרשות לצורך תפקודה השוטף והתקין של הרשות.

[תיקון: תשע״ב־4]

פרק שלישי 1: הממונה על קבילות הציבור

22א.

ממונה על קבילות הציבור [תיקון: תשנ״ד־2, תשע״ב־4]

(א)

יושב ראש המועצה ימנה, באישור המועצה, ממונה על קבילות הציבור ברשות (להלן – ממונה על הקבילות), לתקופת כהונה של חמש שנים.

(ב)

הממונה על הקבילות ידון ויברר קבילות ותלונות מטעם הציבור בכל הנוגע למשדרי הרשות או לאופן פעולתה של הרשות; המועצה, באישור השר וועדת החינוך והתרבות של הכנסת, תקבע כללים לפעולתו של הממונה על הקבילות, לרבות לענין אופן בירור התלונות.

(ג)

הממונה על הקבילות רשאי שלא לטפל בתלונה או בקבילה אם גוף אחר ברשות מוסמך לדון ולהכריע בה.

(ד)

החליט הממונה על הקבילות שלא לטפל בתלונה בשל קיום גוף כאמור בסעיף קטן (ג) ידווח על כך ליושב ראש המועצה ויעביר למועצה את הטיפול בקבילה.

(ה)

מצא הממונה על הקבילות, לאחר דיון בקבילה ושמיעת הנוגעים בדבר, כי צדק הקובל בפניתו, וכי הרשות פעלה שלא כדין בענין מסוים, רשאי הוא להורות למנהל הכללי לשדר את ממצאיו בשידורי הטלויזיה או הרדיו, בדרך ובמועד שהורה.

[תיקון: תשע״ב־4]

פרק רביעי: המנהל הכללי, מנהלי השידור, בעלי תפקידים מיוחדים ועובדי הרשות

23.

המנהל הכללי של הרשות [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

(א)

המועצה תמנה, באישור הממשלה, מנהל כללי לרשות שהוא בעל ידע בתחום התקשורת ובעל תואר אקדמי, וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים או יותר מאלה:

(1)

תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;

(2)

כהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים, ובלבד שהוא בעל ניסיון ניהולי משמעותי;

(3)

תפקיד ניהולי בכיר בתחום התקשורת.

(ב)

המועמדים לתפקיד המנהל הכללי של הרשות ייבחרו בידי ועדה שחבריה הם כמפורט להלן (בסעיף זה – ועדה לאיתור המנהל הכללי):

(1)

יושב ראש המועצה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2)

שני חברי המועצה שתבחר המועצה;

(3)

שני חברי ועדת האיתור שמונתה לפי סעיף 7 שתבחר המועצה.

(ג)

הוועדה לאיתור המנהל הכללי תאתר מועמדים לתפקיד המנהל הכללי, לרבות בדרך של פרסום הודעה לציבור, ותציע למועצה שלושה מועמדים לפחות, תוך דירוג התאמתם לתפקיד ומתן הנימוקים לכך בכתב; המנהל הכללי ימונה לפי הוראות סעיף קטן (א) מתוך המועמדים שהציעה הוועדה לאיתור המנהל הכללי.

(ד)

על מינוי המנהל הכללי יחולו הוראות סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות, ואולם במקום הוראות סעיפים 16א ו־37(ג) לחוק האמור יחולו הוראות סעיף קטן (א).

23א.

תקופת כהונה של המנהל הכללי וסיום כהונה [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

(א)

המנהל הכללי ימונה לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת, אחת בלבד, ברציפות.

(ב)

המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:

(1)

הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה;

(2)

המועצה קבעה כי נבצר ממנו למלא את תפקידו דרך קבע;

(3)

המועצה קבעה ברוב של שני שלישים מחבריה שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;

(4)

הוא הורשע בעבירה שבשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;

(5)

המועצה קבעה כי התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם לפי דין מלכהן כמנהל כללי.

(ג)

(1)

סבר השר כי מתקיים טעם מהטעמים המנויים בסעיף קטן (ב)(2) או (3) להפסקת כהונתו של המנהל הכללי, והמועצה לא דנה בהפסקת הכהונה כאמור, רשאי השר לפנות אליה, בכתב, בבקשה לעשות כן.

(2)

פנה השר למועצה לפי הוראות פסקה (1) והמועצה לא דנה בהפסקת כהונתו של המנהל הכללי כאמור באותה פסקה, רשאי השר, לאחר ששמע את טענותיו של המנהל הכללי, לפנות בעניין לממשלה ולהמליץ על הפסקת כהונתו של המנהל הכללי בשל טעם מהטעמים המנויים בסעיף קטן (ב)(2) או (3).

(ד)

חדל המנהל הכללי לכהן, תמנה המועצה באישור הממשלה, מנהל כללי אחר במקומו, בתוך שישים ימים, בהתאם להוראות סעיף 23.

23ב.

השעיה מכהונה [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

הוגש נגד המנהל הכללי כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 23א(ב)(4), תשעה אותו המועצה מתפקידו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.

23ג.

מינוי ממלא מקום זמני למנהל הכללי [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

(א)

התפנתה משרתו של המנהל הכללי וטרם מונה אחר במקומו או החליטה המועצה כי נבצר מהמנהל הכללי באופן זמני למלא את תפקידו, תמנה לו ממלא מקום לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאית היא להאריך את תקופת המינוי לתקופה אחת נוספת, שלא תעלה על שלושה חודשים.

(ב)

הושעה המנהל הכללי מכהונתו לפי הוראות סעיף 23ב, תמנה לו המועצה ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות כאמור בסעיף 23(א), למשך תקופת ההשעיה.

23ד.

תפקידי המנהל הכללי [תיקון: תשע״ב־4]

תפקידי המנהל הכללי הם:

(1)

להיות אחראי לניהול השוטף של הרשות בהתאם להחלטות המועצה ולהנחיותיה;

(2)

להכין הצעת תקציב מאוזן של הרשות, לכל שנת כספים, להביאה לפני המועצה שישים ימים לפחות לפני תום השנה, ולהיות אחראי לביצוע התקציב כאמור, לאחר אישורו;

(3)

להגיש לאישור המועצה, מדי שנה, יחד עם הצעת התקציב כאמור בפסקה (2), תכנית עבודה שנתית שתכלול, בין השאר, את יעדי הרשות לשנה הקרובה, את הפעולות המתוכננות להיעשות בידי הרשות להשגת היעדים האמורים ואת דרכי מימון התכנית;

(4)

לאשר את ההצעות ללוחות השידורים שהכינו מנהלי השידור לפי סעיף 23ז(ג), להעבירם לאישור המועצה, ולשמש העורך הראשי של השידורים;

(5)

להגיש למועצה, אחת לשישה חודשים לפחות, דוח ובו פירוט פעילות הרשות בתקופה שאליה מתייחס הדוח, והתייחסות למימוש היעדים שהוגדרו בתכנית העבודה השנתית, בתקופה האמורה.

23ה.

סמכויות המנהל הכללי [תיקון: תשע״ב־4]

למנהל הכללי יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של הרשות, שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה, ובכלל זה –

(1)

ייצוג הרשות בכל תפקיד מתפקידיה וחתימה בשמה על מסמכים ועסקאות, בכפוף להוראות סעיף 17(10);

(2)

קבלת עובדים לרשות בהתאם להוראות לפי סעיף 24, ובשים לב לשיא כוח האדם שנקבע בידי המועצה לפי סעיף 17(5).

23ו.

השתתפות המנהל הכללי בשידורים [תיקון: תשע״ב־4]

המנהל הכללי לא ישתתף בשידורים; ואולם הוא רשאי להשתתף מעת לעת ובאופן שאינו קבוע בשידורים, כמומחה בתחום עיסוקו, בהתאם לנהלים שקבעה המועצה לפי סעיף 17(12).

23ז.

מנהלי שידור [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

ברשות יכהנו מנהלי שידור שישמשו עורכי השידורים שבתחומם ויפעלו בכפוף להנחיות המנהל הכללי; מנהלי השידור יהיו עובדי הרשות.

(ב)

תקופת כהונתו של מנהל שידור תהיה ארבע שנים, וניתן להאריך את כהונתו לתקופת כהונה נוספת, אחת בלבד, ברציפות.

(ג)

מנהלי השידור יכינו הצעה ללוח השידורים העונתי, כל אחד בתחומו, ויעבירו את ההצעה לאישור המנהל הכללי.

(ד)

למנהלי השידור יהיו נתונות כל הסמכויות הדרושות לשם ביצוע תפקידם.

(ה)

המועצה רשאית לשנות את תחומי אחריותם של מנהלי השידור.

23ח.

רואה חשבון מבקר [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

רשות החברות הממשלתיות תמנה לרשות רואה חשבון מבקר; על מינוי רואה החשבון ועל שכרו יחולו ההוראות לפי סעיף 44 לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים.

(ב)

רואה החשבון רשאי לעיין בכל עת במסמכי הרשות הדרושים לו לצורך מילוי תפקידו ולקבל הסברים לגביהם.

(ג)

רואה החשבון המבקר רשאי להשתתף בכל ישיבת מועצה הדנה בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולות ביקורת או בישיבת מועצה המתכנסת לפי סעיף קטן (ו).

(ד)

על רואה החשבון המבקר יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 45 לחוק החברות הממשלתיות והוראות סעיפים 160 ו־161 לחוק החברות.

(ה)

נודע לרואה החשבון המבקר אגב פעולת הביקורת, על ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית של הרשות, ידווח על כך ליושב ראש המועצה ולרשות החברות הממשלתיות.

(ו)

הודיע רואה החשבון המבקר על ליקויים כאמור בסעיף קטן (ה), יזמן יושב ראש המועצה, בלא דיחוי, ישיבת מועצה לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו.

(ז)

רואה החשבון המבקר אחראי כלפי הרשות ורשות החברות הממשלתיות לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים.

(ח)

אין בהוראות סעיף קטן (ז) כדי לגרוע מאחריותו של רואה החשבון המבקר לפי כל דין.

23ט.

יועץ משפטי [תיקון: תשע״ב־4]

לרשות יהיה יועץ משפטי שיהיה עובד הרשות.

23י.

מבקר פנימי [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

המבקר הפנימי של הרשות יהיה עובד הרשות.

(ב)

הוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992 (בסעיף זה – חוק הביקורת הפנימית), יחולו בשינויים אלה:

(1)

על אף האמור בסעיף 5(ד) לחוק הביקורת הפנימית, יושב ראש המועצה יהיה הממונה על המבקר הפנימי;

(2)

בלי לגרוע מהוראות סעיף 6 לחוק הביקורת הפנימית, המבקר הפנימי יגיש דין וחשבון על ממצאיו למועצה ולוועדת הביקורת, ובכלל זה דין וחשבון שנתי;

(3)

בלי לגרוע מהוראות סעיף 7 לחוק הביקורת הפנימית –

(א)

קביעת תכנית העבודה של המבקר הפנימי תיעשה לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של הרשות;

(ב)

המועצה רשאית, בשים לב לתכניות העבודה המאושרות, להטיל על המבקר הפנימי משימות של ביקורת פנימית נוספות על הקבועות בתכנית העבודה.

24.

קבלת עובדים ותנאי עבודתם [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

(א)

קבלת עובדי הרשות ומינוייהם ייעשו על ידי הרשות ויהיו כשל עובדי המדינה בתיאומים שקבעה המועצה בכללים על פי סעיף 33.

(ב)

התפקוד של עובדי הרשות, התקן, השכר, הגימלאות ותנאי העבודה יהיו כשל עובדי המדינה למקצועותיהם – בהתחשב באופיים המיוחד של תפקידים המיוחדים לרשות בלבד; ובשים לב לכך הם ייקבעו על ידי המועצה.

(ב1)

בקביעת תנאי עבודתם של עובדי הרשות לא תהיה הפליה בין עובדי מחלקות שונות, ובכלל זה של עובדי רשת מורשת של הרשות, לעומת רשתות אחרות ברדיו.

(ג)

הרשות רשאית להתקשר לתקופות מוגבלות או למשימות מסוימות, עם אדם כלשהו, אם קיימת, בנסיבות העניין, הצדקה מיוחדת להתקשרות בתחום התוכן והיצירה, ובשים לב לכישוריו המיוחדים של אותו אדם.

(ד)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הרשות להתקשר בחוזים מיוחדים, במקרים ולפי תנאים שבהם ניתן להעסיק עובדים בשירות המדינה בחוזה מיוחד, וכן עם סוגי עובדים שקבעה המועצה.

(ה)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות פרק ב׳ לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 (להלן – חוק הגמלאות), לא יחולו על עובדי רשות השידור המועסקים בדירוג עיתונאים ועיתונות הפקה, שחוק הגמלאות חל לגביהם, מכוח סעיף זה, ערב תחילתו של חוק רשות השידור (תיקון מס׳ 27), התשע״ב–2012.

24א.

הגדלות תקופת שירות [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

לצורך קביעת זכויות של עובד רשות השידור שחוק הגמלאות חל עליו, כולו או חלקו, מכוח סעיף 24, ופרש בתקופה שבין יום כ״ו בטבת התשע״א (31 בינואר 2011) לבין תום תקופת סיום העבודה, כמשמעותה בסעיף 4 להסכם סיום העסקה, לפי סעיף 15(4) או 17(2) לחוק הגמלאות, תחושב תקופת השירות כתקופה גדולה משהייתה למעשה, כך ששיעור קצבתו יגדל בשיעור של עשר נקודות האחוז או בשיעור בנקודות האחוז שבו היה גדל שיעור קצבתו אילו שירת עד תום החודש שבו היה גדל שיעור קצבתו אילו שירת עד תום החודש שבו היה מגיע לגיל פרישת חובה, לפי הנמוך, ובלבד ששיעור הקצבה לא יעלה על 70% מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו, והכל בהתקיים תנאים אלה, ובכפוף לתנאים שנקבעו לעניין הגדלת תקופת השירות לפי סעיף 100 לחוק הגמלאות:

(1)

שר האוצר קבע בצו כי התקיימו כל התנאים לפי הסכם סיום ההעסקה והסכמי העבודה להגדלת תקופת שירות כאמור בסעיף קטן זה;

(2)

בחודש שבו פרש מהשירות ברשות הגיע לגיל 50 וטרם הגיע לגיל 64 ו־11 חודשים;

(3)

במועד פרישתו זכאי העובד לקצבה לפי חוק הגמלאות;

(4)

לא מתקיימים בעובד אחד או יותר מהתנאים המנויים בסעיף 5.2 להסכם סיום ההעסקה;

(5)

לגבי מי ששולם לו מענק לפי סעיף 22(א) לחוק הגמלאות שחושב בהתאם להוראות פסקה (2) של הסעיף האמור, ואשר במסגרת הקצבה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו לעניין אותה פסקה לא הובאה בחשבון הגדלת תקופת השירות שהוא זכאי לה לפי סעיף זה – העובד השיב לאוצר המדינה את ההפרש שבין סכום המענק ששולם לו לבין סכום המענק המגיע לו כשמובאת בחשבון הגדלת תקופת השירות כאמור.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), סך הגדלות תקופת השירות לפי הסעיף הקטן האמור ולפי סעיף 100 לחוק הגמלאות לא יעלו על תקופת שירותו בפועל של העובד.

(ג)

בסעיף זה –

”גיל פרישת חובה“ – כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004;

”הסכם סיום העסקה“ – אחד משני אלה לפי הדירוג שבו מדורג העובד:

(1)

הסכם סיום העסקה בין רשות השידור לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה מיום ד׳ בניסן התשס״ט (29 במרס 2009), וכפי שעודכן ביום כ״ג בטבת התשע״א (30 בדצמבר 2010);

(2)

הסכם סיום העסקה בין רשות השידור לבין האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל מיום ט״ז בניסן התשס״ט (10 באפריל 2009), וכפי שעודכן ביום י״ג באדר א׳ התשע״א (17 בפברואר 2011).

25.

העברת עובדים

(א)

עובדי המדינה המועסקים ערב תחילתו של חוק זה בשירות השידור שבמשרד ראש הממשלה (להלן – קול־ישראל), או המועסקים באולפנים של קול־ישראל על ידי משרד הדואר, ימשיכו בשירותם כעובדי הרשות, בתנאי שירות שלא יהיו גרועים מתנאי שירותם ערב תחילת חוק זה.

(ב)

זכויות עובדי הרשות שהועברו לשירותה והנובעות מעבודתם כעובדי המדינה כאמור בסעיף קטן (א), ייחשבו כזכויות הנובעות מעבודתם בשירות הרשות.

(ג)

ההסדרים לגבי זיכוי הרשות בסכומי התשלומים שהעובדים העוברים לשירותה יהיו זכאים להם, ייקבעו בהסכם בין הרשות ובין הממשלה.

[תיקון: תשנ״ג־2, תשע״ב־4]

פרק רביעי 1: תשדירי פרסומת והודעות, תשדירים לשירות הציבור והודעות חסות

25א.

פרסומת והודעות ברדיו [תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ג, תשע״ב־4]

(א)

(1)

הרשות רשאית לשדר ברדיו תשדירי פרסומת והודעות תמורת תשלום (להלן – תשדירי פרסומת והודעות), וכן להזמינם, להכינם או להפיקם בעצמה או באמצעות אדם אחר, אחד או יותר, שייקבע בדרך של מכרז.

(2)

תקופת ההתקשרות עם אדם אחר לפי פסקה (1) תיקבע במכרז ולא תעלה על חמש שנים.

(3)

(נמחקה).

(ב)

המועצה תקבע, בהתייעצות עם המנהל הכללי, כללים בדבר –

(1)

סייגים להשתתפות אדם במכרז, במטרה למנוע ניגוד ענינים ולקדם את התחרות בתחום הפרסומת בשידורים;

(2)

איסורים ומגבלות על תשדירי פרסומת והודעות;

(3)

כל הנוגע להכנתם ולשידורם של תשדירי פרסומת והודעות.

(ג)

(1)

בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי סעיף קטן (ב)(1), לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לפי סעיף זה תאגיד שהוא מוציא לאור של עתון יומי או עיתון אחר, לרבות ירחון (להלן – תאגיד עתונות), או מי שהוא בעל זכיון או רשיון לפי כל דין לשדר לציבור או לחלק ממנו (להלן – תאגיד שידור), או מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד עתונות או בתאגיד שידור, או ביכולת לכוון בדרך אחרת את פעולתו של תאגיד כאמור.

(2)

בסעיף קטן זה, ”החזקה“, ”במישרין או בעקיפין“ ו”אמצעי שליטה“ – כמשמעותם בחוק הרשות השניה לרדיו ולטלויזיה, התש״ן–1990, כנוסחו ביום ח׳ בטבת התשנ״ג (1 בינואר 1993).

(ד)

כללים לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

(ה)

המועצה תודיע לועדת החינוך והתרבות של הכנסת על כל כללים שבדעתה לקבוע לפי סעיף קטן (ב)(2), והיא תהיה רשאית לקבוע אותם לאחר תום עשרים ואחד ימים מיום קבלת ההודעה, ואולם אם תוך הזמן האמור באה דרישה מצד אחד מחברי הועדה שכלל פלוני יהיה טעון אישור שלה, לא ייקבע אותו כלל אלא באישור הוועדה.

25ב.

עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובהודעות [תיקון: תשס״ח־4]

הרשות לא תשדר תשדיר פרסומת, קדימון או הודעה, בשידורי הרדיו או בשידורי הטלוויזיה, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או הודעה, כפ שקבע הוועד המנהל בכללים; בסעיף זה, ”קדימון“ – כל אחד מאלה:

(1)

תשדיר המודיע על שידור אחד או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותו יום או במועד אחר, בין של הרשות ובין של גוף אחר המשדר לציבור לפי כל דין;

(2)

תשדיר שנועד לקדם את שידורי הרשות.

25ג.

תשדירים לשירות הציבור [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

בסעיף זה –

”גוף ציבורי“ – כל אחד מאלה:

(1)

משרד ממשלתי ומוסד ממוסדות המדינה;

(2)

רשות מקומית;

(3)

גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין;

(4)

תאגיד שהוקם בחוק;

(5)

גוף הפועל שלא למטרות רווח;

”תשדיר לשירות הציבור“ – תשדיר מטעם גוף ציבורי שמטרתו מתן שירות לציבור, בין בדרך של מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים או לשם קידומם של ענפים במשק, בין בדרך של הכוונה או מתן ייעוץ בנושאים שבטובת הציבור, והכל בלא ציון שמו של יצרן מסוים.

(ב)

הרשות רשאית לשדר, במסגרת שידוריה, תשדירים לשירות הציבור, תמורת תשלום.

(ג)

הרשות רשאית להזמין, להכין ולהפיק תשדירים לשירות הציבור, בעצמה או באמצעות אחר.

(ד)

המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, תקבע כללים לעניין שידור תשדירים לשירות הציבור לפי סעיף זה.

25ד.

הודעות חסות [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

בסעיף זה, ”הודעת חסות“ – הודעה המייחסת חסות של גורם מממן על שידור או על תכנית.

(ב)

הרשות רשאית לשדר, במסגרת שידוריה, הודעות חסות.

(ג)

הרשות רשאית להזמין, להכין ולהפיק הודעות חסות, בעצמה או באמצעות אחר.

(ד)

המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, תקבע כללים לעניין שידורן של הודעות חסות לפי סעיף זה.

פרק חמישי: נכסים וכספים

26.

נכסים, זכויות והתחייבויות

הממשלה תעמיד לרשות הרשות את כל הנכסים הנמצאים בידי קול ישראל ואת האולפנים של קול־ישראל על מיתקניהם וציודם, אם על ידי מכר או העברת בעלות ברך אחרת, ואם על ידי הקניית זכויות בנכסים, ואם בכל דרך אחרת, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בהסכם בין הממשלה לבין הועד המנהל. מן היום שייקבע בהסכם האמור תבוא הרשות במקום המדינה לכל זכות, סמכות וחובה של המדינה בשל קול־ישראל לפי כל הסכם או חוזה שהם בני־תוקף באותו יום.

27.

כספים שהוקצבו בתקציב

כל הסכומים שהוקצבו לקול־ישראל בחוק התקציב לשנת הכספים שבה חל יום תחילת חוק זה, ולא הוצאו עד לאותו יום, יועמדו לרשות הרשות.

28.

איסור העברת נכסים [תיקון: תשע״ב־3]

(א)

הרשות לא תהא רשאית למכור או להעביר בדרך אחרת משדרים, נכס מקרקעין או נכסים אחרים שבבעלותה, שהשר קבע, בתקנות, כי הם נכסים חיוניים, אלא באישור השר.

(ב)

הרשות לא תהא רשאית למשכן נכס חיוני כמשמעותו בסעיף קטן (א) שברשותה או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר.

28א.

אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה [תיקון: תשס״ג־2, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תש״ע־3, תשע״ב־4]

(א)

המחזיק במקלט טלוויזיה ישלם לרשות אגרה שנתית בסכום של 515 שקלים חדשים (מתואם לחודש יוני 2003) (בחוק זה – אגרה).

(ב)

סכום האגרה יפחת ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – מועד השינוי), החל בשנת 2004, כמפורט להלן:

(1)

בשנת 2004 – בשיעור של 10%;

(2)

בשנת 2005 – בשיעור של 11%;

(3)

בשנת 2006 – בשיעור של 12%;

(4)

בשנת 2007 – בשיעור של 5%;

(5)

בשנת 2008 – בשיעור של 0%;

(6)

בשנת 2009 – בשיעור של 0%;

(7)

בשנת 2010 – בשיעור של 0%;

(8)

בשנים 2011 ו־2012 – בשיעור של 5%;

(9)

בשנת 2013 ואילך – בשיעור של 5%.

(ב1)

(1)

על אף הוראות סעיף קטן (ב)(9), נחתם הסכם מימון, רשאי השר לקבוע, בצו, בהסכמת שר האוצר, לגבי השנים האמורות באותה פסקה כי ההפחתה תהיה בשיעור של 0%.

(2)

מצא השר כי הופר הסכם המימון הפרה מהותית שאינה מאפשרת לקיימו, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לבטל צו שנתן לפי פסקה (1).

(3)

ביטל השר צו לפי הוראות פסקה (2), תופחת האגרה בשיעור האמור בפסקה (9) של סעיף קטן (ב), החל בשנה שלאחר השנה שבה בוטל הצו.

בסעיף זה, ”הסכם מימון“ – הסכם בין משרד האוצר לבין רשות השידור בדבר הסדרת דרכי המימון של יישום התכנית להבראת הרשות, כהגדרתה בסעיף 32.

(ב2)

ועדה שמינה השר בראשות המנהל הכללי של משרדו תבחן חלופות לאגרה ולאופן גבייתה, ותגיש את מסקנותיה לשר ולוועדה המשותפת בתוך 60 ימים מיום מינויה; השר רשאי להפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן (ב1)(1) לפי שיקול דעתו, ובלבד שלא יעשה כן אלא לאחר שהוגשו לו מסקנות כאמור.

(ג)

סכום האגרה יתעדכן בכל מועד שינוי לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידוע במועד השינוי, לעומת זה שהיה ידוע במועד השינוי הקודם, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.

(ד)

אחת לשנה, סמוך לאחר מועד השינוי, יפרסם השר את סכום האגרה.

28ב.

פטור מאגרה לסוגים מסוימים של מחזיקי מקלטים – הוראות שעה [תיקון: תשע״ב]

(א)

על אף האמור בסעיף 28א, בתקופות המפורטות להלן יהיו אלה פטורים מתשלום האגרה כולה:

(1)

בשנים 2012 עד 2016 – יוצא צבא המשרת בשירות סדיר והוכר לפי פקודות הצבא כחייל בודד הזכאי להשתתפות בשכר דירה או כחייל הזכאי להשתתפות בשכר דירה מטעמי מרחק של מקום מגוריו ממקום שירותו; בסעיף זה, ”יוצא צבא“, ”פקודת הצבא“ ו”שירות סדיר“ – כהגדרתם בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;

(2)

בשנים 2012 ו־2013 – אזרח ותיק; בסעיף זה, ”אזרח ותיק“ – כהגדרתו בחוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989.

(ב)

הפטור ליוצא צבא ולאזרח ותיק לפי סעיף קטן (א) ימומן מתקציב המדינה.

(ג)

שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את התקופות האמורות בסעיף זה, כולן או חלקן, בתקופות נוספות, כפי שיקבע.

29.

אגרות בעד מקלטים [תיקון: תשכ״ט, תשל״ד, תשמ״א, תשמ״א־2, תשנ״ד, תשנ״ו, תשס״ג־2, תשע״ב־4]

(א)

השר בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם המועצה רשאי לקבוע הוראות בדבר מועד תשלום האגרה, וכן בדבר –

(1)

דרכי גביית האגרה, במישרין או בגביה מרוכזת או בדרך אחרת;

(2)

מתן הנחה למי ששילם את מלוא האגרה מראש או באמצעות גביה מרוכזת;

(3)

מתן פטור מתשלום האגרה, כולה או מקצתה, לסוגים מסויימים של מחזיקי מקלטים;

(4)

חיוב בתשלום ריבית והפרשי הצמדה והטלת קנס פיגורים במקרה של אי תשלום האגרה, כולה או מקצתה, במועדה.

(ב)

האגרה, הריבית, הפרשי ההצמדה והקנס ייגבו על פי פקודת המסים (גביה), כאילו היו מס כמשמעותו באותה פקודה.

(ג)

המנהל הכללי או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לוותר על ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, כולם או מקצתם, אם הוכח להנחת דעתו כי לפיגור בתשלום האגרה גרמו נסיבות שלא היתה לחייב שליטה עליהן.

(ד)

(נמחק).

(ה)

(נמחק).

(ו)

סעיף 5 לפקודת הטלגרף האלחוטי לא יחול על החזקת מקלט שלגביה הוטל קנס פיגור.

29א.

חובת הודעה של סוחר [תיקון: תשל״ד, תשנ״ד, תשנ״ו]

(א)

סוחר שמכר או השכיר מקלט טלוויזיה ישלח הודעה על כך לרשות השידור בדרך, במועד ולפי פרטים שייקבעו בתקנות; לא שלח הודעה כאמור, דינו – קנס 1000 לירות.

(ב)

לענין סעיף זה, ”סוחר“ – מי שעסקו או חלק מעסקו מסחר סיטוני או קמעוני במקלטי טלוויזיה.

29ב.

חובת הודעה של מחזיק [תיקון: תשל״ד, תשנ״ד, תשנ״ו]

(א)

מי שאינו סוחר, והגיע להחזקתו מקלט טלוויזיה הטעון תשלום אגרה, ימסור הודעה על כך לרשות השידור, בדרך ולפי פרטים שייקבעו בתקנות, תוך שלושים יום מהיום שהמקלט הגיע להחזקתו או תוך ששים יום מיום פרסומו של חוק רשות השידור (תיקון מס׳ 4), תשל״ד–1973, לפי המועד המאוחר.

(ב)

העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – קנס 500 לירות, ורשאי בית המשפט גם להטיל עליו כפל אגרה בשל השנה הראשונה שבה החזיק את המקלט ללא מתן הודעה או תשלום האגרה.

29ג.

אגרות באזורים [תיקון: תשנ״ב]

הוראות חוק זה והתקנות שלפיו בדבר אגרה בעד החזקת מקלט טלויזיה יחולו גם על תושב אזור יהודה והשומרון או אזור חבל עזה שהוא אחד מאלה:

(1)

אזרח ישראלי כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי״ב–1952;

(2)

רשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;

(3)

זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש״י–1950;

(4)

חבר בני אדם שבו אחד מן המנויים בפסקאות (1) עד (3) הוא בעל שליטה כמשמעותו לפי סעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה.

30.

קרן פיתוח

הרשות רשאית להקים קרן לצרכי פיתוח ולהפריש לה מהכנסותיה.

31.

התקציב [תיקון: תשע״ב־3]

(א)

דרכי הכנת התקציב, מסירתו לממשלה לאישור ודרכי אישורו ייקבעו על ידי שר האוצר בתקנות.

(ב)

בתקציב הרשות כאמור בסעיף קטן (א) יוקצו סכומים כמפורט להלן:

(1)

סכום שנתי של שמונה מיליון שקלים חדשים לשידורים בשפה הרוסית בתחנת רדיו המיועדת לשידורים בשפות זרות לעולים חדשים;

(2)

סכום שנתי של 1.6 מיליון שקלים חדשים לשידורים בשפה האמהרית בתחנת רדיו המיועדת לשידורים בשפות זרות לעולים חדשים.

32.

מילוות [תיקון: תשס״ט־2]

(א)

הרשות רשאית לקבל מילוות למטרות פיתוח; המילוות טעונים הסכמת הממשלה ואישור ועדת הכספים של הכנסת.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), בתקופה שמיום תחילתו של חוק רשות השידור (תיקון מס׳ 21 והוראת שעה), התשס״ט–2008, עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), רשאית הרשות לקבל מילוות הנחוצים לה לצורך יישום תכנית להבראת הרשות, בין אם הם למטרות פיתוח ובין אם למטרות אחרות; מילוות לפי סעיף קטן זה טעונים אישור השר ושר האוצר ואינם טעונים אישור כאמור בסעיף קטן (א); בתחילת כל רבעון תדווח הרשות לוועדת הכלכלה של הכנסת על המילוות שקיבלה לפי סעיף קטן זה ברבעון שקדם למועד הדיווח; לעניין זה, ”תכנית להבראת הרשות“ – תכנית שנועדה להביא לאיזון בתקציבה של הרשות ולהגדלת ההוצאות לשם הפקת שידורים תוך הקטנת הוצאות התפעול והשכר, והכוללת בין השאר השקעה באמצעים המשמשים לביצוע השידורים.

32א.

אישור ועדת הכספים לאגרות, פטורים וקנסות ולתקציב [תיקון: תשכ״ו, תשמ״א, תשע״ב־4]

אגרות, פטורים וקנסות לפי סעיף 29(א) והתקציב לפי סעיף 31 טעונים אישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת.

פרק שישי: שונות

33.

סמכות לקבוע כללים [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

(א)

המועצה רשאית, באישור השר, לקבוע כללים לניהולה של הרשות ולפיקוח על השידורים, ולביצועם היעיל של תפקידיה לפי חוק זה.

(ב)

(בוטל).

34.

פרסום כללים

כללים לפי חוק זה יפורסמו ברשומות.

35.

פרסומים ומופעים פומביים [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

הרשות רשאית להוציא לאור ולהפיץ פרסומים המכילים ידיעות על התוכן שהיא מעבירה וכן חומר משידוריה, באמצעים שונים, לרבות בכתב, במדיה מגנטית, דיגיטלית או אחרת, או בדרכים אחרות שתקבע המועצה בכללים, וכן לערוך מופעים פומביים הנועדים לשידור.

36.

מסים

לענין תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות ותשלומי חובה אחרים, המגיעים למדינה או לרשות מקומית, דין הרשות כדין המדינה.

37.

אחריות בנזיקין אזרחיים

לענין חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), תשי״ב–1952, למעט סעיף 4 בו, דין הרשות כדין המדינה.

37א.

צווי מניעה [תיקון: תשכ״ט]

לענין סעד בדרך צו מניעה, דין הרשות כדין המדינה בכל ענין הקשור, במישרין או בעקיפין, בשידורים או בהכנתם.

38.

זכות יוצרים

זכות היוצרים ביצירה שהוכנה על פי הזמנת הרשות תהא נתונה לרשות, זולת אם הוסכם אחרת בין מי שהכין את היצירה או החומר ובין הרשות.

39.

הגבלת פרסומים מסויימים בעתון

(א)

לא יפרסם אדם בעתון, ללא היתר מאת הרשות, כל דבר מתכנו של מופע פומבי שנועד לשידור, כשהמופע עדיין לא שודר אלא נערך על ידי הרשות והכניסה היא לפי הזמנות או בתשלום; העובר על הוראה זו, דינו – קנס שלושת אלפים לירות.

(ב)

האמור בסעיף קטן (א) בא להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו.

(ג)

”עתון“, לענין סעיף קטן (א) – כמשמעותו בפקודת העתונות.

40.

דין עובדי הרשות [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

דין עובדי הרשות כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:

(1)

חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור), תשי״ז–1957;

(2)

פקודת העדות;

(3)

פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944;

(4)

חוק שירות המדינה (סיוג פעולה מפלגתית ומגביות כספים), תשי״ט–1959 (בסעיף זה – חוק הסיוג);

(5)

חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979.

(ב)

הממשלה תקבע, בהתייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה שתפורסם ברשומות, סוגים של עובדי הרשות שעליהם יחולו האיסורים המתוארים בסעיף 1 לחוק הסיוג, דרך כלל או לתקופה שתקבע.

(ג)

הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963, יחולו, בתיאומים המחוייבים, על כל עבירה על חוק הסיוג שעבר עובד הרשות; אין באמור בסעיף קטן זה כדי למנוע מהממשלה להשתמש לגבי הרשות בסמכותה לפי סעיף 75 לחוק האמור.

41.

הסכמים עם גורמים זרים [תיקון: תשע״ב־4]

הרשות לא תחתום על הסכם עם ממשלה זרה או עם גוף במדינה זרה שלישראל אין עמה יחסים דיפלומטיים, אלא באישור הממשלה.

42.

העברת תפקידים [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

(א)

הרשות לא תעביר תפקיד מתפקידיה לפי חוק זה, אלא על־פי החלטת המועצה ובירור הממשלה, ורשאית המועצה להחליט על התנאים בהם יועבר תפקיד כאמור.

(ב)

סעיף קטן (א) אינו חל על אצילת סמכויות לפי סעיף 21ג.

43.

פרסום מינויים [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

כל מינוי של המועצה, של היושב ראש ושל המנהל הכללי, יפורסמו ברשומות.

44.

שידורים לבתי ספר [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

תכניות השידורים לבתי ספר טעונות אישור של שר החינוך והתרבות או של מי שהשר יסמיך לכך; שר החינוך והתרבות יתקין תקנות לענין סעיף זה, לאחר התייעצות עם המועצה.

44א.

השימוש בתדרי רדיו [תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תש״ן]

(א)

האפיקים ותדרי הרדיו העומדים לרשותה של מדינת ישראל, על פי הסדרים בין־לאומיים, לצורך שידורי טלויזיה ורדיו, ישמשו –

(1)

לשידורי הרשות;

(2)

לשידורי הטלויזיה הלימודית לבתי הספר;

(3)

לשידורי גלי צה״ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל;

(4)

לשידורים לפי חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990.

(ב)

סדרי החלוקה והשימוש באפיקים ובתדרי הרדיו האמורים בסעיף קטן (א) ייקבעו בידי השר יחד עם שר החינוך והתרבות ועם שר התקשורת; היו חילוקי דעות בין השרים לענין קביעה כאמור, תכריע הממשלה.

44ב.

שידורי סרטים [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע בתקנות את היחס בין שעות השידור של סרטי קולנוע עלילתיים באורך מלא, או של סרטי טלוויזיה שהועתקו מהם, לבין כלל שעות השידור, וכן את שעות היממה שבהן ישודרו סרטים כאמור.

44ג.

הפקות מקומיות קנויות [תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו, תש״ע, תשע״ב־3, תשע״ב־4]

(א)

חמישים אחוזים לפחות מזמן השידורים יוקצה להפקות מקומיות קנויות, ושבעים אחוזים לפחות מזמן השידורים שהוקצה להפקות מקומיות קנויות, יוקצה לשידור הפקות כאמור בשידור ראשוני.

(ב)

מתוך כלל ההפקות המקומיות הקנויות, תשדר הרשות, בכל שנה, תכניות כמפורט בתוספת, בכמות שלא תפחת מן המכסות השנתיות הקבועות בה ובמסגרת שעות שידור כמפורט בה.

(ג)

הרשות תוציא, בכל שנה, הוצאה למימון רכישה של הפקות מקומיות; מרכיבי ההוצאה יהיו כמפורט בתוספת וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה (בסעיף קטן זה – הוצאה שנתית להפקות מקומיות); מתוך ההוצאה השנתית להפקות מקומיות תוציא הרשות למימון רכישת תכניות כאמור בסעיף קטן (ב) הוצאה שסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בתוספת.

(ד)

המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה והתוספת, לרבות בדבר הקצאת תקציבים שיאפשרו ביצוע הפקות מקומיות קנויות ברמה ובאיכות הולמים, וכן רשאית היא לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראת שעה בדבר מתן העדפה, ככל שניתן ולתקופה מוגבלת, להתקשרויות עם עובדי הרשות שפרשו מעבודתם במסגרת תכנית פרישה.

(ה)

המועצה רשאית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת.

(ו)

על אף הוראות סעיף זה, רשאי השר להתיר, למשך התקופה שמיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) ועד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011), הפחתה בהיקף השידורים המפורט בסעיף זה ובתוספת ובסכומי ההוצאה המפורטים בתוספת שבהם מחויבת הרשות.

44ג1.

[תיקון: תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט־3, תש״ע־4, תשע״ב־2, תשע״ג, תשע״ג־2]

(פקע).

44ד.

שירים בשפה העברית בשידורי רדיו [תיקון: תשנ״ט]

מחצית לפחות מהשירים המשודרים ברדיו במהלך כל חודש יהיו שירים בשפה העברית; בסעיף זה, ”שיר בשפה העברית“ – שיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית.

44ה.

הפסקת שידורי טלוויזיה בשיטה האנלוגית [תיקון: תשס״ח־3]

(א)

קליטתם והפצתם של שידורי טלוויזיה בשיטה האנלוגית, יופסקו בתום 18 חודשים מהמועד הקובע, ובלבד שבאותו מועד שידורי הטלוויזיה של הרשות מופצים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, לציבור יש אפשרות זמינה לרכישת ציוד לקליטת שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית ופורסם צו לפי סעיף 51ג לחוק הרשות השניה.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית הרשות להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, אם נוכחה כי דחייה כאמור נדרשת בשל שיקולים של טובת הציבור או שמתקיימים טעמים אחרים המצדיקים דחייה כאמור.

(ג)

בסעיף זה –

”המועד הקובע“ – כהגדרתו בסעיף 51(א2) לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990 (בחוק זה – חוק הרשות השניה);

”תחנת שידור ספרתית“ – כהגדרתה בסעיף 51א(יב) לחוק הרשות השניה.

44ו.

העברת תוכן באמצעים טכנולוגיים נוספים [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

הרשות רשאית להעביר תוכן באמצעים טכנולוגיים אחרים מהאמור בהגדרה ”השידורים“, ובכלל זה, באמצעות רשת האינטרנט ובאמצעות מערכת רדיו טלפון נייד כמשמעותה בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982.

(ב)

הרשות לא תעביר תוכן כאמור בסעיף קטן (א), אלא במקביל לשידורו בשידור ראשוני ברדיו או בטלוויזיה, או לאחר שידורו כאמור; ואולם רשאית הרשות להעביר חלק מהתוכן האמור אף לפני השידור הראשוני כאמור או גם אם לא ישודר ברדיו או בטלוויזיה, ובלבד שאינו חלק משמעותי מתוכן זה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על שידורי חדשות כמשמעותם בסעיף 4א.

(ג)

על תוכן המועבר לפי סעיף זה יחולו ההוראות לפי חוק זה החלות על שידורים, למעט הוראות סעיף 44ג, בשינויים המחויבים.

(ד)

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), הרשות רשאית לשלב באתר האינטרנט שלה הודעות פרסומת, למעט תשדירי פרסומות, ובלבד שהן יופרדו מהתוכן המועבר על ידה באתר, בהתאם לכללים שקבעה המועצה; תחילת שילוב הודעות הפרסומת והכללים כאמור טעונים את אישור הוועדה המשותפת; בסעיף זה, ”הודעות פרסומת“ – כפי שתקבע המועצה בכללים כאמור.

(ה)

אין בהוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) כדי למנוע מהרשות את האפשרות להעביר תוכן כאמור בסעיף קטן (א) הכולל תשדירי פרסומת, במקביל לשידור לפי הוראות סעיף 25א בשידור ראשוני ברדיו.

45.

שיתוף פעולה טכני עם המדינה

דרכי שיתוף הפעולה שבין הרשות ובין המדינה בכל הנוגע להפעלת השירותים הטכניים וההנדסיים הדרושים לביצוע השידורים, וכן בכל הנוגע להעברת האולפנים על מתקניהם וציודם לרשות הרשות, ייקבעו על ידי ועדה שתמנה הממשלה וקביעותיה יובאו לאישור הממשלה.

46.

שידור הודעות חירום [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

במקרי חירום או מטעמים של ביטחון המדינה תשדר הרשות הודעות מטעם הממשלה, משטרת ישראל, שירותי הכבאות וההצלה, המטה הכללי של צבא הגנה לישראל או ראש הגא, כפי שהורה השר.

46א.

הפניה להודעות חירום מתורגמות [תיקון: תש״ע־2]

(א)

שודרה הודעת חירום בשידורים של רשות השידור –

(1)

תשודר מיד לאחריה הודעה בערבית, ברוסית ובאמהרית המפנה לצפייה בשידורי הרשות בשפות אלה או להאזנה להם, לפי העניין, וכן לגל שקט, אם הוא מופעל באותה עת;

(2)

בשידורי הרשות תשודר הודעה מתורגמת של הודעת החירום לשפות כאמור בפסקה (1), סמוך ככל האפשר לשידור הודעת החירום בשפה העברית.

(ב)

בסעיף זה –

”הודעת חירום“ – הודעה בעניין המנוי בפסקאות (1) עד (8) בסעיף 9(ד) לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005;

”גל שקט“ – ערוץ או תדר רדיו שהוקצה לשידור הודעות חירום בלבד, דרך קבע או באופן ארעי.

47.

ביטול סמכויות

הממשלה רשאית, כל אימת שתראה צורך בכך מחמת כורח צבאי או כורח של תנאי חירום, להכריז על ביטולן או הגבלתן של סמכויות הרשות לפי חוק זה לתקופה שלא תעלה על שלושים יום; ועדת החוץ והבטחון של הכנסת רשאית, על פי הצעת הממשלה, להאריך תקפה של ההכרזה לתקופה שתקבע.

48.

גלי צה״ל [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

(א)

בסעיף זה ”תכנית צבאית“ – תכנית ששר הבטחון קבע אותה כתכנית צבאית לענין סעיף זה, וקביעה כאמור יכול שתהיה לתכנית פלונית או לסוג של תכניות.

(ב)

לרשות השידור יהיו לגבי גלי צה״ל – שידורי רדיו של צבא־ההגנה לישראל (להלן – גלי צה״ל), בכל הנוגע לתכניותיו הלא־צבאיות, אותן הסמכויות שיש לה לגבי הרשות, והיא תמלא לגבי תכניות כאמור אותם התפקידים.

(ג)

סדרי הפיקוח על התכניות הלא־צבאיות של גלי צה״ל ייקבעו במסגרת הכללים שהמועצה מוסמכת לקבעם על פי סעיף 33, אולם השר לא יאשר את הכללים החלים על גלי צה״ל אלא לאחר התייעצות עם שר הבטחון.

(ד)

מי ששר הבטחון מינהו למפקד גלי צה״ל או הסמיכו לכך (בסעיף זה – המפקד) יוזמן להשתתף, בזכות דעה מייעצת, בישיבות המועצה, ויפעל בהתאם להחלטות והנחיות המועצה לגבי התכניות הלא־צבאיות של גלי צה״ל.

(ה)

המפקד רשאי לערור על כל החלטה של מוסדות רשות השידור הנוגעת לתכניות הלא־צבאיות של גלי צה״ל; הערר יוגש באמצעות שר הבטחון להכרעתם המשותפת של השר ושר הבטחון; היה הערר נגד החלטה להפסיק תכנית קבועה של גלי צה״ל, או נגד החלטה לשדר תכנית חד־פעמית של גלי צה״ל – רשאי שר הבטחון לעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערר.

48א.

שימור ותיעוד של שידורים ותוכן [תיקון: תשע״ב־4]

(א)

בלי לגרוע מהוראות חוק הארכיונים, למעט בעניין דרכי העמדת חומר ארכיוני לעיון הקהל, הרשות תשמר ותתעד את שידוריה החל מיום הקמתה וכן תוכן אחר שהיא מעבירה לפי סעיף 44ו, ותעמידם לעיון הציבור בדרכים שתקבע המועצה בכללים, ובלבד שהתעריפים שתגבה הרשות לפי סעיף זה ייקבעו בהתחשב בעקרון העלות בלא רווח.

(ב)

אין בהוראות סעיף זה –

(1)

כדי לגרוע מתחולת חוק הארכיונים לעניין חומר ארכיוני אחר של הרשות;

(2)

כדי למנוע מהרשות להעביר לכנסת חלקים מארכיון הרשות המתעדים את דיוני הכנסת וועדותיה, ששודרו לפי הסכם בין הכנסת לבין הרשות ולפי חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (הוראת שעה), התשנ״ז–1997, ובלבד שהוראות סעיף זה לעניין שימור ותיעוד של השידורים ולעניין העמדה לעיון הציבור יחולו גם על הכנסת.

(ג)

בסעיף זה –

”חומר ארכיוני“ – כהגדרתו בחוק הארכיונים;

”חוק הארכיונים“ – חוק הארכיונים, התשט״ו–1955.

49.

אי תחולה [תיקון: תשכ״ט]

בלי לגרוע מהוראות כל חיקוק הקובע חובת רישוי לשידור או למכשיר שידור, לא יחול האמור בחוק זה:

(1)

על שידורים מתחנות צבאיות או מתחנות משטרה, שאינם ניתנים לציבור;

(2)

על שידורים בטווח מוגבל או במעגל סגור או שידורים אחרים שאינם ניתנים לציבור כפי שייקבע בתקנות שיותקנו לענין סעיף זה לאחר התייעצות בשר הדואר.

50.

ביטול

הנוסח שולב בפקודת הטלגרף האלחוטי.

51.

תחילה

תחילתו של חוק זה היא כתום שלושה חדשים מיום קבלתו בכנסת.

52.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשכ״ט, תשע״ב־4]

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהמלצת המועצה, להתקין תקנות לביצועו.

[תיקון: תשס״ו]

תוספת

(סעיף 44ג)

1.

הגדרות

בתוספת זו –

”חצי שעה“, במכסת תכניות הקבועה בחצאי שעות – 24 דקות תכנית לפחות;

”ערוץ השידור“ – הערוץ הראשון של הרשות;

”הכנסות“ – כל אחד מאלה: הכנסות מאגרות המשתלמות לפי סעיף 28א; הכנסות משידורי חסות; הכנסות מתשדירי שירות; הכנסות מימון נטו; הכנסות מתקציב המדינה שיועדו לשידורי טלוויזיה;

”שידור חוזר“ – שידור מחודש בערוץ השידור של תכנית ששודרה בו קודם לכן, או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל־ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת המליאה, לתכנית ששודרה בעבר; לענין זה, ”ערוץ כלל־ארצי“ – ערוץ שבו משודרים שידורי טלוויזיה לפי כל חוק לציבור בישראל, והניתן לקליטה מהאוויר בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט שידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום;

”שעה“, במכסת תכניות הקבועה בשעות – 48 דקות תכנית לפחות;

”תכנית“ – יחידת שידורים בסיסית בעלת תוכן והיקף ידועים ומוגדרים, במתכונת הערוכה לשידור בטלוויזיה, הכוללת רצף של תמונות וקול;

”תכנית סוגה (ז׳נר) עילית“ – הפקות מקומיות קנויות מהסוגים האלה:

(1)

”תכנית תעודה“ – תכנית העוסקת בתיעוד של תופעות חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, או בתיעוד תופעות או תגליות בטבע או במדע, והיא אינה תכנית בעניני היום;

(2)

”תכנית דרמה“ – תכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה, בין השאר מסוגים אלה:

(א)

דרמה בודדת – דרמה בהיקף של פרק אחד המשודרת במלואה במהלך שידור אחד, או המהווה חלק מסדרה קצרה, ומשלבת בתוכה בדרך כלל צילומי אולפן עם צילומים מחוץ לאולפן, ואורכה 50 דקות לפחות;

(ב)

דרמה תיעודית (דוקודרמה) – דרמה העוסקת בדמויות או באירועים אמיתיים והחותרת לשחזר דמויות ואירועים אלה, מתוך נאמנות מרבית לעדויות ולמסמכים המתארים אותם;

(ג)

סדרת דרמה – דרמה שבה מספר פרקים, שאורך כל אחד מהם 24 דקות לפחות;

(ד)

סרט טלוויזיה – תכנית במתכונת הדומה לדרמה בודדת אך מתאפיינת, בדרך כלל, באורך של 80 דקות לפחות ובתסריט המחייב צילומים מחוץ לאולפן;

(3)

”תכנית מיוחדת“ – תכנית במתכונת מקורית ובעלת ערך מיוחד, אשר הוכח להנחת דעתה של המליאה כי היא באיכות יוצאת דופן של כתיבה תסריטית, משחק ובימוי, מסוגים אלה:

(א)

תכנית מערכונים המופקת ברמת הפקה גבוהה באורך של רבע שעה לפחות;

(ב)

תכנית במתכונת מקורית וחדשנית, באורך של רבע שעה לפחות;

(ג)

דרמה בודדת, דרמה תיעודית וסדרה דרמטית – כל אלה באורך של חצי שעה לפחות.

2.

תכניות סוגה עילית [תיקון: תשע״ב־4]

מתוך כלל ההפקות המקומיות הקנויות תשדר הרשות, בכל שנה, תכניות סוגה עילית, בהיקף שלא יפחת מ־180 שעות, ולענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים.

3.

שעות שידור

הרשות תשדר תכניות סוגה עילית בין השעות 19:00 ו־24:00 בימי חול, ואולם רשאי המנהל הכללי לאשר שידורים גם בשעות אחרות, בשבתות, בחגים ובמועדים מיוחדים.

4.

הוצאה שנתית למימון רכישה של הפקות מקומיות [תיקון: תשע״ב־4]

ההוצאה השנתית שתוציא הרשות למימון רכישה של הפקות מקומיות קנויות באותה שנה (בתוספת זו – הוצאה שנתית להפקות מקומיות), לא תפחת מסכום השווה לשלושים ושישה אחוזים מכלל ההכנסות באותה שנה.

5.

הוצאה שנתית למימון רכישה של תכניות סוגה עילית [תיקון: תשע״ב־4]

מתוך ההוצאה השנתית להפקות מקומיות קנויות תוציא הרשות, למימון רכישה של תכניות סוגה עילית, סכום שלא יפחת מ־16 אחוזים מכלל ההכנסות באותה שנה.

---

נתקבל בכנסת ביום ד׳ באדר ב׳ תשכ״ה (8 במרס 1965).

• לוי אשכול
  ראש הממשלה
• שניאור זלמן שזר
  נשיא המדינה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.