תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה)

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018


ק״ת תשע״ט, 314; תשפ״א, 882.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 13(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרה
בתקנות אלה –
”אשראי צרכני“ – מתן אשראי למי שהוא צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”מיזם“ – התקשרות, לרבות המשך התקשרות, לביצוע פעילות כלכלית לשם הגשמתה של מטרה מוגדרת בתחום מסוים;
”נגזר“, ”עסקת מכר חוזר בניירות ערך“ – כהגדרתם בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006;
”רשם האגודות השיתופיות“ – כמשמעותו בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות;
”תפעול עסקאות אשראי“ – כל שירות או פעולה המבוצעים בין נותן אשראי למקבל אשראי במסגרת עסקת אשראי, לרבות גביית כספים ומענה לפניות בקשר למתן האשראי;
פטור מחובת רישוי למתן אשראי
חובת רישוי לפי סעיף 12 לחוק למי שעיסוקו במתן אשראי, לא תחול על אלה – לעניין עיסוק כאמור:
(1)
תאגיד, שהתאגד במדינה החברה בארגון ה־OECD, המחזיק ברישיון בנק מאת רשות פיקוח במדינה החברה בארגון ה־OECD, שחלות עליו הוראות לעניין איסור הלבנת הון במדינה האמורה, ובלבד שאינו חייב בקבלת רישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי);
(2)
תאגיד, הנמצא בשליטת תאגיד המנוי בפסקה (1) או בשליטת בעל השליטה בתאגיד כאמור, המפוקח במדינה החברה בארגון ה־OECD לעניין מתן אשראי, ושחלות עליו הוראות לעניין איסור הלבנת הון במדינה האמורה, ובלבד שאינו עוסק בישראל במתן אשראי צרכני;
(3)
תאגיד, שהתאגד במדינה החברה בארגון ה־OECD ושמחזיק ברישיון לעסוק בביטוח מאת רשות הפיקוח במדינה החברה בארגון ה־OECD, המפוקח במדינה החברה בארגון ה־OECD לעניין מתן אשראי, ושחלות עליו הוראות לעניין איסור הלבנת הון במדינה האמורה, ובלבד שאינו עוסק בישראל במתן אשראי צרכני;
(4)
תאגיד שעיקר עיסוקו הוא מתן שירותי מסחר בניירות ערך כהגדרתם בחוק ניירות ערך, לחשבונם של אחרים או לחשבונו העצמי, שהתאגד במדינה החברה בארגון ה־OECD, שרשות פיקוח במדינה החברה בארגון ה־OECD מפקחת עליו ושהוא רשאי לעסוק בין השאר, במתן אשראי לצורך ביצוע פעילות המסחר כאמור;
(5)
תאגיד שמתקיימים בו כל אלה:
(א)
בעל רישיון מורחב למתן אשראי מחזיק בכל אמצעי השליטה בו (בפסקה זו – בעל השליטה), למעט אלה:
(1)
אמצעי שליטה המוחזקים בידי נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותן בפסקת משנה (ב)(2);
(2)
אמצעי שליטה המוחזקים בידי אחד מהמנויים להלן, כערובה לחיוב, לחוב שנוצר לפי פסקת משנה (ב)(2):
(א)
בעל רישיון מורחב למתן אשראי;
(ב)
מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;
(ג)
חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל;
(ד)
תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);
(ה)
נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותן בפסקת משנה (ב)(2);
(ב)
הוא עוסק בשני אלה בלבד:
(1)
רכישת עסקאות אשראי שעשה בעל השליטה, מאת בעל השליטה;
(2)
גיוס חוב באמצעות הסכמי הלוואה, או הנפקת תעודות התחייבות כהגדרתן בסעיף 35א לחוק ניירות ערך, ובלבד שסכום הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות, שהנפיקו התאגיד, בעל השליטה ותאגידים דומים אחרים שבשליטתו, לא יעלה על התקרה כמשמעותה בפסקה (8)(א) בהגדרת ”מתן אשראי“ בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי);
(ג)
בעל השליטה עוסק בתפעול עסקאות האשראי האמורות בפסקת משנה (ב)(1) או מתפעל אחר שהוא בעל רישיון מורחב למתן אשראי; על בעל שליטה כאמור יחולו לעניין זה כל הוראות החוק, כאילו הוא נותן האשראי בקשר לעסקאות האמורות;
(6)
שותפות כהגדרתה בפקודת השותפויות, או שותפות חוץ כהגדרתה בסעיף 74 לפקודה האמורה, שמתקיימים בה כל אלה:
(א)
היא הוקמה לצורך השקעה במיזם מסוים והיא עוסקת במיזם זה בלבד;
(ב)
השותף הכללי בשותפות הוא בעל רישיון מורחב למתן אשראי; לעניין זה, ”שותף כללי“ – כהגדרתו בפקודת השותפויות;
(ג)
השותף הכללי עוסק בתפעול עסקאות האשראי, או מתפעל אחר שהוא בעל רישיון מורחב למתן אשראי; על השותף הכללי כאמור יחולו לעניין זה כל הוראות החוק, כאילו הוא נותן האשראי בקשר לעסקאות האמורות;
(7)
תאגיד שמתקיימים בו כל אלה:
(א)
הוא משמש אך ורק לצורך גיוס כספים מאת משקיעים, והשקעתם במיזם מסוים ובמיזם זה בלבד;
(ב)
בעל רישיון מורחב למתן אשראי מחזיק בכל אמצעי השליטה בו (בתקנת משנה זו – בעל השליטה), למעט אמצעי שליטה המוחזקים בידי אחד מהמנויים להלן, כערובה לחיוב:
(1)
בעל רישיון מורחב למתן אשראי;
(2)
מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;
(3)
חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל;
(4)
תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);
(ג)
בעל השליטה עוסק בתפעול עסקאות האשראי שמבצע התאגיד או מתפעל אחר שהוא בעל רישיון מורחב למתן אשראי; על בעל שליטה כאמור יחולו לעניין זה כל הוראות החוק, כאילו הוא נותן האשראי בקשר לעסקאות האמורות;
(8)
תאגיד העוסק במתן אשראי לתאגידים עסקיים בלבד – לעניין מתן אשראי כאמור, שמתקיימים בתאגיד כל אלה:
(א)
סך כל האשראי שנותן התאגיד בעסקת אשראי בודדת לא פחת מ־3 מיליון שקלים חדשים;
(ב)
התאגיד מקבל האשראי אינו קבוצת רכישה;
בפסקה זו –
”גורם מארגן“ – מי שפועל בעצמו או באמצעות אחר לארגון קבוצת הרוכשים לצורך הרכישה, לרבות הכנת המסגרת החוזית;
”קבוצת רכישה“ – קבוצת רוכשים המתארגנת לרכישת נכס או שירות, או זכות לאחד מאלה, באמצעות גורם מארגן, ובלבד שהרוכשים בקבוצה מחויבים למסגרת חוזית;
”תאגיד עסקי“ – תאגיד שאינו מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
(9)
מי שעיסוקו במתן אשראי לתאגידים, שעיקר עיסוקם הוא במחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות – לעניין מתן אשראי לתאגידים כאמור;
(10)
אגודה, שרשם האגודות השיתופיות סיווג בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות, בסיווג של מושב עובדים או כפר שיתופי, לעניין מתן אשראי לחבריה או לתאגידים שבשליטתה;
(11)
אגודה שכל חבריה הם גופים כמפורט להלן, לעניין מתן אשראי לחבריה, לחברי חבריה או לתאגידים שבשליטת חבריה:
(א)
אגודה להתיישבות, כהגדרתה בסעיף 13(א)(17) לחוק;
(ב)
אגודה שרשם האגודות השיתופיות סיווג לפי תקנות האגודות השיתופיות בסיווג של מושב עובדים, כפר שיתופי או אגודה חקלאית;
(ג)
תאגיד בשליטתה המלאה של אגודה כאמור בפסקה (א) או בפסקה (ב);
(12)
תאגיד שכל אמצעי השליטה בו מוחזקים על ידי אגודה, שחבריה הם אגודות שרשם האגודות השיתופיות סיווג, לפי תקנות האגודות השיתופיות, בסיווג של קיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש, מושב שיתופי, מושב עובדים, כפר שיתופי או אגודה חקלאית – לעניין מתן אשראי לחברי האגודה או לתאגידים שבשליטתם;
(13)
חברה לתועלת הציבור, אשר הוקמה עד יום ז׳ בסיוון התשע״ז (1 ביוני 2017) ושתנועה קיבוצית כמשמעותה בתקנה 2(15) לתקנות האגודות השיתופיות, מחזיקה בכל אמצעי השליטה בה, בין במישרין ובין בידי תאגידים הנמצאים בשליטה מלאה של תנועה קיבוצית כאמור – לעניין מתן אשראי לתאגידים שבשליטת התנועה הקיבוצית, לחברי התנועה הקיבוצית ולתאגידים שבשליטתם, ולחברי חבריה של התנועה הקיבוצית;
(14)
תאגיד שאגודה להתיישבות כהגדרתה בסעיף 13(א)(17) לחוק, או אגודה כאמור בפסקה (10), מחזיקה בכל אמצעי השליטה בו, לעניין מתן אשראי לחברי האגודה או לתאגידים שבשליטתם;
(15)
מי שעיסוקו בעסקאות נגזרים או בעסקאות מכר חוזר בניירות ערך, לעניין מתן אשראי אגב העסקאות האמורות.
פטור מחובת רישוי למתן שירות בנכס פיננסי
חובת רישוי לפי סעיף 12 לחוק למי שעיסוקו במתן שירות בנכס פיננסי, לא תחול על אלה – לעניין עיסוק כאמור:
(1)
תאגיד כאמור בתקנה 2(1) או 2(2);
(2)
סוכן ביטוח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, לעניין החזקת כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד, שינהל כנאמן של מבטח כהגדרתו בחוק האמור, בהתאם להוראות שניתנו לפי סעיף 30(1) לחוק האמור;
(3)
מי שעוסק במתן שירותי תפעול כהגדרתם בסעיף 3(ג) בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ושירותי סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005 – לעניין מתן שירותי תפעול כאמור;
(4)
אחד מן המנויים להלן, המנהל נכסים פיננסיים בנאמנות בעבור לקוחותיו, לרבות באמצעות חשבון נאמנות – לעניין ניהול נכסים פיננסיים כאמור:
(א)
עורך דין;
(ב)
רואה חשבון;
(ג)
מי שמונה לנאמן לפי חוק או לפי החלטת בית משפט לרבות אלה:
(1)
מי שמשמש נאמן לקרן כמשמעותו בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994, ויושב ראש הרשות אישר, לפי סעיף 9 לחוק האמור;
(2)
מי שמשמש נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו בפרק ה׳1 לחוק ניירות ערך;
(3)
מי שמשמש נאמן כהגדרתו בסעיף 102(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], לעניין הקצאת מניות לעובדים בהתאם להוראות הסעיף האמור;
(5)
בית מלון כהגדרתו בחוק שירותי תיירות, התשל״ו–1976, המחזיק ברישיון עסק לעניין אירוח ולינה לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013, לעניין עסקה להמרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת (להלן – עסקת המרה), שמתקיימים בה כל אלה:
(1)
עסקת ההמרה נעשתה לאורח בית המלון המתאכסן במלון לילה אחד לפחות, שהוא תושב זר;
(2)
שווי אחד מהמטבעות שהומרו במסגרת עסקת ההמרה אינו עולה על 250 דולר אמריקאי ליום, לכל אורח;
(6)
מי שעיסוקו בעסקאות נגזרים או בעסקאות מכר חוזר בניירות ערך לעניין מתן שירות בנכס פיננסי אגב העסקאות האמורות.
תחילה
תחילתה של תקנה 3 ביום התחילה המאוחר כמשמעותו בסעיף 114(ב) לחוק.
תוקף [תיקון: תשפ״א]
תוקפן של תקנות אלה עד יום כ״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2021).


ז׳ בתשרי התשע״ט (16 בספטמבר 2018)
  • משה כחלון
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.