”בעל השפעה“, בנותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד – מי שביכולתו לכוון את פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים; לעניין זה יראו מי שמממן למעלה מ־50% מהיקף הפעילות של נותן השירותים הפיננסיים או משיעור נמוך יותר שקבע השר, כבעל השפעה בו;

”בעל עניין“, בנותן שירותים פיננסיים – כל אחד מאלה:

(1)

מי שמחזיק ביותר מ־10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים;

(2)

מי שמחזיק אמצעי שליטה בשלושה נותני שירותים פיננסיים או יותר, ובלבד שההחזקה בכל אחד מנותני השירותים הפיננסיים היא של יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

”דירקטור“ או ”דירקטוריון“ – דירקטור או דירקטוריון בחברה, חבר ועד או ועד באגודה, וכל בעל תפקיד או גוף הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקיד האמור, אף אם תוארו שונה;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”הון עצמי“ –

(1)

לגבי תאגיד – הון עצמי לפי כללי החשבונאות המקובלים;

(2)

לגבי יחיד – פיקדון נזיל או איגרות חוב שהוציאה המדינה והנסחרות בבורסה, המופקדים בתאגיד בנקאי או אצל חבר בורסה בישראל, על שם נותן השירותים הפיננסיים, וככל שנתן המפקח הוראות בדבר אופן ההחזקה של פיקדון או איגרות חוב כאמור – מוחזקים גם בהתאם להוראות שנתן כאמור; לעניין זה, ”פיקדון נזיל“ – פיקדון שניתן לפורעו לכל היותר בתוך שלושה חודשים;

”החזקה“ או ”רכישה“ – בין לבד בין יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט; לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו;

”היקף פעילות נרחב“ – (נמחקה);

”הוועדה“ – הוועדה המייעצת שמונתה לפי סעיף 6;

”חבר בורסה“ – מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך, למעט תאגיד בנקאי;

”חוק איסור הלבנת הון“ – חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;

”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023;

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”חוק הפיקוח על הביטוח“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.1.2025): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”המפקח“ – כמשמעותו לפי סעיף 2;

”המפקח על הבנקים“ – מי שהתמנה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941;

”מתן אשראי“ – (נמחקה);

”נושא משרה“, בנותן שירותים פיננסיים –

(1)

לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד – נושא משרה כהגדרתו בחוק החברות, בנותן השירותים הפיננסיים, וכן חבר ועדת ביקורת שאינו דירקטור, מנהל סניף או מורשה חתימה של תאגיד, וכל הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקידים אלה אף אם תוארו שונה;

(2)

לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד – מי שמנהל את פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים, לרבות פעילות של סניף של נותן השירותים הפיננסיים, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;

”נותן שירותים פיננסיים“ – בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים;

”נכס פיננסי“ – (נמחקה);

”צבר אשראי“ – (נמחקה);

”קרוב“, של אדם – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו;

”רישיון“ – (נמחקה);

”רישיון בסיסי“ ו”רישיון מורחב“ – כהגדרתם בסעיפים 11א, 25א או 25יז, לפי העניין;

”רישיון הנפקה“ – (נמחקה);

”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – כהגדרתו בסעיף 25יז;

”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירות בנכס פיננסי“ – כהגדרתם בסעיף 11א;

”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתו בסעיף 25א;

”רישיון למתן שירותים פיננסיים“ – כל אחד מאלה:

(1)

רישיון למתן אשראי;

(2)

רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;

(3)

רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(4)

(נמחקה);

(5)

רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;

”הרשם“ – רשם האגודות השיתופיות כהגדרתו בפקודת האגודות השיתופיות;

”שירות בנכס פיננסי“ – (נמחקה);

”שירות פיננסי“ – כל אחד מאלה:

(1)

מתן אשראי כהגדרתו בסעיף 11א;

(2)

שירות בנכס פיננסי, כהגדרתו בסעיף 11א;

(3)

שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בסעיף 25א;

(4)

(נמחקה);

(5)

הפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה בסעיף 25יז;

”שליטה“ – היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;

(2)

בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שעניינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;

לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו;

”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);

”השר“ – שר האוצר.

פרק ב׳: המפקח על נותני שירותים פיננסיים

סימן א׳: מינוי המפקח ותפקידיו

2.

המפקח על נותני שירותים פיננסיים

(א)

הממונה כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל, יהיה המפקח על נותני שירותים פיננסיים, ואולם רשאי שר האוצר למנות במקומו עובד משרד האוצר למפקח על נותני שירותים פיננסיים.

(ב)

המפקח ייתן רישיונות והיתרים לפי חוק זה ויפקח על פעולתם של נותני שירותים פיננסיים.

3.

שיקולי המפקח [תיקון: תשע״ז]

בביצוע תפקידיו ובהפעלת סמכויותיו לפי חוק, ובכלל זה מתן הוראות לפי סעיף 4, זה יביא המפקח בחשבון בין השאר עניינים אלה:

(1)

יצירת סביבה אמינה, בטוחה ויציבה למתן שירותים פיננסיים בידי נותני שירותים פיננסיים, הפועלת בהתאם לכל דין;

(2)

הגנה ושמירה על עניינם של הלקוחות של נותני השירותים הפיננסיים וכן קידום עניינם;

(2א)

הגברת הנגישות לשירותים פיננסיים;

(2ב)

הגברת שקיפות המידע ונגישות המידע ללקוחות של נותני שירותים פיננסיים;

(3)

קידום התחרות בתחום השירותים הפיננסיים;

(4)

עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בתחום השירותים הפיננסיים;

(5)

המדיניות הכלכלית של הממשלה;

(6)

לעניין מתן שירותי פיקדון ואשראי כאמור בפרק ג׳1 – גם קידום מטרות חברתיות ועזרה הדדית.

סימן ב׳: הוראות המפקח

4.

הוראות המפקח [תיקון: תשע״ז, תשע״ט]

(א)

המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו ולאחר התייעצות עם הוועדה, לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של נותני שירותים פיננסיים, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכול כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על עניינם של לקוחותיהם, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של נותן השירותים הפיננסיים לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל נותני השירותים הפיננסיים או לסוג מסוים מהם.

(ב)

המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמות המידה, השיקולים והנסיבות שיובאו בחשבון בבחינת יושרו ויושרתו של אדם לפי חוק זה.

5.

פרסום הוראות המפקח

(א)

הוראות המפקח לפי סעיף 4 וכל הוראה אחרת של המפקח שהיא בת פועל תחיקתי, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.

(ב)

הוראות המפקח כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של המפקח, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

[תיקון: תשע״ז]

סימן ב׳1: ניהול מרשמים

5א.

ניהול מרשמים של נותני שירותים פיננסיים [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4, תשפ״ג־2]

(א)

המפקח ינהל מרשמים של נותני שירותים פיננסיים כמפורט להלן:

(1)

מרשם של בעלי רישיונות למתן אשראי;

(2)

מרשם של בעלי רישיונות למתן שירות בנכס פיננסי;

(3)

מרשם של בעלי רישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(4)

(נמחקה);

(5)

מרשם של בעלי רישיונות להפעלת מערכת לתיווך באשראי.

(ב)

במרשמים לפי סעיף קטן (א) יכלול המפקח, בין השאר, פרטים אלה:

(1)

פרטי נותן השירותים הפיננסיים, סוג הרישיון שבידו ותקופת תוקפו אם נקבעה;

(2)

נותני שירותים פיננסיים שרישיונם הותלה, בהתאם להוראות סעיפים 23, 25ט, 25טז או 25כה, לפי העניין;

(3)

פרסום בדבר עיצום כספי שהוטל על נותן השירותים הפיננסיים לפי פרק י״ב, בכפוף להוראות סעיף 92.

(ג)

המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של המפקח.

סימן ג׳: הוועדה המייעצת

6.

הוועדה המייעצת

(א)

השר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ למפקח בכל עניין כנדרש לפי חוק זה.

(ב)

הוועדה תהיה בת חמישה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לעניין הרכב הוועדה הוראות אלה:

(1)

מספר חברי הוועדה שימונו מקרב הציבור לא יפחת משניים ולא יעלה על שלושה; חברי הוועדה כאמור לא יעסקו במתן שירותים פיננסיים;

(2)

אחד מחברי הוועדה יהיה משפטן שימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ויכול שיהיה עובד המדינה או שימונה מקרב הציבור;

(3)

חברי הוועדה שימונו מקרב הציבור, למעט המשפטן אם מונה מקרב הציבור, יהיו מתחום המשק והכלכלה או הצרכנות או חברי הסגל האקדמי הבכיר במוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מי שהיו חברי סגל כאמור, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים, אולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני חברים מתחום המשק והכלכלה או מתחום הצרכנות.

(ג)

לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

(ד)

השר ימנה אחד מחברי הוועדה ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.

(ה)

הוועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת המפקח, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או המפקח.

(ו)

שלושה חברי הוועדה ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והמשפטן, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.

(ז)

בסעיף זה, ”עובד המדינה“ – לרבות עובד בתאגיד שהוקם לפי חוק.

7.

ניגוד עניינים

(א)

לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

(ב)

חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.

(ג)

התברר לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה – יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.

(ד)

בסעיף זה, ”עניין אישי“, של חבר הוועדה – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו כהגדרתם בחוק ניירות ערך.

8.

תקופת כהונה

(א)

תקופת כהונתו של חבר ועדה תהיה שלוש שנים מיום מינויו.

(ב)

חבר הוועדה שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

9.

פקיעת כהונה

(א)

חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)

הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2)

נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידו;

(3)

הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

(ב)

עובד המדינה שהתמנה להיות חבר הוועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

10.

סדרי עבודת הוועדה

(א)

הוועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

(ב)

החלטותיה של הוועדה יתקבלו ברוב דעות החברים הנוכחים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.

11.

שמירת תוקף

קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

[תיקון: תשע״ז]

פרק ג׳: רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ורישיון למתן אשראי

11א.

הגדרות – פרק ג׳ [תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2]

בפרק זה –

”היקף פעילות נרחב“ –

(1)

לעניין עיסוק במתן שירות בנכס פיננסי – מחזור עסקים העולה על 30 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(2)

לעניין עיסוק במתן אשראי – צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

”מתן אשראי“ – מתן אשראי דרך עיסוק, למעט פעולות [~~נוספות~~] שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת, ולרבות העמדת מסגרת אשראי, בין השאר באחת מאלה:

(1)

ניכיון שיקים, שטרי חוב ושטרי חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות;

(2)

מתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבל נכסים פיננסיים מאחר, שלא כאמור בפסקה (1), לרבות שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981;

(3)

מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות, למעט מתן אשראי כאמור בידי מוכר הנכס או נותן השירות דרך עיסוק או משכירו, שהוא אחד מאלה:

(א)

מתן אשראי ללקוח בודד בסכום הנמוך מ־30,000 שקלים חדשים, או מסכום אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(ב)

מתן אשראי בידי מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, גם שלא למטרות רווח, שעיסוקו במכירת נכסים או במתן שירותים שאינם פיננסיים, למי שאינו צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;

(ג)

מתן אשראי שהתקיימו לגביו תנאים שקבע השר, לרבות לעניין תקופת האשראי או לעניין שיעור הריבית, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(4)

מתן ערבות להתחייבות של אחר;

(5)

מתן אשראי שכנגדו משועבד נכס בלא זכות חזרה אל מקבל האשראי בשל אי־קיום החיוב;

”נכס פיננסי“ – כל אחד מאלה:

(1)

מזומן;

(2)

שיק, שטר חוב או שטר חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות;

(3)

המחאה בנקאית או המחאת נוסעים;

(4)

פיקדון כספי;

(5)

נייר ערך למוכ״ז כמשמעותו בחוק החברות;

(6)

לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים, שניתן לצבור בהם ערך כספי מעל סכום שקבע השר;

(7)

מטבע וירטואלי;

(8)

נכס פיננסי אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

”צבר אשראי“ – סך כל החובות כלפי בעל רישיון למתן אשראי, בשל אשראי שנתן בפועל, בתוספת 10% מסך מסגרות האשראי שנתן; לעניין זה, ”מסגרת אשראי“ – התחייבות להעמדת אשראי בסכום מסוים, בניכוי סך האשראי שניתן בפועל מתוך הסכום האמור;

”רישיון“ – רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי;

”רישיון בסיסי“ – רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לעיסוק במתן שירות או אשראי כאמור, לפי העניין, בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;

”רישיון מורחב“ – רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לעיסוק במתן שירות או אשראי כאמור, לפי העניין, בהיקף פעילות נרחב;

”רישיון למתן אשראי“ – רישיון לעסוק במתן אשראי שניתן לפי פרק זה, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;

”רישיון למתן שירות בנכס פיננסי“ – רישיון לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי, שניתן לפי פרק זה, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;

”שירות בנכס פיננסי“ – כל פעולה מהפעולות המפורטות להלן, שאין בה מתן אשראי ושאינה מתן שירות תשלום כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, הנעשית דרך עיסוק:

(1)

החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה של נכס פיננסי;

(2)

ניהול או שמירה של נכס פיננסי, לרבות באמצעות כספת.

12.

חובת רישוי [תיקון: תשע״ז]

(א)

לא יעסוק אדם במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי אלא אם כן בידו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, ובהתאם לתנאי הרישיון.

(ב)

מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.

(ג)

על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:

(1)

טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;

(2)

היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

13.

סייגים לחובת הרישוי [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4, תשפ״ג־2]

(א)

חובת הרישוי לפי סעיף 12 לא תחול על אלה:

(1)

בורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

(2)

החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק, מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור, ומהיום הקובע כמשמעותו לפי סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012 (ביום 31.12.2026) – החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר;

(3)

מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח, וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהמבטח מחזיק ביותר מ־20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

(4)

חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל;

(5)

זירת סוחר כהגדרתה בסעיף 44יב לחוק ניירות ערך;

(6)

חבר בורסה;

(7)

מנהל תיקי השקעות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;

(8)

מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתם בסעיף 50א לחוק ניירות ערך;

(9)

מערכת מבוקרת, כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008;

(10)

בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) ותאגיד שבשליטת בעל רישיון כאמור; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי), וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;

(11)

תאגיד בנקאי ותאגיד עזר;

(12)

תאגיד שהוקם לפי דין;

(13)

מי שעיסוקו ברכישה של איגרות חוב שהוצעו לציבור על פי תשקיף בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך – לעניין עיסוק כאמור;

(14)

מנהל קרן כהגדרתו בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;

(14א)

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(15)

מי שעיסוקו במתן אשראי שאינו נושא ריבית, ליחיד, או לאחר שעיסוקו במתן אשראי כאמור – לעניין עיסוק כאמור; לעניין זה, ”ריבית“ – כהגדרתה בסעיף 25א;

(16)

יחיד שעיסוקו במתן אשראי באמצעות מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה בסעיף 25יז – לעניין עיסוק כאמור, ובלבד שאינו בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;

(17)

אגודה להתיישבות, לעניין מתן אשראי לחבריה או לתאגידים שבשליטתה, וכן אגודה מרכזת, לעניין מתן אשראי לחבריה או לתאגידים שבשליטתם; לענין זה –

”אגודה להתיישבות“ – קיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש או מושב שיתופי כפי שהוגדרו בתקנות לפי סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות;

”אגודה מרכזת“ – אגודה שכל חבריה הם אגודות להתיישבות או תאגידים שבשליטתם המלאה;

(18)

חברת תשלומים, לעניין מתן שירותי כספומט, מתן שירות המנוי בחלק ב׳ לתוספת השביעית לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, המרת כספים אגב שירות תשלום וכן לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום, ובלבד שחברת התשלומים אינה עוסקת במתן אשראי שאינו מתן אשראי אגב פעולת תשלום; לעניין זה –

”חברת תשלומים“, ”כספים“, ”מתן אשראי אגב פעולת תשלום“ ו”שירות תשלום“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

”שירותי כספומט“ – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019.

(ב)

השר רשאי, בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי סעיף 12, ורשאי הוא, בהתייעצות עם שר המשפטים לתת פטור מחובת הרישוי לגוף מסוים.

פורסמו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018.

פורסמו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי), התשפ״ג–2022.

14.

סוגי הרישיונות [תיקון: תשע״ז]

(א)

ואלה סוגי הרישיונות לפי פרק זה:

(1)

רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;

(2)

רישיון למתן אשראי.

(ב)

כל אחד מסוגי הרישיונות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

15.

תנאים למתן רישיון בסיסי [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2]

(א)

המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)

לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד – הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, שלא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – הוא התאגד ונרשם בישראל, בית המשפט לא מינה לו כונס נכסים ולא ציווה על פירוקו, ואחד לפחות מנושאי המשרה בו הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(2)

למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת הראשונה, והכול לפי העניין;

(3)

מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד – גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי סעיף 4(ב); לעניין זה ובלי לפגוע מכלליות האמור –

(א)

יראו כל אחת מהעבירות המפורטות להלן כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין:

(1)

עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון;

(2)

עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה;

(3)

עבירה לפי סעיף 117(ב) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

(4)

עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963;

(5)

עבירה לפי סעיף 211(א1) לפקודת המכס;

(6)

עבירה לפי סעיפים 415, 418 עד 420, 422, 423 ו־425 עד 428 לחוק העונשין.

(ב)

”הורשע בעבירה“ – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;

(4)

בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי פרק ה׳;

(5)

לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד – מתקיימים בבעל שליטה ובבעל עניין בו התנאים לקבלת היתר לפי פרק ד׳.

(ב)

מצא המפקח כי בשל טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

16.

תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2]

(א)

המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים בסעיף 15, כל אלה:

(1)

מבקש הרישיון התאגד ונרשם בישראל;

(2)

למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת הראשונה, והכול לפי העניין;

(3)

מבנה התאגיד עומד בדרישות לפי פרק ה׳.

(ב)

בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:

(1)

התכנית העסקית של מבקש הרישיון וסיכוייו להגשימה;

(2)

האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון;

(3)

שיקולים שבטובת הציבור.

17.

בקשה לרישיון [תיקון: תשע״ז]

(א)

בקשה לרישיון תוגש בטופס שיקבע המפקח ותכלול בין השאר את אלה:

(1)

תחומי העיסוק במסגרת השירות הפיננסי שבהם מבקש הרישיון מבקש לעסוק;

(2)

פרטי הזיהוי של מבקש הרישיון ושל נושאי המשרה בו;

(3)

לגבי מבקש רישיון שהוא יחיד – פרטי הזיהוי של בעלי ההשפעה בו;

(4)

לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד – פרטי הזיהוי של בעלי העניין ובעלי השליטה בו, ושיעור החזקתם באמצעי השליטה בו;

(5)

מקום פעילותו הראשי של מבקש הרישיון וכן מענם של הסניפים שברצונו להפעיל.

(ב)

לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת רישיון, כאמור בסעיפים 15 או 16, וכן הצהרה ומסמכים כמפורט להלן, לפי העניין, ורשאי המפקח לדרוש ממבקש הרישיון נתונים ומסמכים נוספים הדרושים לדעתו לשם בחינת הבקשה:

(1)

הצהרה בדבר האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון שתינתן בדרך שיורה המפקח;

(2)

היה המבקש תאגיד – המסמכים שעל פיהם התאגד והמסמכים שעל פיהם הוא פועל.

(ג)

לבקשה לרישיון מורחב יצרף מבקש הרישיון גם את התכנית העסקית של התאגיד.

18.

מתן רישיון

המפקח ייתן החלטה בבקשה לרישיון שהוגשה לפי סעיף 17, בתוך 70 ימים מיום הגשת הבקשה, ואם דרש המפקח נתונים ומסמכים נוספים לפי סעיף 17(ב) – בתוך 70 ימים מיום שהומצאו לו הנתונים והמסמכים.

19.

פירוט תחומי העיסוק ברישיון [תיקון: תשע״ז]

ברישיון יפורטו, בין השאר, תחומי העיסוק במסגרת השירות הפיננסי שרשאי בעל הרישיון לעסוק בהם.

20.

תקופת הרישיון [תיקון: תשע״ז]

רישיון יינתן לתקופה בלתי קצובה, ואולם המפקח רשאי להורות כי רישיון יינתן לתקופה קצובה שיורה ולא תפחת משנה; המפקח רשאי להורות כאמור לכלל בעלי הרישיונות או לסוג מסוים מהם, ואם מצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת – גם לבעל רישיון מסוים.

21.

הודעה על מתן הרישיון והצגתו לציבור [תיקון: תשע״ז]

(א)

הודעה על מתן רישיון ועל תחומי העיסוק שבהם מורשה בעל רישיון לעסוק תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.

(ב)

בעל רישיון יציג העתק מהרישיון בכל אחד מסניפיו, במקום בולט לעין, ויציין את מספר הרישיון על כל שלט או בכל פרסום שלו וכן על כל מסמך שהוא מוציא.

22.

דיווח למפקח על שינויים [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2]

(א)

חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בעל רישיון למפקח במסגרת בקשתו לקבלת רישיון או במסגרת המסמכים שצורפו לה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירות לפי סעיף 15(א)(3), ידווח על כך למפקח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־10 ימים מהיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין; הוראות סעיף זה לא יחולו על שינוי בתכנית העסקית, למעט שינוי כאמור מהסוג שעליו יורה המפקח, ככל שיורה.

(א1)

על אף הוראות סעיף קטן (א), לעניין דיווח על הגשת כתב אישום בעבירות לפי סעיף 15(א)(3) לא תחול החובה לצרף מסמכים כאמור בסעיף קטן (א).

(ב)

חל שינוי בצבר האשראי של בעל רישיון למתן אשראי שהוא תאגיד, באופן המחייב אותו לשנות את ההון העצמי הנדרש לפי הוראות סעיפים 37 ו־38 והתוספת הראשונה, ידווח על כך בעל הרישיון למפקח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־10 ימים מהיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.

23.

ביטול או התליה של רישיון [תיקון: תשע״ז]

(א)

המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים אחד מאלה:

(1)

הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2)

חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון המנויים בסעיפים 15(א)(1) עד (3) או 16(א), לפי העניין;

(3)

בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או מהוראות המפקח או תנאי מתנאי הרישיון;

(4)

בעל הרישיון לא החל לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון, או שהפסיק לעסוק בכך במשך תקופה כאמור;

(5)

היה בעל הרישיון תאגיד – הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;

(6)

היה בעל הרישיון יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוכרז פסול דין או נפטר;

(7)

טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.

(ב)

סבר המפקח כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלפה התקופה שהורה המפקח והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי המפקח לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)

המפקח לא יבטל ולא יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה; ואולם המפקח רשאי להתלות רישיון באופן מיידי, אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, סמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון.

(ד)

הודעה על ביטול רישיון או התלייתו תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.

24.

פיקוח על מי שרישיונו בוטל [תיקון: תשע״ז]

(א)

מי שרישיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על בעל רישיון לפי חוק זה, כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון.

(ב)

המפקח רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחותיו שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

25.

[תיקון: תשע״ז]

(בוטל).

[תיקון: תשע״ז]

פרק ג׳1: רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי

25א.

הגדרות – פרק ג׳1 [תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2]

בפרק זה –

”אשראי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);

”היקף פעילות בנקאי“ – צבר פיקדונות או צבר אשראי העולה על מיליארד וחצי שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;

”היקף פעילות נרחב“ – צבר פיקדונות העולה על 50 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת, או צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

”מתן אשראי“ – כהגדרתו בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי);

”פיקדון“ – כל תשלום, לרבות הלוואה, מענק או תרומה, שמתקיים לגביו אחד מאלה ולמעט תשלום מסוג שקבע השר:

(1)

יש בצדו זכות לקבלו חזרה, כולו או חלקו, בין שהזכות היא של נותן התשלום ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי; לעניין זה, לא יראו כפיקדון תשלום שניתן בשל רכישת אמצעי שליטה באגודה שיתופית המקנה לרוכש זכות לפדיונו במועד הפסקת החברות באגודה כאמור;

(2)

יש בצדו זכות לקבל מענק או אשראי ממקבל התשלום, בין שהזכות היא של נותן התשלום ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי;

(3)

מתקיימים לגביו תנאים אחרים שקבע השר;

”צבר אשראי“ – כהגדרתו בסעיף 11א, בשינויים המחויבים;

”צבר פיקדונות“ – סך כל החובות של בעל רישיון, בשל קבלת פיקדונות בפועל;

”קבלת פיקדונות“ – כהגדרת ”קבלת פיקדונות כספיים“ בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי);

”ריבית“ – כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי או פיקדון שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה, ולעניין פיקדון שבצדו זכות לקבלת אשראי, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”פיקדון“ שבסעיף זה – לרבות הותרת חלק מכספי הפיקדון בידי נותן האשראי, בשל מתן האשראי, והכול למעט –

(1)

עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;

(2)

החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;

(3)

כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחד מאלה:

(א)

שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח, שמפרסם בנק ישראל;

(ב)

מדד המחירים לצרכן, או מדד אחר שאישר המפקח, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”רישיון“ – רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

”רישיון בסיסי“ – רישיון לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;

”רישיון מורחב“ – רישיון לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב;

”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – רישיון לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, שניתן לפי פרק זה, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;

”שירותי פיקדון ואשראי“ – קבלת פיקדונות ומתן אשראי, כאחת, הנעשים דרך עיסוק, ובלבד שהפיקדונות או האשראי, כולם או חלקם, נושאי ריבית.

25ב.

חובת רישוי – רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי [תיקון: תשע״ז]

(א)

אגודה שאינה תאגיד בנקאי לא תעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, אלא אם כן בידה רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובהתאם לתנאי הרישיון.

(ב)

מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.

(ג)

על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:

(1)

טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;

(2)

היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

(ד)

על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות סעיפים 21 ו־22א לחוק הבנקאות (רישוי), אגודה בעלת רישיון כאמור בסעיף קטן (א) שהוא רישיון מורחב, רשאית להמשיך ולעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות בנקאי, אף שאינה תאגיד בנקאי, אם הגישה לנגיד בנק ישראל בקשה לקבלת רישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי), לפני המועד שבו היקף פעילותה היה להיקף פעילות בנקאי, וכל עוד מתקיימים שניים אלה:

(1)

נגיד בנק ישראל טרם נתן את החלטתו בבקשה לקבלת רישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי);

(2)

היקף פעילותה אינו עולה על 110% מהסכום הקבוע בהגדרה ”היקף פעילות בנקאי“ שבסעיף 25א, או מסכום אחר שנקבע לפיה, ככל שנקבע.

25ג.

סייגים לחובת הרישוי – רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי [תיקון: תשע״ז]

(א)

חובת הרישוי לפי סעיף 25ב לא תחול על אלה:

(1)

מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

(2)

חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל.

(ב)

השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בתקנות, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי סעיף 25ב; אין בפטור כאמור כדי לגרוע מהוראות לפי חוק הבנקאות (רישוי).

25ד.

סוגי הרישיונות [תיקון: תשע״ז]

רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

25ה.

תנאים למתן רישיון בסיסי [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2]

(א)

המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)

מבקש הרישיון הוא אגודה שלא מונה לה כונס נכסים או שלא ניתן צו לפירוקה וכן שאחד לפחות מנושאי המשרה בה הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(2)

למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת הראשונה;

(3)

מבקש הרישיון לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי סעיף 4(ב); לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור –

(א)

יראו כל אחת מהעבירות המפורטות בסעיף 15(א)(3)(א) כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי;

(ב)

”הורשע בעבירה“ – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;

(4)

בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי פרק ה׳;

(5)

בבעל שליטה ובבעל עניין במבקש הרישיון מתקיימים התנאים לקבלת היתר לפי פרק ד׳.

(ב)

מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

25ו.

תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2]

(א)

המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים בסעיף 25ה, כל אלה:

(1)

למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת הראשונה;

(2)

מבנה התאגיד תואם את הדרישות לפי פרק ה׳.

(ב)

בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:

(1)

מטרותיו של מבקש הרישיון על פי מסמכי ההתאגדות שלו;

(2)

התכנית העסקית של מבקש הרישיון וסיכוייו להגשימה;

(3)

האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון;

(4)

שיקולים שבטובת הציבור.

25ז.

בקשה לרישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי [תיקון: תשע״ז]

על הגשת בקשה לרישיון יחולו הוראות סעיף 17, בשינויים המחויבים.

25ח.

החלת הוראות לעניין רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי [תיקון: תשע״ז]

הוראות סעיפים 18 עד 22 ו־24 יחולו לעניין רישיון ובעל רישיון לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: חובת הדיווח לפי סעיף 22(ב) תחול, בשינויים המחויבים, גם לעניין שינוי בצבר הפיקדונות.

25ט.

ביטול או התליה של רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי [תיקון: תשע״ז]

(א)

המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים האמור בסעיף 23(א)(1) עד (6), בשינויים המחויבים, וכן בהתקיים אחד מאלה:

(1)

טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו;

(2)

היקף הפעילות של בעל הרישיון הוא היקף פעילות בנקאי ולא מתקיים האמור בסעיף 25ב(ד).

(ב)

על ביטול או התליה של רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 23(ב) עד (ד), בשינויים המחויבים.

[תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2]

פרק ג׳2: רישיון הנפקה (בוטל)

25י.

[תיקון: תשע״ז, תשע״ט־4, תש״ף, תשפ״ג־2]

(בוטל).

25יא.

[תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2]

(בוטל).

25יב.

[תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2]

(בוטל).

25יג.

[תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ג־2]

(בוטל).

25יד.

[תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2]

(בוטל).

25טו.

[תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2]

(בוטל).

25טז.

[תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2]

(בוטל).

[תיקון: תשע״ז־4]

פרק ג׳3: רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי

25יז.

הגדרות – פרק ג׳3 [תיקון: תשע״ז־4, תשפ״ג]

בפרק זה –

”היקף פעילות נרחב“ – צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

”לווה“ – כל אחד מאלה:

(1)

יחיד המקבל אשראי ממלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי;

(2)

תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק ניירות ערך, שחלות עליו הוראות סעיף 15ב(4ב) לחוק האמור, המקבל אשראי ממלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, ושסך חוב האשראי שקיים לתאגיד באמצעות מערכות לתיווך באשראי אינו עולה על שישה מיליון שקלים חדשים;

”לקוח“ – מלווה או לווה;

”מלווה“ – מי שנותן אשראי ללווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, וכן מי שמעביר כספים לבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי במטרה שיינתנו כאשראי ללווה באמצעות המערכת;

”מערכת חברתית לתיווך באשראי“ – מערכת לתיווך באשראי הפועלת רק לעניין עסקאות למתן אשראי שאינן נושאות ריבית, ואשר סכום האשראי הניתן באמצעותה, ללווה מסוים, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים בשנה או על סכום אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שסכום האשראי שמקורו במלווה בודד אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים או על סכום אחר שעליו הורה המפקח; לעניין זה, ”ריבית“ – כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה, למעט –

(1)

עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;

(2)

החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;

(3)

כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחד מאלה:

(א)

שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח, שמפרסם בנק ישראל;

(ב)

מדד המחירים לצרכן, או מדד אחר שאישר המפקח, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”מערכת לתיווך באשראי“ – מערכת מקוונת הפועלת באמצעות רשת האינטרנט או באמצעים טכנולוגיים אחרים שקבע השר, בצו, המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי ולתפעולן של עסקאות כאמור;

”עמלה“ – כל תמורה המגיעה לבעל רישיון בעד השירותים שנותן בעל הרישיון ללקוחותיו; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין סוגי עמלות, שיעורן והיקפן;

”צבר אשראי“ – סך כל חובות הלווים למלווים, במערכת לתיווך באשראי שמפעיל בעל רישיון, בתוספת סך כל כספי המלווים שהועברו לבעל הרישיון וטרם הוקצו כהלוואות ללווים;

”רישיון בסיסי“ – רישיון לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;

”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“, ”רישיון“ – רישיון לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי שניתן לפי פרק זה, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;

”רישיון מורחב“ – רישיון לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, בהיקף פעילות נרחב.

25יח.

חובת רישוי [תיקון: תשע״ז־4]

(א)

לא יעסוק אדם בהפעלת מערכת לתיווך באשראי אלא אם כן בידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, ובהתאם לתנאי הרישיון.

(ב)

מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:

(1)

טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;

(2)

היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

25יט.

סייגים לחובת רישוי [תיקון: תשע״ז־4]

(א)

חובת הרישוי לפי סעיף 25יח לא תחול על אלה:

(1)

סולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהסולק מחזיק ביותר מ־20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

(2)

תאגיד בנקאי ותאגיד עזר.

(ב)

השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בתקנות, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי סעיף 25יח.

25כ.

סוגי הרישיונות [תיקון: תשע״ז־4]

רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

25כא.

תנאים למתן רישיון בסיסי [תיקון: תשע״ז־4]

(א)

המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)

לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד – הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, שלא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – הוא התאגד ונרשם בישראל, בית המשפט לא מינה לו כונס נכסים ולא ציווה על פירוקו ואחד לפחות מנושאי המשרה בו הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(2)

למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת הראשונה;

(3)

מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד – גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי סעיף 4(ב); לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור –

(א)

יראו כל אחת מהעבירות המפורטות בסעיף 15(א)(3)(א) כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי;

(ב)

”הורשע בעבירה“ – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;

(4)

בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי פרק ה׳;

(5)

לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד – מתקיימים בבעל שליטה ובבעל עניין בו התנאים לקבלת היתר לפי פרק ד׳.

(ב)

מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

25כב.

תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב [תיקון: תשע״ז־4]

(א)

המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים בסעיף 25כא, כל אלה:

(1)

מבקש הרישיון התאגד ונרשם בישראל;

(2)

למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת הראשונה;

(3)

מבנה התאגיד עומד בדרישות לפי פרק ה׳;

(4)

מבקש הרישיון צירף לבקשתו תכנית עבודה המעידה על יכולתו לעמוד בהוראות חוק זה.

(ב)

בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, את תכנית העבודה כאמור בסעיף קטן (א)(4) וכן שיקולים שבטובת הציבור.

25כג.

בקשה לרישיון [תיקון: תשע״ז־4]

על הגשת בקשה לרישיון יחולו הוראות סעיף 17(א) ו־(ב), בשינויים המחויבים.

25כד.

החלת הוראות לעניין רישיון [תיקון: תשע״ז־4]

הוראות סעיפים 18 עד 22 ו־24 יחולו לעניין רישיון ובעל רישיון לפי פרק זה, בשינויים המחויבים.

25כה.

ביטול או התליה של רישיון [תיקון: תשע״ז־4]

(א)

המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים האמור בסעיף 23(א)(1) עד (6), בשינויים המחויבים, וכן אם מתקיימים טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.

(ב)

על ביטול או התליה של רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 23(ב) עד (ד), בשינויים המחויבים.

פרק ד׳: היתר לשליטה או להחזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים

26.

שליטה או החזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4]

(א)

לא ישלוט אדם בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, אלא על פי היתר שנתן המפקח ועל פי התנאים שנקבעו בו.

(ב)

לא יהיה אדם בעל עניין בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, אלא על פי היתר שנתן המפקח ועל פי התנאים שנקבעו בו.

(ג)

במתן היתר לפי סעיף קטן (א) לשליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון מורחב יובאו בחשבון השיקולים המפורטים בסעיפים 16(ב), 25ו(ב), 25יג(ג) או 25כב(ב), לפי העניין ובשינויים המחויבים, וכן התאמתו של המבקש לשלוט בנותן שירותים פיננסיים, לרבות ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי ויושרו ויושרתו לרבות העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור בסעיף 15(א)(3), וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על תחום השירותים הפיננסיים.

(ד)

במתן היתר לפי סעיף קטן (א) לשליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון בסיסי, ובמתן היתר לפי סעיף קטן (ב), יובאו בחשבון רק יושרו ויושרתו של מבקש ההיתר, לרבות העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור בסעיף 15(א)(3).

(ה)

היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.

(ו)

הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:

(1)

מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;

(2)

תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.

(ז)

הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.0001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

27.

העברת אמצעי שליטה

מי שמחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף 26 ואין בידו ההיתר.

28.

ביטול היתר או שינויו

(א)

המפקח רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי סעיף 26 אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:

(1)

בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;

(2)

בבעל ההיתר חדלו להתקיים התנאים והשיקולים שהצדיקו את מתן ההיתר;

(3)

לעניין בעל היתר שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לנכס מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולעניין בעל היתר שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;

(4)

יש חשש ממשי לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.

(ב)

המפקח לא יבטל או ישנה היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה, וכן הזדמנות לתקן את ההפרה בתוך תקופה שהורה, הוא או מי שהוא הסמיך כאמור.

29.

הוראות המפקח למי שפעל בלא היתר [תיקון: תשע״ז]

(א)

סבר המפקח שאדם פעל בלא היתר לפי סעיף 26, רשאי הוא להורות, לאחר התייעצות עם הוועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה –

(1)

על הפסקת החזקת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בדרך שהורה, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 26;

(2)

שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכות למנות דירקטורים של אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 26;

(3)

שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 26, לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;

(4)

על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.

(ב)

החזיק אדם אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות סעיף 26, רשאי המפקח, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, להורות לו להפסיק להחזיק באמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה ובדרך שיורה, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות הסעיף האמור.

(ג)

הורה המפקח, לפי הוראות סעיף קטן (ב), על הפסקת החזקת אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.

(ד)

לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה, בהתאם להוראת המפקח לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

(ה)

נודע לנותן שירותים פיננסיים כי אדם פועל מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) וסעיף 26, ידווח על כך למפקח.

30.

דיווח על החזקת אמצעי שליטה

(א)

המחזיק יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, ימסור לנותן השירותים, ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיורה המפקח, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיורה המפקח, לרבות פרטים אלה:

(1)

לעניין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו, וכן המחזיקים 5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

(2)

מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.

(ב)

המפקח רשאי להורות כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם למפקח ישירות, ורשאי הוא להורות כי פרטים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו למפקח בלבד, במועדים שיורה.

(ג)

הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

פרק ה׳: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים בנותן שירותים פיננסיים

31.

כשירות לכהונה כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים

לא ימונה לנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים ולא יכהן כנושא משרה כאמור אלא מי שמתקיימים בו כל אלה:

(1)

הוא בגיר;

(2)

הוא לא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל;

(3)

הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, ויראו כל אחת מהעבירות המפורטות בסעיף 15(א)(3)(א) כעבירה שמתקיימות בה הוראות פסקה זו;

(4)

מתקיימים בו תנאי כשירות נוספים שקבע השר; השר רשאי לקבוע תנאי כשירות כאמור דרך כלל או לסוג מסוים של נותני שירותים פיננסיים או נושאי משרה בהם, ובכלל זה השכלה, ניסיון מקצועי ועמידה בבחינות מקצועיות;

(5)

נותן השירותים הפיננסיים מסר למפקח הודעה על הכוונה למנותו, כאמור בסעיף 32(א), והמפקח לא הודיע על התנגדותו למינוי כאמור בסעיף 32(ב) או לא הורה על הפסקת כהונה כאמור בסעיף 32(ג).

32.

התנגדות למינוי נושא משרה או הפסקת כהונה [תיקון: תשע״ז]

(א)

נותן שירותים פיננסיים ימסור למפקח הודעה על הכוונה למנות נושא משרה, 60 ימים לפחות לפני תחילת כהונתו של נושא המשרה.

(ב)

המפקח רשאי, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), להתנגד למינוי נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים, ובלבד שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו; לעניין זה יביא המפקח בחשבון את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, ובכלל זה את ניסיונו, יושרו ויושרתו, וכן קשריו, מכל סוג שהוא, עם נותן שירותים פיננסיים או עם נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים.

(ג)

מונה נושא משרה ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה ולאחר שניתנה לנושא המשרה הזדמנות לטעון את טענותיו לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.

33.

הדירקטוריון [תיקון: תשע״ז]

(א)

בדירקטוריון של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – גם בבעל רישיון בסיסי, יכהנו שלושה חברים, לפחות.

(ב)

המפקח רשאי לתת הוראות בעניינים כמפורט להלן, דרך כלל או לסוג של נותני שירותים פיננסיים כאמור בסעיף קטן (א):

(1)

הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון, מספר החברים בהן והרכבן;

(2)

תנאי כשירות של דירקטור ושל חבר בוועדת דירקטוריון, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בוועדה כאמור; אין בהוראות לפי פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי סעיף 31(4);

(3)

הגבלות לעניין מינוי דירקטור או חבר ועדת דירקטוריון, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;

(4)

דרך המינוי של דירקטור, תקופות כהונה והוראות לעניין הפסקה או פקיעה של כהונתו, ובלבד שבאגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, מינוי הדירקטור יהיה בידי חברי האגודה;

(5)

המניין החוקי בישיבות דירקטוריון ובישיבות ועדות דירקטוריון;

(6)

נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בוועדה מוועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע.

(ג)

סמכויות המפקח לעניין ועדות דירקטוריון לפי סעיף קטן (ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין ועדת ביקורת שאינה ועדת דירקטוריון.

33א.

המנהל הכללי [תיקון: תשע״ז]

נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – גם בעל רישיון בסיסי, ימנה מנהל כללי שיהיו נתונות לו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של ענייני נותן השירותים הפיננסיים במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון ובכפוף להנחיותיו.

34.

רואה חשבון מבקר [תיקון: תשע״ז]

(א)

נותן שירותים פיננסיים בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – גם בעל רישיון בסיסי, ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות סעיפים 154 עד 157 ו־159 עד 170 לחוק החברות כאילו היה חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.

(א1)

נותן שירותים פיננסיים החייב במינוי רואה חשבון מבקר לפי סעיף קטן (א), ימסור למפקח הודעה על הכוונה למנות רואה חשבון מבקר, 60 ימים לפחות לפני תחילת כהונתו, ויחולו לעניין מינויו והפסקת כהונתו של רואה החשבון המבקר הוראות סעיף 32(ב) ו־(ג), בשינויים המחויבים.

(ב)

נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה בכתב למנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר למפקח, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה; לעניין זה יראו כהפרה מהותית כל הפרה המנויה בסעיף 72(ג) וכל הפרה אחרת שהורה המפקח.

35.

ניגוד עניינים

(א)

לא ימונה ולא יכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.

(ב)

השר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד עניינים אפשרי של נושא משרה ובעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים, לרבות הוראות לעניין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

36.

אחריות מנהל כללי ושותף

(א)

המנהל הכללי של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד וכן שותף בתאגיד שהוא שותפות, למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם, כמפורט להלן:

(1)

לקבוע כללים ונהלים למניעת הפרה של ההוראות לפי חוק זה;

(2)

למנות אחראי להטמעת הכללים והנהלים שקבע כאמור בפסקה (1) ולפיקוח על קיומם.

(ב)

בסעיף זה, ”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975.

[תיקון: תשע״ז]

פרק ו׳: הגבלות על פעילותם של נותני שירותים פיננסיים

[תיקון: תשע״ז]

סימן א׳: הגבלות על ניהול עסקים

37.

הון עצמי מזערי [תיקון: תשע״ז־2]

(א)

לנותן שירותים פיננסיים יהיה הון עצמי מזערי בסכום כמפורט בתוספת הראשונה, לפי העניין, כשהוא חופשי מכל שעבוד או עיקול.

(ב)

(בוטל).

38.

הוראות בדבר ניהול עסקים [תיקון: תשע״ז]

המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות לנותני שירותים פיננסיים, דרך כלל או לסוג מסוים מהם, בעניינים אלה:

(1)

הון עצמי נוסף על ההון הנדרש לפי סעיף 37, הנדרש לשם מתן שירות פיננסי מסוג מסוים או פעילות מסוג מסוים;

(2)

חובת ביטוח אחריות מקצועית;

(3)

דרישות לעניין החזקת נכסים, לרבות דרישות לעניין נזילות, ולעניין החזקה וניהול של כספים בנאמנות;

(4)

דרישות לעניין השקעות בנכסים, ובכלל זה דרכי השקעה, תנאים לביצועה והגבלות על השקעה;

(5)

דרישות נוספות לעניין ניהול עסקיהם של נותני שירותים פיננסיים לשם מניעת סיכון למערכת הפיננסית בשל סוג פעילות מסוים או היקף פעילות של נותני שירותים פיננסיים מסוג מסוים;

(6)

לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי –

(א)

מגבלות לעניין היקף האשראי שרשאי בעל הרישיון לתת ללקוח ולעניין גובה הפיקדון שרשאי בעל הרישיון לקבל מלקוח, וכן רשאי המפקח לתת הוראות כאמור לעניין כלל הלקוחות או לעניין סוג מסוים מהם;

(ב)

הוצאות הנהלה והוצאות כלליות, לרבות שכר נושאי המשרה והעובדים;

(ג)

העסקת יועצים ונותני שירותים.

[תיקון: תשע״ז]

סימן ב׳: הגבלות מיוחדות על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי

38א.

תחומי פעולה של בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי [תיקון: תשע״ז, תשע״ט־4, תש״ף, תשפ״ג־2]

(א)

אגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה – אגודת פיקדון ואשראי), תעסוק בעיסוקים אלה בלבד:

(1)

קבלת פיקדונות מחברי האגודה או מקרוביהם בחשבונות עובר ושב, כדי לשלם מהם לפי דרישה;

(2)

קבלת פיקדונות שאינם כאמור בפסקה (1), מחברי האגודה או מקרוביהם, מתאגידים בנקאיים, מאגודות פיקדון ואשראי אחרות או מהמדינה;

(3)

קבלת פיקדונות ממי שאינם חברי האגודה או קרוביהם ואינם מנויים בפסקה (2), אם חלק ניכר מחברי האגודה הם בעלי הכנסה נמוכה ולדעת המפקח קבלת הפיקדונות דרושה לשם המשך פעילותה של האגודה; המפקח ייתן הוראות לעניין קבלת פיקדונות לפי פסקה זו, ובכלל זה לעניין גובה ההכנסה של חברי האגודה ומספר חברי האגודה בעלי הכנסה כאמור המצדיקים קבלת פיקדונות לפי פסקה זו;

(4)

מתן אשראי לחברי האגודה, לקרוביהם, לתאגידים בנקאיים ולאגודות פיקדון ואשראי אחרות;

(5)

ניהול תשלומים בעבור חברי האגודה וקרוביהם, לרבות גביית כספים, העברתם והמרתם;

(6)

קנייה ומכירה של מטבע חוץ;

(7)

השקעה בניירות ערך על פי הוראות שיורה המפקח לעניין זה;

(8)

שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען חברי האגודה וקרוביהם, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן, ובלבד שניתן אישור מאת המפקח לעיסוק כאמור ושאגודת פיקדון ואשראי לא תנהל במסגרת עיסוקה כאמור מפעל עסקי, והכול למעט פעולות אלה:

(א)

מתן התחייבות חיתומית כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

(ב)

ניהול קופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל;

(ג)

ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;

(ד)

ניהול תיקי השקעות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995 (בסעיף זה – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות);

(9)

קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר או כסוכן של חברי האגודה או קרוביהם, ובלבד שניתן אישור מאת המפקח לעיסוק כאמור;

(10)

ייעוץ כספי וכלכלי לחברי האגודה או לקרוביהם בתחום עיסוקי האגודה;

(11)

ייעוץ פנסיוני לחברי האגודה ולקרוביהם, וכן ביצוע עסקה בעבור חבר אגודה או קרובו, כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, והכול בהתאם להוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005;

(12)

ייעוץ השקעות לחברי האגודה ולקרוביהם, בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות;

(13)

עיסוק אחר שהותר במפורש לבנק לפי חוק, באישור המפקח ובהסכמת המפקח על הבנקים;

(14)

פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לאגודת פיקדון ואשראי, לרבות הנפקה של אמצעי תשלום, כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;

(15)

פעילות למען הקהילה, ובלבד שאין בכך פעילות עסקית שאינה מותרת לאגודת פיקדון ואשראי לפי סעיף זה.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), לחבר אגודה כמשמעותו בסעיף 6(5)(א)(3) לפקודת האגודות השיתופיות, יינתנו רק השירותים המנויים בפסקאות (1), (2), (5) ו־(14) לסעיף קטן (א), ובלבד שלעניין השירותים המנויים בפסקאות (1) ו־(2) האמורות – סכומי הפיקדונות שיתקבלו מחבר כאמור לא יעלה על 2.5% מההון העצמי של האגודה.

(ג)

בסעיף זה –

”אשראי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);

”פיקדון“ – כהגדרתו בסעיף 25א;

”קרוב“ – כל אחד מאלה:

(1)

בן זוג;

(2)

ילד שטרם מלאו לו 21 שנים;

(3)

ילד שמלאו לו 21 שנים, אח, אחות או הורה, השותפים בחשבון של חבר האגודה, המתנהל אצל האגודה.

38ב.

הגבלה על שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי [תיקון: תשע״ז]

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לא ישלוט בתאגיד ולא יהיה בעל עניין בו, אלא באישור המפקח.

38ב1.

סולק בעל היקף פעילות רחב ומנפיק בעל היקף פעילות רחב [תיקון: תשפ״ג־2]

(א)

סבר השר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים, רשאי הוא, בהתייעצות עם המפקח, רשות ניירות ערך או הנגיד, לפי העניין, וכן עם הממונה על התחרות, להורות כי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא סולק בעל היקף פעילות רחב, הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג מסוים, יתקשר עם מנפיק של אותו סוג אמצעי תשלום לשם סליקת פעולות תשלום כאמור, אם מצא שסולק בעל היקף פעילות רחב כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה –

(1)

יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק בעל היקף פעילות רחב כאמור, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים;

(2)

יראו סירוב סולק בעל היקף פעילות רחב כאמור להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח או של רשות ניירות ערך או של המפקח על הבנקים, כסירוב מטעמים סבירים.

(ב)

(1)

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב, המנפיק אמצעי תשלום מסוג מסוים, לא יסרב להתקשר עם סולק הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אותו סוג של אמצעי תשלום, לשם ביצוע סליקה של פעולות תשלום כאמור, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים בידי מנפיק בעל היקף פעילות רחב להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים.

(2)

השר, לפי הצעת המפקח או בהתייעצות עימו, ובהתייעצות עם רשות ניירות ערך ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב, מהוראות פסקה (1), ובכלל זה לתקופה קצובה כפי שיקבע, אם סבר כי החלת הוראות הפסקה האמורה על אותו בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת המשלמים או המוטבים; החליט השר על מתן פטור לבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב כאמור, יודיע על כך למפקח.

(ג)

בסעיף זה –

”אמצעי תשלום“, ”הוראת תשלום“, ”הנפקה“ של אמצעי תשלום, ”מוטב“, ”משלם“, ”סליקה“ של פעולת תשלום ו”פעולת תשלום“ – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;

”מנפיק“ – כהגדרתו בסעיף 30(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

”מנפיק בעל היקף פעילות רחב“ ו”סולק בעל היקף פעילות רחב“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

”סולק“ – כהגדרתו בסעיף 29(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.

[תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2]

סימן ג׳: הגבלות מיוחדות על בעל רישיון הנפקה (בוטל)

38ג.

[תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2]

(בוטל).

[תיקון: תשע״ז־4]

סימן ד׳: הגבלות מיוחדות על בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי

38ד.

הגדרות – סימן ד׳ לפרק ו׳ [תיקון: תשע״ז־4]

בסימן זה, ”לווה“, ”לקוח“, ”מלווה“, ”מערכת חברתית לתיווך באשראי“, ”מערכת לתיווך באשראי“, ”עמלה“, ”רישיון“ ו”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – כהגדרתם בסעיף 25יז.

38ה.

ניהול הכספים בחשבון נאמנות [תיקון: תשע״ז־4]

(א)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי ינהל את כספי המלווים המועברים אליו במטרה שיינתנו כאשראי ללווים, ואת הכספים המועברים אליו כהחזר אשראי מאת הלווים, בחשבון נאמנות נפרד לטובת המלווים, אצל גוף מהגופים המפורטים להלן (בסימן זה – חשבון הנאמנות):

(1)

תאגיד בנקאי;

(2)

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(3)

החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור, ומהיום הקובע כמשמעותו לפי סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012 (ביום 31.12.2026) – החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר;

(4)

גוף אחר שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהוא מפוקח על פי דין, לרבות לפי חוק איסור הלבנת הון.

(ב)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי רשאי לגבות את העמלות בעד השירות שהוא נותן מתוך הכספים המנוהלים בחשבון הנאמנות.

(ג)

המפקח רשאי לתת הוראות לבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לעניין ניהול חשבון הנאמנות.

38ו.

הגבלות לעניין עיסוק במתן אשראי [תיקון: תשע״ז־4]

(א)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא יעסוק במתן אשראי כהגדרתו בסעיף 11א, אלא באישור מאת המפקח ובהתאם לתנאי האישור; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת הרישוי לפי סעיף 12.

(ב)

באישור לפי סעיף קטן (א) יקבע המפקח תנאים שמטרתם להבטיח, בין השאר, העדר ניגודי עניינים כמפורט להלן:

(1)

ניגוד עניינים בין מתן אשראי מכספי בעל הרישיון ובין מתן אשראי מכספי מלווים אחרים;

(2)

ניגוד עניינים בין תפעול עסקאות אשראי שבעל הרישיון הוא צד להן, ובין תפעול עסקאות אשראי אחרות;

(3)

ניגוד עניינים בין גביית חובות כלפי בעל הרישיון ובין גביית חובות כלפי מלווים אחרים.

(ג)

המפקח רשאי לתת הוראות למניעת ניגודי עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), וכן הוראות למניעת ניגוד עניינים בנסיבות שבהן צד קשור לבעל הרישיון עוסק במתן אשראי; לעניין זה, ”צד קשור“ – מי ששולט בבעל הרישיון, מי שנשלט על ידי בעל הרישיון או על ידי השולט בו וכן מי שהמפקח הורה עליו.

38ז.

אי־גילוי פרטים מזהים של לקוח [תיקון: תשע״ז־4]

(א)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא ימסור פרטים מזהים של לקוח ללקוח אחר אלא בהתאם להוראות שנתן המפקח לעניין זה.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), לא פרע לווה, במועד, אשראי שנתן לו מלווה באמצעות המערכת לתיווך באשראי, ולא עלה בידי בעל הרישיון לגבות את החוב בהתאם להוראות סעיף 50ב(ז), רשאי בעל הרישיון למסור למלווה, לפי בקשתו של המלווה, פרטים מזהים של הלווה הדרושים לשם נקיטת הליכים לפי דין לגביית החוב, בהתאם להוראות שנתן המפקח לעניין זה.

(ג)

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי בעל רישיון להפעלת מערכת חברתית לתיווך באשראי לפרסם באתר האינטרנט שלו פרטים מזהים של הלווה ושל המלווה, ובלבד שהלווה או המלווה, לפי העניין, הביעו את הסכמתם מראש ובכתב לפרסום הפרטים כאמור; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין פרסום פרטים מזהים לפי סעיף קטן זה.

(ד)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין שמירת סודיות והגנת הפרטיות.

פרק ז׳: חובות דיווח

39.

דוחות והודעות [תיקון: תשע״ז]

(א)

נותן שירותים פיננסיים יגיש למפקח דוחות והודעות כמפורט להלן:

(1)

דוחות כספיים כפי שיורה המפקח לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות כפי שיורה או בהתרחש אירוע כפי שיורה;

(2)

דוחות מידיים והודעות כפי שיורה המפקח לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע כפי שיורה;

(3)

דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה המפקח.

(ב)

המפקח ייתן הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו; הוראות כאמור ייקבעו בשים לב לצורך בשמירה על סוד מסחרי או סוד מקצועי של נותן השירותים הפיננסיים.

(ג)

המפקח רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור נותן שירותים פיננסיים מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

40.

מידע לגבי החלטות באסיפה כללית

(א)

בפרוטוקול האסיפה הכללית של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, בהחלטותיה בעניינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם, ואם הם פועלים כשלוח או כנאמן בעבור אחר – פרטים בדבר זהותו של מי שהם פועלים בעבורו כאמור, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו:

(1)

שינוי מסמכי היסוד של התאגיד;

(2)

מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;

(3)

אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו־268 עד 275 לחוק החברות;

(4)

סוגים נוספים של החלטות שהורה המפקח.

(ב)

המפקח רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, פרטים בדבר זהותו של מי שנכח או מי שהצביע כאמור, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.

פרק ח׳: שמירה על ענייני לקוחות

[תיקון: תשע״ז־4]

סימן א׳: שמירה על ענייני לקוחות של נותני שירותים פיננסיים

41.

איסור הטעיה

(א)

לא יעשה נותן שירותים פיננסיים דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי בעסקה למתן שירותים פיננסיים, והכול במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:

(1)

זהות נותן השירותים הפיננסיים;

(2)

סוגי השירותים הפיננסיים שבהם נותן השירותים הפיננסיים רשאי לעסוק בהתאם לרישיונו;

(3)

הוותק של נותן השירותים הפיננסיים, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;

(4)

מהותה של העסקה, היקפה, הסייגים לה והתנאים המוקדמים לקיומה;

(5)

תקופת ההתקשרות בעסקה ותנאי ביטול העסקה, לרבות התשלומים שיש לשלם בשל ביטולה;

(6)

כל התשלומים שעל הלקוח לשלם במסגרת העסקה ושיעורם, לרבות שיעור הריבית המרבי המותר על פי דין.

(ב)

הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.

42.

אחריות להטעיה בפרסומת

(א)

היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות סעיף 41 –

(1)

את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;

(2)

אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה – אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.

(ב)

הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של שירות פיננסי או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בו, יהיה המפקח רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של המפקח, תהיה בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה, ואולם תהיה זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.

(ג)

(1)

יראו בפרסומת סמויה פרסומת מטעה אף אם תוכנה אינו מטעה; לעניין זה, ”פרסומת סמויה“ – פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת.

(2)

המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.

(3)

לעניין סעיף קטן זה, השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת, יראו אותה כפרסומת מטעה, אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת.

(4)

השר רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.

(ד)

חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצוין בה כמציע השירות הפיננסי, אלא אם כן צוין אחרת בפרסומת עצמה.

(ה)

פרסומת העלולה להטעות לקוח בישראל – אחת היא, לעניין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.

43.

איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת

(א)

לא יעשה נותן שירותים פיננסיים, במעשה או במחדל (בסעיף זה – מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של לקוח לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הלקוח או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (בסעיף זה – הפעלת השפעה בלתי הוגנת).

(ב)

בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו נותן שירותים פיננסיים שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:

(1)

הגביל את יכולתו של לקוח לעזוב מקום או יצר לפני לקוח את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;

(2)

מנע מלקוח את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;

(3)

ביצע פניות חוזרות ונשנות ללקוח או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;

(4)

ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של לקוח, כשהוא יודע או היה עליו לדעת על קיומה של מוגבלות כאמור;

(5)

ניצל את העובדה שלקוח אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;

(6)

איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי לקוח או כלפי בני משפחתו;

(7)

סיפק שירות בתשלום, בלא בקשה מפורשת של הלקוח.

44.

איסור התניית שירות בשירות [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4]

(א)

לא יתנה נותן שירותים פיננסיים מתן שירות פיננסי בקניית נכס או שירות אחר, ממנו או מאדם אחר.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בכל אחד מאלה:

(1)

מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס, בידי נותן שירותים פיננסיים;

(2)

הפקדת פיקדון אצל בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כתנאי למתן אשראי מאת בעל הרישיון;

(2א)

קיומו של קשר עסקי סביר בין השירות הפיננסי המבוקש ובין התנאי לקניית נכס או שירות אחר, ובלבד שנותן השירותים הפיננסיים מסר על כך הודעה למפקח, והמפקח לא הודיע על התנגדותו בתוך 90 ימים מיום מסירת ההודעה;

(3)

נסיבות נוספות שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

44א.

[תיקון: תשע״ז־5, תשפ״ג־2]

(בוטל).

44ב.

[תיקון: תשע״ח, תשפ״ג־2]

(בוטל).

44ג.

דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות [תיקון: תשע״ט־2]

(א)

בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי הנותן ללקוח הלוואה לדיור או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהלוואה לדיור ניתנת באמצעותו (בסעיף זה – המלווה), יודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע המלווה ובכפוף להוראות אלה:

(1)

לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למלווה מסמך המעיד על כך:

(א)

הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;

(ב)

הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;

(ג)

הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;

(2)

לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב־12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.

(ב)

בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור המלווה ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.

(ג)

דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992.

(ד)

אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.

(ה)

בסעיף זה, ”הלוואה לדיור“ – הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981.

44ד.

דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה [תיקון: תשע״ט־2]

(א)

נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מבעל רישיון למתן אשראי או מבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי (בסעיף זה – המלווה), ידחה המלווה, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה – החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני המלווה תעודת פטירה.

(ב)

בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה מלווה תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.

(ג)

נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:

(1)

בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;

(2)

בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.

(ד)

נודע למלווה על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין המלווה במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.

(ה)

אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

44ה.

הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור [תיקון: תשפ״ב־2]

(א)

בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור כהגדרתה בסעיף 44ג(ה) רשאי בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.

(ב)

הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

45.

הגבלת עיסוק ברוכלות

לא יעסוק נותן שירותים פיננסיים במתן שירותים פיננסיים בדרך של רוכלות; לעניין זה, ”רוכלות“ – הצעת עסקה ללקוח מאת נותן שירותים פיננסיים, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו של הלקוח, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, והכול למעט הצעת עסקה לעוסק כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, במקום שבו הוא מנהל את עסקיו.

46.

הגבלות לעניין קטינים [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4]

(א)

בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא יתקשר בעסקה עם קטין, בין בעצמו ובין באמצעות הורהו או אפוטרופסו, או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים; ואולם השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם יהיה רשאי בעל רישיון כאמור להתקשר בעסקה עם קטין, בכפוף להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962, או עם אדם כאמור.

(א1)

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לא יתקשר בעסקה עם קטין, בין בעצמו ובין באמצעות הורהו או אפוטרופסו; ואולם רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם יהיה רשאי בעל רישיון כאמור להתקשר בעסקה עם קטין ובלבד שמלאו לו 14 שנים, בכפוף להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962.

(ב)

לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית.

47.

גילוי נאות [תיקון: תשע״ז־3, תשע״ז־4, תשפ״ב־2]

(א)

נותן שירותים פיננסיים חייב לגלות ללקוח כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהוא נותן והסיכונים הכרוכים בו ואת דבר האפשרות לבטל עסקה, ככל שישנה, התנאים לביטולה ודרכי ביטולה.

(א1)

יפרסם נותן שירותים פיננסיים פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה או אשראי על ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה או נותן האשראי וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: ”אי־עמידה בפירעון ההלוואה או בהחזר האשראי עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל“; בסעיף קטן זה, ”נותן שירותים פיננסיים“ – למעט בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.

(ב)

השר רשאי לקבוע חובות שיחולו על נותני שירותים פיננסיים, כולם או חלקם, לשם הבטחת גילוי נאות ללקוחות, ובין השאר חובות כמפורט להלן:

(1)

חובה לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם;

(2)

חובה לתת ללקוחותיהם, במועדים קבועים ובכל דרך שהיא, דוחות על השירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.

48.

עריכת חוזה בכתב ומסירתו

(א)

היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת הלקוח, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לגבי סוגי שירותים, כי נותן שירותים פיננסיים חייב לערוך חוזה בכתב עם הלקוח ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות.

(ב)

נותן שירותים פיננסיים העומד לכרות חוזה עם לקוח חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני כריתתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.

49.

הוראות בדבר חוזה למתן שירותים פיננסיים [תיקון: תשע״ז]

(א)

המפקח רשאי לתת הוראות, דרך כלל או לסוג מסוים של שירותים פיננסיים, לעניין תוכנו של חוזה למתן שירותים פיננסיים או מידע אחר המיועד ללקוח, ובכלל זה תנאים שיש לקבוע בהם, וכן הוראות לעניין צורתו של חוזה כאמור, לרבות לעניין הגודל המזערי של האותיות, ולעניין החובה למסור את החוזה או את המידע ללקוח.

(ב)

הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו בחוזה לפי סעיף קטן (א) לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת הלקוח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של נותן שירותים פיננסיים.

50.

פירעון מוקדם [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4]

מי שקיבל הלוואה מבעל רישיון למתן אשראי או מבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, יהיה רשאי, על אף כל הסכם הקובע אחרת, לפרוע את יתרת ההלוואה לפני המועד שנקבע לפירעונה, בהתאם לתנאים שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תשלום עמלה לבעל הרישיון בידי מי שביקש לפרוע את ההלוואה כאמור.

[תיקון: תשע״ז־4]

סימן ב׳: הוראות מיוחדות לשמירה על ענייני לקוחות של בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי

50א.

הגדרות – סימן ב׳ לפרק ח׳ [תיקון: תשע״ז־4]

בסימן זה –

”חשבון הנאמנות“ – כמשמעותו בסעיף 38ה;

”לווה“, ”לקוח“, ”מלווה“, ”מערכת חברתית לתיווך באשראי“, ”מערכת לתיווך באשראי“, ”עמלה“, ”רישיון“ ו”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – כהגדרתם בסעיף 25יז.

50ב.

שמירה על ענייני המלווים [תיקון: תשע״ז־4]

(א)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי (בסימן זה – בעל הרישיון) וכל מי שעוסק מטעמו בניהול כספי המלווים יפעל לטובת המלווים באמונה ובשקידה.

(ב)

בעל הרישיון יקבע סולם השוואתי, או מודל אחר שאישר המפקח, להערכת הסיכוי שלווים יעמדו בפירעון האשראי שהם מקבלים (בסימן זה – מודל להערכת סיכויי הפירעון).

(ג)

בעל הרישיון ימסור למלווה, לפני הקצאת כספי המלווה ללווים, מידע בעניינים אלה:

(1)

הסיכונים הכרוכים במתן האשראי בהתאם למודל להערכת סיכויי הפירעון שקבע ובהתאם לרמת פיזור האשראי שביקש המלווה;

(2)

שיעור התשואה על מתן האשראי; המפקח ייתן הוראות בדבר אופן חישוב שיעור התשואה לעניין פסקה זו.

(ד)

בהקצאת כספי המלווים ללווים, לא יעדיף בעל הרישיון את עניינו של מלווה אחד על פני מלווה אחר בהלוואות דומות; לעניין זה רשאי המפקח לקבוע, בהוראות שייתן, נסיבות שבהתקיימן לא יראו את בעל הרישיון כמי שהקצה את כספי המלווה תוך העדפת מלווים; בסעיף קטן זה, ”הלוואות דומות“ – הלוואות הדומות זו לזו במאפיינים מסוג שיורה המפקח, ובכלל זה במטרת הלוואה ובסיכויי פירעונה בהתאם למודל להערכת סיכויי הפירעון שקבע בעל הרישיון.

(ה)

כל עוד לא הקצה בעל הרישיון את כל הכספים שהעביר אליו המלווה, ללווים, זכאי המלווה לדרוש מבעל הרישיון להשיב לידיו את הכספים שטרם הוקצו; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין השבת הכספים כאמור.

(ו)

לא הקצה בעל הרישיון את כל הכספים שהעביר לו המלווה, ללווים, בתוך 15 ימים ממועד העברתם לידיו, ידווח על כך למלווה; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין דיווח לפי סעיף קטן זה.

(ז)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יפעל לגביית החזר האשראי מאת הלווה במועד שנקבע לפירעונו; לא נפרע האשראי במועד, ינקוט בעל הרישיון אמצעי דרישה וגבייה סבירים, לפי דין, לצורך גביית החוב מאת הלווה; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמצעי דרישה וגבייה סבירים שעל בעל הרישיון לנקוט לפי סעיף קטן זה.

(ח)

המפקח רשאי לתת הוראות לשם שמירה על ענייני המלווים, בין השאר בעניינים המפורטים להלן:

(1)

רישום שינהל בעל הרישיון בכל הנוגע לכספים שהועברו אליו בידי מלווה במטרה שיינתנו כאשראי ללווים ולכספים שהועברו אליו בידי הלווים כהחזרי אשראי לאותו מלווה;

(2)

האופן שבו יקצה בעל הרישיון את כספי המלווים, ללווים;

(3)

אופן העברת החזרי האשראי שהתקבלו מהלווים, למלווים;

(4)

רישום שעבודים להבטחת החזר האשראי שקיבלו לווים, בפנקסים המתנהלים לפי דין;

(5)

הבטחת המשך יכולת הגבייה של חובות הלווים כלפי המלווים, בנסיבות שבהן בוטל או הותלה רישיונו של בעל הרישיון או שהפך לחדל פירעון;

(6)

רמה מזערית לפיזור האשראי שנותן מלווה מסוים בין לווים שונים;

(7)

חובות דיווח שיחולו על בעל הרישיון כלפי המלווים;

(8)

הגבלת יכולתו של בעל הרישיון לקבל כספים מאת מלווים בנסיבות שבהן קיים עודף בהיצע האשראי על פני הביקוש לאשראי;

(9)

מגבלות לעניין היקף הכספים שבעל רישיון רשאי לקבל ממלווה שהוא גוף פיננסי, לשם הבטחת עניינם של מלווים שאינם גוף כאמור; לעניין פסקה זו, ”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה:

(א)

תאגיד בנקאי או תאגיד עזר;

(ב)

גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח.

50ג.

שמירה על ענייני הלווה [תיקון: תשע״ז־4]

(א)

בעל רישיון ימסור ללווה, לפני מתן האשראי, מידע בעניינים אלה:

(1)

סך כל העלויות שבהן יישא הלווה בקשר עם קבלת האשראי, ובכלל זה שיעורי הריבית והעמלות שהוא יידרש לשלם;

(2)

האפשרות למסור את הפרטים המזהים של הלווה למלווה, בנסיבות שבהן הלווה אינו עומד בפירעון האשראי, כאמור בסעיף 38ז(ב).

(ב)

המפקח רשאי לתת הוראות לשם שמירה על ענייני הלווים, ובין השאר לקבוע חובות דיווח שיחולו על בעל הרישיון בכל הנוגע להחזרי האשראי בידי הלווים.

50ד.

חובת בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לעניין פרסום באתר האינטרנט שלו [תיקון: תשע״ז־4]

בעל הרישיון יפרסם באתר האינטרנט שלו, בין השאר, פרטים בעניינים אלה:

(1)

דרכי פעולת המערכת לתיווך באשראי; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין הפרטים שייכללו בפרסום לפי פסקה זו;

(2)

העמלות שגובה בעל הרישיון מהלווים ומהמלווים;

(3)

שיעור האשראי של כלל הלווים באמצעות המערכת לתיווך באשראי, שלא נפרע, וכן שיעור האשראי שלא נפרע כאמור ביחס ללווים בכל אחת מרמות הדירוג במודל להערכת סיכויי הפירעון, ככל שנקבעו רמות דירוג כאמור;

(4)

שיעור התשואה על מתן האשראי באמצעות המערכת לתיווך באשראי; המפקח ייתן הוראות בדבר אופן חישוב שיעור התשואה לפי פסקה זו.

50ה.

הוראות מיוחדות לעניין מערכת חברתית לתיווך באשראי [תיקון: תשע״ז־4]

(א)

על אף האמור בסעיף 50ב(ב) בעל רישיון המפעיל מערכת חברתית לתיווך באשראי, אינו חייב לקבוע מודל להערכת סיכויי הפירעון כאמור באותו סעיף.

(ב)

אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את בעל הרישיון האמור בסעיף קטן (א) מהחובה למסור למלווה מידע בדבר הסיכונים הכרוכים במתן האשראי לפי סעיף 50ב(ג) ומהחובה לפרסם באתר האינטרנט שלו את שיעור האשראי של כלל הלווים, שלא נפרע, לפי סעיף 50ד(3).

50ו.

סייג לחובות החלות על מלווה בקשר למתן הלוואה [תיקון: תשע״ז־4]

לא יראו בלווה שקיבל הלוואה מידי מלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, כלקוחו של אותו מלווה לעניין חובות החלות על המלווה לפי כל דין בקשר למתן הלוואה, כל עוד השירותים הניתנים ללווה בקשר לחובות כאמור, ניתנים באמצעות המערכת.

[תיקון: תשע״ז־4]

סימן ג׳: בירור תלונות הציבור

51.

בירור תלונות הציבור

(א)

המפקח יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של נותן שירותים פיננסיים.

(ב)

המפקח לא יברר תלונה בעניין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואולם הוא רשאי לברר תלונה בעניין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

52.

דרכי הבירור

(א)

בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה למפקח, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות; לשם בירור תלונה כאמור, רשאי המפקח לדרוש כל ידיעה או מסמך כאמור בסעיף 67(א)(2).

(ב)

המפקח יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו וייתן לו הזדמנות סבירה להשיב עליה.

53.

תוצאות הבירור

(א)

מצא המפקח שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.

(ב)

מצא המפקח שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.

(ג)

העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא המפקח את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

[תיקון: תשע״ז]

פרק ט׳: שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין

54.

הודעה על פגמים [תיקון: תשע״ז]

(א)

סבר המפקח כי נותן שירותים פיננסיים עשה בעסקיו בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח לנותן השירותים הפיננסיים הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש את תיקונם או מניעת פגיעתם בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לו הזדמנות להגיש בתוך אותה תקופה, או בתוך תקופה קצרה מזו, כפי שיקבע בהודעה, את הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.

(ב)

הגיש נותן שירותים פיננסיים הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לנותן השירותים הפיננסיים, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם – יקבע בהחלטתו את התקופה שבה על נותן השירותים הפיננסיים לעשות כאמור.

55.

אמצעים למניעת פגיעה [תיקון: תשע״ז]

סבר המפקח, לאחר תום התקופה שקבע בהודעתו לפי סעיף 54, כי נותן השירותים הפיננסיים לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי הסעיף האמור או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות להשמיע או להגיש את הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע מנותן השירותים הפיננסיים שלא לקיים את התחייבויותיו או לפגוע בלקוחותיו או במחזיקים באמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הוועדה –

(1)

להורות לנותן השירותים הפיננסיים שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה;

(2)

לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, לנושאי משרה, או לעובדים אחרים של נותן השירותים הפיננסיים.

56.

סמכויות לשמירה על ניהול תקין [תיקון: תשע״ז]

(א)

סבר המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה, כי נותן שירותים פיננסיים או נושא משרה בו נוהג בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע, פגיעה משמעותית בניהול התקין של עסקיו, או לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש את טענותיו לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, לתת לנותן השירותים הפיננסיים כל הוראה מן ההוראות המפורטות בסעיף 55, ורשאי הוא, באישור השר –

(1)

להתלות או להגביל את סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של נותן השירותים הפיננסיים;

(2)

להשעות נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים לתקופה שיורה, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו;

(3)

למנות מפקח מיוחד לנותן השירותים הפיננסיים שיפקח על הנהלתו כאמור בסעיף 58;

(4)

לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי בעל הרישיון כאמור בסעיף 58א; מינוי כאמור ייעשה לאחר התייעצות עם הרשם.

(ב)

סבר המפקח כי בנסיבות העניין טובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) בלא דיחוי, רשאי הוא, באישור השר, לפעול מיד, ובלבד שיביא את העניין לפני הוועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וייתן לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו.

57.

שמירת תוקפן של פעולות

פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי סעיף 55 או 56, שעשה נותן שירותים פיננסיים או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור – לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

58.

מפקח מיוחד

(א)

מפקח מיוחד שהתמנה לפי סעיף 56 יפקח על פעולות הדירקטוריון של נותן השירותים הפיננסיים ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת המפקח.

(ב)

המפקח רשאי להתיר למפקח המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.

(ג)

על מינוי מפקח מיוחד יחולו הוראות סעיף 345כד3(א), (ד), (ה) ו־(ז) לחוק החברות, בשינויים המחויבים.

(ד)

המפקח רשאי להורות לנותן השירותים הפיננסיים לשלם למפקח המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות סבירים כפי שיורה המפקח, ואם היו המפקח המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי המפקח להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

58א.

מנהל מורשה [תיקון: תשע״ז]

(א)

מנהל מורשה שהתמנה לפי סעיף 56(א)(4) ינהל את עסקי בעל הרישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה – בעל הרישיון) לפי הוראות שיקבל מאת המפקח.

(ב)

בלי לפגוע בהוראות סעיף קטן (א), למנהל המורשה יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש לנושא משרה בבעל הרישיון, לדירקטוריון שלו, לוועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו, על פי מסמכי ההתאגדות של בעל הרישיון וההחלטות שהתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.

(ג)

המנהל המורשה מוסמך, באישור המפקח שיינתן לאחר התייעצות עם הרשם, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של בעל הרישיון, כולם או חלקם, לבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, אחר, שהסכים לכך.

(ד)

(1)

המנהל המורשה רשאי, באישור המפקח, להורות כי בתוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי סעיף 56(א)(4) לא יקיים בעל הרישיון התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.

(2)

המפקח רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור בסעיף קטן (ה) על כוונתו לבטל את רישיונו של בעל הרישיון, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש את טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק בעל הרישיון או לכינוס נכסיו.

(3)

המנהל המורשה יביא לידיעת הציבור כל הוראה שניתנה לפי פסקאות (1) או (2) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.

(4)

בעל הרישיון, המנהל המורשה או המפקח לא יישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף קטן זה או בשל אי־מילוי התחייבות לפיה.

(ה)

ביקש המפקח לבטל את רישיונו של בעל רישיון שמונה לו מנהל מורשה, ייתן לדירקטוריון של בעל הרישיון הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע את טענותיו לפניו.

(ו)

המפקח רשאי להורות לבעל הרישיון לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע המפקח, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי המפקח להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

59.

מסירת מסמכים וידיעות למפקח המיוחד ולמנהל המורשה [תיקון: תשע״ז]

מונה מפקח מיוחד או מנהל מורשה לפי הוראות סעיף 56, יהיה כל נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, בין שניתנה לגביו לפי הסעיף האמור הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין שלא, וכן כל אדם אחר המועסק אצל נותן השירותים הפיננסיים, חייבים, לפי דרישת המפקח המיוחד או המנהל המורשה, למסור לו או לשלוחיו את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע תפקידיו של המפקח המיוחד או המנהל המורשה.

60.

סייג להחלטות אסיפה

החלטה של אסיפת בעלי אמצעי שליטה בנותן השירותים הפיננסיים, שאינה מתיישבת עם האמור בפרק זה או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיו, לא יהיה לה תוקף.

פרק י׳: חיסול עסקיו של נותן שירותים פיננסיים

61.

הודעה על חיסול עסקים

נותן שירותים פיננסיים שהחליט על פירוקו מרצון או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל או שלא עסק במתן שירותים פיננסיים במשך שנתיים רצופות, יודיע על כך למפקח בתוך שבעה ימים.

62.

חיסול מרצון

החליט נותן שירותים פיננסיים על פירוקו או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, רשאי המפקח, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את ענייני לקוחותיו של נותן שירותים פיננסיים –

(1)

להורות לנותן שירותים פיננסיים לפעול בדרך מסוימת בחיסול העסקים;

(2)

לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

63.

חיסול עקב ביטול רישיון

(א)

נותן שירותים פיננסיים שרישיונו בוטל יחסל את עסקיו בישראל בתחום העיסוק שהרישיון לגביו בוטל.

(ב)

המפקח רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את ענייני לקוחותיו של נותן שירותים פיננסיים שרישיונו בוטל, להורות לו לפעול בדרך מסוימת בחיסול העסקים.

(ג)

לא חיסל נותן שירותים פיננסיים שרישיונו בוטל את עסקיו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או חלקו, או לצוות על פירוקו.

פרק י״א: סמכויות פיקוח, אכיפה ובירור מינהלי

64.

הגדרות – פרק י״א

בפרק זה –

”חפץ“ – כהגדרתו בפקודת מעצר וחיפוש;

”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

”פקודת מעצר וחיפוש“ – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969.

65.

מסירת ידיעות ומסמכים

המפקח או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל נותן שירותים פיננסיים ומכל נושא משרה בו למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקיו ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקיו.

66.

מוסמכי פיקוח [תיקון: תשע״ז]

(א)

המפקח יסמיך מבין עובדי משרדו פקחים לשם הפעלת הסמכויות לפי סעיפים 67 ו־68 (בפרק זה – מוסמכי פיקוח).

(ב)

לא יוסמך אדם כמוסמך פיקוח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1)

משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של המפקח אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיפים 67 ו־68, כפי שקבע השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

67.

סמכויות פיקוח ואכיפה [תיקון: תשע״ז]

(א)

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח או מוסמך פיקוח –

(1)

לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;

(3)

להיכנס למקום שיש לו יסוד להניח כי פועל בו נותן שירותים פיננסיים, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט.

(ב)

התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה לעניין עיסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, כהגדרתם בפרק ג׳, רשאי המפקח או מוסמך פיקוח לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.

68.

סמכויות בירור מינהלי

(א)

היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו (בסעיף זה – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי המפקח, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות בסעיף 67 –

(1)

לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;

(2)

לזמן את המפר ולשאול אותו שאלות בקשר לאותה הפרה; זימון לפי פסקה זו ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם המפר.

(ב)

לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1)

האדם שלגביו ניתן הצו נדרש על ידי מוסמך הפיקוח להציג לו את החפץ או המסמך, ולא הציגו;

(2)

דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.

(ג)

זומן המפר לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע מוסמך הפיקוח למפר שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; המפר שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

69.

חובת הזדהות

המפקח או מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיפים 67 ו־68 אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו וכן יש בידו תעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה; תעודה כאמור של מוסמך פיקוח, תהיה חתומה בידי המפקח.

70.

צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון [תיקון: תשע״ז]

(א)

היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים עוסק או עומד לעסוק במתן שירותים פיננסיים, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.

(ב)

המפקח לא יצווה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל את אישור בית משפט השלום לכך, ובהתקיים אחד מאלה:

(1)

המפקח דרש מאותו אדם להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, בתוך תקופה שהורה בדרישה, ואותו אדם לא עשה כן;

(2)

טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.

(ג)

המפקח יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח הצו, בסמוך לאחר שניתן; הוגשה בקשה לביטול הצו לפי סעיף קטן (ד), יפרסם המפקח גם את דבר הבקשה.

(ד)

הרואה את עצמו נפגע מצו שהוצא לפי סעיף זה רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו בתוך 30 ימים מיום מתן הצו.

[תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב]

פרק י״א1: שירות להשוואת עלויות פיננסיות (בוטל)

70א.

[תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב]

(בוטל).

70ב.

[תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב]

(בוטל).

70ג.

[תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב]

(בוטל).

70ד.

[תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־5, תשפ״ב]

(בוטל).

70ה.

[תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־5, תשפ״ב]

(בוטל).

70ו.

[תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב]

(בוטל).

70ז.

[תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב]

(בוטל).

70ח.

[תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב]

(בוטל).

70ט.

[תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב]

(בוטל).

70י.

[תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב]

(בוטל).

פרק י״ב: עיצום כספי

סימן א׳: הטלת עיצום כספי

71.

הגדרות – פרק י״ב [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־4, תשפ״ב, תשפ״ג־2]

בפרק זה –

”הסכום הבסיסי“ –

(1)

לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, כמפורט להלן, לפי העניין:

(א)

לגבי בעל רישיון למתן אשראי –

(1)

אם הוא בעל רישיון בסיסי – 50,000 שקלים חדשים;

(2)

אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו אינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 200,000 שקלים חדשים;

(3)

אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 300,000 שקלים חדשים;

(ב)

לגבי בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי –

(1)

אם הוא בעל רישיון בסיסי – 50,000 שקלים חדשים;

(2)

אם הוא בעל רישיון מורחב – 200,000 שקלים חדשים;

(ג)

לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי –

(1)

אם הוא בעל רישיון בסיסי – 50,000 שקלים חדשים;

(2)

אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו וכן צבר הפיקדונות שלו אינם עולים, כל אחד, על 300 מיליון שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים;

(3)

אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו או צבר הפיקדונות שלו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 200,000 שקלים חדשים;

(ד)

(נמחקה);

(ה)

לגבי בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי –

(1)

אם צבר האשראי שלו אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים;

(2)

אם צבר האשראי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 200,000 שקלים חדשים;

(2)

לעניין מחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד – 25,000 שקלים חדשים;

(3)

לעניין נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים – 15,000 שקלים חדשים;

(4)

לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד – 15,000 שקלים חדשים;

(5)

(נמחקה);

”נותן שירות להשוואת עלויות“ – (נמחקה);

”נותן שירותים פיננסיים“ – לרבות מי שרישיונו בוטל וחלות עליו הוראות סעיף 24(א), או הוראות סעיפים 25ח, 25טו או 25כד, המחילות את סעיף 24(א) האמור, לפי העניין.

72.

עיצום כספי [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ז־4, תשע״ז־5, תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2]

(א)

מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 100,000 שקלים חדשים ליחיד, ואם הוא תאגיד – 250,000 שקלים חדשים:

(1)

מי שעסק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, בלא רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 12(א);

(1א)

אגודה שאינה תאגיד בנקאי שעסקה במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, בלא רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בניגוד להוראות סעיף 25ב(א);

(1ב)

מי שעיסוקו במתן אשראי שעסק גם בהנפקה של כרטיסי אשראי, בלא רישיון הנפקה, בניגוד להוראות סעיף 25יא;

(1ג)

מי שעסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בלא רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בניגוד להוראות סעיף 25יח;

(2)

מי ששלט בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או היה בעל עניין בנותן שירותים כאמור, בלא היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 26.

(ב)

מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי:

(1)

מי שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנו לפי סעיף 4;

(2)

נותן שירותים פיננסיים שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות סעיפים 12(א), 25ב(א), 25יא או 25יח, לפי העניין;

(3)

נותן שירותים פיננסיים שלא הציג העתק מהרישיון או לא ציין את מספר הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 21(ב), או בניגוד להוראות סעיפים 25ח, 25טו או 25כד, המחילות את סעיף 21(ב) האמור, לפי העניין;

(4)

נותן שירותים פיננסיים שלא הודיע למפקח על שינוי שחל בפרט מן הפרטים שמסר לו או על כך שהוגש נגדו כתב אישום, בניגוד להוראות סעיף 22, או בניגוד להוראות סעיפים 25ח, 25טו או 25כד, המחילות את סעיף 22 האמור, לפי העניין;

(5)

מי שפעל בניגוד לתנאים שנקבעו בהיתר שקיבל, לפי הוראות סעיף 26;

(6)

מחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים מכוח העברה על פי דין שלא מילא אחר הוראת המפקח שניתנה לפי סעיף 29(ב) או (ג);

(7)

מחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד שלא מסר דיווח בהתאם להוראות לפי סעיף 30;

(8)

נותן שירותים פיננסיים שמינה נושא משרה או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות סעיף 31;

(9)

נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שכיהן בניגוד להוראות סעיף 31;

(10)

נותן שירותים פיננסיים שבדירקטוריון שלו מכהנים פחות משלושה חברים, בניגוד להוראות סעיף 33(א);

(11)

נותן שירותים פיננסיים או דירקטור שהפר הוראה מהוראות שהורה המפקח לפי סעיף 33(ב);

(11א)

נותן שירותים פיננסיים שלא מינה מנהל כללי, בניגוד להוראות סעיף 33א;

(12)

נותן שירותים פיננסיים שלא מינה רואה חשבון מבקר, בניגוד להוראות סעיף 34(א), או שלא מסר למפקח הודעה על הכוונה למנות רואה חשבון מבקר בהתאם להוראות סעיף 34(א1), או שמינה רואה חשבון מבקר או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות המפקח שניתנו לפי סעיף 32(ב) או (ג) כפי שהוחלו בסעיף 34(א1);

(13)

רואה חשבון מבקר שלא מסר הודעה על הפרה למנהל הכללי או למפקח, בניגוד להוראות סעיף 34(ב);

(14)

נותן שירותים פיננסיים שמינה נושא משרה או בעל תפקיד אחר או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות סעיף 35(א), וכן נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שכיהן בניגוד להוראות הסעיף האמור;

(15)

נותן שירותים פיננסיים, נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים או בעל תפקיד אחר שהפר הוראה מההוראות שקבע השר לפי סעיף 35(ב);

(16)

מנהל כללי של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או שותף בתאגיד שהוא שותפות, שלא קבע כללים ונהלים או לא מינה אחראי להטמעתם ולפיקוח על קיומם, בניגוד להוראות סעיף 36(א);

(17)

נותן שירותים פיננסיים שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי סעיף 38;

(17א)

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, שעסק בעיסוק שאינו כאמור בסעיף 38א;

(17ב)

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ששלט בתאגיד, או היה בעל עניין בו, בלא אישור מאת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 38ב;

(17ג)

(נמחקה);

(17ד)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא ניהל כספים בחשבון נאמנות, בניגוד להוראות סעיף 38ה(א);

(17ה)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שפעל בניגוד להוראות המפקח לעניין ניהול חשבון נאמנות, שניתנו בהתאם להוראות סעיף 38ה(ג);

(17ו)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שפעל בניגוד עניינים בניגוד לתנאים שקבע המפקח או להוראות שנתן לפי סעיף 38ו(ב) או (ג);

(17ז)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שמסר פרטים מזהים של לקוח ללקוח אחר, בניגוד להוראות לפי סעיף 38ז;

(18)

נותן שירותים פיננסיים שלא הגיש דוח או הודעה בהתאם להוראות לפי סעיף 39;

(19)

נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, שלא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית את הפרטים הדרושים, בניגוד להוראות סעיף 40(א);

(20)

מי שנכח או הצביע באסיפה כללית של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד ולא מסר למפקח פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות סעיף 40(ב);

(21)

נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות סעיף 41;

(22)

פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות סעיף 42(ג);

(23)

נותן שירותים פיננסיים שהפעיל השפעה בלתי הוגנת בניגוד להוראות סעיף 43(ב), למעט פסקה (6) שבו;

(24)

נותן שירותים פיננסיים שהתנה מתן שירות פיננסי בקניית נכס או שירות אחר, ממנו או מאדם אחר, בניגוד להוראות סעיף 44;

(24א)

(נמחקה);

(24ב)

(נמחקה);

(24ג)

בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שגבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות סעיף 44ה;

(25)

נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירותים פיננסיים בדרך של רוכלות בניגוד להוראות סעיף 45;

(26)

בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהתקשר בעסקה עם קטין או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, בניגוד להוראות סעיף 46(א), או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהתקשר בעסקה עם קטין, בניגוד להוראות סעיף 46(א1);

(26א)

נותן שירותים פיננסיים שפרסם פרסומת המכוונת לקטינים בניגוד להוראות סעיף 46(ב);

(27)

נותן שירותים פיננסיים שלא גילה ללקוח פרט מהותי לפי הוראות סעיף 47(א), שפרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שאינן כוללות את שם המלווה או נותן האשראי, או לא צורפה להן אזהרה, בניגוד להוראות סעיף 47(א1), או הפר חובה לעניין גילוי נאות שנקבעה לפי הוראות סעיף 47(ב);

(28)

נותן שירותים פיננסיים שלא ערך חוזה בכתב, או שלא ציין בו את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות שנקבעו לפי סעיף 48(א), או לא נתן ללקוח הזדמנות סבירה לעיין בחוזה, או לא מסר לו עותק כאמור בסעיף 48(ב);

(29)

נותן שירותים פיננסיים שלא קיים הוראה מהוראות המפקח בדבר חוזה למתן שירותים פיננסיים או בדבר מידע אחר המיועד ללקוח, בניגוד להוראות סעיף 49;

(30)

בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא אפשר למי שקיבל ממנו או באמצעותו, הלוואה, לפרוע את יתרת ההלוואה לפני המועד שנקבע לפירעונה, בניגוד להוראות סעיף 50;

(30א)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא מסר למלווה מידע בהתאם להוראות סעיף 50ב(ג);

(30ב)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא השיב לידי המלווה את הכספים שדרש לפי סעיף 50ב(ה);

(30ג)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא דיווח למלווה על אי־הקצאת כל הכספים שהעביר לו המלווה, ללווים, בניגוד להוראות לפי סעיף 50ב(ו);

(30ד)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא פעל לגביית החזר האשראי מאת הלווה במועד שנקבע לפירעונו, בניגוד להוראות סעיף 50ב(ז), או שלא נקט אמצעי גבייה ודרישה סבירים לצורך גביית החוב מאת הלווה, בניגוד להוראות לפי הסעיף האמור;

(30ה)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהפר הוראה מההוראות שנתן המפקח לפי סעיף 50ב(ח);

(30ו)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא מסר ללווה מידע בהתאם להוראות סעיף 50ג(א);

(30ז)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהפר הוראה מההוראות שנתן המפקח לפי סעיף 50ג(ב);

(30ח)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא פרסם באתר האינטרנט שלו את הפרטים המנויים בסעיף 50ד;

(31)

נותן שירותים פיננסיים שלא תיקן ליקוי בהתאם להוראת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 53(א);

(32)

נותן שירותים פיננסיים שלא תיקן פגמים או מנע את פגיעתם, בהתאם להוראת המפקח שניתנה לפי סעיף 54;

(33)

נותן שירותים פיננסיים שלא מסר הודעה על חיסול עסקיו כאמור בסעיף 61;

(34)

מי שלא מסר ידיעה או מסמך למפקח או למי שהוא הסמיכו לכך, לפי דרישתו, בניגוד להוראות סעיף 65;

(35)

מי שלא מסר למפקח או למוסמך פיקוח ידיעה או מסמך לפי דרישתו שניתנה לפי סעיף 67(א)(2);

(35א)

(נמחקה);

(35ב)

(נמחקה);

(35ג)

(נמחקה);

(35ד)

(נמחקה);

(35ה)

(נמחקה);

(35ו)

(נמחקה);

(36)

נותן שירותים פיננסיים שלא שמר מסמכים בהתאם להוראות המפקח שניתנו לפי סעיף 96א.

(ג)

מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי:

(1)

נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירות פיננסי בהיקף פעילות נרחב בלא רישיון מורחב, בניגוד להוראות סעיף 12(ב) או (ג), 25ב(ב) או (ג) או 25יח(ב) או (ג), לפי העניין;

(2)

מי שרישיונו בוטל והפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי סעיף 24, או לפי סעיפים 25ח, 25טו או 25כד המחילים את סעיף 24 האמור, לפי העניין;

(3)

נותן שירותים פיננסיים שההון העצמי שלו נמוך מההון העצמי המזערי או אינו חופשי משעבוד או מעיקול, בניגוד להוראות סעיף 37;

(3א)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שעסק במתן אשראי בלא אישור מאת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 38ו(א), או שפעל בניגוד לתנאי האישור כאמור;

(4)

נותן שירותים פיננסיים או נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, שלא פעל בהתאם להוראות המפקח שניתנו לפי סעיפים 55 או 56;

(5)

נותן שירותים פיננסיים או נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, שלא מסר למפקח המיוחד או למנהל המורשה ידיעה או מסמך שנדרש למסרם, בניגוד להוראות סעיף 59;

(6)

מי שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי סעיפים 62 או 63(ב);

(7)

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, שלא פעל בהתאם למגבלות שקבע המפקח לעניין מספר החברים באגודה לפי סעיף 99א(א)(6).

(ד)

על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) –

(1)

לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, ”עובד זוטר“ – עובד שכיר בנותן שירותים פיננסיים, שאינו נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;

(2)

לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בנותן שירותים פיננסיים שאינו נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים ואינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של נותן השירותים הפיננסיים או מהוראה של הממונה עליו.

73.

דרישה לתיקון הפרה מנושא משרה או בקשר לניגוד עניינים

(א)

נוכח המפקח כי נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד הפר הוראה שבשלה ניתן להטיל עליו עיצום כספי כאמור בסעיף 72(ב) או (ג) או שנותן שירותים פיננסיים הפר הוראה כאמור בסעיף 72(ב)(14), ידרוש ממנו, בטרם יטיל עליו עיצום כספי כאמור, לתקן את ההפרה, ויתרה בו, בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן זה תימסר לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 74.

(ב)

לא תיקן נושא המשרה או נותן השירותים הפיננסיים את ההפרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה.

74.

הודעה על כוונת חיוב

(א)

היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 72 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב)

בהודעה על כוונת חיוב יציין המפקח, בין השאר, את אלה:

(1)

המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;

(2)

סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו;

(3)

זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו לעניין זה, בהתאם להוראות סעיף 75;

(4)

הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 77, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

(ג)

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת המפקח נחוץ לשם קבלת החלטה לפי סעיף 76 ואין מניעה לגלותו על פי כל דין; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל המפקח ממועד מסירת ההודעה כאמור.

75.

זכות טיעון

(א)

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 74 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המפקח להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ב)

במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

76.

החלטת המפקח ודרישת תשלום

(א)

המפקח יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 75, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 78.

(ב)

החליט המפקח לפי סעיף קטן (א) –

(1)

להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2)

שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג)

בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המפקח את נימוקי החלטתו.

(ד)

לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 75, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

77.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

(א)

בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב)

בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 72, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

78.

סכומים מופחתים

(א)

המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)

השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, ובשיעורים שיקבע.

79.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

(א)

העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיך לכך בהתאם להוראות סעיף 76(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 89 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המפקח או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ב)

סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיפים 71 ו־72 יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)

המפקח יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

80.

המועד לתשלום העיצום הכספי

המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 76.

81.

הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשפ״ד]

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

81.

ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשפ״ד]

(החל מיום 1.1.2025): לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.

82.

גבייה

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.

סימן ב׳: התחייבות להימנע מהפרה

83.

הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון

היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פרק זה כאמור בסעיף 72, והתקיימו נסיבות שקבע המפקח, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש למפקח כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות סימן זה, במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א׳; בסעיף זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.

84.

תנאי ההתחייבות וגובה העירבון

(א)

בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף 83, ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע המפקח ושתחילתה ביום מסירת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בפרק זה – תקופת ההתחייבות).

(ב)

המפקח רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה.

(ג)

נוסף על כתב ההתחייבות, יפקיד המפר בידי המפקח עירבון בסכום העיצום הכספי שהמפקח היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של מקרים, נסיבות ושיקולים שנקבעו לפי סעיף 78(ב).

85.

תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־הגשתם

הגיש המפר למפקח כתב התחייבות ועירבון לפי סימן זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 83, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר למפקח כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו המפקח הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי סעיף 74.

86.

הפרת ההתחייבות

(א)

הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי סימן זה והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:

(1)

המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט המפקח את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור בסעיף 77(א);

(2)

חזר המפר והפר, במהלך תקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 77(ב), ויחולו הוראות אלה:

(א)

המפקח ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;

(ב)

שלח המפקח דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות סעיף 76(ב)(1) או שהמפר לא טען את טענותיו לפני המפקח לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 76(ד), יחלט המפקח את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת;

(3)

הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 84(ב) – יחלט המפקח את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין זה.

(ב)

לעניין פרק זה יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה, כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.

(ג)

הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו המפקח להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה בשל אותה הפרה.

87.

השבת עירבון [תיקון: תשפ״ד]

עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.1.2025): עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

סימן ג׳: הוראות שונות

88.

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 72 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

89.

ערעור [תיקון: תשפ״ד]

(א)

על החלטה סופית של המפקח לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.

(ב)

אין בהגשת הערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח או שבית המשפט הורה על כך.

(ג)

החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.1.2025): החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

90.

איסור שיפוי וביטוח

(א)

על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות –

(1)

אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי פרק זה, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה;

(2)

נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי פרק זה, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד, והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור – בטלה.

(ב)

(1)

על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.

(2)

לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון התאגיד הוראה המתירה זאת.

91.

הפרת הוראה זהה כלפי כמה לקוחות

המפקח רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה לקוחות, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

92.

פרסום

(א)

הטיל המפקח עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של המפקח את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1)

דבר הטלת העיצום הכספי;

(2)

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

(3)

סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4)

אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

(5)

פרטים על המפר, הנוגעים לעניין;

(6)

שמו של המפר – אם הוא נותן שירותים פיננסיים.

(ב)

הוגש ערעור לפי סעיף 89 יפרסם המפקח את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המפקח רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד שאינו נותן שירותים פיננסיים, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

(ד)

על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המפקח פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ה)

פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.

(ו)

השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

93.

שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשפ״ד]

(א)

תשלום עיצום כספי או מתן כתב התחייבות ועירבון לפי פרק זה לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 72, המהווה עבירה.

(ב)

שלח המפקח למפר הודעה על כוונת חיוב או הודעה על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

(ג)

הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המפקח הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, למעט אם היה ערבות בנקאית, מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.1.2025): הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המפקח הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד בתוספת ריבית שקלית, למעט אם היה ערבות בנקאית, מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

פרק י״ג: עונשין

94.

עונשין [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4, תשפ״ג־2]

(א)

אלה דינם מאסר 18 חודשים או קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור:

(1)

מי שעסק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בלא רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 12(א);

(1א)

אגודה שאינה תאגיד בנקאי שעסקה במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, בלא רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בניגוד להוראות סעיף 25ב(א);

(1ב)

(נמחקה);

(1ג)

מי שעסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בלא רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בניגוד להוראות סעיף 25יח(א);

(2)

נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירות פיננסי בהיקף פעילות נרחב בלא רישיון מורחב, בניגוד להוראות סעיף 12(ב) או (ג), 25ב(ב) או (ג) או 25יח(ב) או (ג), לפי העניין;

(3)

מי ששלט בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או מי שהוא בעל עניין בנותן שירותים כאמור, בלא היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 26;

(4)

מי שהעביר אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 27.

(ב)

אלה דינם מאסר שנה או קנס בשיעור פי שניים מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור:

(1)

נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות סעיף 41;

(2)

בעל רישיון למתן אשראי שהתקשר בעסקה עם קטין או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, בניגוד להוראות סעיף 46(א), או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהתקשר בעסקה עם קטין, בניגוד להוראות סעיף 46(א1);

(3)

מי שכיהן כנושא משרה או כעובד אחר בנותן שירותים פיננסיים אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו של נושא המשרה או העובד כאמור, לפי הוראות סעיף 56, או כיהן כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות אותו סעיף.

(ג)

אלה דינם מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור:

(1)

נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול לפגוע ביכולתו של לקוח לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הלקוח או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו, בניגוד להוראות סעיף 43;

(2)

נותן שירותים פיננסיים שלא גילה ללקוח פרט מהותי בניגוד להוראות שנקבעו לפי סעיף 47(א), או הפר חובה לעניין גילוי נאות שנקבעה לפי הוראות סעיף 47(ב).

95.

אחריות נושא משרה בתאגיד

(א)

נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 94 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה.

(ב)

נעברה עבירה לפי סעיף 94 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.

(ג)

בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולעניין עבירה לפי סעיף 94(א)(1) עד (3) – גם דירקטור.

פרק י״ד: הוראות שונות

96.

סודיות

המפקח, עובד הכפוף לו או מי שפועל מטעמו, וכן חבר הוועדה, לא יגלה מידע או מסמך שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי חוק זה, לשם הליך פלילי או לפי צו בית משפט.

96א.

שמירת מסמכים [תיקון: תשע״ז]

המפקח רשאי לתת הוראות לעניין שמירת מסמכים בידי נותן שירותים פיננסיים ובכלל זה לעניין אופן השמירה ותקופת השמירה, ורשאי הוא לתת הוראות כאמור דרך כלל או לסוגים מסוימים של נותני שירותים פיננסיים.

97.

פרסום נתוני עמלות וריבית [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4]

על אף האמור בסעיף 96, המפקח רשאי לפרסם נתונים בדבר –

(1)

סכומים ושיעורים של עמלות שגובים נותני שירותים פיננסיים בעד סוגי שירותים, בדרך שתאפשר את השוואת העמלות;

(2)

שיעורי ריביות הנגבות בפועל מאת הלקוחות על ידי כל אחד מבעלי הרישיונות למתן אשראי, מבעלי הרישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבעלי הרישיונות להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעד מתן אשראי, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות.

98.

מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל [תיקון: תשע״ז, תשע״ט]

(א)

על אף האמור בסעיף 96 –

(1)

המפקח רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות המוסמכת כמשמעותה בסעיף 29 לחוק איסור הלבנת הון, לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לרשות ניירות ערך כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, לרשם, לבנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010 ולמפקח על הבנקים (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר;

(2)

מצא המפקח כי נותן שירותים פיננסיים פועל בניגוד לסעיפים 21 ו־22א לחוק הבנקאות (רישוי), יודיע על כך למפקח על הבנקים;

(3)

מצא המפקח כי היקף הפעילות של בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי הוא היקף פעילות בנקאי כהגדרתו בסעיף 25א, יודיע על כך למפקח על הבנקים.

(ב)

לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

99.

מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ

(א)

על אף האמור בסעיף 96, המפקח רשאי למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק במתן שירותים פיננסיים, באותה מדינה.

(ב)

המפקח לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו כל אלה:

(1)

הידיעה או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על מי שעוסק במתן שירותים פיננסיים כאמור בסעיף קטן (א);

(2)

הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות דומה להוראות סעיף 96, או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר;

(3)

הרשות המוסמכת התחייבה כי תעשה שימוש בידיעה או במסמך רק לתכלית המנויה בפסקה (1).

(ג)

המפקח לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף זה אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

99א.

החלת הוראות פקודת האגודות השיתופיות, פקודת החברות וחוק החברות על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי [תיקון: תשע״ז]

(א)

ההוראות לפי פקודת האגודות השיתופיות (בסעיף זה – הפקודה) יחולו על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה – אגודת פיקדון ואשראי), בשינויים אלה:

(1)

סעיפים 20, 26, 27, 27א, 36, 37, 38, 39, 40, 42 ו־44 לפקודה לא יחולו;

(2)

סעיף 5 לפקודה יחול לעניין אגודת פיקדון ואשראי בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”מחמישית הון המניות“ יקראו ”מ־2.5% מהון המניות“ ובמקום ”מחמישית ההון“ יקראו ”מ־2.5% מההון“;

(3)

לעניין סעיף 12 לפקודה, הרשם לא יסרב לרשום תיקון לתקנות של אגודת פיקדון ואשראי אם התיקון נובע מדרישה של המפקח;

(4)

על אף הוראות סעיף 16 לפקודה, לכל חבר אגודה יהיה קול אחד בהצבעה באסיפה הכללית של אגודת פיקדון ואשראי;

(5)

תקנות של אגודת פיקדון ואשראי לעניין פדיון מניות, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה, לפי סעיפים 17 ו־31 לפקודה, יהיו כפופות להוראות המפקח לפי חוק זה, ובלבד שהפדיון לא יהיה בסכום הגבוה מערכה הנומינלי של המניה כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(6)

המפקח רשאי לקבוע מגבלות לעניין מספר החברים באגודת פיקדון ואשראי;

(7)

זכות הקיזוז לפי סעיף 24 לפקודה תהיה נתונה רק לגבי חבר אגודת פיקדון ואשראי שיש לו זכות לפדות מניה, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה;

(8)

לרשם לא יהיו נתונות, לגבי אגודת פיקדון ואשראי, הסמכויות לפי סעיף 43 לפקודה בכל הנוגע לחקירה בעניין מצבה הכספי;

(9)

לעניין סעיף 64 לפקודה –

(א)

תקנות לפי הסעיף האמור לעניין דוחות כספיים וניהול העניינים הכספיים לא יחולו לגבי אגודת פיקדון ואשראי; לעניין זה רשאי הרשם, לצורך מילוי תפקידו, לקבל את כל הדוחות הכספיים שהגישה האגודה למפקח לפי חוק זה;

(ב)

התקנות לדוגמה לפי הסעיף האמור, לעניין אגודת פיקדון ואשראי יותקנו בהסכמת המפקח.

(ב)

תקנות או הוראות המפקח לפי חוק זה, לגבי אגודת פיקדון ואשראי, הסותרות תקנות שנקבעו לפי הפקודה, ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה או עם הרשם, בהתאמה; נקבעו תקנות או הוראות המפקח לפי חוק זה לאחר התייעצות כאמור, יגברו אלה על התקנות הסותרות לפי הפקודה.

(ג)

ההוראות בפקודה לעניין פירוק אגודה, לא יחולו לגבי אגודת פיקדון ואשראי, ויחולו על אגודה כאמור לעניין זה הוראות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, והוראות פרק שלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: החלטה מיוחדת על פירוק מרצון טעונה מניין חוקי של 75% מחברי האגודה ותתקבל ברוב של 80% מהמשתתפים בהצבעה.

(ד)

הוראות סעיפים 87 עד 89 לחוק החברות יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הצבעה באסיפה הכללית של אגודת פיקדון ואשראי.

(ה)

סעיף 345 לחוק החברות לא יחול על אגודת פיקדון ואשראי.

99ב.

העברת נכס או התחייבות של אגודת פיקדון ואשראי לצד קשור [תיקון: תשע״ז]

על אף האמור בכל דין, אגודת פיקדון ואשראי לא תמכור או תעביר נכס מהותי או התחייבות מהותית לצד קשור, אלא באישור המפקח; לעניין זה, ”צד קשור“ – מי שקבע המפקח בהוראות לעניין זה.

99ג.

הפעלת סמכות הרשם [תיקון: תשע״ז]

סמכויות הרשם לפי כל דין יופעלו לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, לאחר שמיעת עמדת המפקח לעניין זה.

100.

אגרות [תיקון: תשע״ז]

(א)

השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות כמפורט להלן:

(1)

אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או להיתר לפי חוק זה;

(2)

אגרה שנתית לנותן שירותים פיננסיים.

(ב)

בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע את דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום, ורשאי הוא לקבוע ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

101א.

אישור המפקח למיזוג של נותן שירותים פיננסיים [תיקון: תשע״ז]

מיזוג של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, עם תאגיד אחר, טעון, נוסף על דרישות כל דין, גם אישור מאת המפקח.

101.

איסור העברה

רישיון או היתר שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

102.

הארכת מועדים

המפקח רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסוים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע בסעיפים 70(ד) ו־89(א).

103.

ביצוע ותקנות

שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

103א.

שינוי התוספות [תיקון: תשע״ז־2]

(א)

השר, באישור ועדת כספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.

(ב)

השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לקבוע בתוספת השנייה הוראות שבשל הפרתן יהיה המפקח רשאי להטיל עיצום כספי, וכן רשאי הוא לשנות את התוספת השנייה בדרך האמורה.

104.

דיווח לכנסת [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4]

(א)

בתום שמונה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ימסור השר לוועדת הכספים של הכנסת דיווח על ההיערכות ליישומו.

(ב)

המפקח ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, בתום שנה, ובתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה לפי סעיף 114(א), על יישומו של החוק; דיווח כאמור יכלול, פירוט הוראות שנתן לעניין דרכי פעולתם וניהולם של נותני שירותים פיננסיים, מספר הרישיונות וההיתרים שנתנו, הותלו או בוטלו, ועיצומים כספיים שהוטלו על מפרי הוראות החוק.

(ג)

המפקח והמפקח על הבנקים ידווחו לוועדת הכספים של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה כמשמעותו בסעיף 114(א), על עקרונות מוסכמים שגיבשו לעניין דרכי פעולה ופעולות שיינקטו כנגד בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, לרבות התליה או ביטול רישיון, בהתקיים האמור בסעיף 25ט(א)(2).

(ד)

בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס׳ 4), התשע״ז–2017, ידווחו המפקח והמפקח על הבנקים לוועדת הכספים של הכנסת, מדי שישה חודשים, על יישום העקרונות המוסכמים שגיבשו ביחס לניהול חשבון בתאגיד בנקאי של מערכת לתיווך באשראי.

פרק ט״ו: תיקונים עקיפים

105.

הנוסח שולב בפקודת הבנקאות, 1941.

106.

[תיקון: תשע״ז, ק״ת תשע״ח]

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.

107.

הנוסח שולב בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981.

108.

הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.

109.

הנוסח שולב בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981.

110.

[תיקון: ק״ת תשע״ח]

הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.

111.

[תיקון: תשע״ז, ק״ת תשע״ח]

הנוסח שולב בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000.

112.

הנוסח שולב בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006.

113.

הנוסח שולב בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010.

113א.

[תיקון: תשע״ז]

הנוסח שולב בפקודת האגודות השיתופיות.

113ב.

[תיקון: תשע״ז]

הנוסח שולב בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995.

113ג.

[תיקון: תשע״ז]

הנוסח שולב בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005.

113ד.

[תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2]

הנוסח שולב בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.

113ה.

[תיקון: תשע״ז]

הנוסח שולב בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008.

פרק ט״ז: תחילה והוראות מעבר

114.

תחילה [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשפ״ב]

(א)

תחילתו של חוק זה, למעט סימן א׳ לפרק י״ז, ביום י״ח בסיוון התשע״ח (1 ביוני 2017) (להלן – יום התחילה).

(ב)

על האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של חוק זה לעניין מי שעיסוקו במתן שירות בנכס פיננסי, וכן לעניין הוראות סעיפים 106, 110(1) ו־111, ביום ז׳ בסיוון התשע״ח (1 ביוני 2018) (להלן – יום התחילה המאוחר).

(ב1)

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), תחילתו של סעיף 18 ביום כ״ז באייר התשע״ט (1 ביוני 2019).

(ב2)

(בוטל).

(ג)

השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לדחות, בצו, את המועדים האמורים בסעיף קטן (א) או (ב) אם מצא כי הדחייה דרושה לשם היערכות ליישום הוראות חוק זה; ורשאי הוא לדחות מועדים כאמור לגבי כל העיסוקים המוסדרים בחוק זה או חלקם.

יום התחילה המאוחר נדחה ליום כ״ב בתשרי התשע״ט (1 באוקטובר 2018), או ליום פרסומו של צו איסור הלבנת הון לעניין מי שעיסוקו במתן שירות בנכס פיננסי לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, לפי המוקדם (ק״ת תשע״ח, 2068).

114א.

[תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב]

(בוטל).

115.

הוראות מעבר [תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2]

(א)

בסעיף זה –

”עוסק ותיק“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1)

מי שעסק ערב יום התחילה במתן אשראי;

(2)

מי שעסק ערב יום התחילה המאוחר במתן שירות בנכס פיננסי.

(א1)

על אף הוראות סעיפים 12 ו־25יא, עוסק ותיק שהגיש לפני יום התחילה או יום התחילה המאוחר, לפי העניין, בקשה לקבלת רישיון למתן אשראי, או בקשה לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי לפי סעיף 17 וקיבל מאת המפקח אישור על הגשת בקשה כאמור, רשאי להמשיך בעיסוקו אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת המפקח בבקשתו; על עוסק כאמור יחולו, בתקופה שמיום התחילה או מיום התחילה המאוחר, לפי העניין, עד מועד החלטת המפקח בבקשתו, ההוראות לפי חוק זה החלות על נותן שירותים פיננסיים, כאילו היה בעל רישיון, והכול לפי העניין ובשינויים המחויבים.

(ב)

מי שערב יום התחילה או יום התחילה המאוחר החזיק אמצעי שליטה בעוסק ותיק בשיעור הטעון היתר לבעל עניין לפי סעיף 26, והעוסק הוותיק קיבל רישיון לפי חוק זה או מתקיים בו האמור בסעיף קטן (א1), יראו את המחזיק כאמור כבעל היתר לפי סעיף 26; אין בהוראות סעיף קטן זה –

(1)

כדי לגרוע מסמכות המפקח לבטל היתר לפי סעיף 28, ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים לביטול ההיתר;

(2)

כדי לפטור את המחזיק כאמור מחובת קבלת היתר מאת המפקח לפי סעיף 26, אם לאחר יום התחילה ירכוש אמצעי שליטה נוספים בנותן שירותים פיננסיים, שלאחריה יחזיק אמצעי שליטה בשיעור הטעון היתר כאמור.

(ג)

מי שכיהן ערב יום התחילה או יום התחילה המאוחר כנושא משרה בעוסק ותיק, רשאי להמשיך ולכהן כנושא משרה באותו עוסק ותיק אם העוסק קיבל רישיון לפי חוק זה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המפקח להורות על הפסקת כהונה של נושא משרה לפי סעיף 32, ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים להורות על הפסקת הכהונה.

(ד)

נותן שירותי מטבע כמשמעותו בסעיף 11ג לחוק איסור הלבנת הון, כנוסחו ערב יום התחילה המאוחר, שהפר, לפני יום התחילה המאוחר, הוראה מהוראות חוק איסור הלבנת הון, כמפורט בסעיף 14 לחוק האמור, ימשיכו לחול לגביו הוראות פרק ה׳ לחוק האמור.

(ה)

נעברה לפני יום התחילה המאוחר עבירה לפי סעיף 11יב לחוק איסור הלבנת הון, לא יראו בביטול הסעיף האמור, בסעיף 111(4) לחוק זה, כביטול האיסור עליה לעניין סעיף 4 לחוק העונשין.

116.

הוראת מעבר לעניין כהונה ראשונה של חבר ועדה מקרב הציבור

על אף האמור בסעיף 8(א), כהונתם של חברי הוועדה מקרב הציבור שמונו לראשונה לאחר תחילתו של חוק זה, תהיה לשנתיים מיום מינוים.

פרק י״ז: הוראות שעה

סימן א׳: סמכויות להגבלת שימוש במקום – הוראת שעה מיום הפרסום עד יום התחילה

117.

הוראת שעה מיום הפרסום עד יום התחילה

(א)

בסימן זה –

”חוק הגבלת שימוש במקום“ – חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס״ה–2005;

”חוק סדר הדין הפלילי“ – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;

”חוק רישוי עסקים“ – חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;

”המנהל“ – מנהל רשות המסים כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה או מי שהוא הסמיכו לכך;

”המרשם“ ו”הרשם“ – כמשמעותם בפרק ד׳1 לחוק איסור הלבנת הון;

”צו הגבלה מינהלי“ – צו שניתן לפי סעיף 118;

”צו הגבלה שיפוטי“ – צו שניתן לפי סעיף 119;

”ראש יחידת תביעות“ – כהגדרתו בסעיף 60(א) לחוק סדר הדין הפלילי;

”תובע“ – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי.

(ב)

בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה (ביום 1.8.2016) ועד יום התחילה יהיו נתונות למנהל רשות המסים כהגדרתו בפקודת מס הכנסה או למי שהוא הסמיכו לכך (בפרק זה – המנהל) ולבית המשפט, הסמכויות המפורטות בסימן זה.

118.

צו מינהלי להגבלת שימוש במקום לשם מניעת עבירות מס חמורות

(א)

היה למנהל יסוד סביר להניח כי חצרים שבהם מתנהל עסקו של נותן שירותי מטבע הרשום במרשם, משמשים באופן שיטתי לביצוע אחת מהעבירות המנויות להלן, וכי נותן שירותי המטבע יודע על כך, והיה לו יסוד סביר לחשש כי החצרים ימשיכו לשמש לביצוע עבירה כאמור אם לא יוגבל השימוש במקום באופן מיידי, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הרשם, לצוות בכתב על הגבלת השימוש בחצרים:

(1)

עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה;

(2)

עבירה לפי סעיף 117(ב) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

(3)

עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963;

(4)

עבירה לפי סעיף 211(א1) לפקודת המכס.

(ב)

בבואו של המנהל לתת צו הגבלה מינהלי, ישקול, בין השאר, ביצוע עבירות קודמות במקום, את ידיעת בעל המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום ואת מידת הפגיעה שתיגרם לבעלים של המקום או למחזיק בו מהוצאת הצו.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא המנהל כי מתן צו הגבלה מינהלי דרוש בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו גם בלי שהתייעץ עם הרשם, ובלבד שיודיע לרשם בהקדם האפשרי לאחר מכן על מתן הצו.

(ד)

צו לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו ורשאי המנהל להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על 30 ימים.

(ה)

הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי רשאי לעתור לביטולו או לשינוי תנאים בו לבית משפט השלום; בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לשנות בו תנאים או לאשרו; על החלטת בית משפט השלום ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.

(ו)

על צו הגבלה מינהלי יחולו הוראות סעיפים 3(ג) ו־4 לחוק הגבלת שימוש במקום.

(ז)

ניתן צו הגבלה מינהלי, לא יינתן צו הגבלה מינהלי חדש בתוך שנה מיום שפקע תוקפו של הצו הקודם אלא באישור של ראש יחידת תביעות, לאחר ששוכנע כי הוצאת צו חדש מוצדקת בשל שינוי של ממש בנסיבות.

119.

צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום לשם מניעת עבירות מס חמורות

(א)

בית משפט השלום רשאי, לבקשת תובע, לתת צו הגבלה שיפוטי, בהתקיים האמור בסעיף 118(א).

(ב)

צו הגבלה שיפוטי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו ושלא תעלה על 90 ימים; בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים, כל אחת, אם שוכנע כי הגבלת השימוש במקום חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה שבשלה הוצא הצו, ורשאי הוא לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן אם שוכנע כאמור ובשים לב, בין השאר, לאופן התקדמות החקירה בעניין העבירה שבשלה הוצא הצו.

(ג)

בבואו לתת צו הגבלה שיפוטי או להורות על הארכתו, ישקול בית המשפט, בין השאר ביצוע עבירות קודמות במקום, את ידיעת בעל המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום ואת מידת הפגיעה שתיגרם לבעלים או למחזיק בו מהוצאת הצו.

(ד)

הודעה על בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי תוצג במקום שאליו מתייחסת הבקשה ותומצא לבעלים של המקום ולמחזיק במקום, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות העניין; בית המשפט לא ייתן צו כאמור אלא לאחר שנתן לבעלים של המקום או למחזיק בו, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

(ה)

בצו הגבלה שיפוטי ייקבעו תנאים, הגבלות או איסורים על השימוש במקום, לרבות סגירת המקום לתקופה הנקובה בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.

(ו)

עותק של צו הגבלה שיפוטי יוצג במקום שעליו הוא חל ויומצא לבעלים של המקום ולמחזיק בו, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות העניין.

(ז)

בית משפט שנתן צו הגבלה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת תובע או לבקשת מי שרואה את עצמו נפגע מהצו ולא הוזמן להשמיע את טענותיו.

(ח)

בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הגבלה שיפוטי שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו.

(ט)

תובע או מי שרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי רשאים לערער על החלטת בית משפט לבית משפט מחוזי, והערעור יידון בדן יחיד.

(י)

הוראות חוק זה לעניין צו הגבלה שיפוטי יחולו גם לעניין הארכה של צו הגבלה שיפוטי.

120.

צו מינהלי להגבלת שימוש במקום בשל עיסוק בלא רישום

(א)

היה למנהל יסוד סביר להניח כי בחצרים מסוימים עוסק אדם במתן שירותי מטבע בלי שהוא רשום במרשם, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הרשם, לצוות בכתב על הגבלת השימוש באותם חצרים.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא המנהל כי מתן צו לפי אותו סעיף קטן דרוש בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו גם בלי שהתייעץ עם הרשם, ובלבד שיודיע לרשם בהקדם האפשרי לאחר מכן על מתן הצו.

(ג)

על צו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 21 ו־22 לחוק רישוי עסקים, בשינויים המחויבים.

121.

סמכות בית משפט להגבלת שימוש במקום בשל עיסוק בלא רישום

הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון או הורשע אדם בעבירה כאמור תהיה נתונה לבית המשפט הסמכות לצוות כאמור בסעיפים 16 או 17 לחוק רישוי עסקים, בשינויים המחויבים.

122.

נקיטת אמצעים לביצוע צו ושימוש בכוח

לא קוימו הוראות צו שניתן לפי סימן זה, רשאי המנהל, או מי שהוסמך לכך על ידי בית המשפט, לנקוט כל אמצעי סביר הדרוש לצורך ביצועו, ורשאי הוא לקבל סיוע של שוטר לשם שימוש בכוח סביר הדרוש לצורך ביצוע הצו.

123.

סמכות תפיסה

התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור בסעיף 118(א) או עבירה לפי סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון, רשאי המנהל לתפוס חפץ, לרבות כסף, הקשור לעבירה; על תפיסה כאמור יחולו הוראות סעיפים 32 ו־39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, בשינויים המחויבים.

124.

העברת מידע למנהל

על אף האמור בסעיף 31א לחוק איסור הלבנת הון, הרשם רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למנהל לשם ביצוע הסמכויות המוקנות לו לפי סימן זה ובמידה הנדרשת לשם כך.

סימן ב׳: סמכויות להגבלת שימוש במקום – הוראת שעה מיום התחילה

125.

הוראת שעה מיום התחילה [תיקון: תשע״ז]

(א)

בתקופה שמיום התחילה עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה יהיו נתונות למנהל כהגדרתו בסעיף 117 ולבית המשפט הסמכויות שבסימן א׳ ויחולו הוראות הסימן האמור, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)

בכל מקום, במקום ”הרשם“ יבוא ”הרשם או המפקח, לפי העניין“;

(2)

הסמכויות לפי סעיפים 118 ו־119 יהיו נתונות למנהל ולבית המשפט גם לגבי חצרים שבהם מתנהל עסקו של בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או בעל רישיון למתן אשראי ומתקיים בהם האמור באותם סעיפים;

(3)

הסמכויות לפי סעיפים 120 ו־121 יהיו נתונות למנהל ולבית המשפט גם לגבי חצרים שבהם עוסק אדם במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בלא רישיון;

(4)

הסמכות לפי סעיף 123 תהיה נתונה למנהל גם אם התעורר חשד לביצוע עבירה לפי סעיף 94(א)(1) או (2);

(5)

הוראות סעיף 124 יחולו על אף הוראות סעיף 96.

(ב)

השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שתסתיים לא יאוחר מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

126.

דיווח לכנסת

המנהל כהגדרתו בסעיף 117 ידווח לוועדת הכספים של הכנסת מדי שנה מיום פרסומו של חוק זה ועד לתום התקופה כאמור בסעיף 125 על פעולות שננקטו בהתאם להוראות פרק זה.