כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (עוצמת הקול בשידורים)
כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (עוצמת הקול בשידורים) מתוך 
כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (עוצמת הקול בשידורים), התשס״ט–2009
ק״ת תשס״ט, 911.
בתוקף סמכותה לפי סעיפים 24 ו־86א לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990 (להלן – החוק), ובידיעת הוועדה המשותפת של ועדת הכלכלה וועדת החינוך והתרבות של הכנסת, קובעת מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (להלן – המועצה), כללים אלה:
הגדרות
בכללים אלה –
”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי החוק;
”בעל זיכיון לשידורי רדיו“ – בעל זיכיון או רישיון לשידורי רדיו לפי החוק;
”תכנית“ – כל מישדר למעט תשדיר פרסומת וקדימון;
”תשדיר פרסומת“ – לרבות כל תשדיר הבא לקידום שמו, שם עסקו או שם מוצריו או שירותיו של אדם, או לקידום מכירתם, בתמורה כספית או אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין;
”קדימון“ – כמשמעותו בסעיף 86א לחוק.
עוצמת שמע מותרת בשידורי טלוויזיה
בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לא ישדר תכנית, תשדיר פרסומת או קדימון בעוצמת אות שמע בשידור העולה על רמת Dialnorm של מינוס 26dB או הנופלת ממינוס 30dB, כך שרמת ה־Dialnorm הממוצעת תעמוד על מינוס 28dB.
עוצמת שמע מותרת בשידורי רדיו
בעל זיכיון לשידורי רדיו לא ישדר תשדיר פרסומת או קדימון בשידורי הרדיו בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול בתכנית אשר בה שולב תשדיר הפרסומת או הקדימון.
ח׳ בניסן התשס״ט (2 באפריל 2009)
- נורית דאבוש
יושבת ראש מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.