”בנק הדואר“ – החברה, בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, או החברה הבת, בנותנה את השירותים הכספיים, בהתאם להוראות חוק הדואר; בהגדרה זו, ”החברה“ ו”השירותים הכספיים“ כהגדרתם בחוק הדואר, ו”החברה הבת“ כהגדרתה בסעיף 88יא לחוק האמור;

”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) וכן תאגיד שבשליטתו; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק האמור;

”גוף פיננסי מפוקח“ – כל אחד מאלה:

(1)

תאגיד בנקאי;

(2)

תאגיד עזר;

(3)

בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי;

(4)

בנק הדואר;

(5)

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(6)

(נמחקה);

(7)

חברת תשלומים;

(8)

בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;

”הוראות מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לעניין המפקח על הבנקים – הוראות שניתנו לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות;

(2)

לעניין המפקח על נותני שירותים פיננסיים – הוראות שניתנו לפי סעיף 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(3)

לעניין המפקח לענייני השירותים הכספיים – הוראות שניתנו לפי סעיף 88יד לחוק הדואר;

(4)

לעניין רשות ניירות ערך – הוראות שניתנו לפי סעיף 43(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

”הוראת תשלום“ – הוראה של משלם לנותן שירותי תשלום למשלם לבצע פעולת תשלום, הניתנת באמצעות אמצעי תשלום, לרבות אם היא ניתנת באמצעות אחר ובכלל זה המוטב;

”הנפקה“, של אמצעי תשלום – העמדה של אמצעי תשלום לרשות המשלם והתחייבות לבצע הוראת תשלום שתינתן באמצעותו;

”הקפאת שימוש“, באמצעי תשלום – הקפאת השימוש באמצעי תשלום לפי סעיפים 22 או 23;

”הרשאה לחיוב“ – הרשאה שנותן המשלם לנותן שירותי תשלום למשלם לבצע פעולת תשלום מחשבון התשלום שלו או באמצעות אמצעי התשלום שלו, לפי דרישת המוטב ובכפוף לתנאים שנקבעו בהרשאה;

”הרשאת גישה לחשבון“ – הרשאה שנותן המשלם למנהל חשבון התשלום שלו לבצע הוראות תשלום שהועברו באמצעות נותן שירות ייזום מתקדם;

”ועדת הכלכלה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;

”חברת תשלומים“ – כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

”חוזה שירותי תשלום“, ”חוזה“ – כמשמעותו בסעיף 2;

”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”חוק הדואר“ – חוק הדואר, התשמ״ו–1986;

”חוק הגנת הצרכן“ – חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;

”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”חוק הפיקוח על הביטוח“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;

”חשבון תשלום“ – חשבון המיועד לביצוע פעולות תשלום, בין שיש ייעודים נוספים לחשבון ובין שלאו;

”חשבון תשלום משותף ביחד ולחוד“ – חשבון תשלום שלגביו רשומים יותר מבעל חשבון אחד, שלפי החוזה כל אחד מבעלי החשבון רשאי לתת הוראות בחשבון בלא הסכמת בעל החשבון האחר;

”יום עסקים“ – כפי שנקבע בחוזה שירותי תשלום;

”לקוח“ – משלם או מוטב;

”מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לעניין תאגיד בנקאי, תאגיד עזר ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – המפקח על הבנקים;

(2)

לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים;

(3)

לעניין בנק הדואר – המפקח לענייני השירותים הכספיים;

(4)

לעניין חברת תשלומים – רשות ניירות ערך;

”מוטב“ – מי שהכספים המועברים במסגרת פעולת תשלום מיועדים אליו או מי שלטובתו מנוהל חשבון תשלום שניתן להעביר אליו כספים כאמור;

”הממונה על הגנת הצרכן“ – הממונה כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן;

”מנהל חשבון תשלום למשלם“ – נותן שירותי תשלום למשלם, שנותן שירות תשלום מסוג ניהול חשבון תשלום לטובת משלם;

”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

”המפקח לענייני השירותים הכספיים“ – כמשמעותו בסעיף 88יג לחוק הדואר;

”המפקח על הבנקים“ – כמשמעותו בסעיף 5 לפקודת הבנקאות;

”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”משלם“ – משלם הכספים המועברים במסגרת פעולת תשלום, מי שלטובתו מנוהל חשבון תשלום שניתן להעביר ממנו כספים כאמור או מי שהונפק לשימושו אמצעי תשלום;

”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין או זכויות;

”סולק“ – (נמחקה);

”סליקה“, של פעולת תשלום – קליטה של פעולת תשלום ועיבודה לשם זיכוי המוטב בכספים המועברים במסגרתה, וכן זיכוי המוטב;

”עסקת יסוד“ – עסקה בין משלם למוטב למכירת נכס או למתן שירות;

”פעולת תשלום“ – העברת כספים ממשלם למוטב כמפורט להלן, ולעניין זה אין נפקא מינה אם המשלם והמוטב הם אותו אדם:

(1)

העברת כספים המופקדים בחשבון אחד לחשבון אחר, ובלבד שאחד החשבונות לפחות הוא חשבון תשלום;

(2)

הפקדת מזומן בחשבון תשלום;

(3)

משיכת מזומן מחשבון תשלום;

”פעולת תשלום מובטחת“ – פעולת תשלום שבה נותן שירותי תשלום למשלם מתחייב, במישרין או בעקיפין, כלפי נותן שירותי תשלום למוטב, ואם נותן שירותי התשלום למשלם נותן גם שירותי תשלום למוטב במסגרת אותה פעולת תשלום – גם כלפי המוטב, להעביר לו את הכספים במסגרת פעולת התשלום, בלי תלות בקבלת הכספים בפועל מהמשלם ובכפוף לתנאים שנקבעו ביניהם;

”פקודת הבנקאות“ – פקודת הבנקאות, 1941;

”פרט אימות“ – פרט ייחודי למשלם שנועד לאמת את זהותו;

”פרט אימות מוגבר“ – פרט אימות המאמת את זהותו של המשלם ברמת ודאות גבוהה;

”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“, ”רישיון למתן אשראי“, ”רישיון למתן שירות בנכס פיננסי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”רכיב חיוני“, באמצעי תשלום – רכיב באמצעי התשלום, הייחודי למשלם, ובכלל זה החפץ או פרט האימות שנעשה בו שימוש כחלק מאמצעי התשלום, או צירוף של רכיבים כאמור, שבעל הגישה לרכיב או לצירוף הרכיבים כאמור יכול לתת באמצעותו הוראת תשלום, ובלבד שהרכיב או צירוף הרכיבים פורט בחוזה שירותי התשלום בין נותן שירותי התשלום למשלם ובין המשלם;

”רשות ניירות ערך“ – כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”שימוש לרעה“, באמצעי תשלום – שימוש באמצעי תשלום או ברכיב חיוני שלו בידי מי שאינו זכאי לכך לפי חוזה שירותי התשלום;

”שירות ייזום מתקדם“ – העמדה של אמצעי תשלום לרשות המשלם והתחייבות להעברת הוראת התשלום שייתן המשלם באמצעות אמצעי התשלום כאמור, למנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביצועה על ידי מנהל החשבון כאמור, ובלבד שמי שהעמיד את האמצעי כאמור אינו מנהל החשבון כאמור;

”שירותי כספומט“ – הפעלת מכשיר ממוכן המאפשר משיכת מזומן מחשבון תשלום או הפקדתו בחשבון תשלום;

”שירותי תשלום“ – שירותי תשלום למשלם או שירותי תשלום למוטב;

”שירותי תשלום למוטב“ – כל אחד מאלה:

(1)

סליקה של פעולת תשלום;

(2)

ניהול חשבון תשלום לטובת המוטב;

”שירותי תשלום למשלם“ – כל אחד מאלה:

(1)

הנפקה של אמצעי תשלום;

(2)

ניהול חשבון תשלום לטובת המשלם;

(3)

שירות ייזום מתקדם;

”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);

”השר“ – שר המשפטים.

פרק ב׳: חוזה שירותי תשלום

2.

חוזה שירותי תשלום [תיקון: תשפ״ג]

(א)

חוזה שירותי תשלום הוא חוזה בין נותן שירותי תשלום ובין לקוח, למתן שירותי תשלום.

(ב)

חוזה שירותי תשלום יכול שיהיה לשירותי תשלום הניתנים לגבי פעולת תשלום בודדת או לגבי כמה פעולות תשלום.

(ג)

חוזה שירותי תשלום ייערך בכתב בשפה ברורה ומובנת; הסכמת הלקוח לכריתת החוזה תינתן במפורש ותתועד בידי נותן שירותי התשלום.

(ד)

לפני כריתת חוזה שירותי תשלום, ייתן נותן שירותי התשלום ללקוח הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני כריתתו; בסמוך לאחר כריתת החוזה ימסור נותן שירותי התשלום ללקוח עותק מהחוזה שנכרת עמו וכן עותק מתיעוד הסכמתו לפי סעיף קטן (ג).

(ה)

חוזה שירותי תשלום שלא התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (ג) או (ד) – בטל.

(ו)

(בוטל).

3.

צורת החוזה [תיקון: תשפ״ג]

(א)

נותן שירותי תשלום הנותן ללקוח שירותים נוספים שאינם חלק משירותי התשלום, יפריד בחוזה ההתקשרות עם הלקוח בין שירותי התשלום ובין השירותים הנוספים כאמור.

(ב)

(בוטל).

4.

גישה לחוזה

(א)

נותן שירותי תשלום יבטיח גישה ללקוח לחוזה שירותי התשלום שנכרת עמו, לרבות השינויים שנערכו בו מיום כריתתו.

(ב)

נותן שירותי תשלום יבטיח גישה לתיעוד הסכמתו של הלקוח כאמור בסעיף 2(ג).

(ג)

גישה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) תינתן ללקוח בתקופת החוזה, וכן בתקופה סבירה לאחריה שלא תפחת משבע שנים.

5.

הוראות מיוחדות לעניין חוזה שירותי תשלום למשלם

(א)

נקבע בחוזה בין נותן שירותי תשלום למשלם ובין המשלם כי בתום תקופת החוזה יהיה ניתן לחדשו בלא כריתת חוזה חדש בהתאם להוראות סעיף 2, ובתום תקופת החוזה העמיד נותן שירותי התשלום לרשות המשלם אמצעי תשלום בלא כריתה של חוזה חדש כאמור, יראו כאילו החוזה הקודם חודש באותם תנאים.

(ב)

חיוביו של המשלם לפי חוזה שירותי תשלום ייכנסו לתוקף במועד העמדת אמצעי התשלום לרשותו באופן המאפשר לו לתת הוראת תשלום באמצעותו; נטל ההוכחה שאמצעי התשלום הועמד לרשות המשלם כאמור בסעיף קטן זה הוא על נותן שירותי התשלום למשלם.

6.

סיום חוזה שירותי תשלום [תיקון: תשפ״ג]

(א)

לקוח רשאי לסיים חוזה שירותי תשלום, בכל עת, בהודעה לנותן שירותי התשלום; הודיע לקוח על סיום החוזה כאמור יהיה מועד הסיום כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לגבי סיום חוזה בכל הנוגע למתן שירות של הנפקת אמצעי תשלום או סליקת פעולת תשלום או שירות ייזום מתקדם – בתום יום העסקים שלאחר מועד מסירת ההודעה;

(2)

לגבי סיום חוזה בכל הנוגע למתן שירות של ניהול חשבון תשלום – בתום חמישה ימי עסקים מהמועד שבו השלים הלקוח את הפעולות הדרושות לסגירת החשבון כפי שנקבעו בחוזה; המאסדר יקבע בהוראות מאסדר הוראות לעניין הפעולות שרשאי נותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח לקבוע בחוזה כתנאי לסגירת חשבון.

(ב)

בלי לגרוע מהוראות כל דין, נותן שירותי תשלום רשאי לסיים חוזה שירותי תשלום, בכל עת, בהודעה בכתב ללקוח; הודיע נותן שירותי התשלום על סיום החוזה כאמור יהיה מועד הסיום בתום 45 ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1)

נותן שירותי התשלום ציין בהודעתו כאמור, בהתאם לתנאי החוזה, כי סיום החוזה יהיה במועד מאוחר יותר;

(2)

התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות את סיום חוזה שירותי התשלום באופן מיידי.

(ג)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהתחייבויות הצדדים לפי חוזה שירותי התשלום שתכליתן להסדיר את היחסים בין נותן שירותי התשלום ובין הלקוח לאחר סיום החוזה.

(ד)

השר, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע חובות שיחולו על נותן שירותי תשלום לשם הסדרת חיובים או זיכויים של הלקוח מכוח חוזה שירותי התשלום, שמועדם חל לאחר סיום החוזה.

פרק ג׳: גילוי נאות ואיסור הטעיה

7.

גילוי נאות [תיקון: תשפ״ג]

(א)

נותן שירותי תשלום חייב לגלות ללקוח כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהוא נותן והסיכונים הכרוכים בו ואת דבר האפשרות לבטל את החוזה ודרכי ביטולו.

(ב)

נותן שירותי תשלום יכלול בחוזה שירותי תשלום תיאור פשוט ותמציתי של התנאים המהותיים בחוזה שיוצגו באופן מרוכז וברור.

(ג)

(בוטל).

8.

איסור הטעיה

(א)

נותן שירותי תשלום לא יעשה דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי בעסקה למתן שירותי תשלום, והכול במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד כריתת חוזה שירותי התשלום; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:

(1)

זהות נותן שירותי התשלום;

(2)

המהות והטיב של השירות;

(3)

לעניין לקוח שהוא המשלם – רצף הפעולות המהווה את אמצעי התשלום ואופן השימוש בו;

(4)

תקופת ההתקשרות בחוזה שירותי התשלום, דרכי חידושו וביטולו;

(5)

מועדים הנוגעים למתן השירות;

(6)

כל התשלומים שעל הלקוח לשלם בעד השירות ושיעורם;

(7)

תנאי האחריות לשירות;

(8)

הזכות לביטול הוראת התשלום והמועדים הקשורים בה וכן הוראות שלא ניתן לבטלן;

(9)

עניין אחר שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה.

(ב)

היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות סעיף קטן (א) –

(1)

את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;

(2)

אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה – אף את המפיץ או את מי שהחליט בפועל על הפרסום.

פרק ד׳: פעולת תשלום – ביצועה, הפסקתה והאחריות לה

סימן א׳: ביצוע פעולת תשלום

9.

ביצוע פעולת תשלום על פי הוראת תשלום

נותן שירותי תשלום למשלם יבצע פעולת תשלום רק אם ניתנה לו הוראת תשלום.

10.

אימות וזיהוי [תיקון: תשפ״ג]

השר, בהסכמת ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת נותן שירותי תשלום למשלם לאמת את זיהויו של המשלם באמצעות פרט אימות כפי שיקבע, לשם מתן הוראת תשלום באמצעות אמצעי תשלום מסוים שהנפיק לו או שהעמיד לרשותו במסגרת שירות ייזום מתקדם.

11.

המועד לחיוב המשלם בשל פעולת תשלום

(א)

נותן שירותי תשלום למשלם לא יחייב את המשלם בשל פעולת תשלום, לפני מועד קבלת הוראת התשלום; התקבלה הוראת תשלום לביצוע עתידי, לא יחייב נותן שירותי התשלום את המשלם לפני מועד הביצוע העתידי.

(ב)

לעניין סעיף קטן (א), יראו את המועד שבו הוראת התשלום התקבלה בפועל אצל נותן שירותי התשלום למשלם כמועד קבלת הוראת התשלום, ואולם אם התקבלה הוראת התשלום אצל נותן שירותי התשלום למשלם שלא במהלך יום העסקים, יראו אותה כאילו התקבלה ביום העסקים הראשון שלאחר מכן; נותן שירותי תשלום למשלם רשאי לקבוע בחוזה שירותי התשלום פרק זמן בסמוך לפני סיום יום העסקים, אשר הוראות תשלום שיתקבלו במהלכו יראו אותן כאילו התקבלו ביום העסקים שלאחריו.

12.

מידע על מועד העברת הכספים לזכות המוטב

נתן משלם הוראת תשלום לנותן שירותי תשלום למשלם, במישרין, ימסור לו נותן שירותי התשלום, במועד קבלת הוראת התשלום כמשמעותו בסעיף 11(ב), מידע על המועד שבו יעביר את הכספים, במסגרת פעולת התשלום וכן את המועד שבו צפוי שהכספים יתקבלו לזכות המוטב, כפי שידוע לו, ובהתאם למקובל באותה פעולת תשלום או באותו אמצעי תשלום.

13.

תיעוד מועדים

נותן שירותי תשלום יתעד את המידע בדבר המועדים הנוגעים לקבלת הוראת תשלום ולביצוע פעולת התשלום על פיה, הנמצא בידיו, ויאפשר ללקוחו גישה סבירה למידע האמור, לפי בקשת הלקוח.

14.

הגבלה על ניכוי עמלה

(א)

נותן שירותי תשלום יעביר את מלוא הכספים שלגביהם ניתנה הוראת תשלום, ולא ינכה מהם עמלה או כל חיוב אחר.

(ב)

נותן שירותי התשלום למוטב והמוטב רשאים להתנות בחוזה שביניהם על הוראות סעיף קטן (א); התנו כאמור, יפרט נותן שירותי התשלום למוטב, בדיווח לפי סעיף 46(ב), את סכום מלוא הכספים לטובת המוטב, המועברים במסגרת כל פעולת תשלום, ואת הסכומים שהוא מנכה.

15.

סירוב לבצע פעולת תשלום או להעביר הוראת תשלום [תיקון: תשפ״ג]

(א)

נותן שירותי תשלום לא יסרב לבצע פעולת תשלום, ולעניין שירות ייזום מתקדם – לא יסרב להעביר הוראת תשלום למנהל חשבון התשלום, והכול מטעמים בלתי סבירים.

(ב)

סירב נותן שירותי תשלום לבצע פעולת תשלום או להעביר הוראת תשלום יודיע על כך ללקוח, בתוך זמן סביר בנסיבות העניין; בהודעה כאמור יפרט נותן שירותי התשלום את הטעמים לסירוב ואת האופן שבו הלקוח יכול לתקן את הפגם שהביא לסירוב, אם ישנו, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה נדרש הסירוב, בין השאר אם פירוט כאמור אסור על פי דין או אם התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה.

סימן ב׳: הפסקת ביצוע של פעולת תשלום

16.

ביטול הוראת תשלום [תיקון: תשפ״ג]

(א)

(1)

המשלם רשאי לבטל הוראת תשלום שניתנה שלא במסגרת פעולת תשלום מובטחת, בהודעה לנותן שירותי התשלום למשלם, כל עוד באפשרות נותן שירותי התשלום להפסיק את ביצוע הוראת התשלום בהתאם למגבלות הטכנולוגיות הסבירות החלות עליו או בהתאם למועד הקבוע בחוזה שירותי התשלום ובלבד שהוא סביר.

(2)

בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), ניתנה הודעה של משלם בדבר ביטול הוראת תשלום לנותן שירות ייזום מתקדם, יודיע על כך נותן השירות כאמור למנהל חשבון התשלום למשלם, מייד עם קבלת הודעת המשלם כאמור.

(ב)

קיבל נותן שירותי תשלום למשלם הודעה לפי סעיף קטן (א) ומתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א)(1), יפסיק את ביצוע הוראת התשלום ואת חיוב המשלם מכוחה, מיד עם קבלת ההודעה.

(ג)

בחוזה שירותי התשלום יפרט נותן שירותי התשלום למשלם את המועד שעד אליו ניתן להודיע לו על ביטול הוראת תשלום לפי סעיף קטן (א)(1).

17.

הפסקת ביצוע של פעולת תשלום מובטחת בשל אי־אספקת נכס או שירות בעסקת יסוד

(א)

נעשתה עסקת יסוד בין משלם למוטב ובשלה נתן המשלם הוראת תשלום לביצוע פעולת תשלום מובטחת, והודיע המשלם לנותן שירותי התשלום למשלם שהוא צד לפעולת התשלום המובטחת כי מתקיימים התנאים שלהלן, יפסיק נותן שירותי התשלום למשלם את ביצוע הוראת התשלום ואת חיוב המשלם מכוחה החל ממועד מסירת ההודעה על ידי המשלם:

(1)

הנכס או השירות שנרכש בעסקת היסוד לא סופק אף שחלף מועד האספקה שעליו הוסכם בין המשלם ובין המוטב, ואם מועד האספקה כאמור טרם חלף – המוטב הפסיק, דרך קבע, לספק נכסים או שירותים מסוגו של הנכס או השירות שנרכש בעסקה;

(2)

המשלם הודיע למוטב על ביטול עסקת היסוד, ככל שהיה ניתן להודיע לו על כך.

(ב)

אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי התשלום למשלם לחזור ולחייב את המשלם על פי הוראת התשלום, אם נוכח שלא התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א); נותן שירותי התשלום למשלם ימסור למשלם הודעה בכתב המפרטת את הנימוקים לחיוב, 15 ימים לפחות לפני החיוב בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לעניין זה.

(ג)

סופק הנכס או השירות במסגרת עסקת היסוד באופן חלקי, יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ביחס לחלק שלא סופק, ובלבד שהחיוב בעד הנכס או השירות שלא סופק ניתן להפרדה.

(ד)

נותן שירותי תשלום למשלם לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתום לב ובלא התרשלות על פי הודעת המשלם כאמור בסעיף קטן (א).

18.

הפסקת ביצוע של פעולת תשלום מובטחת בשל חדלות פירעון [תיקון: תשפ״ד]

(א)

בלי לגרוע מהוראות סעיף 17, נעשתה עסקת יסוד בין משלם למוטב המספק נכסים באספקה שאינה מיידית, ובשלה נתן המשלם הוראת תשלום לביצוע פעולת תשלום מובטחת, והובא לידיעת נותן שירותי התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב שהם צד לפעולת התשלום המובטחת, כי הוגשה לבית המשפט, לגבי המוטב, בקשה למתן צו לכינוס נכסים או צו פירוק או כי הוגשה לגביו בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, והבקשה לצו כאמור פורסמה לפי דין או הומצאה לנותן שירותי התשלום, יפסיק נותן שירותי התשלום להעביר את הכספים האמורים להיות משולמים במסגרת פעולת התשלום החל במועד שבו נודע לו על הגשת הבקשה עד למועד ההחלטה בה (בסעיף זה – תקופת הפסקת הזיכוי).

(ב)

ניתן לגבי המוטב צו כאמור בסעיף קטן (א) למעט צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת מוטב שהוא תאגיד לשם שיקומו הכלכלי, נותן שירותי התשלום למשלם, ישיב למשלם, בהקדם האפשרי אך לא יאוחר משמונה ימי עסקים מיום מתן הצו, את הכספים שחויב בהם המשלם במסגרת אותה פעולת תשלום מובטחת במהלך תקופת הפסקת הזיכוי; נדחתה בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א) או ניתן צו המורה על הפעלת מוטב שהוא תאגיד לשם שיקומו הכלכלי, יחזור ויעביר נותן שירותי התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב, לפי העניין, את הכספים במסגרת פעולת התשלום המובטחת.

(ג)

בית משפט המוסמך לדון בהליכים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להורות כי נותן שירותי התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב יחזור ויעביר את הכספים למוטב במסגרת פעולת התשלום המובטחת, אם שוכנע שהנכס או השירות שנרכשו בעסקת היסוד סופקו למשלם או כי אין במתן צו כאמור כדי לפגוע במשלם; בית המשפט רשאי לשמוע לעניין זה את עמדתו של הממונה על הגנת הצרכן.

(ד)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב לחזור ולהעביר את הכספים במסגרת פעולת התשלום המובטחת, אם נוכח שהנכס או השירות שנרכשו בעסקת היסוד סופקו למשלם; נותן שירותי התשלום ימסור למשלם הודעה בכתב המפרטת את הנימוקים לזיכוי המוטב, 15 ימים לפחות לפני הזיכוי בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לעניין זה.

(ה)

סופק הנכס או השירות במסגרת עסקת היסוד באופן חלקי, רשאי נותן שירותי התשלום, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), לחזור ולהעביר את הכספים בשל החלק האמור, ובלבד שהזיכוי בשל החלק האמור ניתן להפרדה, ורשאי בית המשפט, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), להורות לנותן שירותי התשלום לחזור ולהעביר את הכספים בשל החלק שסופק.

18א.

הפסקת ביצוע של פעולת תשלום בשל קביעה לגבי עוסק מפר בנסיבות מחמירותן [תיקון: תשפ״ד]

(א)

בסעיף זה –

”הודעת כוונה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על כוונתו לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כאמור בסעיף 22כט או 22לו(ג) לחוק הגנת הצרכן;

”הודעת קביעה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על קביעתו כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כאמור בסעיף 22לב או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן;

”הודעת אי־קביעה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על החלטתו שלא לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כאמור בסעיף 22לג או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן;

”חשבון תשלום עסקי“ – חשבון תשלום של תאגיד, חשבון תשלום שנותן שירותי התשלום הגדיר אותו כחשבון עסקי או חשבון תשלום שהממונה על הגנת הצרכן הודיע לנותן שירותי התשלום כי מתקיימת בו פעילות עסקית;

”הממונה על הגנת הצרכן“ – לרבות מי שהסמכות הואצלה לו לפי סעיף 22לז לחוק הגנת הצרכן;

”נותן שירותי תשלום“ – נותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח;

”עוסק מפר בנסיבות מחמירות“ – כמשמעותו בסעיף 22כח או 22לו לחוק הגנת הצרכן.

(ב)

בלי לגרוע מהוראות סעיף 17, נעשתה עסקת יסוד בין משלם למוטב, ובשלה נתן המשלם הוראת תשלום לביצוע פעולת תשלום, והממונה על הגנת הצרכן מסר לנותן שירותי תשלום למוטב העתק של הודעת כוונה, יפסיק נותן שירותי התשלום למוטב שהוא צד לפעולת התשלום, להעביר את הכספים האמורים להיות משולמים במסגרת פעולת התשלום, למוטב שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, ויחזיק בהם בנאמנות לטובת המשלם והמוטב, החל במועד קבלת ההעתק של הודעת הכוונה עד למועד קבלת ההעתק של ההודעות כאמור בסעיף קטן (ג) או (ד), לפי העניין (בסעיף זה – התקופה של הפסקת העברת הכספים).

(ג)

מסר הממונה על הגנת הצרכן לנותן שירותי תשלום העתק של הודעת קביעה –

(1)

יפסיק נותן שירותי התשלום לבצע פעולות תשלום לטובת המוטב שנמסרה לגביו הודעת הקביעה (בסעיף זה – מוטב שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות), החל במועד קבלת הודעת הקביעה; היה נותן שירותי התשלום מנהל חשבון תשלום עסקי למוטב כאמור, יפסיק לבצע פעולות תשלום לטובתו לחשבון כאמור;

(2)

נותן שירותי תשלום למשלם יודיע למשלם בהקדם האפשרי כי הממונה על הגנת הצרכן קבע כי המוטב הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;

(3)

נותן שירותי התשלום למשלם ונותן שירותי התשלום למוטב, לפי העניין, ישיבו למשלם בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר משמונה ימי עסקים מיום קבלת הודעת הקביעה, את הכספים שחויב בהם המשלם במסגרת פעולת התשלום במהלך התקופה של הפסקת העברת הכספים; הוראות פסקה זו יחולו אף אם נדחתה בקשה לצו כאמור בסעיף 18(א) או אם ניתן צו המורה על הפעלת מוטב שהוא תאגיד לשם שיקומו הכלכלי לפי אותו סעיף;

(4)

לא יתקשר נותן שירותי תשלום למוטב בחוזה שירותי תשלום עם מוטב שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לתקופה של שנתיים מיום קבלת ההעתק של הודעת הקביעה; היה נותן שירותי התשלום למוטב מנהל חשבון תשלום, רשאי הוא להתקשר עם מוטב כאמור בחוזה למתן שירותי ניהול חשבון תשלום, ובלבד שהחשבון אינו חשבון תשלום עסקי.

(ד)

מסר הממונה על הגנת הצרכן לנותן שירותי תשלום למוטב הודעת אי־קביעה או הודעה כי חלפו המועדים כאמור בסעיף 22לא(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן, יחזור ויעביר למוטב את הכספים האמורים להיות משולמים לו במסגרת פעולת התשלום; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 18.

(ה)

בית משפט רשאי, לבקשת אדם הנוגע בדבר, להורות כי נותן שירותי תשלום יחזור ויבצע פעולת תשלום שהופסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או (ג)(1), במסגרת עסקה מסוימת, או יחזור ויבצע פעולות תשלום כאמור שיש להן מאפיינים מסוימים, אם שוכנע כי לא בוצעה בעניינן הפרה בנסיבות מחמירות כמשמעותה בסעיף 22כז לחוק הגנת הצרכן.

סימן ג׳: האחריות לביצוע פעולת תשלום

19.

אחריות נותן שירותי תשלום בביצוע פעולת תשלום [תיקון: תשפ״ג]

(א)

נותן שירותי תשלום למשלם שאינו נותן שירות ייזום מתקדם יהיה אחראי כלפי המשלם לביצוע של הוראת התשלום במדויק כל עוד לא קיבל נותן שירותי התשלום למוטב את הכספים המועברים במסגרת פעולת התשלום.

(א1)

נותן שירות ייזום מתקדם יהיה אחראי כלפי המשלם להעברת הוראת תשלום, במדויק, למנהל חשבון התשלום למשלם.

(ב)

קיבל נותן שירותי התשלום למוטב את הכספים המועברים במסגרת פעולת התשלום, יהיה נותן שירותי התשלום למוטב אחראי כלפי המוטב לביצוע העברת הכספים אליו במדויק, בכפוף להוראות סעיף 14 ובאופן מיידי, או במועד סביר אחר שהוסכם בין נותן שירותי התשלום למוטב ובין המוטב.

(ג)

בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), נתן המשלם הוראת תשלום באמצעות המוטב או דרש המוטב לבצע פעולת תשלום מכוח הרשאה לחיוב, ומתן הוראת התשלום או הדרישה כאמור נעשו באמצעות נותן שירותי התשלום למוטב, יהיה נותן שירותי התשלום למוטב אחראי כלפי המוטב להעברה של הוראת התשלום או הדרישה כאמור, לפי העניין, במדויק, לנותן שירותי התשלום למשלם.

(ד)

פנה לקוח לנותן שירותי התשלום שעמו התקשר בחוזה בעניין פגם בביצוע פעולת תשלום, ובכלל זה אי־ביצועה, יברר נותן שירותי התשלום את העניין ויידע את לקוחו בנוגע לתוצאות הבירור בתוך זמן סביר בנסיבות העניין.

(ה)

נודע לנותן שירותי תשלום, בעקבות בירור לפי סעיף קטן (ד) או בדרך אחרת, כי נפל פגם כאמור באותו סעיף קטן וכי הוא אחראי לפגם, יתקן את הפגם במועד שבו נודע לו עליו; לא היה נותן שירותי התשלום אחראי לפגם ינקוט אמצעים סבירים כדי שנותן שירותי התשלום האחראי לפגם יתקנו כאמור.

(ו)

נותן שירותי תשלום שעמו התקשר הלקוח יפצה או ישפה את לקוחו לפי דרישתו בשל נזק או הוצאה שנגרמו לו בשל פגם כאמור בסעיף קטן (ד); לא היה נותן שירותי התשלום אחראי לפגם, ינקוט אמצעים סבירים כדי שנותן שירותי התשלום האחראי לפגם ישפה או יפצה את הלקוח.

(ז)

כל סכום שלקוח מחויב או מזוכה בו בשל תיקון פגם כאמור בסעיף זה, יהיה לפי ערכו ביום שבו היה מבוצע החיוב או הזיכוי אלמלא הפגם.

19א.

אחריות בשירות ייזום בסיסי [תיקון: תשפ״ג]

(א)

בלי לגרוע מהוראות סעיף 19, נותן שירות ייזום בסיסי יהיה אחראי לכתיבה של פרטי הוראת התשלום, פרטי בקשת הרשאה לחיוב חשבון תשלום או פרטי הודעה לביטול הרשאה לחיוב חשבון תשלום, במדויק.

(ב)

החובה לפי סעיף 19(ד) לברר בעניין פגם שנפל בביצוע פעולת תשלום וליידע את הלקוח בנוגע לתוצאות הבירור בתוך זמן סביר בנסיבות העניין, תחול גם על נותן שירות ייזום בסיסי שהלקוח פנה אליו.

(ג)

על אף האמור בסעיף 19(ה) ו־(ו), נפל פגם בכתיבת פרטי הוראת התשלום או בכתיבת פרטי בקשת הרשאה לחיוב חשבון תשלום או בכתיבת פרטי הודעה לביטול הרשאה כאמור, לרבות לעניין קוד הזיהוי הייחודי של המוטב, שהוא באחריות נותן שירות ייזום בסיסי, יפצה או ישפה נותן שירותי תשלום למשלם את המשלם, לפי דרישתו, בשל נזק ישיר שנגרם לו בשל פגם כאמור, ולעניין זה יחולו הוראות סעיף 19(ז).

(ד)

היה נותן שירות ייזום בסיסי אחראי לפגם, יפצה או ישפה את נותן שירותי התשלום למשלם על נזק או הוצאה שנגרמו לו לפי סעיף קטן (ג) בתוך זמן סביר; על נותן שירות ייזום בסיסי הנטל להוכיח כי כתב במדויק את פרטי הוראת התשלום או את פרטי בקשת ההרשאה לחיוב חשבון תשלום או את פרטי ההודעה לביטול הרשאה כאמור.

(ה)

בסעיף זה –

”נותן שירות ייזום בסיסי“ – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

”קוד זיהוי ייחודי“ – כהגדרתו בסעיף 21(א).

20.

חבות בנפרד של נותן שירותי תשלום

נתנו כמה נותני שירותי תשלום שירותים לאותו לקוח במסגרת אותה פעולת תשלום, חייב כל אחד מנותני שירותי התשלום בנפרד כלפי הלקוח לקיים את החיובים כאמור בסעיף 19 לגבי כל פעולת התשלום.

21.

פעולת תשלום המבוצעת על סמך קוד זיהוי ייחודי [תיקון: תשפ״ג]

(א)

בסעיף זה, ”קוד זיהוי ייחודי“ – צירוף של אותיות, מספרים, סמלים או פרט מזהה ייחודי אחר, שנותן שירותי התשלום קבע שעל הלקוח למסור כדי לזהות באופן ודאי אותו או לקוח אחר או את חשבון התשלום של מי מהם, לשם ביצוע פעולת תשלום או לשם מתן הוראת תשלום.

(ב)

פעולת תשלום שבוצעה על סמך קוד זיהוי ייחודי של המוטב שמסר לקוח, בין שנמסר לבדו ובין שנמסר עם פרטים נוספים, תיחשב כפעולה שבוצעה כנדרש, לעניין זהות המוטב.

(ג)

היה קוד הזיהוי הייחודי שמסר הלקוח שגוי, לא יישאו נותן שירותי התשלום למשלם ונותן שירותי התשלום למוטב שהסתמכו על קוד הזיהוי האמור באחריות בשל אי־ביצוע פעולת התשלום או בשל פגם בביצועה, ובלבד שאי־הביצוע או הפגם כאמור נגרמו בשל אותה הסתמכות; ואולם נותן שירותי התשלום למשלם ונותן שירותי התשלום למוטב יעשו מאמצים סבירים להשיב ללקוח את הכספים שהועברו במסגרת פעולת התשלום, ככל שהועברו, ובכלל זה נותן שירותי התשלום למוטב ימסור לנותן שירותי תשלום למשלם את המידע הנדרש לעניין; לא ניתן להשיב ללקוח את הכספים כאמור, נותן שירותי התשלום למשלם, יעביר ללקוח, לפי בקשתו, את המידע שברשותו הנוגע לפעולת התשלום שבוצעה ויכול לסייע לו בהשבת הכספים.

(ד)

על אף האמור בסעיף 39(א) ו־(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, לא יראו מסירה של קוד זיהוי ייחודי באמצעות יוזם תשלום כהגדרתו בחוק האמור כמסירה של הלקוח לפי סעיף זה.

פרק ה׳: הקפאת השימוש באמצעי תשלום

22.

הקפאת השימוש באמצעי תשלום לבקשת המשלם [תיקון: תשפ״ג]

המשלם רשאי, בכל עת, לבקש מנותן שירותי התשלום שהנפיק למשלם או שהעמיד לרשותו במסגרת שירות ייזום מתקדם את אמצעי התשלום להקפיא את השימוש באמצעי התשלום; ביקש המשלם כאמור, יקפיא נותן שירותי התשלום את השימוש באמצעי התשלום באופן מיידי לתקופה שביקש המשלם ושלא תעלה על 14 ימים, אלא אם כן איפשר נותן שירותי התשלום תקופה ארוכה יותר.

23.

הקפאת השימוש באמצעי תשלום בידי נותן שירותי תשלום למשלם

(א)

נותן שירותי תשלום למשלם רשאי להקפיא את השימוש באמצעי התשלום, אם הדבר נדרש בהתאם להוראות כל דין וכן, אם הוסכם כך בחוזה שירותי התשלום, מטעמים סבירים; לעניין זה יראו כטעמים סבירים, בין השאר, חשש לפגיעה באבטחת אמצעי התשלום, חשש לשימוש לרעה באמצעי התשלום או מרמה, ואם התשלום מקורו באשראי שניתן בידי נותן שירותי התשלום למשלם – חשש ממשי כי המשלם לא יקיים את התחייבותו כלפי נותן שירותי התשלום לפרוע את האשראי.

(ב)

ביקש נותן שירותי תשלום למשלם להקפיא את השימוש באמצעי התשלום כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשלם ויפרט את הטעמים להקפאה, לפני ההקפאה.

(ג)

על אף הוראות סעיף קטן (ב), נותן שירותי תשלום למשלם רשאי להקפיא את השימוש באמצעי התשלום גם בלא הודעה או בלא פירוט הטעמים להקפאה, לפי אותו סעיף קטן, אם מסירת ההודעה או פירוט הטעמים כאמור, לפי העניין, עלולים לסכל את המטרה שלשמה נדרשת ההקפאה, בין השאר אם הם אסורים על פי דין או אם התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה, ובלבד שההודעה או פירוט הטעמים כאמור יימסרו בהקדם האפשרי לאחר מכן.

(ד)

הודיע נותן שירותי תשלום למשלם על הקפאת אמצעי התשלום בעל פה, ישלח על כך הודעה למשלם גם בכתב.

(ה)

הקפיא נותן שירותי תשלום למשלם את השימוש באמצעי תשלום לפי סעיף זה ולא התקיימו עוד הטעמים להקפאה, יסיר את ההקפאה ויודיע על כך למשלם; היה ניתן להסיר את ההקפאה בהעמדת אמצעי תשלום חלופי לרשות המשלם, יעשה כן נותן שירותי התשלום למשלם בהקדם האפשרי, ויודיע על כך למשלם.

פרק ו׳: שימוש לרעה באמצעי תשלום

24.

הגבלת אחריות לשימוש לרעה בשל מסירת הודעה

(א)

בסעיף זה, ”הודעה“ – הודעה של המשלם לנותן שירותי תשלום למשלם על גניבה או אבדן של רכיב חיוני באמצעי תשלום או על שימוש לרעה באמצעי תשלום.

(ב)

המשלם לא יהיה אחראי לשימוש לרעה באמצעי תשלום שנעשה לאחר שנמסרה הודעה.

(ג)

המשלם יהיה אחראי לשימוש לרעה באמצעי תשלום שנעשה לפני שנמסרה הודעה, לפי הסכום הנמוך מבין אלה:

(1)

סכום קבוע של 75 שקלים חדשים בתוספת של 30 שקלים חדשים לכל יום מהמועד שבו נודע למשלם על הגניבה או האובדן של הרכיב החיוני באמצעי התשלום או על השימוש לרעה באמצעי התשלום, עד למועד מסירת ההודעה; על אף האמור, מסר המשלם את ההודעה בתוך 30 ימים מיום שנעשה לראשונה שימוש לרעה, לא יהיה אחראי לסכום העולה על 450 שקלים חדשים; יום ההודעה לא ייכלל במניין הימים לפי פסקה זו, אם ההודעה נמסרה באותו יום שבו נודע למשלם על הגניבה או האבדן של הרכיב החיוני או על השימוש לרעה באמצעי התשלום; השר, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע, בצו, סכומים שונים מהסכומים הקבועים בפסקה זו;

(2)

סכום פעולות התשלום שבוצעו בפועל תוך כדי השימוש לרעה.

(ד)

על אף הוראות סעיף קטן (ג), המשלם יהיה אחראי לשימוש לרעה באמצעי תשלום שנעשה לפני שנמסרה הודעה, והגבלת האחריות לפי הסעיף הקטן האמור לא תחול עליו, אם השימוש באמצעי התשלום נעשה לאחר שהמשלם העמיד את הרכיב החיוני באמצעי התשלום לרשותו של אדם אחר, והכול בין שהשימוש נעשה בידיעת המשלם ובין שנעשה שלא בידיעתו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:

(1)

הרכיב החיוני הועמד לרשותו של האדם האחר בנסיבות סבירות למטרת שמירה בלבד או שהועמד לרשותו של מוטב לשם מתן הוראת תשלום באמצעות המוטב;

(2)

השימוש לרעה נעשה לאחר שהרכיב החיוני שהועמד לרשות האדם האחר נגנב מאותו אדם או אבד לו.

(ה)

על אף הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), המשלם לא יהיה אחראי לשימוש לרעה באמצעי התשלום לפי הסעיפים הקטנים האמורים אם נותן שירותי התשלום למשלם לא איפשר לו למסור הודעה או לבטל את אמצעי התשלום, בכל עת, באופן סביר.

25.

הגבלת אחריות לשימוש לרעה בשל סיום חוזה, החזרת אמצעי תשלום או הקפאת השימוש בו

(א)

סיים המשלם את חוזה שירותי התשלום לפי סעיף 6 או הוחזר אמצעי התשלום לרשותו של נותן שירותי התשלום למשלם, לא יהיה המשלם אחראי לשימוש לרעה שנעשה באמצעי התשלום לאחר מועד הסיום או ההחזרה כאמור.

(ב)

הוקפא השימוש באמצעי התשלום לא יהיה המשלם אחראי לשימוש לרעה שנעשה בתקופת ההקפאה כאמור.

26.

מרמה

פעל המשלם בכוונת מרמה בקשר עם שימוש לרעה באמצעי תשלום, יהיה אחראי לשימוש לרעה ולא תחול עליו הגבלת האחריות לפי פרק זה.

27.

השבת סכומי חיוב בשימוש לרעה

(א)

חויב המשלם בשל פעולת תשלום שנעשתה תוך כדי שימוש לרעה, ישיב לו נותן שירותי התשלום למשלם את סכום החיוב, למעט הסכום שבו חייב המשלם לפי סעיף 24(ג), בערכו ביום החיוב; הסכום כאמור יושב למשלם בהקדם האפשרי אך לא יאוחר משמונה ימי עסקים מיום הודעת המשלם על השימוש לרעה.

(ב)

אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי תשלום למשלם לחזור ולחייב את המשלם ביתרת סכום החיוב, אם נוכח שהשימוש נעשה בנסיבות המפורטות בסעיפים 24(ד) או 26; נותן שירותי התשלום ימסור למשלם הודעה בכתב המפרטת את הנימוקים לחיוב לפי סעיף קטן זה, 15 ימים לפחות לפני החיוב בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לעניין זה; פעל המשלם במרמה, רשאי נותן שירותי התשלום למסור את ההודעה כאמור בד בבד עם החיוב בפועל.

(ג)

נותן שירותי תשלום למשלם לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתום לב ובלא התרשלות על פי הודעת המשלם כאמור בסעיף קטן (א).

28.

שינוי חיוב בלא הרשאה

(א)

נתן משלם הוראת תשלום באמצעות המוטב וסכום החיוב במסגרת פעולת התשלום הוגדל בלא הרשאה, ישיב לו נותן שירותי התשלום למשלם את ההפרש שבין הסכום שהמשלם חויב בו בפועל ובין הסכום שעליו הודיע המשלם כי התחייב בו במסגרת פעולת התשלום, בערכו ביום החיוב (בסעיף זה – סכום ההפרש); סכום ההפרש יושב כאמור בהקדם האפשרי אך לא יאוחר משמונה ימי עסקים מיום הודעת המשלם.

(ב)

אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי התשלום למשלם לחזור ולחייב את המשלם בסכום ההפרש כאמור באותו סעיף קטן, כולו או חלקו, בערכו ביום החיוב, אם נוכח שהמשלם אכן התחייב גם בסכום ההפרש כולו או חלקו; נותן שירותי התשלום כאמור ימסור למשלם הודעה בכתב המפרטת את הנימוקים לחיוב לפי סעיף קטן זה, 15 ימים לפחות לפני החיוב בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לעניין זה; פעל המשלם במרמה, רשאי נותן שירותי התשלום למסור את ההודעה כאמור בד בבד עם החיוב בפועל.

(ג)

נותן שירותי תשלום למשלם לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתום לב ובלא התרשלות על פי הודעת המשלם כאמור בסעיף קטן (א).

29.

פעולת תשלום במסמך חסר

(א)

בסעיף זה, ”פעולת תשלום במסמך חסר“ – פעולת תשלום שאין מסמך כמפורט להלן המעיד עליה:

(1)

מסמך שנחתם בידי המשלם ונכללים בו פרטים אלה: פרט זיהוי של המוטב, פרט זיהוי של המשלם או של אמצעי התשלום, סכום העסקה ותאריך ביצועה; השר, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול במסמך כאמור;

(2)

רשומה מוסדית קבילה כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, המתעדת את אימות זהות המשלם שנתן את הוראת התשלום באמצעות פרט אימות מוגבר ואת הסכמתו לביצוע פעולת התשלום; השר, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול ברשומה כאמור.

(ב)

חויב משלם בשל פעולת תשלום במסמך חסר והודיע לנותן שירותי התשלום למשלם, בתוך 30 ימים מיום שמסר לו הודעה על החיוב, כי הוא לא ביצע את פעולת התשלום או כי הסכום לחיוב הוגדל בלא הרשאה, ישיב לו נותן שירותי התשלום למשלם את סכום החיוב בערכו ביום החיוב, או את ההפרש בין הסכום שחויב בו בלא הרשאתו ובין הסכום שעליו הודיע המשלם כי התחייב בו, לפי העניין; הסכום כאמור יושב בתוך שמונה ימי עסקים מיום מסירת הודעת המשלם, והוראות סעיפים 27(ב) ו־28(ב) יחולו לפי העניין ובשינויים המחויבים.

30.

מסירת פרטים בידי המשלם

(א)

משלם ימסור, לבקשת נותן שירותי תשלום למשלם, פרטים על נסיבות גניבה או אבדן של רכיב חיוני כאמור בסעיף 24, או על פעולות תשלום שנעשו תוך שימוש לרעה באמצעי תשלום כאמור בפרק זה.

(ב)

הפטור מאחריות בשל שימוש לרעה באמצעי תשלום או הגבלת האחריות לפי פרק זה לא יהיו מותנים בקיום הוראות סעיף קטן (א); על אף האמור, השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע פרטים מסוימים בעניינים כאמור בסעיף קטן (א) שמסירתם לנותן שירותי התשלום תהיה תנאי לפטור מאחריות או להגבלתה כאמור.

31.

היקף אחריות המשלם לשימוש לרעה

על המשלם לא תחול אחריות כלשהי לשימוש לרעה באמצעי תשלום, להוציא האחריות המפורטת בפרק זה.

32.

חיוב המוטב על ידי נותן שירותי תשלום למוטב במקרה של שימוש לרעה

(א)

נעשה שימוש לרעה באמצעי תשלום והוראת התשלום ניתנה באמצעות המוטב, נותן שירותי התשלום למשלם ונותן שירותי התשלום למוטב לא יהיו רשאים לחייב את המוטב בשל כל סכום שהושב למשלם לפי סעיף 27 או בשל הוצאות אחרות שנגרמו להם בשל כך, בהתקיים אחד מאלה:

(1)

לשם מתן הוראת התשלום נעשה שימוש בפרט אימות מוגבר;

(2)

השימוש בפרט אימות מוגבר לשם מתן הוראת התשלום אינו אפשרי לגבי אותו סוג של אמצעי תשלום;

(3)

נותן שירותי התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב לא איפשרו למוטב לדרוש שימוש בפרט אימות מוגבר לשם מתן הוראת התשלום;

(4)

נסיבות אחרות שקבע השר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ושר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה.

(ב)

נעשה שימוש לרעה באמצעי תשלום והוראת התשלום ניתנה באמצעות המוטב, ונותן שירותי התשלום למוטב רשאי לחייב את המוטב בשל סכום שהושב למשלם לפי סעיף 27 או בשל הוצאות אחרות שנגרמו לו בשל כך, לא יבוצע החיוב בדרך של קיזוז כספים שהמוטב זכאי להם אלא בהסכמת המוטב שתינתן בכתב.

(ג)

הוראות סעיף זה לא יחולו אם השימוש לרעה נעשה על ידי המוטב.

פרק ז׳: הרשאה לחיוב

33.

בקשה למתן הרשאה לחיוב [תיקון: תשפ״ג]

משלם הרשאי לתת הרשאה לחיוב בהתאם לתנאי חוזה שירותי התשלום, המבקש לתת הרשאה כאמור, יגיש בקשה לכך לנותן שירותי התשלום למשלם, בעצמו או באמצעות המוטב, בהתאם לתנאי החוזה, ויחולו הוראות אלה:

(1)

הוגשה הבקשה בידי המשלם – יזהה נותן שירותי התשלום את המשלם באמצעות פרט אימות מוגבר;

(2)

הוגשה הבקשה באמצעות המוטב – יזהה נותן שירותי התשלום את המשלם כאמור בפסקה (1) ויקבל את הסכמתו המפורשת למתן ההרשאה, או יוודא כי המוטב זיהה את המשלם כאמור וקיבל את הסכמתו המפורשת למתן ההרשאה;

(3)

נותן שירותי התשלום ימסור למשלם, ואם הוגשה הבקשה באמצעות המוטב – גם למוטב, את תשובתו בכתב לבקשה, בתוך חמישה ימי עסקים ממועד הגשתה או במועד קצר יותר, אם הליך הגשת הבקשה ובדיקתה לפי סעיף זה מתבצעים במלואם באופן מקוון, ובהתאם להוראות המאסדר; אישר נותן שירותי התשלום את בקשת ההרשאה לחיוב יציין בתשובתו את ההגבלות לעניין העברת הכספים למוטב במסגרת ההרשאה, אם ישנן, וכן יציין את זכותו של המשלם לביטול ההרשאה או חיוב מכוחה לפי סעיפים 34 ו־35; דחה נותן שירותי התשלום את בקשת ההרשאה, יציין את הנימוקים לכך; היו הנימוקים קשורים למשלם ימסור אותם למשלם בלבד;

(4)

הרשאה שלא התקיימו לגביה התנאים שבפסקה (1) או (2) – אינה תקפה.

34.

ביטול הרשאה לחיוב בידי המשלם

(א)

המשלם רשאי לבטל הרשאה לחיוב, בכל עת, בהודעה לנותן שירותי תשלום למשלם או בהודעה למוטב; קיבל נותן שירותי תשלום למשלם הודעה מהמשלם כאמור, יודיע על כך למוטב בהקדם האפשרי ולא יאוחר משני ימי עסקים; קיבל המוטב הודעה כאמור, יודיע על כך לנותן שירותי התשלום למשלם בהקדם האפשרי ולא יאוחר משני ימי עסקים.

(ב)

עם קבלת ההודעה על ביטול הרשאה לחיוב לפי סעיף קטן (א) ולא יאוחר מיום עסקים אחד מהמועד האמור –

(1)

המוטב לא ידרוש עוד לבצע פעולת תשלום מכוח ההרשאה שבוטלה והמשלם לא יישא בכל עלות הנובעת מדרישה כאמור;

(2)

נותן שירותי התשלום למשלם לא יבצע פעולת תשלום מכוח ההרשאה שבוטלה.

(ג)

הרשאה לחיוב שלא נעשה בה שימוש 24 חודשים ממועד אישור ההרשאה לפי סעיף 33 או ממועד החיוב האחרון שנעשה מכוחה, לפי המאוחר – אינה תקפה; פקע תוקפה של הרשאה לפי סעיף קטן זה, נותן שירותי התשלום למשלם יודיע על כך למשלם ולמוטב ויחולו הוראות סעיף קטן (ב).

35.

ביטול חיוב מכוח הרשאה לחיוב, בידי המשלם

(א)

המשלם רשאי לבטל חיוב מסוים שחויב בו מכוח הרשאה לחיוב, בהודעה לנותן שירותי התשלום למשלם, ובלבד שההודעה כאמור תימסר לנותן שירותי התשלום לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד החיוב; הודיע המשלם כאמור ישיב לו נותן שירותי התשלום למשלם את סכום החיוב, בערכו ביום החיוב, בתוך יום עסקים אחד ממועד ההודעה.

(ב)

השר, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל ושר האוצר, רשאי לקבוע סוגי הרשאות לחיוב שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף זה וכן תנאים שבהתקיימם לא יוכל משלם לבטל חיוב מסוים.

36.

ביטול הרשאה לחיוב או אי־ביצוע פעולת תשלום מכוחה, בידי נותן שירותי תשלום למשלם

נותן שירותי תשלום למשלם רשאי לבטל הרשאה לחיוב או שלא לבצע פעולת תשלום לפי דרישת המוטב מכוח הרשאה לחיוב, מטעמים סבירים, ובלבד שיודיע למשלם באופן מיידי על ביטול ההרשאה או על אי־ביצוע פעולת התשלום מכוחה ויציין את הטעמים לכך.

37.

חריגה מהרשאה לחיוב

חייב נותן שירותי תשלום למשלם את המשלם בחריגה מההרשאה לחיוב שניתנה לו, ישיב למשלם את ההפרש שבין הסכום שבו חויב המשלם ובין הסכום שנותן שירותי התשלום רשאי היה לחייבו על פי ההרשאה, בערכו ביום החיוב (בסעיף זה – סכום ההפרש); השבת סכום ההפרש תיעשה בהקדם האפשרי אך לא יאוחר מיום עסקים אחד מהמועד שבו גילה נותן שירותי התשלום את החריגה מההרשאה או מהמועד שבו הודיע לו המשלם על החריגה, לפי המוקדם; לעניין סעיף זה, יראו כחריגה מהרשאה לחיוב, בין השאר, חיוב מכוח הרשאה שפג תוקפה, חיוב בסכום העולה על הסכום המותר לחיוב בהתאם לתנאי ההרשאה או חיוב במועד שונה מהמועד שנקבע בתנאי ההרשאה.

38.

חיוב לא סביר מכוח הרשאה לחיוב

(א)

חויב משלם מכוח הרשאה לחיוב וסכום החיוב חרג מהסכום שהמשלם יכול היה לצפות שיחויב בו באופן סביר, בהתחשב בחיובים הקודמים שבוצעו מכוח אותה הרשאה ובנסיבות העניין, ישיב לו נותן שירותי התשלום למשלם את סכום החיוב, בערכו ביום החיוב; הסכום לפי סעיף קטן זה יושב בתוך שבעה ימי עסקים מיום הודעת המשלם על החיוב הלא סביר.

(ב)

אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי תשלום למשלם לחזור ולחייב את המשלם בסכום החיוב לפי סעיף קטן (א), אם נוכח שלא התקיימו התנאים האמורים בו; נותן שירותי התשלום למשלם ימסור למשלם הודעה בכתב המפרטת את הנימוקים לחיוב, 15 ימים לפחות לפני החיוב בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לעניין זה.

(ג)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם נותן שירותי התשלום למשלם איפשר למשלם, במסגרת אישור בקשת ההרשאה לפי סעיף 33, להגביל את תקרת סכום החיוב בפעולות תשלום הנעשות מכוח ההרשאה ולקבוע את מועד פקיעת תוקפה של ההרשאה.

(ד)

נותן שירותי תשלום למשלם והמשלם רשאים להסכים, בחוזה ביניהם, כי הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים שניים אלה:

(1)

המידע על סכום החיוב יימסר למשלם 15 ימים לפחות לפני מועד ביצוע החיוב;

(2)

המשלם ייתן את הסכמתו לביצוע החיוב מכוח ההרשאה, לנותן שירותי התשלום, במישרין.

39.

תחולת הוראות החוק על הרשאה לחיוב

ההוראות לפי חוק זה החלות על אמצעי תשלום, למעט הוראות פרק ו׳, יחולו, בשינויים המחויבים, על רצף הפעולות שעל משלם לבצע לשם מתן הרשאה לחיוב, ולעניין זה יחולו על דרישה של מוטב לבצע פעולת תשלום מכוח הרשאה לחיוב, ההוראות לפי חוק זה החלות על הוראת תשלום, למעט סעיפים 12, 15 ו־16.

[תיקון: תשפ״ג]

פרק ז׳1: שירות ייזום מתקדם

39א.

חובת מתן הרשאת גישה לחשבון [תיקון: תשפ״ג]

(א)

חלה על מנהל חשבון תשלום למשלם חובת מתן גישה לחשבון התשלום למשלם לפי סעיף 35 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, יאפשר מנהל החשבון כאמור למשלם לתת הרשאת גישה לחשבון שלו.

(ב)

מנהל חשבון תשלום למשלם יאפשר למשלם לתת הרשאת גישה לחשבון כאמור בסעיף קטן (א) באופן פשוט ונוח, ובלי להפעיל השפעה בלתי הוגנת על המשלם.

39ב.

מתן הרשאת גישה לחשבון [תיקון: תשפ״ג]

(א)

מנהל חשבון תשלום למשלם יאפשר למשלם המבקש לתת הרשאת גישה לחשבון לבחור את חשבונות התשלום שלגביהם תינתן הגישה, את תקופת ההרשאה אם המשלם בחר להגבילה, וכן אם להגביל את תקרת סכום החיוב בהוראות תשלום הניתנות מכוח ההרשאה.

(ב)

נותן שירות ייזום מתקדם יאפשר למשלם, בחוזה שירותי תשלום, לבחור את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א).

(ג)

מנהל חשבון תשלום למשלם יזהה משלם המבקש לתת הרשאת גישה לחשבון באמצעות פרט אימות מוגבר.

39ג.

העמדת אמצעי תשלום על ידי נותן שירות ייזום מתקדם [תיקון: תשפ״ג]

נותן שירות ייזום מתקדם יעמיד אמצעי תשלום רק לאותו המשלם שנתן הרשאת גישה לחשבון.

39ד.

מתן הוראת תשלום לפי הרשאת גישה לחשבון [תיקון: תשפ״ג]

(א)

נותן שירות ייזום מתקדם יעביר הוראת תשלום למנהל חשבון התשלום למשלם רק אם ניתנה לו הוראת תשלום.

(ב)

נותן שירות ייזום מתקדם יזהה את המשלם כשהוא נותן הוראת תשלום באמצעותו; המאסדר של נותן שירות ייזום מתקדם יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות לעניין אופן הזיהוי כאמור.

39ה.

ביטול הרשאת גישה לחשבון [תיקון: תשפ״ג]

(א)

המשלם רשאי לבטל הרשאת גישה לחשבון, בכל עת, בהודעה למנהל חשבון תשלום למשלם או לנותן שירות ייזום מתקדם.

(ב)

הסתיים חוזה שירותי תשלום לעניין שירות ייזום מתקדם לפי סעיף 6(א) או (ב), יראו זאת כאילו הודיע המשלם לנותן שירות ייזום מתקדם על ביטול הרשאת הגישה לחשבון כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)

קיבל מנהל חשבון תשלום למשלם הודעה מהמשלם כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לנותן שירות ייזום מתקדם בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום עסקים אחד.

(ד)

קיבל נותן שירות ייזום מתקדם הודעה מהמשלם על ביטול הרשאת גישה לחשבון כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יודיע נותן השירות כאמור למנהל חשבון התשלום למשלם, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מיום עסקים אחד, על ביטול הרשאת הגישה לחשבון.

(ה)

עם קבלת הודעה על ביטול הרשאת הגישה לחשבון לפי סעיף זה, ולא יאוחר מיום עסקים אחד מהמועד האמור –

(1)

נותן שירות ייזום מתקדם לא יעביר עוד הוראות תשלום לביצוע מכוח ההרשאה שבוטלה;

(2)

מנהל חשבון התשלום למשלם לא יבצע הוראת תשלום מכוח ההרשאה שבוטלה.

(ו)

הפסיק המשלם שנתן את הרשאת הגישה לחשבון בחשבון תשלום משותף ביחד ולחוד להיות בעלים בחשבון, יבטל מנהל חשבון התשלום למשלם את הרשאת הגישה, ויחולו הוראות סעיף זה.

39ו.

תוקפה של הרשאת גישה לחשבון שלא נעשה בה שימוש [תיקון: תשפ״ג]

הרשאת גישה בחשבון שלא נעשה בה שימוש 24 חודשים ממועד נתינתה או ממועד החיוב האחרון שנעשה מכוחה, לפי המאוחר – אינה תקפה; פקע תוקפה של הרשאה לפי סעיף זה, יודיע על כך מנהל חשבון התשלום למשלם בהקדם האפשרי למשלם ולנותן שירות ייזום מתקדם, ויחולו הוראות סעיף 39ה, בשינויים המחויבים.

39ז.

חריגה מהרשאת גישה לחשבון [תיקון: תשפ״ג]

(א)

חייב מנהל חשבון תשלום למשלם את המשלם בחריגה מהרשאת הגישה לחשבון שניתנה לו, ישיב למשלם את ההפרש שבין הסכום שבו חויב המשלם ובין הסכום שמנהל חשבון התשלום למשלם היה רשאי לחייבו על פי ההרשאה, בערכו ביום החיוב (בסעיף זה – סכום ההפרש).

(ב)

השבת סכום ההפרש תיעשה בהקדם האפשרי אך לא יאוחר מיום עסקים אחד מהמועד שבו גילה מנהל חשבון התשלום למשלם את החריגה מההרשאה או מהמועד שבו המשלם הודיע לו על החריגה, לפי המוקדם.

(ג)

לעניין סעיף זה, יראו, בין השאר, חיוב מכוח הרשאה שפג תוקפה או חיוב בסכום העולה על הסכום המותר לחיוב בהתאם לתנאי ההרשאה, כחריגה מהרשאת גישה לחשבון.

39ח.

הגבלה על גביית תמורה על ידי מנהל חשבון תשלום [תיקון: תשפ״ג]

מנהל חשבון תשלום למשלם לא יגבה תמורה מהמשלם בעד מתן הרשאת גישה לחשבון או ביטולה ובעד מתן הגישה לנותן שירות ייזום מתקדם בהתאם להרשאת הגישה לחשבון.

39ט.

הוראות מאסדר של מנהל חשבון תשלום למשלם [תיקון: תשפ״ג]

(א)

מאסדר של מנהל חשבון תשלום למשלם יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים אלה:

(1)

אופן זיהוי המשלם על ידי מנהל חשבון התשלום למשלם לשם מתן הרשאת גישה לחשבון ואופן מתן הרשאת הגישה לחשבון, לרבות זיהוי של המשלם וקבלת הרשאתו כאמור באמצעות גורם אחר;

(2)

מסירת הודעה למשלם בדבר הרשאת גישה לחשבון שניתנה בחשבונו.

(ב)

מאסדר של מנהל חשבון תשלום למשלם, רשאי לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניין אופן מתן הרשאת גישה לחשבון תשלום של תאגיד.

פרק ח׳: עונשין

40.

עונשין [תיקון: תשפ״ג]

(א)

בסעיף זה, ”רכיב חיוני“ – כהגדרתו בסעיף 1, ולגבי אמצעי תשלום שהוא כרטיס חיוב כהגדרתו בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי) – הלוחית או החפץ שהם כרטיס החיוב.

(ב)

אלה דינם – מאסר שלוש שנים:

(1)

מי שנטל או החזיק רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם, בכוונה להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו; לעניין זה, ”נטילה“ – כהגדרתה בסעיף 383(ג)(1) לחוק העונשין;

(2)

מי שהשתמש ברכיב חיוני באמצעי תשלום, או מסר לאחר רכיב חיוני כאמור, בידיעה שהוא עלול להשתמש בו, בכוונה להונות.

(ג)

נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ב)(2), בנסיבות מחמירות, דינו של עובר העבירה – מאסר חמש שנים; בסעיף קטן זה, ”נסיבות מחמירות“ – אחת מאלה:

(1)

המעשה המהווה את העבירה נעשה כלפי מספר רב של משלמים או כלפי קשיש, קטין, חסר ישע, או משלם אחר הנתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית;

(2)

עובר העבירה הפיק רווחים או טובות הנאה משמעותיים מהמעשה המהווה את העבירה;

(3)

העבירה נעברה בתחכום שהקל באופן ניכר את ביצועה או שהקשה את גילויה.

(ד)

נותן שירותי תשלום שלא כלל בחוזה שירותי תשלום תיאור פשוט ותמציתי של התנאים המהותיים בו, בניגוד להוראות סעיף 7(ב), דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור.

(ה)

נותן שירותי תשלום שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה למתן שירותי תשלום, בניגוד להוראות סעיף 8, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – פי שניים מהקנס האמור.

(ו)

(בוטל).

פרק ט׳: עיצום כספי

41.

הגדרות – פרק ט׳ [תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד]

בפרק זה –

”חברה מנהלת“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל;

”מאסדר“ – כהגדרתו בסעיף 1 וכן –

(1)

לעניין עוסק – הממונה על הגנת הצרכן;

(2)

לעניין מבטח וחברה מנהלת – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על הביטוח;

(3)

לעניין בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים;

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

”הסכום הבסיסי“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לעניין נותן שירותי תשלום שהוא תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – 100,000 שקלים חדשים;

(2)

לעניין נותן שירותי תשלום שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא בעל רישיון בסיסי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים – 50,000 שקלים חדשים;

(3)

לעניין נותן שירותי תשלום שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא בעל רישיון מורחב כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים – 100,000 שקלים חדשים;

(4)

לעניין נותן שירותי תשלום שהוא בנק הדואר – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בנק הדואר בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 109ב(ד) לחוק הדואר;

(4א)

לעניין נותן שירותי תשלום שהוא חברת תשלומים – הסכום הבסיסי לעניין חברת תשלומים, כמפורט בתוספת השנייה לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

(5)

לעניין מוטב שהוא עוסק – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על העוסק בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן;

(6)

לעניין מוטב שהוא מבטח – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על המבטח בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ בתוספת השלישית לחוק הפיקוח על הביטוח;

(7)

לעניין מוטב שהוא חברה מנהלת – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על החברה המנהלת בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ בתוספת הראשונה לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(8)

לעניין מוטב שהוא בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בעל רישיון כאמור בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 72(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(9)

לעניין בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בעל רישיון כאמור בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 72(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

42.

עיצום כספי [תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד]

(א)

נותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי:

(1)

לא תיעד את הסכמת הלקוח, בניגוד להוראות סעיף 2(ג);

(2)

לא נתן ללקוח הזדמנות סבירה לעיין בחוזה שירותי תשלום לפני כריתתו, בניגוד להוראות סעיף 2(ד);

(3)

לא מסר ללקוח עותק מחוזה שירותי התשלום שנכרת או עותק מתיעוד הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 2(ד);

(4)

לא הפריד בחוזה ההתקשרות עם הלקוח בין שירותי התשלום ובין השירותים הנוספים, בניגוד להוראות סעיף 3(א);

(5)

לא הבטיח גישה לחוזה שירותי התשלום לרבות השינויים שנערכו בו או לתיעוד הסכמתו של הלקוח בהתאם להוראות סעיף 4;

(6)

לא תיעד מידע בדבר המועדים הנוגעים לקבלת הוראת תשלום ולביצוע פעולת תשלום על פיה, בניגוד להוראות סעיף 13;

(7)

ניכה עמלה או כל חיוב אחר מהכספים שלגביהם ניתנה הוראת תשלום, בניגוד להוראות סעיף 14(א), או ניכה עמלה או כל חיוב אחר מהכספים שלגביהם ניתנה דרישה מאת המוטב מכוח הרשאה לחיוב, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 39;

(8)

לא השיב למשלם את סכום החיוב בהתאם להוראות סעיף 27(א);

(9)

לא השיב למשלם את סכום ההפרש בהתאם להוראות סעיף 28(א);

(10)

לא טיפל בבקשה למתן הרשאה לחיוב שהוגשה לו בהתאם להוראות סעיף 33;

(11)

לא הודיע למוטב על ביטול הרשאה לחיוב בהתאם להוראות סעיף 34(א), ואם נותן שירותי התשלום היה המוטב בפעולת התשלום – לא הודיע לנותן שירותי התשלום למשלם על ביטול כאמור בהתאם להוראות אותו סעיף;

(11א)

לא זיהה את המשלם כשניתנה הוראת תשלום באמצעותו או שזיהה את המשלם שלא בהתאם להוראות שקבע המאסדר של נותן שירות ייזום מתקדם לעניין זה לפי סעיף 39ד(ב), והכול בניגוד להוראות סעיף 39ד(ב);

(11ב)

הפר הוראה שקבע מאסדר של מנהל חשבון תשלום למשלם, בהוראות מאסדר, לפי סעיף 39ט;

(12)

הפר הוראה שנקבעה לפי חוק זה המנויה בחלק א׳ לתוספת הראשונה;

(13)

הפר הוראה שנקבעה לפי חוק זה לעניין שירותי כספומט, המנויה בחלק א׳ לתוספת השנייה.

(ב)

נותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום של כפל הסכום הבסיסי:

(1)

כרת חוזה שירותי תשלום שלא בכתב, בניגוד להוראות סעיף 2(ג);

(2)

לא גילה ללקוח פרטים, בניגוד להוראות סעיפים 7(א) או 16(ג);

(3)

לא כלל בחוזה שירותי תשלום תיאור פשוט ותמציתי של התנאים המהותיים בו, בניגוד להוראות סעיף 7(ב);

(4)

עשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה למתן שירותי תשלום, בניגוד להוראות סעיף 8;

(5)

חייב את המשלם בשל פעולת תשלום לפני מועד קבלת הוראת תשלום, בניגוד להוראות סעיף 11, או לפני קבלת דרישה מאת המוטב מכוח הרשאה לחיוב, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 39;

(6)

לא מסר למשלם במועד קבלת הוראת התשלום מידע על המועד שבו יעביר את הכספים, בניגוד להוראות סעיף 12;

(7)

לא הפסיק את הביצוע של הוראת תשלום ואת חיוב המשלם מכוחה, בניגוד להוראות סעיף 17(א);

(7א)

לא הפסיק להעביר את הכספים האמורים להיות משולמים במסגרת פעולת התשלום, למוטב שנמסרה לגביו הודעת כוונה, בניגוד להוראות סעיף 18א(ב);

(7ב)

לא הפסיק לבצע פעולות תשלום לטובת מוטב שנמסרה לגביו הודעת קביעה, בניגוד להוראות סעיף 18א(ג)(1);

(7ג)

לא השיב למשלם את הכספים שחויב בהם, בניגוד להוראות סעיף 18א(ג)(3);

(8)

לא תיקן פגם בביצוע פעולת תשלום שהוא אחראי לו, בהתאם להוראות סעיף 19(ה);

(9)

לא הקפיא את השימוש באמצעי תשלום לפי בקשת המשלם, בניגוד להוראות סעיף 22, או את השימוש בהרשאה לחיוב, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 39;

(10)

לא השיב למשלם את סכום החיוב בשל פעולת תשלום במסמך חסר או את סכום ההפרש, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 29(ב);

(11)

חייב את המוטב בשל סכום שהושב למשלם לפי סעיף 27 או בשל הוצאות אחרות שנגרמו לו בשל כך, בניגוד להוראות סעיף 32(א) או (ב);

(12)

ביצע פעולת תשלום מכוח הרשאה שבוטלה, בניגוד להוראות סעיף 34(ב)(2), ואם נותן שירותי התשלום היה המוטב בפעולת התשלום – דרש לבצע פעולת תשלום מכוח ההרשאה שבוטלה, בניגוד להוראות סעיף 34(ב)(1);

(13)

לא השיב למשלם את סכום החיוב שבוטל, בניגוד להוראות סעיף 35(א);

(14)

לא השיב למשלם את סכום ההפרש, בניגוד להוראות סעיף 37;

(14א)

מנע מהמשלם לתת הרשאת גישה לחשבון שלו, בניגוד להוראות סעיף 39א(א);

(14ב)

לא אפשר למשלם המבקש לתת הרשאת גישה לחשבון, לבחור את חשבונות התשלום שלגביהם תינתן גישה, את תקופת ההרשאה אם בחר המשלם להגבילה, או אם להגביל את תקרת סכום החיוב בהוראות תשלום הניתנות מכוח ההרשאה, והכול בניגוד להוראות סעיף 39ב(א) או (ב);

(14ג)

אישר בקשה למתן הרשאת גישה לחשבון בלי שזיהה את המשלם המבקש לתת הרשאת גישה לחשבונו באמצעות פרט אימות מוגבר, בניגוד להוראות סעיף 39ב(ג);

(14ד)

לא הודיע לנותן שירות ייזום מתקדם על הודעת המשלם על ביטול הרשאת הגישה לחשבון, בניגוד להוראות סעיף 39ה(ג);

(14ה)

לא הודיע למנהל חשבון התשלום למשלם על הודעת המשלם על ביטול הרשאת גישה, בניגוד להוראות סעיף 39ה(ד);

(14ו)

העביר למנהל חשבון התשלום למשלם הוראות תשלום לביצוע מכוח הרשאת גישה לחשבון שבוטלה, בניגוד להוראות סעיף 39ה(ה)(1);

(14ז)

ביצע הוראת תשלום מכוח הרשאת גישה לחשבון שבוטלה, בניגוד להוראות סעיף 39ה(ה)(2);

(14ח)

לא השיב למשלם את סכום ההפרש, בניגוד להוראות סעיף 39ז;

(15)

מנע מהמוטב לתת הנחה למשלם בשל שימוש באמצעי תשלום מסוים, בניגוד להוראות סעיף 45;

(15א)

ניגש אל חשבון תשלום לשם מתן הוראה לביצוע פעולת תשלום בחשבון, אם הגישה נעשתה דרך עיסוק, תוך שימוש בפרטי הגישה של המשלם לחשבון התשלום שלו שנועדו לאמת את זהותו לפני מנהל חשבון התשלום, בניגוד להוראות סעיף 45א;

(16)

לא מסר דיווח בהתאם להוראות סעיף 46(א) או (ב);

(17)

הפר הוראה שנקבעה לפי חוק זה המנויה בחלק ב׳ לתוספת הראשונה;

(18)

הפר הוראה שנקבעה לפי חוק זה לעניין שירותי כספומט, המנויה בחלק ב׳ לתוספת השנייה.

(ג)

מוטב שהוא עוסק, מבטח, חברה מנהלת, בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שלא הודיע לנותן שירותי תשלום למשלם על ביטול הרשאה לחיוב לפי סעיף 34(א), או שדרש לבצע פעולת תשלום מכוח הרשאה שבוטלה, בניגוד להוראות סעיף 34(ב)(1), רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי.

(ד)

בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי שהפר הוראה שנקבעה לפי חוק זה לעניין שירותי כספומט המנויה בחלק ג׳ לתוספת השנייה, רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי.

43.

החלת מנגנון העיצום הכספי על מפרים שהם נותני שירותי תשלום [תיקון: תשפ״ג]

על עיצום כספי לפי סעיף 42(א) או (ב) לגבי נותן שירותי תשלום כמפורט בפסקאות שלהלן יחולו ההוראות המפורטות לצדו:

(1)

לגבי תאגיד בנקאי, תאגיד עזר ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – ההוראות לפי סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, בשינויים המחויבים;

(2)

לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי – ההוראות לפי סעיפים 72(ד) ו־74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות ועירבון;

(3)

לגבי בנק הדואר – ההוראות לפי סעיפים 109ב1 עד 109ט1 לחוק הדואר, בשינויים המחויבים;

(4)

לגבי חברת תשלומים – ההוראות לפי סעיפים 52טז עד 52כט ו־56ח לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.

43א.

החלת מנגנון העיצום הכספי על מפרים שהם נותני שירות בנכס פיננסי שאינם נותני שירותי תשלום [תיקון: תשפ״ג]

על עיצום כספי לפי סעיף 42(ד) לגבי בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי שאינו נותן שירותי תשלום יחולו ההוראות לפי סעיפים 72(ד) ו־74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות ועירבון.

44.

החלת מנגנון העיצום הכספי על מפרים שהם מוטבים

על עיצום כספי לפי סעיף 42(ג) לגבי מוטב כמפורט בפסקאות שלהלן יחולו ההוראות המפורטות לצדו:

(1)

לגבי עוסק – ההוראות לפי סעיפים 22ד עד 22כו לחוק הגנת הצרכן, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על אפשרות להגיש התחייבות ועירבון;

(2)

לגבי מבטח – ההוראות לפי סעיפים 92א1 עד 92יד ו־92טז עד 92כג לחוק הפיקוח על הביטוח, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות;

(3)

לגבי חברה מנהלת – ההוראות לפי סעיפים 44 ו־47 לחוק הפיקוח על קופות גמל, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות;

(4)

לגבי בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – ההוראות לפי סעיפים 72(ד) ו־74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות ועירבון.

פרק י׳: הוראות שונות

45.

איסור למנוע מתן הנחה

נותן שירותי תשלום למוטב לא ימנע מהמוטב לתת הנחה למשלם בשל שימוש באמצעי תשלום מסוים.

45א.

איסור גישה באמצעות פרטי הגישה של המשלם [תיקון: תשפ״ג]

לא ייגש אדם, ובכלל זה נותן שירות תשלום, אל חשבון תשלום לשם מתן הוראה לביצוע פעולת תשלום בחשבון, אם הגישה כאמור נעשית דרך עיסוק, תוך שימוש בפרטי הגישה של המשלם לחשבון התשלום שלו שנועדו לאמת את זהותו לפני מנהל חשבון התשלום.

46.

חובות דיווח [תיקון: תשפ״ג]

(א)

נותן שירותי תשלום למשלם ידווח למשלם על חיובי המשלם במסגרת פעולות תשלום, לשם הבטחת גילוי נאות וכדי לספק לו את המידע הנדרש לזיהוי שימוש לרעה שנעשה באמצעי תשלום; השר, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע הוראות לעניין דיווח לפי סעיף קטן זה ובכלל זה לעניין פרטי הדיווח, אופן הדיווח ומועדי הדיווח.

(ב)

נותן שירותי תשלום למוטב ידווח למוטב על זיכויי המוטב במסגרת פעולות תשלום, לשם הבטחת גילוי נאות.

(ג)

(בוטל).

47.

תחולה על נותן שירותי תשלום שאינו תושב ישראל [תיקון: תשפ״ג]

(א)

ההוראות לפי חוק זה יחולו גם על נותן שירותי תשלום שאינו תושב ישראל כשהוא נותן שירותי תשלום ללקוח שהוא תושב ישראל אם הוא מכוון את שירותיו ללקוחות בישראל; בסעיף זה, ”תושב ישראל“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1)

לעניין יחיד – אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע או לישיבת ארעי בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;

(2)

לעניין תאגיד – תאגיד הרשום בישראל או שעסקיו או פעילותו בישראל.

(ב)

לעניין סעיף זה, יראו נותן שירותי תשלום כמי שמכוון את שירותיו ללקוחות בישראל, בשים לב למכלול נסיבות העניין, בין השאר, אם הוא איפשר ללקוח לספק לו במסגרת ההתקשרות מען בישראל או אם נותן שירותי התשלום פנה ללקוח בעברית או הציע את שירותיו ללקוח במטבע ישראלי או אם עשה שימוש במערכת ממשק למתן הוראות תשלום, כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.

47א.

תחולה על שירותי כספומט [תיקון: תשפ״ג]

השר, בהתייעצות עם המאסדרים של שירותי כספומט ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי להחיל בתקנות את הוראות חוק זה, כולן או חלקן, על שירותי כספומט; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר להחיל את הוראות החוק כאמור בשינויים או בהתאמות כפי שיקבע.

48.

סייגים לתחולה

(א)

הוראות חוק זה לא יחולו על אלה:

(1)

שירותי תשלום שניתנים בידי הממשלה;

(2)

שירותי תשלום הניתנים בידי בנק ישראל;

(3)

שירותי תשלום הניתנים למשתתף במערכת תשלומים במסגרת פעילותו במערכות התשלומים; לעניין זה, ”משתתף“ ו”מערכת תשלומים“ – כהגדרתם בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008;

(4)

פעולת תשלום הנעשית מכוח שטר כהגדרתו בפקודת השטרות;

(5)

העברת כספים מחשבון תשלום לחשבון תמורה או מחשבון תמורה לחשבון תשלום, אם החשבונות האמורים מנוהלים בידי אותו נותן שירותי תשלום בעבור אותו לקוח; לעניין זה, ”חשבון תמורה“ – חשבון המיועד למתן שירות פיננסי שאינו שירות תשלום, ובכלל זה רכישה, החזקה או מכירה של ניירות ערך כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, הפקדת פיקדונות או רכישה או מכירה של מטבע חוץ;

(6)

פעולת תשלום שבמסגרתה מועברים כספים בין נותני שירותי תשלום בעבור עצמם.

(ב)

השר, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע פטור מההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לסוגים שונים של אמצעי תשלום, פעולות תשלום, חשבונות תשלום, נותני שירותי תשלום או לקוחות, ורשאי הוא להתנות את הפטור כאמור בתנאים שיקבע.

פורסמו תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ״ב–2022.

49.

דרכי מסירת הודעות

השר, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך מסירת הודעות לפי חוק זה; לא נקבעו תקנות כאמור יימסרו ההודעות לפי חוק זה בדרך המקובלת בנסיבות העניין.

50.

שינוי מועדים

השר, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את המועדים הקבועים בחוק זה.

51.

איסור התניה [תיקון: תשפ״ג]

(א)

לא ניתן להתנות על הוראות חוק זה אלא לטובת הלקוח.

(ב)

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היה הלקוח עסק, רשאים נותן שירותי התשלום והלקוח להתנות בחוזה ביניהם על זכויות המוקנות ללקוח כאמור על פי חוק זה, למעט על הוראות סעיפים 2, 7, 8, 13, 15, 21, 39א עד 39ט, 45 ו־47; לעניין זה, ”עסק“ – עסק שמחזור המכירות השנתי שלו עולה על 30 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר אחר שקבע שר האוצר, בצו, בהתייעצות עם השר ונגיד בנק ישראל, ואם ביקש שר האוצר לקבוע סכום נמוך מהסכום האמור או מהסכום שקבע – יובא הצו גם לאישור ועדת הכלכלה.

(ג)

על אף הוראות סעיף קטן (א), היה הלקוח משרד ממשרדי הממשלה או יחידת סמך שלו או בנק ישראל, רשאים נותן שירותי התשלום והגוף הממשלתי או בנק ישראל, לפי העניין, להתנות בחוזה ביניהם על זכויות המוקנות ללקוח כאמור על פי חוק זה.

52.

שמירת דינים

חוק זה בא להוסיף על זכויות הלקוח ועל חובותיו של נותן שירותי תשלום על פי כל דין ולא לגרוע מהן.

53.

סמכויות הנתונות למאסדר [תיקון: תשפ״ג]

(א)

מאסדר רשאי, בהתאם לסמכותו לפי דין, לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בחוק זה, שיחולו על הגוף הפיננסי המפוקח על ידו.

(ב)

התקין השר תקנות לפי חוק זה בעניין מסוים, החלות על גוף פיננסי מפוקח, רשאי המאסדר של אותו גוף, לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות מפורטות באותו עניין בכפוף לתקנות שקבע השר.

(ג)

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בירור מינהלי הנוגע להוראות כאמור ואכיפתן, יהיו נתונות למאסדר הסמכויות הנתונות לו על פי הדין הנוגע לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח.

54.

ביצוע ותקנות

(א)

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה, לעניין אופן העמדת אמצעי תשלום לרשות המשלם, בידי נותן שירותי תשלום למשלם.

(ב)

בתקנות לפי חוק זה רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של אמצעי תשלום, פעולות תשלום, חשבונות תשלום, נותני שירותי תשלום או לקוחות.

פרק י״א: תיקונים עקיפים

55.

ביטול חוק כרטיסי חיוב

חוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986 – בטל.

56.

הנוסח שולב בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט״ז–1956.

57.

הנוסח שולב בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967.

58.

הנוסח שולב בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973.

59.

הנוסח שולב בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.

60.

הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.

61.

הנוסח שולב בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981.

62.

הנוסח שולב בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.

63.

הנוסח שולב בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992.

64.

הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993.

65.

הנוסח שולב בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.

66.

הנוסח שולב בחוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ״ה–1995.

67.

הנוסח שולב בחוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000.

68.

הנוסח שולב בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000.

69.

הנוסח שולב בחוק שירות נתוני אשראי, התשס״ב–2002.

70.

הנוסח שולב בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003.

71.

הנוסח שולב בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008.

72.

הנוסח שולב בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009.

73.

הנוסח שולב בחוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016.

74.

הנוסח שולב בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016.

75.

הנוסח שולב בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017.

76.

הנוסח שולב בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018.

פרק י״ב: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה

77.

תחילה [תיקון: תש״ף, תשפ״ג]

(א)

תחילתו של חוק זה ביום כ״ו בתשרי התשפ״א (14 באוקטובר 2020) (להלן – יום התחילה).

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות סעיף 48(ב), תחילתו של חוק זה לעניין אמצעי תשלום שמתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן – 18 חודשים מיום התחילה:

(1)

הוא מאפשר רכישה רק של נכס או שירות שמספק נותן שירותי התשלום שהנפיק את אמצעי התשלום או של מספר מצומצם של ספקים;

(2)

מתקיים לגביו אחד מאלה:

(א)

הוא אינו ניתן לטעינה חוזרת של ערך צבור;

(ב)

הוא ניתן לטעינה חוזרת רק בהוראת תשלום נוספת מאת המשלם והסכום הצבור בו אינו עולה על 1,000 שקלים חדשים.

(ג)

(בוטל).

(ד)

השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקבועה בסעיף קטן (א) בשתי תקופות של שישה חודשים לכל היותר, כל אחת.

78.

תחולה והוראות מעבר

(א)

הוראות חוק זה יחולו גם על אמצעי תשלום שהונפק לפני יום התחילה ועל הרשאה לחיוב שניתנה לפני היום האמור.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1)

הוראות חוק זה יחולו רק על הוראת תשלום או דרישה מאת המוטב לביצוע פעולת תשלום מכוח הרשאה לחיוב שניתנו ביום התחילה ואילך;

(2)

הוראות פרק ב׳ יחולו על חוזה שירותי תשלום שנכרת ביום התחילה ואילך; ואולם –

(א)

הוראות סעיף 6 יחולו גם על חוזה שנכרת לפני יום התחילה;

(ב)

עד יום התחילה ישלח נותן שירותי התשלום ללקוח הודעה על אלה, ככל שלא נקבעו בחוזה שירותי התשלום, ויראו את ההודעה כחלק מהחוזה:

(1)

יום העסקים של נותן שירותי התשלום לעניין חוק זה;

(2)

הפעולות הדרושות לסגירת חשבון תשלום כאמור בסעיף 6(א)(2);

(3)

לעניין נותן שירותי תשלום למשלם – גם פרטים אלה:

(א)

הרכיב החיוני באמצעי התשלום;

(ב)

המועד שעד אליו ניתן להודיע לנותן שירותי התשלום על ביטול הוראת תשלום כאמור בסעיף 16(ג);

(3)

הוראות סעיף 33 יחולו על בקשה לאישור הרשאה לחיוב שהוגשה ביום התחילה ואילך.

79.

[תיקון: תשפ״ג]

(בוטל).

[תיקון: תשפ״ג]

בנימין נתניהו
ראש הממשלה
איילת שקד
שרת המשפטים
ראובן ריבלין
נשיא המדינה
יולי יואל אדלשטיין
יושב ראש הכנסת

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.

חוק שירותי תשלום

חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019

תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

פרק ב׳: חוזה שירותי תשלום

פרק ג׳: גילוי נאות ואיסור הטעיה

פרק ד׳: פעולת תשלום – ביצועה, הפסקתה והאחריות לה

סימן א׳: ביצוע פעולת תשלום

סימן ב׳: הפסקת ביצוע של פעולת תשלום

סימן ג׳: האחריות לביצוע פעולת תשלום

פרק ה׳: הקפאת השימוש באמצעי תשלום

פרק ו׳: שימוש לרעה באמצעי תשלום

פרק ז׳: הרשאה לחיוב

פרק ז׳1: שירות ייזום מתקדם

פרק ח׳: עונשין

פרק ט׳: עיצום כספי

פרק י׳: הוראות שונות

פרק י״א: תיקונים עקיפים

פרק י״ב: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה

תוספת ראשונה

חלק א׳

(סעיף 42(א)(12))

חלק ב׳

(סעיף 42(ב)(17))

תוספת שנייה

הפרות של נותן שירותי כספומט

חלק א׳

(סעיף 42(א)(13))

חלק ב׳

(סעיף 42(ב)(18))

חלק ג׳

(סעיף 42(ד))