פקודת הבנקאות
פקודת הבנקאות מתוך 
פקודת הבנקאות, 1941
פקודה הבאה לאחד ולתקן את החוק המסדיר את עסקי הבנקאות.
2000851
ע״ר 1941, תוס׳ 1, 67; 1944, תוס׳ 1, 62; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22; ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 90; ס״ח תשי״ד, 88; תשט״ז, 2; תשכ״א, 74, 114, 172; תשכ״ה, 50; תשכ״ו, 14; תשכ״ט, 58, 284; תשל״א, 124; תשל״ו, 210, 248; תשל״ח, 206; תשל״ט, 47, 72; תש״ם, 98; תשמ״א, 170, 241, 320; תשמ״ז, 22; תש״ן, 118; תשנ״ב, 203; תשנ״ד, 154; תשנ״ה, 429; תשנ״ו, 324; תשס״ד, 390, 514; תשס״ה, 838; תשס״ח, 189, 684; תש״ע, 474; תשע״א, 1102; תשע״ב, 210; תשע״ד, 125; תשע״ו, 1129; תשע״ז, 1223; תשע״ח, 408; תשע״ט, 48, 63; תשפ״ג, 357; תשפ״ד, 150.
שינוי התוספות: ע״ר 1946, תוס׳ 2, 450; ק״ת תשי״ט, 607.
הנציב העליון לפלשתינה (א״י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א״י) לאמור:–
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר האוצר (ע״ר תש״ח, 22). לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי סעיף 11 לחוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס׳ 9), תשכ״ט–1969, סמכויות הממשלה הוענקו לנגיד בנק ישראל שנתמנה לפי סעיף 6 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010.
השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת הבנקאות, 1941“.
פירוש [תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ה, תשכ״ו, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח, תש״ם, תשמ״א, תשמ״א־2, תשע״ב, תשפ״ד]
(1)
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפרושים דלקמן, חוץ אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:–
”בנק“ - (נמחקה);
”עסקי בנק“ - (נמחקה);
”בנקנוט“ - (נמחקה);
”חברה“ - (נמחקה);
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”הועדה“ – הועדה המייעצת שנתמנתה לפי סעיף 6;
”המועצה“ – (נמחקה);
”מוסד בנקאי“ – (נמחקה);
”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שנתמנה לפי סעיף 6 לחוק בנק ישראל;
”חוק בנק ישראל“ – חוק בנק ישראל, התש״ע–2010;
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.1.2025): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”שביתה“ – הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין;
”פקדון ללא תנועה“ – פקדון, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, שלגביו עברו עשרה חדשים מהיום שנתקבלה ההוראה האחרונה מבעל הפקדון.
(2)
משמעות כל מונח אחר בפקודה זו תהא כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי).
[תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(בוטל).
[תיקון: 1944, תש״ח, תשכ״ט, תשמ״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א־3, תשכ״ו, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח, תש״ם, תשמ״א־2]
(בוטל).
הגבלת השמוש בתואר ”בנק“ [תיקון: תש״ח, תשכ״ט, תשמ״א־2]
(1)
אסור לכל אדם או לחבר אנשים, בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, פרט לבנק, לבנק חוץ, לבנק למשכנתאות, לבנק למימון השקעות, ולבנק לקידום עסקים, להשתמש או להוסיף ולהשתמש בלא הסכמת הנגיד, במלה ”בנק“ או בכל מלה הגזורה הימנה בשם שבו הם מנהלים עסקים.
(2)
כל אדם או חבר אנשים בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, שיעברו על הוראות סעיף זה יהיו צפויים לקנס לא יותר מחמש מאות שקלים לכל יום שבו הם ממשיכים בעברה.
(3)
הנגיד רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, כי תוך מועד שיקבע הנגיד, ימחק מתוך השם שבו הוא מנהל עסקים את המלה ”בנק“ או כל מלה הגזורה הימנה.
(4)
הנגיד לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (3) לגבי בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות או בנק לקידום עסקים כל עוד לא ניתנה לגביו הוראה לפי סעיפים 8ד או 8יד.
(5)
(בוטל).
(6)
לא מילא תאגיד הוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן (3) ולא בחר לו שם אחר תוך התקופה שקבע הנגיד, יבחר לו הנגיד שם ויודיע על כך לרשם אותם תאגידים, ודין הודעת הנגיד כדין הודעת התאגיד על שינוי שמו שנתקבלה ונמסרה כדין, והוראות הדינים החלות על שינוי שם יחולו על הודעת הנגיד בשינויים המחוייבים.
שמות העלולים להטעות [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשע״ב]
(א)
ניהל אדם, שאינו תאגיד בנקאי, עסקים בשם שאינו כולל את המלה ”בנק“ או מלה הגזורה ממנה, אך יש בו כדי להשמיע שאותו אדם עוסק בעיסוק שנתייחד לתאגיד בנקאי לפי סעיפים 13 או 21 לחוק הבנקאות (רישוי), רשאי הנגיד – לאחר התייעצות בועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו – בנוסף לסמכויותיו לפי סעיף 4, להורות לאותו אדם כי תוך המועד שיקבע הנגיד ושלא יפחת מ־28 ימים ימחק מתוך השם שבו הוא מנהל עסקים כל מלה או ביטוי אחרים שיש בהם כדי להשמיע שאותו אדם עוסק בעיסוק שנתייחד לתאגיד בנקאי לפי סעיפים 13 או 21 לחוק הבנקאות (רישוי).
(ב)
הוראה לפי סעיף קטן (א) דינה כדין הוראה לפי סעיף 4(3) ומי שלא מילא אחריה דינו כדין מי שממשיך להשתמש במלה ”בנק“ כחלק משמו ללא היתר.
המפקח על הבנקים וסמכויותיו [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשנ״ו, תשס״ה, תשע״ב, תשע״ט־2]
(א)
הנגיד רשאי למנות מפקח על הבנקים (להלן – המפקח), ומשנתמנה יהיה עובד בנק ישראל ובידיו יהיו הפיקוח הכללי והבקורת על כל תאגיד בנקאי ותהא לו או לבאים מטעמו הסמכות לדרוש מתאגיד בנקאי וכן מדירקטור, מעובד או מרואה החשבון של תאגיד בנקאי, למסור לו ידיעות ומסמכים שבידיהם הנוגעים לעסקי התאגיד הבנקאי וכל תאגיד שבשליטתו, או לאפשר לו לעיין בכל מסמך כאמור, להעתיקו או לצלמו; נדרשה ידיעה המאוחסנת במחשב תומצא הידיעה בדרך שתידרש.
(ב)
המסרב להיענות לדרישה לפי סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה.
(ג)
שר המשטרה רשאי להסמיך כל עובד מעובדי בנק ישראל, המוסמך על פי סעיף קטן (א) לבוא מטעמו של המפקח, לערוך חקירות בענין עבירות על פקודה זו, על חוק הבנקאות (רישוי) או על חוק בנק ישראל, או בענין עבירות בנכסי לקוחותיו של תאגיד בנקאי; עובד שהוסמך כאמור יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה על פי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והוראות אותה פקודה יחולו על חקירות כאמור.
(ג1)
המפקח רשאי, לצורך הפיקוח כאמור בסעיף קטן (א), לאחר התייעצות עם הוועדה ובאישור הנגיד, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של תאגיד בנקאי, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידיו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין ואת השמירה על ענינם של לקוחותיו, כדי למנוע פגיעה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה (בפקודה זו – הוראות ניהול בנקאי תקין); הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל התאגידים הבנקאיים או לסוג מסוים מהם.
(ג2)
(1)
הוראות ניהול בנקאי תקין אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
(2)
הוראות ניהול בנקאי תקין וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, ורשאי הנגיד לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
(ד)
הנגיד רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה למפקח.
הקמת ועדה מיעצת [תיקון: תש״ח, תשכ״ט]
(1)
יכול הנגיד למנות ועדה מיעצת ליעץ אותו בענינים הנוגעים לעסקי בנקאות; ועדה זו תהא מורכבת מאותם האנשים ותתמנה לפי אותם התנאים אשר יישרו בעיני הנגיד, והנגיד רשאי בכל עת שהיא להביא לידי גמר כל מינוי כזה.
(2)
יכול הנגיד להתקין תקנות הקובעות את הפרוצידורה שיש לנהוג בה בכל אסיפה של הועדה שתוקם בהתאם לסעיף זה.
(3)
אחד מחברי הועדה יהיה מי ששר האוצר מינהו לכך.
(4)
הועדה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה של אחד או יותר לקבוע את תפקידן ולאצול להן מסמכויותיה; חבר הועדה על פי סעיף קטן (3) יהיה, בתוקף מינויו, חבר בכל ועדת משנה שתמונה לפי סעיף קטן זה.
(5)
דיוניה של הועדה או כל ועדת משנה שלה הם סודיים, ולא יגלה אדם אותם או כל ידיעה מהם, אלא באישור הנגיד.
[תיקון: תש״ח, תשכ״א־2, תשכ״ו, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח, תש״ם, תשמ״א־2]
(בוטל).
אשראי להבטחת יציבותו של תאגיד בנקאי [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשס״ח, תש״ע, תשע״ב, תשע״ח, תשע״ט]
(א)
היה הנגיד סבור כי להבטחת יציבותו של תאגיד בנקאי דרושים לתאגיד הבנקאי אמצעים כספיים נוספים, רשאי בנק ישראל לספק לו כספים על ידי נכיון שטרי חליפין, שטר חוב או מסמכים סחירים אחרים או על ידי הלוואות מובטחות להנחת דעתו של הנגיד.
(ב)
אשראי לפי סעיף קטן (א) יהיה בתנאים שייראו לנגיד, והוא יקבע את הבטוחות שעל מקבל האשראי לתיתן.
(ב1)
על שעבוד של ניירות ערך או כספים, של זכות לניירות ערך או לכספים, או של חשבון ניירות ערך כנגד מתן אשראי לתאגיד בנקאי כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 37 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010, בשינויים המחויבים.
(ג)
אין בסמכות הנגיד לפי סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו לפי סעיף 36(4) לחוק בנק ישראל.
הודעה לתאגיד בנקאי על פגמים [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א)
היה המפקח סבור, שתאגיד בנקאי פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכלתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח לתאגיד הבנקאי הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
(ב)
הגיש תאגיד בנקאי הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א) יחליט בהן המפקח סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לתאגיד הבנקאי, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או את מניעת פגיעתם יקבע את התקופה בה על התאגיד הבנקאי לעשות כאמור.
סמכות המפקח בקביעת חובות רעים [תיקון: תשכ״ט, תשכ״ט־2, תשמ״א־2]
(א)
היה המפקח סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים לתאגיד בנקאי הוא חוב רע, או כי נכס של תאגיד בנקאי רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות לתאגיד הבנקאי להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.
(ב)
דין הודעה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי סעיף 8א.
אמצעים למניעת פגיעה [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשס״ד־2]
(א)
היה המפקח סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי סעיף 8א, שתאגיד בנקאי לא תיקן הפגמים שעליהם הודיעו לו לפי סעיף 8א או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות לתאגיד בנקאי להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שתאגיד בנקאי לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע בלקוחותיו או בבעלי זכויות בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדת הרשיונות –
(1)
להורות לתאגיד הבנקאי שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;
(2)
לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים לבעלי מניותיו של התאגיד הבנקאי ועל מתן הטבות לחברי הדירקטוריון, למנהלים ולבעלי זכות חתימה של התאגיד הבנקאי;
(3)
להתלות או להגביל סמכותו של חבר דירקטוריון, מנהל עסקים או בעל זכות חתימה, ואם מצא שאין די בכך, רשאי הוא להעבירו מתפקידו; מי שנפגע מהחלטת המפקח לענין העברה מתפקידו, רשאי לערער עליה לפני הנגיד.
(ב)
הוראה לפי סעיף זה לא תפורסם ברשומות, ולא תישמע הטענה כי פעולה שנעשתה בתום לב עם מי שלא הוסמך לעשותה בניגוד להוראה כאמור בטלה מטעם זה בלבד שנעשתה בניגוד להוראה.
סמכויות לשמירת יציבותו של תאגיד בנקאי [תיקון: תשכ״ט, תשכ״ט־2, תשמ״א־2, תשס״ד־2, תשס״ה, תש״ע, תשע״ב]
(א)
היה הנגיד סבור, לאחר התייעצות במפקח, כי תאגיד בנקאי פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שאין בידיו, מפני שניהל את עסקיו בדרך הסוטה מנוהל בנקאי תקין, להשיב נכס שהופקד בידיו, או שחברי דירקטוריון שלו או מנהלי עסקיו נהגו בדרך העלולה לפגוע בניהול העסקים התקין של התאגיד הבנקאי, רשאי הנגיד, לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות נאותה לפי הנסיבות להשמיע או להגיש טענותיו, ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות, ליתן לתאגיד הבנקאי כל הוראה מהוראות סעיף 8ג(א) ורשאי הוא, באישור הוועדה כהגדרתה בחוק בנק ישראל –
(1)
(נמחקה);
(2)
למנות מנהל מורשה שינהל את התאגיד הבנקאי כאמור בסעיף 8ו;
(3)
למנות מפקח מיוחד לתאגיד הבנקאי שיפקח על הנהלתו כאמור בסעיף 8ז;
(4)
למנות ועדת הנהלה לתאגיד הבנקאי שתייעץ למנהל המורשה.
(ב)
מינוי כאמור בפסקאות (2) ו־(3) לסעיף קטן (א) יכול להינתן גם לעובד המדינה או לעובד בנק ישראל.
(ג)
היה הנגיד סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבות עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא לפעול בלי התייעצות בועדת הרשיונות ובלי שנתן הזדמנות לתאגיד הבנקאי להגיש או להשמיע טענותיו; ובלבד שישמע את התאגיד הבנקאי סמוך ככל האפשר לאחר שפעל לפי סעיף קטן (א) ויביא את הענין לפני ועדת הרשיונות.
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
(ו)
דבר המינוי המפקח כאמור בסעיף קטן (א)(3) לא יפורסם ברשומות, ולא תישמע הטענה כי פעולה שנעשתה בתום לב עם מי שלא הוסמך לעשותה או בניגוד להוראה שניתנה, בטלה מטעם זה בלבד שנעשתה בידי מי שלא היה מוסמך לעשותה או בניגוד להוראה שניתנה לתאגיד הבנקאי.
דיווח תאגיד בנקאי על מעילה [תיקון: תשס״ד]
(א)
נודע לתאגיד בנקאי כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיו או נושא משרה בו, היה מעורב במעילה, שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, ידווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי כמשמעותו בסעיף 14ה, ולמפקח.
(ב)
הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
(ג)
לענין סעיף זה –
”מעילה“ – עבירה על אחת מהעבירות המנויות בסימנים א׳, ו׳ ו־ז׳ של פרק י״א לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בפקודה זו – חוק העונשין), והכל לגבי נכסי התאגיד הבנקאי ונכסים המוחזקים בו או המנוהלים על ידו.
דין וחשבון של המפקח [תיקון: תשס״ד, תשס״ח־2]
אחת לשנה יגיש המפקח דין וחשבון לועדת הכספים של הכנסת, ובו יפורט מספר המעילות שדווח לגביהן כאמור בסעיף 8ד1, ולגבי מעילות שהמפקח סיים את טיפולו בהן – יפורטו גם אופן הטיפול בהן, והממצאים שהתגלו, למעט דרכי השגת המידע; המפקח יביא את הדין וחשבון לידיעת הציבור בדרך שיקבע, לרבות בדרך של פרסום באתר האינטרנט של בנק ישראל.
(א)
תאגיד בנקאי שעבר על הוראה מהוראות שנתן לו המפקח לפי סעיף 8ג או שעבר על הוראה מהוראות שנתן לו הנגיד לפי הסעיף האמור או מכוח סמכותו לפי סעיף 8ד(א), דינו – קנס 100,000 לירות.
(ב)
מי שפעל כחבר דירקטוריון, כמנהל עסקים או כבעל זכות חתימה על אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו או בעת השעייתו, דינו – מאסר ארבע שנים או קנס 100,000 לירות.
(ג)
בעל זכות חתימה של התאגיד הבנקאי שהשתתף בפועל בביצוע עבירה שסעיף קטן (א) דן בה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 50,000 לירות.
(ד)
מי שהיה בשעת ביצוע עבירה שסעיף קטן (א) דן בה חבר דירקטוריון פעיל, מנהל עסקים, בא כוח או חשב ראשי או יחיד של תאגיד בנקאי, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 50,000 לירות, אם לא הוכיח אחת משתי אלה –
(1)
העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייבו לדעת על המעשה;
(2)
הוא נקט בכל האמצעים הסבירים לשמירתן של ההוראות שניתנו.
עבירה על הוראות סעיף 8ד1 [תיקון: תשס״ד]
(א)
נעברה עבירת מעילה כהגדרתה בסעיף 8ד1(ג), בתאגיד בנקאי, והתאגיד הבנקאי לא דיווח עליה כאמור בסעיף 8ד1, דינו של התאגיד הבנקאי – קנס כקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(ב)
המנהל הכללי של התאגיד הבנקאי חייב לפקח ולעשות כל שניתן לקיום הוראות סעיף 8ד1; המפר את חובתו האמורה, דינו – קנס כקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ג)
נעברה עבירת מעילה כהגדרתה בסעיף 8ד1(ג) בתאגיד בנקאי, והתאגיד הבנקאי הפר את חובתו לדווח כאמור בסעיף קטן (א), חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הבנקאי הפר את חובתו כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוא הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
סמכויות מנהל מורשה [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א)
מנהל מורשה שנתמנה לפי סעיף 8ד(א)(2) ינהל את התאגיד הבנקאי לפי הוראות שיקבל מאת הנגיד, או מאת המפקח על הבנקים אם הסמיך אותו הנגיד לתת הוראות.
(ב)
מנהל מורשה דינו כדין מנהל עסקים בתאגיד בנקאי, ובנוסף לכך חייבים כל מנהל עסקים שלא הושעה וכל עובד בתאגיד הבנקאי למלא אחר הוראותיו.
(ג)
בנוסף לאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ימלא המנהל המורשה את תפקידי הדירקטוריון של התאגיד הבנקאי וועדותיו ויהיו לו, בכפוף לאמור בסעיף 8ח(ה) כל הסמכויות שהוענקו והתפקידים שהוטלו על הדירקטוריון ועל חבריו בתזכיר ההתאגדות של התאגיד הבנקאי ובתקנותיו.
(ד)
התאגיד הבנקאי ישלם למנהל המורשה משכורת כפי שיקבע הנגיד.
(ה)
המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הנגיד, להעביר את נכסיו של התאגיד הבנקאי, כולם או מקצתם, לתאגיד בנקאי אחר המקבל על עצמו את כל התחייבויותיו של התאגיד הבנקאי.
מפקח מיוחד [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א)
מפקח מיוחד שנתמנה לפי סעיף 8ד(א)(3) יפקח על פעולות דירקטוריון התאגיד הבנקאי ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הנגיד, וכן מאת המפקח על הבנקים – אם הסמיך אותו הנגיד לתת הוראות.
(ב)
הנגיד רשאי להתיר למפקח המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
ועדת ההנהלה [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א)
ועדת הנהלה שנתמנתה לתאגיד הבנקאי לפי סעיף 8ד(א)(4) תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי סעיף 8(ו).
(ב)
כל עוד ממלאת ועדת ההנהלה את תפקידה לא ימלאו הדירקטוריון וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
(ג)
המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
(ד)
התאגיד הבנקאי ישלם לחברי ועדת ההנהלה משכורת בשיעור שיקבע הנגיד.
(ה)
ועדת ההנהלה תאשר את מאזן התאגיד הבנקאי כאילו היתה אסיפה כללית ותמנה לתאגיד הבנקאי רואה חשבון, ואולם אין בכך כדי לגרוע מהחובה לקרוא לאסיפה כללית.
מתן ידיעות [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א)
ניתנה הוראה לפי סעיף 8ד, יהיו כל חבר דירקטוריון או מנהל עסקים של התאגיד הבנקאי, בין שניתנה לגביו הוראת השעייה ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק בתאגיד הבנקאי חייבים, לפי דרישת הנגיד, המנהל המורשה, המפקח המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשליחיהם את הידיעות, הפנקסים, התעודות או כל מסמך אחר שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי סעיף 8ד.
(ב)
אדם שלא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות.
הפסקת מילוי התחייבויות [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א)
המנהל המורשה רשאי, באישור הנגיד, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מתן הוראה לפי סעיף 8ד(א)(2) לא יקיים התאגיד הבנקאי את התחייבויותיו שמועד קיומם חל באותה תקופה או קודם לכן.
(ב)
הנגיד רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים, אם מסר הודעה לפי סעיף 8יד על כוונתו לבטל את רשיונו של התאגיד הבנקאי, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאים מנהליו להגיש טענותיהם, או לא ניתן על ידי בית המשפט צו לפירוק התאגיד הבנקאי או לכינוס נכסיו.
(ג)
המנהל המורשה יביא לידיעת הציבור כל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתן.
(ד)
התאגיד הבנקאי, המנהל המורשה או הנגיד לא ישאו בכל אחריות בשל מתן ההוראה לפי סעיף קטן (א) או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.
סמכות לערוב [תיקון: תשכ״ט, תשכ״ט־2, תשמ״א־2]
(א)
רשאי הנגיד, באישור הממשלה, להודיע ברשומות כי בנק ישראל, או תאגיד בנקאי אחר שהסכים לכך ושהנגיד הסמיכו לכך, יהיה ערב –
(1)
לפקדונות שהופקדו בתאגיד הבנקאי שניתנה עליו הוראה לפי סעיף 8ד, בין למלוא סכום הפקדונות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל פקדון מסוגי הפקדונות שייקבעו;
(2)
לסוגי התחייבויות אחרים של תאגיד בנקאי כאמור בפסקה (1), כולן או מקצתן, ובלבד –
(א)
שראה שטובת הציבור מחייבת לעשות כן;
(ב)
שלא תינתן ערבות לפי סעיף זה לכלל התחייבויותיו של תאגיד בנקאי, אלא אם לדעת הנגיד קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר לתאגיד הבנקאי להמשיך ולנהל את עסקיו באופן סדיר.
(ב)
ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן בלתי מוגבל, מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.
(ג)
משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת־תוקף לפי האמור בהודעה אף אם הנערב לא הסכים למתן הערבות, והתאגיד הבנקאי הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מהתאגיד הבנקאי הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.
(ד)
התאגיד הבנקאי הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר, להתחייב כלפי התאגיד הבנקאי הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.
(ה)
ראה הנגיד, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים יום מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מהערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של התאגיד הבנקאי הנערכת במועד מאוחר ממועד הביטול, ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן הערב עד תום שלושים יום מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ג).
(ו)
הנגיד לא יבטל ערבות שנתן תאגיד בנקאי אחר אלא בהסכמתו של התאגיד הבנקאי הערב.
(ז)
דין ערבות שניתנה לפי סעיף זה כדין מתן ערבות לפי חוק הערבות, תשכ״ז–1967.
הגבלת פירוק ומינוי כונס נכסים [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א)
הורה המנהל המורשה הוראה לפי סעיף 8י, לא יתן בית משפט צו לפירוק, או לכינוס נכסים של התאגיד הבנקאי שלגביו ניתנה ההוראה, ולא יקבל התאגיד הבנקאי או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרים בו החלטה על פירוקו מרצון, ולא יתמנה עליו כונס נכסים בין מטעם בעלי איגרות חוב ובין מטעם כל אדם אחר, ולא יוטל עיקול על נכסיו או על זכויות שיש לו בידי אדם אחר, ולא יתחילו ולא ימשיכו נגדו בכל הליכי הוצאה לפועל אחרים, כל עוד ההוראה לפי סעיף 8י בתקפה, אלא על פי בקשה שתוגש מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
(ב)
נתמנה מנהל מורשה לפי סעיף 8ד(א)(2), לא יתן בית המשפט, כל עוד מינוי המנהל המורשה בתקפו, צו לפירוק או לקבלת נכסים של התאגיד הבנקאי לפי בקשה של אחד מבעלי מניותיו, ולא יקבל התאגיד הבנקאי או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרות בו החלטה על פירוקו מרצון.
סייג להחלטות אסיפת בעלי מניות [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
לא יהיה תוקף להחלטה של אסיפת בעלי המניות של התאגיד הבנקאי, או של בעלי זכויות אחרות בו, שאינה מתיישבת עם האמור בסעיפים 8ג עד 8יא או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיהם.
[תיקון: תשכ״ט, תשכ״ט־2, תשמ״א־2]
(בוטל).
אכרזה על הפסקה במתן שירותים [תיקון: תשל״ו, תשמ״א־2]
(א)
נוכח המפקח שתאגיד בנקאי פלוני אינו יכול לנהל את עסקיו באורח תקין מחמת שביתה באותו תאגיד בנקאי או בתאגיד בנקאי אחר, רשאי הוא להכריז כי התאגיד הבנקאי הפסיק לתת שירותים (להלן – הפסקה), ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי התאגיד הבנקאי או על חלק מהם.
(ב)
האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.
(ג)
באכרזה ייקבע המועד שבו הפסיק התאגיד הבנקאי לתת שירותים ומותר לקבוע בה מועדי הפסקה שונים לשירותים שונים.
ביטול [תיקון: תשל״ו]
בביטול האכרזה מותר לקבוע מועדי ביטול שונים לשירותים שונים.
דחיית מועדים [תיקון: תשל״ו, תשמ״א־2]
(א)
הוסכם בין התאגיד הבנקאי שבהפסקה לבין אדם על עשיית פעולה או מילוי התחייבות שהתאגיד הבנקאי או האדם חייבים או רשאים לעשותם בתוך התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה, יידחה המועד עד לתום שלושה ימי עסקים מיום ביטול האכרזה, ובלבד שהפעולה או מילוי ההתחייבות הם בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.
(ב)
דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.
ריבית והפרשי הצמדה [תיקון: תשל״ו, תשמ״א־2]
(א)
נשאה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי סעיף 8יז ריבית לפני ההפסקה, תוסיף ההתחייבות לשאת ריבית עד למועד פרעונה החדש, בשיעור שחל בתקופה שלפני ההפסקה.
(ב)
היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי סעיף 8יז צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, ”התחייבות צמודת ערך“ – התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע הישראלי, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.
(ג)
נגיד בנק ישראל רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי או חייב לשלם לבנק ישראל כל סכום שהוא חב לתאגיד הבנקאי שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום לתאגיד הבנקאי שבהפסקה; הוראה לפי סעיף קטן זה תובא לידיעת החייבים בדרך שיורה עליה הנגיד.
ביצוע הוראת תשלום [תיקון: תשל״ו, תשמ״א־2]
מי שלפני מועד ההפסקה נתן שיק משוך על התאגיד הבנקאי, או הוראה אחרת בכתב לבצע תשלום מחשבונו בתאגיד הבנקאי וקיום ההוראה הוא בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה, רואים את הסכום שבהוראה כנפרע במועדו אם שילם אותו התאגיד הבנקאי תוך שלושה ימי עסקים שלאחר ביטול האכרזה.
הגבלת אחריות התאגיד הבנקאי [תיקון: תשל״ו, תשמ״א־2]
תאגיד בנקאי שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה או מחדל הנובעים מהפסקת השירותים שעליהם חלה האכרזה.
הגנה בדיני עונשין [תיקון: תשל״ו, תשמ״א־2]
(א)
המושך שיק על תאגיד בנקאי שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית לפי סעיף 14 לחוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), תשכ״ג–1963 (להלן – חוק העונשין), אם העדר החובה על התאגיד הבנקאי לפרוע את השיק במועד הנקוב בו כמועד משיכתו נבע רק מדחיית המועד לפי סעיף 8יז.
(ב)
לענין סעיף 15(ג) לחוק העונשין לא תובא במנין ששים הימים התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה לגבי שיק שנמשך על התאגיד הבנקאי שבהפסקה ופרעון השיק הוא בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.
הגשת דוחו״ת למפקח על הבנקים [תיקון: תש״ח, תשכ״ה, תשכ״ט, תשמ״א־2]
(1)
כל תאגיד בנקאי חייב להגיש למפקח על הבנקים:–
(א)
לא יאוחר מעשרים ואחד יום לאחר היום האחרון שבכל חודש, דו״ח ערוך בטופס המוזכר בתוספת הראשונה לפקודה זו, המפרט את האקטיב והפסיב של התאגיד הבנקאי עם סיום העסקים ביום האחרון של החודש החולף;
(ב)
לא יאוחר מעשרים ושמונה ימים לאחר היום האחרון בחדש מרץ ובחדש ספטמבר, דו״ח ערוך בטופס המובא בתוספת השניה לפקודה זו המוסר ניתוח של הלואות שוטפות ושל שטרות שהובאו לנכיון עד יום 31 במרץ, ו־30 בספטמבר:
בתנאי שלגבי בנק חוץ, הרי הדו״חות המוזכרים בפסקא (א) ו־(ב) מסעיף קטן זה לא יכילו אלא פרטים בנוגע למשרדים ולסניפים (או סניפים) של בנק החוץ המצויים בישראל:
בתנאי שהנגיד רשאי לשנות בצו מזמן לזמן את טופס התוספת הראשונה והתוספת השניה והתאריכים שבהם צריך לסכם את החומר הדרוש בתוספת השניה ולשלחו למפקח על הבנקים.
(2)
תאגיד בנקאי שאינו מקיים את הדרישות המפורטות בפסקא (א) ו־(ב) של סעיף קטן (1) מסעיף זה יהא צפוי לקנס לא יותר מחמש מאות שקלים ליום במשך אותם הימים שבהם הוא ממשיך בעברה.
הצגת המאזן ופרסומו [תיקון: תש״ח, תשכ״ה, תשמ״א־2]
(1)
תאגיד בנקאי יפרסם את הדין וחשבון הכספי השנתי המבוקר שלו, או תמצית ממנו, במועד, בצורה ובהיקף שהורה המפקח.
(2)
המפקח על הבנקים רשאי, אחת לשנה, לדרוש בכתב מכל תאגיד בנקאי לערוך, להציג ולפרסם, תוך הזמן שנקבע בדרישה, דין וחשבון על נכסיו והתחייבויותיו לתאריך שנקבע בדרישה; הדין וחשבון יכלול מאזן השוואתי של נכסי התאגיד הבנקאי והתחייבויותיו בתאריך האמור עם נכסיו והתחייבויותיו שפורטו במאזן המבוקר האחרון של התאגיד הבנקאי ובדרך שבה נערך המאזן המבוקר.
(3)
כל תאגיד בנקאי שחל עליו סעיף זה ולא מלא אחרי דרישותיו יהא צפוי בצאתו חייב בדין לקנס לא יותר מעשרים וחמישה אלף שקלים.
אנשים שאינם ראויים להשתתף בהנהלת בנקים [תיקון: תש״ח, תשכ״ט, תשמ״א־2]
(1)
מבלי לפגוע בכל דבר האמור בסעיף 73 מפקודת החברות, הרי כל אדם –
(א)
שהיה מנהל תאגיד בנקאי שפורק ע״י בית משפט, או שהיה קשור במישרין או בעקיפין בהנהלתו של תאגיד בנקאי כזה, או –
(ב)
שנידון ע״י בית משפט לתקופת מאסר על עברה שיש בה משום שחיתות מוסרית ולא קבל חנינה מלאה בעד העברה שעליה נידון –
אסור לו, בלא הרשאה מפורשת מאת הנגיד, לכהן או להוסיף ולכהן כמנהל של כל תאגיד בנקאי או להיות קשור בהנהלתו של כל תאגיד בנקאי כזה בין במישרין ובין בעקיפין.
(2)
כל העובר על סעיף־קטן (1) מסעיף זה יהא צפוי בצאתו חייב בדין למאסר לתקופה של לא יותר משתי שנים או לקנס לא יותר מעשרים וחמישה אלף שקלים, או לשני העונשין כאחד.
אישור מינוי נושא משרה [תיקון: תשס״ד־2, תשע״ב]
(א)
לא יכהן אדם כנושא משרה בתאגיד בנקאי אלא אם כן נמסרה למפקח הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והמפקח לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע על הסכמתו לכך.
(ב)
החלטת המפקח להתנגד למינוי תהיה מנומקת בכתב ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, והוא יביא בחשבון לענין זה בשים לב, בין השאר, לצרכיו המיוחדים של התאגיד הבנקאי, את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג שהוא, עם התאגיד הבנקאי או עם נושא משרה בתאגיד הבנקאי; ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בתאגיד בנקאי – גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לענין מועמד לכהונת דירקטור, יביא המפקח בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתו של התאגיד הבנקאי.
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
(ה)
מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
(ו)
הודיע המפקח על התנגדותו למינוי כאמור בסעיף קטן (א) או הורה המפקח על הפסקת כהונה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי האדם שמועמדותו נפסלה, או נושא המשרה שהופסקה כהונתו, לפי הענין, לערער על החלטת המפקח לפני הנגיד.
(ז)
הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של תאגיד בנקאי כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.
(ח)
(1)
לענין סעיפים קטנים (א), (ה) ו־(ו), ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שהמפקח יקבע; המפקח יקבע לכל תאגיד בנקאי מי מבעלי התפקידים באותו תאגיד בנקאי חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים בתאגיד הבנקאי.
(2)
(נמחקה).
מניעת ניגוד עניינים [תיקון: תשע״ד]
לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור בסעיף 35ב(ה) לחוק הבנקאות (רישוי); בסעיף זה –
”אדם הקשור לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה בסעיף 240(ב) לחוק החברות, לשולט;
”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות“ – חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013;
”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.
מידע מבעלי מניות [תיקון: תשס״ד־2, תשע״ב]
(א)
בפרוטוקול האסיפה הכללית של תאגיד בנקאי, בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחו הצביעו, ואופן הצבעתם:
(1)
שינוי התזכיר או התקנון;
(2)
מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
(3)
אישור פעולות או עסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו־268 עד 275 לחוק החברות, התשנ״ט–1999 (בפקודה זו – חוק החברות);
(4)
חלוקה לפי הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות;
(5)
אישור מיזוג לפי סעיף 320 לחוק החברות.
(ב)
המפקח רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של תאגיד בנקאי, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.
(ג)
תאגיד בנקאי שכל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות סעיף 34(ב) לחוק הבנקאות (רישוי), או תאגיד בנקאי שחלות עליו הוראות חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ״ד–1993, ולא מכהנת לגביו ועדת מניות לפי החוק האמור (בפקודה זו – תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה), ישלח למפקח את פרוטוקול האסיפה הכללית בהחלטה שענינה מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור, בתוך עשרה ימים ממועד האסיפה.
מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים בתאגיד בנקאי שהוא חברה ציבורית [תיקון: תשס״ד־2, תשע״ב]
(א)
בתאגיד בנקאי שהוא חברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות, יחולו לעניין מינוי דירקטורים, כהונתם והפסקת כהונתם, הוראות אלה:
(1)
ההצבעה באסיפה הכללית על מינוי דירקטורים ועל הפסקת כהונתם תהיה לכל מועמד לכהונה או לכל דירקטור, לפי העניין, בנפרד;
(2)
הדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים לתאגיד הבנקאי, ולא יהיה רשאי להציע מועמדים לכהונת דירקטור לוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי);
(3)
על אף האמור בפסקה (2), הדירקטוריון יהיה רשאי למנות דירקטורים לתאגיד הבנקאי, אם התפנה מקום בדירקטוריון לאחר האסיפה השנתית הקודמת, או באישור המפקח, ובלבד שתקופת הכהונה של דירקטור שמונה כאמור תסתיים לא יאוחר מהאסיפה השנתית הקרובה, והכל אלא אם כן תקנון התאגיד הבנקאי אינו מאפשר זאת;
(4)
לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם התאגיד הבנקאי הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית, 21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם למפקח;
(5)
החלטות האסיפה הכללית על מינוי דירקטור או על הפסקת כהונתו יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; במניין קולות המשתתפים בהצבעה לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון התאגיד הבנקאי;
(6)
עלה מספר המועמדים לכהונה כדירקטורים שזכו ברוב קולות המשתתפים בהצבעה באסיפה הכללית, על מספר המשרות הפנויות לכהונה כאמור, ייבחרו המועמדים שזכו למספר הגבוה ביותר של תומכים בהצבעה באסיפה הכללית, אלא אם כן נקבע בתקנון התאגיד הבנקאי מנגנון שוויוני אחר שאישר המפקח.
(ב)
הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
הצעת מועמדים לכהונת דירקטור בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה [תיקון: תשע״ב, תשע״ד]
(א)
בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, יחולו לעניין הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים, הוראות אלה:
(1)
הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי) (בסעיף זה – הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי מועמדים לכהונת דירקטורים;
(2)
הוועדה תציע, לפי הוראות פסקה (1), מועמדים לכהונת דירקטורים, כמספר המשרות הפנויות הדרוש לשם השלמת המספר המרבי של דירקטורים לפי הוראות ניהול בנקאי תקין בעניין דירקטוריון, שנתן המפקח לפי סעיף 5(ג1) (בסעיף קטן זה – ההוראה בעניין הדירקטוריון), ועוד מועמד אחד נוסף לכל אחד מסוגי הכשירות שיש למנות: דירקטור חיצוני לפי חוק החברות, דירקטור חיצוני לפי ההוראה בעניין הדירקטוריון, ודירקטור אחר – שיתקיימו בכולם התנאים האמורים בסעיף 11ה(ב);
(3)
נוסף על הוועדה, יהיו רשאים להציע לאסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי, מועמדים לכהונת דירקטורים, רק אלה:
(א)
המחזיק יותר משניים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי (בסעיף זה – מחזיק);
(ב)
שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי, מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה – חבר־מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר־המחזיקים מסר לתאגיד הבנקאי דין וחשבון על החזקותיו כאמור בסעיף 36(ב)(1) לחוק הבנקאות (רישוי), ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר־מחזיקים לגילוי כאמור בסעיף 36(ב)(1)(ג);
(4)
מחזיק או חבר־מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר־המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות; הוראת פסקה זו לא תחול על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן אשר נבחר על פי הצעת המחזיק או חבר־המחזיקים, לפי העניין;
(5)
חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית, על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו בסעיף 182(ב) ו־(ג) לחוק החברות.
(ב)
הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה [תיקון: תשע״ב, תשע״ד]
(א)
על מינוי דירקטורים בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות סעיף 11ג(א), למעט פסקה (3), וכן הוראות אלה:
(1)
הצבעה על מינוי דירקטורים או על הפסקת כהונתם תהיה רק באסיפה השנתית או באסיפה שכונסה לפי סעיף 35א לחוק הבנקאות (רישוי), אלא אם כן אישר המפקח הצבעה כאמור באסיפה מיוחדת;
(2)
ההודעה המקדימה כאמור בסעיף 11ג(א)(4) תימסר, במועד האמור באותו סעיף, גם לוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי) (בסעיף זה – הוועדה);
(3)
נושא משרה בתאגיד הבנקאי, למעט דירקטור חיצוני במסגרת כהונתו בוועדה למינוי דירקטורים לפי סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי), לא יפעל למינוי דירקטור מסוים או למניעת מינויו, ואולם דירקטור יהיה רשאי להציע לוועדה את מועמדותו לכהונת דירקטור;
(4)
(א)
תקופת כהונתו של דירקטור, שאינו דירקטור חיצוני כהגדרתו בסעיף 36א(ב)(3) לחוק הבנקאות (רישוי), תהיה לא יותר משלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שתקופות כהונתו המצטברות לא יעלו על תשע שנים;
(ב)
על אף האמור בפסקת משנה (א), הפך התאגיד הבנקאי לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, רשאי דירקטור המכהן בו ערב הפיכתו לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, להמשיך בכהונה עד לאסיפה השנתית הקרובה גם אם תקופות כהונתו המצטברות יעלו בשל כך על תשע שנים;
(5)
באסיפה כללית של התאגיד הבנקאי לא יוחלפו מעל מחצית מהדירקטורים שכיהנו סמוך לאחר האסיפה השנתית הקודמת, אלא אם כן ניתן לכך אישור המפקח; עלה על מחצית מספר הדירקטורים שיש להחליפם באסיפה כללית כאמור, בשל הוראות פסקה (4), יפרשו באותה אסיפה כללית מחצית הדירקטורים המכהנים את התקופה הארוכה ביותר, ושאר הדירקטורים יהיו רשאים להמשיך בכהונה עד לאסיפה השנתית הקרובה; כיהנו שני דירקטורים או יותר מבין הדירקטורים כאמור תקופת כהונה שווה, יפרשו אלה מהם שתקבע האסיפה הכללית;
(6)
דירקטור, למעט דירקטור חיצוני כהגדרתו בחוק החברות, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים בתאגיד הבנקאי ממספר הדירקטורים הראוי שקבע המפקח לפי סעיף 35א לחוק הבנקאות (רישוי), או שבשל כך הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, כאמור באותו סעיף, רשאי, באישור המפקח, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים, או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר הראוי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכל לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו, וניתן אישורו של המפקח להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור לתאגיד הבנקאי, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור יראו אותו לעניין סעיף 35א לחוק הבנקאות (רישוי), כדירקטור שפסקה כהונתו.
(ב)
(1)
בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(א)
הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, בתאגיד הבנקאי, בתאגיד הנשלט בידי התאגיד הבנקאי או במחזיק מהותי למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;
(ב)
מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, זיקה לתאגיד הבנקאי או לתאגיד שבשליטתו של התאגיד הבנקאי, לנושא משרה בתאגיד הבנקאי או למחזיק מהותי וכן מי שממועד המינוי ואילך, יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה בתאגיד הבנקאי, לקרוב של מחזיק מהותי או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה של מועמד לכהונה נוספת כאמור, לא תיחשב זיקה.
(2)
בלי לגרוע מהוראות פסקה (1)(ב), לא יכהן כדירקטור יחיד שיש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, קשרים עסקיים או מקצועיים עם התאגיד הבנקאי או עם תאגיד שבשליטתו של התאגיד הבנקאי, עם נושא משרה בתאגיד הבנקאי, או עם מחזיק מהותי שהציע את אותו מועמד לכהונת דירקטור, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.
(3)
בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו־(2), לא ימונה ולא יכהן דירקטור שמועמדותו הוצעה בידי הוועדה לפי סעיף 11ד(א)(1), אם מתקיים בו אחד מאלה:
(א)
יש לו זיקה לחבר הוועדה במועד המינוי;
(ב)
מתקיים בו האמור בסעיף 36ב(ב)(3) לחוק הבנקאות (רישוי);
(ג)
הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקיד, או תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
(ד)
מתקיים בו האמור בסעיף 240(ג) לחוק החברות.
(4)
דירקטור שמועמדותו הוצעה בידי הוועדה לפי סעיף 11ד(א)(1), יהיה בעל כשירות מקצועית או בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם להוראות לפי סעיף 240(א1) לחוק החברות.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), דירקטור המכהן בתאגיד בנקאי ערב הפיכתו לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, רשאי להמשיך ולכהן עד תום תקופת כהונתו גם אם לא מתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף הקטן האמור, אך לא יותר משלוש שנים ממועד הפיכתו של התאגיד הבנקאי לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, לפי המוקדם.
(ג1)
המפקח רשאי לאשר מינויו או כהונתו כדירקטור של מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך יש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, זיקה למחזיק מהותי, לקרוב של מחזיק מהותי או לשותף של מחזיק מהותי, אף אם זיקה זו אינה זניחה, אם מצא כי בנסיבות העניין זיקה זו אינה מעוררת חשש לניגוד עניינים בכהונה.
(ד)
הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
(ה)
בסעיף זה –
”אסיפה כללית“, ”אסיפה מיוחדת“ ו”אסיפה שנתית“ – כהגדרתן בחוק החברות;
”קשר קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 36ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי);
”זיקה“ – קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן כהונה כנושא משרה, ואולם קשרים עסקיים קמעונאיים שבין תאגיד ללקוח לא ייחשבו כזיקה;
”מחזיק מהותי“ – מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו בסעיף 11ד(א)(3)(ב), מי ששולט בחבר בחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם.
אגרות שנתיות [תיקון: 1944, תש״ח־2, תש״ט, תשי״ד, תשט״ז, תשכ״א, תשכ״א־3, תשמ״א־2]
(1)
תאגיד בנקאי ישלם לאוצר המדינה כל שנה אגרת רשיון ובעד כל סניף אגרה נוספת; שר האוצר יקבע בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את שיעורי האגרות ומועדי תשלומן, ומותר לקבוע שיעורי אגרה מופחתים לבנק חוץ בהתחשב בהיקף פעילותו בישראל.
(2)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דינים וחשבונות שתאגיד בנקאי חייב להגיש לשם חישוב האגרות ובדבר סדרי תשלומן.
(3)
תאגיד בנקאי שלא שילם אגרה במועדה, דינו – קנס חמש מאות שקלים לכל יום פיגור.
[תיקון: תשל״ט, תשמ״א־2, תשנ״ד]
(בוטל).
פדיון מוקדם של הלוואה [תיקון: תשמ״א־2, תש״ן, תשע״ב]
(א)
מי שקיבל מתאגיד בנקאי הלוואה לשם רכישת דירת מגורים או במישכון של דירת מגורים, רשאי, על אף כל הסכם הקובע אחרת, לפרעה לפני המועד שנקבע לפרעונה בתנאים אלה:
(1)
סכום הפרעון המוקדם לא יפחת מעשרה אחוזים מהסכום המקורי של ההלוואה או מעשרה אחוזים מיתרת ההלוואה בצירוף הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו ולא נפרעו עד יום הפרעון בפועל, לפי הגבוה;
(2)
התאגיד הבנקאי רשאי להתנות פרעון מוקדם כאמור בתשלום עמלה בתנאים ובשיעור שקבע הנגיד בצו לאחר התייעצות עם הועדה ובאישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על הלוואה כאמור בו שלגביה המחה התאגיד הבנקאי את זכויותיו כלפי הלווה למי שאינו תאגיד בנקאי.
(ג)
תאגיד בנקאי לא ימחה הלוואה מן הסוג האמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נעשו הסדרים עם התאגיד הבנקאי הממחה או עם תאגיד אחר המבטיחים כי השירות ללקוח לא ייפגע פגיעה של ממש.
חשבון משותף וכספת משותפת [תיקון: תשל״ו־2, תשמ״א־2]
(א)
קיבל תאגיד בנקאי כספים, ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים בחשבון משותף שלגביו הותנה עם התאגיד הבנקאי, כי בפטירת אחד מבעלי החשבון יהיה בעל החשבון הנותר בחיים או מי שפועל מכוחו כדין, זכאי להמשיך לעשות פעולות בחשבון האמור, יעמוד התנאי בתקפו, לענין היחסים שבין התאגיד הבנקאי לבין בעלי החשבון, גם לאחר הפטירה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין ובלי לגרוע מהוראת סעיף 13(ב) לחוק מס עזבון, תש״ט–1949, על כספת שתאגיד בנקאי השכיר לשני אנשים או יותר בתנאי האמור.
פקדונות ללא תנועה [תיקון: תשמ״א]
(א)
תאגיד בנקאי ינסה ליצור קשר עם בעל פקדון ללא תנועה סמוך למועד פרעונו של הפקדון; לגבי פקדון בר פרעון עם דרישה, יראו כמועד הפרעון את היום שבו הפך הפקדון לפקדון ללא תנועה.
(ב)
סעיף זה יחול גם על כספים שנתקבלו בשל ניירות ערך שהוחזקו במשמרת אצל תאגיד בנקאי, והחובה לנסות וליצור קשר עם בעל הפקדון תחול סמוך למועד קבלת הכספים.
(ג)
לא הצליח תאגיד בנקאי ליצור קשר עם בעל הפקדון תוך חדשיים, ישקיע את הכספים לזכותו באופן שקבע הנגיד באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
(ד)
סעיף זה לא יחול על פקדון ללא תנועה בסכום שאינו עולה על מאה שקלים או על סכום אחר שקבע הנגיד באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ואולם רשאי תאגיד בנקאי לפעול על פי הוראות סעיף זה גם לגבי פקדון בסכום קטן מהסכום האמור.
הוצאת בנקנוטים [תיקון: תש״ח, תשמ״א־2]
תאגיד בנקאי לא יוציא שטר למוכ״ז בר פרעון לפי דרישה.
יחס בין פריטים שונים [תיקון: תשכ״ה, תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א)
היה הנגיד סבור שהדבר דרוש לשם שמירה על יציבות התאגידים הבנקאיים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הועדה, לקבוע בצו שיעורים יחסיים שתאגידים בנקאיים חייבים לקיים אותם – החל מהמועד שנקבע בצו – בפריטים, או בסוגים של פריטים, שבפסקאות (1) עד (5) וכהגדרתם בצו, לעומת פריטים, או סוגים של פריטים, שבפסקאות (6) עד (9) וכהגדרתם בצו; ואלה הפריטים:
(1)
ערבויות שערב להבטחת אשראי;
(2)
ערבויות שערב שלא להבטחת אשראי;
(3)
התחייבויות שנתן לרגל אשראי תעודות;
(4)
התחייבויות שנתן לרגל קיבולים, הסבים ונכיון משנה;
(5)
התחייבויות תלויות שאינן מפורשות בפסקאות (1) עד (4);
(6)
פקדונות המופקדים אצלו;
(7)
הלוואות שקיבל;
(8)
הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים נקיים שלא חולקו;
(9)
נכסים, לרבות חובות המגיעים לו.
(ב)
תאגיד בנקאי שהפר הוראה שנקבעה בצו לפי סעיף קטן (א), יהא חייב לשלם לבנק ישראל, לכל יום שבו נמשכת ההפרה, אחוז מסויים של הסכום שבו עלו הערבויות או ההתחייבויות על השיעור שנקבע בצו; האחוז ייקבע על־ידי הנגיד בצו, לאחר התייעצות עם הועדה ולא יעלה על 10% לשנה.
(ג)
תאגיד בנקאי שהפר הוראה שנקבעה בצו לפי סעיף קטן (א), רשאי הנגיד להורות לו כי עד להודעה חדשה לא יוסיף להתחייב בהתחייבויות ולתת ערבויות כאמור בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א), לתת אשראי, להשקיע כספים ולחלק רווחים, ובלבד שהנגיד לא יעשה כן אלא לאחר מתן אזהרה. הוראה כאמור יכול שתחול על כל הפעולות האמורות או על מקצתן, ויכול שתהיה מותנית.
(ד)
תאגיד בנקאי שהפר הוראה שניתנה על פי סעיף קטן (ג), דינו – קנס 10,000 לירות, וכל מנהל או פקיד אחראי שביודעין עשה את הפעולה המהווה הפרת ההוראה או לא נקט אמצעים סבירים כדי למנוע הפרתה, דינו – מאסר שנתיים.
עבירות מנהלי התאגיד הבנקאי [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א)
חבר דירקטוריון או מנהל עסקים של תאגיד בנקאי אשר ביודעין עשה בעסקי התאגיד הבנקאי בדרך שפגעה ביכלתו לקיים את התחייבויותיו, דינו – מאסר ארבע שנים או קנס של 100,000 לירות.
(ב)
חבר דירקטוריון או מנהל עסקים של תאגיד בנקאי אשר ביודעין עשה בעסקי התאגיד הבנקאי בדרך שפגעה בניהול תקין של עסקיו, דינו – מאסר שנה או קנס 20,000 לירות.
עבירות לגבי רישומים בספרים [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
תאגיד בנקאי שעבר על הוראות פקודת החברות לענין ניהול ספרים ופנקסים על ידי חברה, דינו – קנס 100,000 לירות, וכל בעל זכות חתימה שהשתתף בפועל בביצוע העבירה וכל מי שהיה אותה שעה חבר דירקטוריון, מנהל עסקים, חשב ראשי או יחיד של התאגיד הבנקאי, דינו – מאסר שנתיים או קנס 25,000 לירות, אם לא הוכיח אחד משני אלה:
(1)
העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייבו לדעת על המעשה;
(2)
הוא נקט בכל האמצעים הסבירים לשמירתן של ההוראות האמורות.
ערבות תאגיד בנקאי לתיווך שטרות [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א)
לענין סעיף זה –
”שטר“ – שטר חליפין או שטר חוב כמשמעותם בפקודת השטרות;
”חברה־בת“ – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968, למעט חברה־בת שהיא מוסד בנקאי.
(ב)
תאגיד בנקאי המתווך שטר בין מוכר לבין קונה, או מוכר שטר שנעשה בידי אדם אחר, יהיה ערב כלפי הקונה לפרעון השטר עד תום 12 חודש מתאריך פרעון השטר, זולת אם הועבר השטר מידי הקונה שלא מכוח דין; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה לפי דין אחר ולא לגרוע ממנה, ורואים תמיד ערבות לפי סעיף זה כערבות להבטחת אשראי שסעיף 14א(א)(1) דן בה.
(ג)
פרע תאגיד בנקאי שטר לפי הוראות סעיף קטן (ב), הרי אם –
(1)
היה התאגיד הבנקאי אחראי לפרעון בשל תיווך בשטר בין מוכר לבין קונה – זכאי הוא לחזור על המוכר ועל כל הצדדים החבים על פי השטר כלפי המוכר ולהיפרע מהם;
(2)
היה התאגיד הבנקאי אחראי לפרעון בשל מכירת השטר שאחז בו – יהיו לו כל הזכויות שהיו לו נגד כל הצדדים על פי השטר לפני שמכר אותו.
(ד)
בתביעה נגד תאגיד בנקאי על פי סעיף קטן (ב), יהיה תאגיד בנקאי מנוע מלטעון שלא תיווך או לא מכר שטר אם יוכח אחת מאלה:
(1)
הקונה מסר לתאגיד הבנקאי או לחברה־בת את הכספים ששימשו לקניית שטר לשם ביצוע הקניה או לשם השקעה אחרת על ידי המקבל;
(2)
הקונה מסר את הכספים כאמור בפסקה (1) במשרדי התאגיד הבנקאי לפקיד התאגיד הבנקאי או לאדם אחר בנסיבות שבהן אפשר היה להניח כי הוא פועל כפקיד התאגיד הבנקאי בתחום תפקידו בתאגיד הבנקאי.
(ה)
הוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ז) לא יחולו אם הכסף נמסר מחוץ לישראל לחברה־בת המנהלת את עסקיה בחוץ לארץ והכסף נמסר לשם קניית שטר שמקום פרעונו אינו בישראל.
(ו)
הוראות סעיף זה לא יחולו על שטר המדינה, שטר הסוכנות היהודית או שטר שנעשה בידי מוסד לאומי שקבע הנגיד באישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ז)
סעיף זה יחול על אף כל הסכם הקובע הוראה אחרת, זולת אם ההסכם נעשה בכתב וקונה השטר הוא תאגיד בנקאי או קונה אחר אשר לגביו נתן המפקח אישור כללי או מיוחד לכך.
מבקר פנימי [תיקון: תשכ״ט, תשל״ט־2, תשמ״א־2, תשנ״ב, תשע״ב]
(א)
דירקטוריון של תאגיד בנקאי ימנה מבקר פנימי לתאגיד על פי הצעת ועדת הביקורת של הדירקטוריון (להלן – ועדת הביקורת).
(ב)
המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר, את תקינות הפעולות של התאגיד הבנקאי מבחינת השמירה על החוק, השמירה על טוהר המידות, השמירה על החסכון והיעילות והשמירה על נוהל בנקאי תקין, וכן יבדוק האם מקויימות הוראות המפקח על הבנקים.
(ג)
על המבקר הפנימי יחולו, בכפוף ליתר הוראות סעיף זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין, הוראות סעיפים אלה של חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992 (בסעיף זה – חוק הביקורת הפנימית): 3(א) למעט פסקה (2), 7 עד 10, 14(ב) ו־(ג) ו־24(ג); ואולם –
(1)
על אף האמור בפסקה (5) של סעיף 3(א) לחוק הביקורת הפנימית, רשאי המפקח, במקרים חריגים, לאשר מינוי מבקר פנימי שלא מתקיים בו האמור באותה פסקה, אם מצא שהוא בעל ניסיון משמעותי בתפקידים בכירים בתחומי פעילותו של תאגיד בנקאי, והוא התחייב להשתתף בהשתלמות כאמור באותה פסקה בסמוך ככל הניתן לאחר מינויו; הוראות פסקה זו יחולו על אף האמור בסעיף 147 לחוק החברות לעניין תאגיד בנקאי שהוא חברה ציבורית;
(2)
בסעיף 7 לחוק הביקורת הפנימית, בכל מקום, במקום ”הממונה“ יקראו ”הדירקטוריון“.
(ד)
המבקר הפנימי יפעל על פי תקנים מקצועיים מקובלים ובהנחיית ועדות הביקורת וידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון, למנהל הכללי וליושב ראש ועדת הביקורת.
(ה)
מינוי המבקר הפנימי והפסקת כהונתו או השעייתו מתפקידו ייעשו בידי הדירקטוריון על פי הצעת ועדת הביקורת.
(ו)
המפקח רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, לקבוע כללים לביצוע הוראות סעיף זה.
[תיקון: תשל״ט־2, תשמ״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ט־2, תשמ״א־2, תשמ״א־3]
(בוטל).
עיצום כספי [תיקון: תשס״ה, תשע״ב, תשע״ד]
(א)
היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחת מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מיליון שקלים חדשים:
(1)
הפר הוראה מהוראות ניהול בנקאי תקין;
(2)
הפר הוראה מהוראות שקבע הנגיד בצו לפי סעיף 13(א)(2);
(3)
הפר הוראה מהוראות שקבע הנגיד לפי סעיף 13ב(ג).
(ב)
היה למפקח יסוד סביר להניח כי דירקטור מונה או כיהן בתאגיד בנקאי בניגוד להוראות סעיפים 11א1 או 11ה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 60,000 שקלים חדשים.
עיצום כספי מופחת [תיקון: תשס״ה, תש״ע]
(א)
המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מן העיצום הכספי הקבוע בפרק זה [צ״ל: בפקודה זו], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הכספי הקבוע בסעיף 14ח, ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת [תיקון: תשס״ה]
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, עיצום כספי בשיעור החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 14ח, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.
דרישת העיצום [תיקון: תשס״ה]
עיצום כספי ישולם לפי דרישת המפקח, בתוך שלושים ימים מיום מסירתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה הודעה למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו; בהודעה כאמור יצוין כי בשל הפרה נמשכת יחויב המפר בעיצום כספי נוסף לפי הוראות סעיף 14י(א).
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשס״ה, תשפ״ד]
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בחוק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד תשלומו.
ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשס״ה, תשפ״ד]
(החל מיום 1.1.2025): לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד תשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
גביה [תיקון: תשס״ה]
העיצום הכספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה).
פרסום על הטלת עיצום כספי [תיקון: תשס״ה]
הוטל עיצום כספי לפי סעיף 14ח, רשאי המפקח להורות למי שחייב בתשלומו להודיע ללקוחות או לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה המפקח, את דבר הטלת העיצום, את שמו של מי שחייב בתשלום, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, ואת סכום העיצום.
ערעור [תיקון: תשס״ה, תשפ״ד]
(א)
על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לפני בית משפט השלום בירושלים בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
(ב)
אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח או הורה בית המשפט אחרת.
(ג)
התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.1.2025): התקבל הערעור, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
ענשים [תיקון: תש״ח, תש״ח־2, תשכ״ט, תשמ״א־2, תשס״ד־2]
(א)
(1)
כל תאגיד בנקאי אשר:–
(א)
במזיד אינו מקיים הוראות פקודה זו, או
(ב)
מוציא בנקנוטים בארץ או מפיץ או מרשה להפיץ בה בנקנוטים שהוצאו על ידו או בנקנוטים אחרים שהוצאתם לא הותרה ע״י הנגיד,
הרי עפ״י בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה שתוגש לרושם החברות יימחק שמו של התאגיד הבנקאי מפנקס החברות.
(2)
כל אדם שהוא מנהל או מנהל עסקים של תאגיד בנקאי והוא –
(א)
אינו נוקט בכל הפעולות המתאימות כדי שהתאגיד הבנקאי ימלא אחרי דרישותיה של פקודה זו, או
(ב)
אינו נוקט בכל הפעולות המתאימות כדי להבטיח את נכונותו של כל דו״ח המוגש בהתאם להוראות פקודה זו,
הרי בצאתו חייב בדין יהא צפוי על כל עברה ועברה למאסר לא יותר משתי שנים או לקנס לא יותר משלש מאות לירות או לשני העונשין כאחד.
(ב)
מי שהפר הוראה מהוראות סעיף 11א, או שאינו מוסר מידע לאחר שנדרש למסרו לפי הוראות סעיף 11ב, או שפעל בניגוד להוראות סעיף 11ג, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
סודיות [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשע״ב]
(א)
לא יגלה אדם ידיעה שנמסרה לו ולא יראה מסמך שהוגש לו לפי פקודה זו או לפי חוק הבנקאות (רישוי) אולם מותר לגלות ידיעה אם הנגיד יראה צורך בכך לצרכי תביעה פלילית, או אם הידיעה או המסמך נתקבלו מתאגיד בנקאי – בהסכמתו.
(ב)
לענין גילוי מסמכים וידיעות שנתקבלו לפי פקודה זו או לפי חוק הבנקאות (רישוי) לבית המשפט, דין בנק ישראל או המפקח ועובדיו כדין המדינה ועובדיה.
(ג)
העובר על סעיף זה או על הוראת סעיף 6(5), דינו – מאסר שנה או קנס 10,000 לירות.
מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ [תיקון: תשס״ד־2]
(א)
על אף הוראות סעיף 15א, רשאי המפקח למסור ידיעה שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על סניף של תאגיד בנקאי באותה מדינה, על מוסד בנקאי שהואגד באותה מדינה, הנשלט בידי תאגיד בנקאי, או על תאגיד זר שהוא בנק חוץ הפועל בישראל או שהוא שולט בתאגיד בנקאי.
(ב)
המפקח לא ימסור ידיעה לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:
(1)
הידיעה נתבקשה לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על יציבות הסניף, המוסד הבנקאי או התאגיד הזר, כאמור בסעיף קטן (א), לפי הענין;
(2)
הרשות המפקחת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות סעיף 15א, או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה לאחר.
(ג)
המפקח לא ימסור ידיעה כאמור אם נקבע לגביה כי היא עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.
מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל [תיקון: תשס״ה, תש״ע, תשע״ו, תשע״ט־2]
(א)
על אף הוראות סעיף 15א, רשאי המפקח לגלות ידיעה או להראות מסמך לעובד בנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה בחוק בנק ישראל וכן לרשות ניירות ערך כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, למפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016, או לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.
(ב)
לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה; העובר על הוראת סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 15א(ג).
תחולת הוראות על אגודות שיתופיות [תיקון: תשכ״ט, תשכ״ט־2, תשמ״א־2]
בהפעלת הוראות פקודה זו לגבי אגודה שיתופית שהיא תאגיד בנקאי יחולו הוראותיה בשינויים המחוייבים לפי הענין, ובמיוחד לענין זה –
(1)
מקום שמדובר בדירקטוריון יראו כאילו מדובר ב”ועד“ כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות;
(2)
מקום שמדובר בחבר דירקטוריון, מנהל עסקים, בעל זכות חתימה או חשב, יראו כאילו מדובר ב”פקיד“, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות;
(3)
(בוטל).
תאגידים שדינם כדין תאגיד בנקאי [תיקון: תשמ״א־2, תשמ״א־3, תשנ״ה, תשנ״ו, תשע״א, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ט, תשפ״ג]
(א)
לענין סעיפים 5, 8א, 8ג, 8טו עד 8כא, 13, 13א, 14ח(א)(1) ו־(2) ו־14ט עד 14טו, דין תאגיד כאמור בסעיפים 11(א)(3א) עד (3ג) ו־11(ב) לחוק הבנקאות (רישוי) כדין תאגיד בנקאי.
(ב)
לעניין סעיפים 5, 8א, 8ג, 8ד1 עד 8ה1, 9 עד 11א1, 12, 14ב, 14ג, 14ה, 14ח(א)(1), 14ט עד 14טו, ו־15 עד 15א2, דין בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) ותאגיד שבשליטתו, כדין תאגיד בנקאי, ואולם לעניין תאגיד שבשליטתו של בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כאמור, לא יחולו הוראות סעיף 11א.
שמירת דינים [תיקון: תשס״ד]
ביצוע [תיקון: תשכ״ט, תשמ״ז]
שר האוצר ממונה על ביצוע פקודה זו.
ביטול
פקודת הבנקאות, פקודת הבנקים (תקונים והוראות נוספות), 1936, ופקודת הבנקים (תקונים והוראות נוספות), 1937, מבוטלות בזה.
[תיקון: 1946, ק״ת תשי״ט]
תוספת ראשונה
סעיף 9(1)(א)
טופס מס׳ 1: דין וחשבון חדשי על האקטיב והפסיב שבנק חייב להגיש
טופס מס׳ 2: דין וחשבון חדשי על האקטיב וחפסיב שאגודה שיתופית לאשראי חייבת להגיש
[תיקון: 1946]
תוספת שנייה
סעיף 9(1)(ב)
פירוט התשלומים־מראש השוטפים ושטרות שזוכו
[תיקון: תש״ח־2]
(הטופס הושמט).
8 באוקטובר, 1941.
- הרולד מקמיכאל
נציב עליון.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.