”בנק בעל היקף פעילות צר“ – בנק ששווי נכסיו אינו עולה ביום התחילה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל; לעניין זה, ”שווי הנכסים“, של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;

”הוראות ניהול בנקאי תקין“ – הוראות המפקח לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941;

”חברת כרטיסי חיוב“ – תאגיד שערב יום התחילה עסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב ובסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב;

”חוזה כרטיס אשראי“, ”חוזה כרטיס חיוב“, ”כרטיס אשראי“, ”כרטיס חיוב“ ו”מנפיק“ – כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב;

”חוק כרטיסי חיוב“ – חוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986 כנוסחו ערב תחילתו של חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;

”מועד ההפרדה“ – המועד שבו בנק בעל היקף פעילות רחב הפסיק לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב;

”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שמונה לפי סעיף 6 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010.

7.

תחילה ותחולה [תיקון: ק״ת תשע״ט]

(א)

תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (ביום 31.7.2017) (בפרק זה – יום התחילה), ואולם –

(1)

תחילתו של סעיף 15ב(א) לחוק מערכות תשלומים, כנוסחו בסעיף 2(3) לחוק זה, ביום ז׳ בסיוון התשע״ז (1 ביוני 2017);

(2)

תחילתו של סעיף 7ה לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחו בסעיף 3(3) לחוק זה, 18 חודשים מיום התחילה;

(3)

תחילתם של סעיפים 7ו ו־7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחם בסעיף 3(3) לחוק זה, שנתיים מיום התחילה;

מועד תחילתו של סעיף 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) נדחה ליום 31.1.2020 (ק״ת תשע״ט, 1956).

(4)

על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3), תחילתם של סעיפים 7ד עד 7ו לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחם בסעיף 3(3) לחוק זה, לעניין בנק בעל היקף פעילות צר, שלוש שנים מיום התחילה;

(5)

תחילתו של סעיף 7ח לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחו בסעיף 3(3) לחוק זה, חודשיים מיום התחילה.

(ב)

שר האוצר, בהסכמת הנגיד, רשאי, בצו, לדחות את תחילתם של הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) או (3) בתקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים; דחייה כאמור יכול שתינתן לכלל התאגידים הבנקאיים או לסוג מסוים מהם.

מועד תחילתו של סעיף 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) נדחה ליום 31.1.2020 (ק״ת תשע״ט, 1956).

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק זה, רשאי בנק בעל היקף פעילות רחב ששלט או שהחזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב ערב יום התחילה, להמשיך ולשלוט או להחזיק אמצעי שליטה באותה חברה עד תום שלוש שנים מיום התחילה, ואם בתקופה האמורה פחת שיעור החזקותיו של הבנק באמצעי השליטה בחברה ל־40% או פחות ו־25% לפחות מאמצעי השליטה בחברה הונפקו לציבור – עד תום ארבע שנים מיום התחילה; על אף האמור בסעיף 27 לחוק הבנקאות (רישוי), שלט או החזיק בנק בעל היקף פעילות רחב אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב, בניגוד להוראות סעיף קטן זה, רשאי בית המשפט, למבקש המפקח או לבקשת התאגיד, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

(ד)

הוראות סעיף 7ח לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחו בסעיף 3(3) לחוק זה, לא יחולו על שעבוד שנוצר ערב יום תחילתו של סעיף 7ח כאמור בסעיף קטן (א)(5); לעניין זה, ”שעבוד שנוצר ערב יום תחילתו של סעיף 7ח“ – למעט שעבוד שחודש לאחר יום התחילה כאמור, אלא אם כן הלקוח הוא היחיד הרשאי לחדשו.

8.

תקנות והוראות ראשונות

(א)

שר האוצר והמפקח, לפי הענין, יקבעו תקנות והוראות ראשונות לפי סעיפים 7ה עד 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחם בסעיף 3(3) לחוק זה, הנדרשות לשם היערכות טכנולוגית של התאגידים הבנקאיים, לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה.

(ב)

הנגיד יקבע כללים ראשונים לפי סעיף 36יב1 לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בסעיף 1(4) לחוק זה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום התחילה.

9.

הגבלות בתקופת המעבר לעניין בנק המנפיק כרטיסי חיוב [תיקון: ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג]

(א)

בתקופה שמיום התחילה עד תום חמש שנים מהמועד האמור, ולגבי בנק בעל היקף פעילות רחב – מיום התחילה עד תום שלוש שנים ממועד ההפרדה או עד תום חמש שנים מיום התחילה, לפי המאוחר (להלן – תקופת המעבר) יחולו הוראות אלה:

(1)

על בנק המנפיק כרטיסי חיוב, שערב יום התחילה שלט או החזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב, יחולו הוראות אלה:

(א)

הבנק יבצע את תפעול ההנפקה של כרטיסי החיוב שהוא מנפיק באמצעות חברה מתפעלת, ויאפשר לחברה המתפעלת להיות צד לחוזה כרטיס החיוב;

(ב)

מתום שנתיים מיום התחילה ועד תום תקופת המעבר, לא יבצע הבנק באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ־52% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו; לעניין חישוב השיעור לפי פסקת משנה זו, לא יובא בחשבון כרטיס אשראי שהונפק על פי חוזה כרטיס אשראי שנחתם לפני יום התחילה וחודש במהלך תקופת המעבר לפי סעיף 2(ב) לחוק כרטיסי חיוב; שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בכל עת במהלך תקופת המעבר, לשנות בצו, לכלל הבנקים או לסוג מסוים מהם, את השיעור הקבוע בפסקה זו, אם מצא כי הדבר מוצדק לשם קידום התחרות בשוק האשראי;

(ג)

התקשרות של בנק עם חברה מתפעלת לצורך ביצוע תפעול הנפקה לכרטיסי אשראי חדשים שהבנק מנפיק ללקוחותיו כאמור בסעיף קטן (ב), תיעשה לאחר עריכת הליך המקנה לכל חברה מתפעלת הזדמנות נאותה והוגנת להציע את שירותיה;

(2)

על בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב יחולו, נוסף על הוראות פסקה (1), הוראות אלה:

(א)

חלוקת הכנסות הנובעות מתפעול ההנפקה של כרטיסי חיוב ומפעילות הלקוחות בכרטיסי חיוב, בין הבנק לבין חברת כרטיסי החיוב (להלן – חלוקת ההכנסות), תהיה בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה בהסכם ההתקשרות ביניהם שהיה בתוקף ביום ט״ז בסיוון התשע״ה (3 ביוני 2015) (בסעיף זה – המועד הקובע), אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהוראות ניהול בנקאי תקין; לא היה הסכם התקשרות בין הבנק לבין חברת כרטיסי החיוב במועד הקובע, תהיה חלוקת ההכנסות בהתאם להסכמת הצדדים, אלא אם כן הורה המפקח אחרת;

(ב)

(תימחק ביום 1.6.2025): הבנק רשאי לפנות ללקוח בעניין חידוש כרטיס אשראי רק בתוך 45 ימי העבודה שלפני המועד לסיום חוזה כרטיס האשראי, ואולם רשאי הבנק לפנות ללקוח לפני התקופה האמורה בהתקיים אחד מאלה:

(1)

חל שינוי מהותי במצבו הכלכלי של הלקוח, ובלבד שהבנק יתעד את פנייתו ללקוח ואת הנימוקים לה כפי שיורה המפקח בהוראות ניהול בנקאי תקין;

(2)

קיימת מניעה לשימוש בכרטיס האשראי הקיים; הנפיק הבנק כרטיס אשראי חדש לפי פסקת משנה זו, יהיו תנאי חוזה כרטיס האשראי החדש זהים לתנאי חוזה כרטיס האשראי הקיים;

(3)

הפנייה היא רק לשם הפחתת מסגרת האשראי של הלקוח; פנייה כאמור תהיה בכתב, באופן שהורה המפקח בהוראות ניהול בנקאי תקין;

(ג)

(תימחק ביום 1.6.2025): שר האוצר, בהסכמת הנגיד, רשאי לשנות בצו את התקופה האמורה בפסקת משנה (ב).

(ב)

מתום שנה מיום התחילה ועד למועד שקבע שר האוצר, בשים לב להתפתחות התחרות בשוק תפעול ההנפקה, לא תסרב חברה מתפעלת להתקשר עם בנק או עם בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, לשם תפעול הנפקה של כרטיס חיוב שמנפיק הבנק או בעל הרישיון, מטעמים בלתי סבירים.

(ג)

(בוטל).

(ד)

בסעיף זה –

”חברה מתפעלת“ – כל אחד מאלה:

(1)

חברת כרטיסי חיוב;

(2)

חברה אחרת שהנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע בצו, בין השאר בשים לב לאיתנותה הפיננסית כמתפעלת הנפקה, כי הבנק רשאי לבצע באמצעותה תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב;

(3)

גוף אחר העוסק בתפעול הנפקה ומפוקח על פי דין לעניין פעילות זו;

”חידוש כרטיס אשראי“ – כל אחד מאלה:

(1)

חידוש חוזה כרטיס אשראי קיים לפי סעיף 2(ב) לחוק כרטיסי חיוב;

(2)

שינוי תנאים בחוזה כרטיס אשראי קיים;

(3)

התקשרות עם לקוח שהוא צד לחוזה כרטיס אשראי קיים, בחוזה כרטיס אשראי חדש;

”חוזה כרטיס אשראי קיים“ – חוזה כרטיס אשראי שבו התקשר הבנק עם לקוח לפני יום התחילה;

”יום עבודה“ – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;

”כרטיס אשראי קיים“ – כרטיס אשראי שהונפק לפי חוזה כרטיס אשראי קיים.

10.

איסור רכישת אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב

(א)

בנק וגוף מוסדי גדול לא ירכשו מבנק בעל היקף פעילות רחב אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב.

(ב)

תאגיד ריאלי משמעותי לא ירכוש מבנק בעל היקף פעילות רחב יותר מ־10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב, לא ישלוט בה ולא יהיה רשאי למנות דירקטור בחברה כאמור.

(ג)

אדם המחזיק יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב אחת, לא ישלוט בחברת כרטיסי חיוב נוספת ולא יחזיק בה יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה; לעניין זה, יראו חברות כרטיסי חיוב שערב יום התחילה נשלטו בידי אותו אדם, כחברת כרטיסי חיוב אחת.

(ד)

בסעיף זה –

”גוף מוסדי“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח, למעט משקיע מוסדי;

”גוף מוסדי גדול“ – כל אחד מאלה:

(1)

גוף מוסדי שהיקף הנכסים המנוהלים על ידו עולה על 100 מיליארד שקלים חדשים;

(2)

תאגיד השולט בגוף מוסדי, אחד או יותר, ובלבד שסך הנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים שבשליטתו עולה על 100 מיליארד שקלים חדשים;

(3)

גוף מוסדי הנשלט בידי תאגיד שמתקיימת בו הוראת פסקה (2);

”נכסים מנוהלים“ – לגבי גוף מוסדי שהוא מבטח – הנכסים המוחזקים על ידו לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן בחוק הפיקוח על הביטוח, ולגבי גוף מוסדי שהוא חברה מנהלת – נכסי קופות הגמל שבניהול החברה כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”חברה מנהלת“ ו”קופת גמל“ – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”חוק הפיקוח על הביטוח“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

”משקיע מוסדי“ – כל אחד מאלה:

(1)

חברה מנהלת – לגבי השקעות המבוצעות בעבור קופת גמל שבניהולה;

(2)

מבטח – לגבי השקעות העומדות כנגד התחייבויות תלויות תשואה;

”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתו בסעיף 35ב לחוק הבנקאות (רישוי).

11.

הוראת מעבר לעניין שימוש במידע שהגיע לחברת כרטיסי חיוב אגב ביצוע תפעול הנפקה

(א)

על אף הוראות כל דין, רשאית חברת כרטיסי חיוב, במהלך תקופת המעבר, לעשות שימוש בפרטי ההתקשרות של לקוח, ובהם בלבד, שהגיעו לידי החברה כדין לפני יום התחילה או במהלך תקופת המעבר אגב ביצוע הנפקה או תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב בעבור בנק, לשם פנייה ללקוח לצורך הצעה למתן שירותים כמנפיק ופעילות נלווית לכך, או לצורך הצעה למתן אשראי ופעילות נלווית לכך, וזאת אף בלא שהלקוח נתן את הסכמתו; ביקש לקוח מחברת כרטיסי חיוב שלא ייעשה שימוש בפרטי ההתקשרות, לא תהיה רשאית החברה לעשות שימוש במידע האמור; בסעיף זה, ”פרטי התקשרות“ של לקוח – שם, מען ומספר טלפון.

(ב)

ביקשה חברת כרטיסי חיוב לפנות ללקוח לראשונה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), תיידע אותו בפנייתו הראשונה אליו, בדבר זכותו לבקש שלא ייעשה שימוש בפרטי ההתקשרות שלו.

(ג)

אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מחברת כרטיסי חיוב לעשות שימוש במידע שהגיע לידיה כדין לפני יום התחילה או במהלך תקופת המעבר, אם הלקוח נתן לה, לפני יום התחילה או במהלך תקופת המעבר, את הסכמתו לשימוש במידע בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.

12.

הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי [תיקון: תשע״ט־2]

(א)

מוקמת בזה הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי (בסעיף זה – הוועדה) שתפעל בתקופה שמיום התחילה ועד תום שש שנים מהמועד האמור (בסעיף זה – תקופת עבודת הוועדה), ואלה חבריה:

(1)

המנהל הכללי של משרד האוצר ומנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, והם יהיו יושבי הראש של הוועדה;

(2)

הממונה על התקציבים במשרד האוצר;

(3)

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון;

(4)

הממונה על התחרות;

(5)

המפקח על הבנקים;

(6)

הממונה על מערכות תשלומים בבנק ישראל.

(ב)

תפקידי הוועדה הם:

(1)

לעקוב אחר יישום הוראות חוק זה ולהמליץ על צעדים לשיפור ולהגברת התחרות בשוק האשראי;

(2)

לערוך בדיקות תקופתיות של מצב התחרות בשוק האשראי ולאתר חסמים בהתפתחות התחרות בשוק זה;

(3)

להמליץ לעניין הפעלת הסמכות לפי סעיף 11ב(ד) לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק זה.

(ג)

הוועדה תפרסם, בתוך 90 ימים ממועד הקמתה, תבחינים מדידים לבחינת הצלחה בהגברת התחרות בשוק הבנקאות; התבחינים יפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.

(ד)

בביצוע תפקידיה תביא הוועדה בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:

(1)

התפתחות התחרות בשוק האשראי בישראל;

(2)

השינוי שחל בהיקף האשראי הניתן בשוק האשראי בישראל מיום התחילה;

(3)

המחיר שמשלם לקוח בעד קבלת אשראי מגופים פיננסיים, פערי המחירים בין לקוחות מסוגים שונים ושיעור מעבר הלקוחות בין גופים פיננסיים מסוגים שונים;

(4)

שמירה על היציבות הפיננסית.

(ה)

(1)

על אף האמור בכל דין, תמסור רשות לוועדה, לבקשתה, מידע המצוי בידי הרשות והדרוש לוועדה לשם מילוי תפקידיה, למעט מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים או מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.

(2)

על אף האמור בפסקה (1), תמסור רשות לוועדה, לבקשתה, מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, המצוי בידי הרשות והדרוש לוועדה לשם מילוי תפקידה לפי סעיף קטן (ב)(3), למעט מידע שיש בו כדי לזהות לקוח של הגוף הפיננסי.

(3)

חבר הוועדה רשאי לעשות שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן זה לצורך תפקידי הוועדה בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות.

(4)

לא ישתמש אדם במידע האמור בסעיף קטן זה ולא יגלה מידע זה לאחר, אלא בהתאם להוראות פסקה (3); המגלה מידע או עושה שימוש במידע בניגוד להוראה זו, דינו – מאסר שנה.

(5)

לעניין זה, ”רשות“ – כל אחת מאלה:

(א)

רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון;

(ב)

בנק ישראל, לעניין מידע המצוי בידי חטיבת הפיקוח על הבנקים והמחלקה הממונה על מערכות תשלומים;

(ג)

רשות ניירות ערך;

(ד)

רשות התחרות, לעניין מידע שנאסף מכוח סמכות הממונה על התחרות לפי סעיף 44א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988, ולעניין מידע אחר שברשותה – אם סבר הממונה שמסירתו נדרשת לעבודת הוועדה ואינה עלולה לגרום נזק לביצוע תפקידי הרשות לפי דין.

(ו)

בתקופת עבודתה, תגיש הוועדה לממשלה, לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשישה חודשים, דין וחשבון על עבודתה והמלצותיה; הדין וחשבון יפורסם באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל בנק ישראל.

(ז)

הוועדה תקבע את סדרי עבודתה.

13.

הוראות מעבר לעניין מפעיל מערכת ממשק

(א)

על אף האמור בסעיף 15ב(א) ו־(ג) לחוק מערכות תשלומים, כנוסחו בסעיף 2(3) לחוק זה, אדם אשר ערב יום התחילה שלט במפעיל או החזיק בו יותר מ־10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה, יהיה רשאי להמשיך ולשלוט במפעיל או להחזיק, לפי העניין, באותם אמצעי שליטה, עד תום ארבע שנים מיום התחילה, ובלבד שאמצעי השליטה שהוא מחזיק מעל 10% לא יקנו לו, החל ביום התחילה כאמור בסעיף 7(א)(1), זכויות במפעיל, כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ””אמצעי שליטה“, בתאגיד“.

(ב)

מתום שנה מיום התחילה וכל עוד משתתפים במערכת הממשק שולטים או מחזיקים ב־50% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה במפעיל, או לא פועלת מערכת מבוקרת נוספת המהווה ממשק בין מנפיק לבין סולק לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב, יחולו לעניין מינוי דירקטורים, כהונתם והפסקת כהונתם, הוראות אלה:

(1)

לא ימנה משתתף במערכת הממשק יותר מדירקטור אחד במפעיל;

(2)

רוב הדירקטורים במפעיל ימונו בידי האסיפה הכללית לפי הצעת הוועדה למינוי דירקטורים; היה המפעיל תאגיד בנקאי או הפך לחברה ציבורית, יהיה ניתן לכלול בין הדירקטורים שתציע הוועדה דירקטורים חיצוניים; לעניין זה, ”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו בחוק החברות או כמשמעותו בהוראות ניהול בנקאי תקין בעניין דירקטוריון;

(3)

הוועדה למינוי דירקטורים תציע לאסיפה הכללית של המפעיל מועמדים לכהונת דירקטורים, לשם מינוים כאמור בפסקה (2), ועוד מועמד אחד נוסף לכל אחד מסוגי הכשירות שיש למנות: דירקטור חיצוני לפי חוק החברות, ודירקטור אחר – שיתקיימו בכולם התנאים האמורים בסעיף 11ה(ב) לפקודת הבנקאות, 1941;

(4)

על דירקטור שיוצע בידי הוועדה למינוי דירקטורים, שאינו דירקטור חיצוני לפי חוק החברות, ועל מינויו, יחולו הוראות סעיפים 239(ד), 241, 244, 245(א), 245(א3), 245(ב), 246, 247 ו־249 לחוק החברות.

(ג)

בסעיף זה –

”הוועדה למינוי דירקטורים“ – הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי), שתמנה שלושה חברים כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו־(2) שבאותו סעיף;

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”מפעיל“ ו”מערכת ממשק“ – כהגדרתם בסעיף 15א לחוק מערכות תשלומים, כנוסחו בסעיף 2(3) לחוק זה;

”משתתף“ ו”מערכת מבוקרת“ – כהגדרתם בחוק מערכות תשלומים.

14.

ביצוע

שר האוצר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה.

התקבל בכנסת ביום כ״ה בטבת התשע״ז (23 בינואר 2017).

בנימין נתניהו
ראש הממשלה
משה כחלון
שר האוצר
ראובן ריבלין
נשיא המדינה
יולי יואל אדלשטיין
יושב ראש הכנסת

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.