חוק ההוצאה לפועל
(הופנה מהדף חוק הוצאה לפועל)
חוק ההוצאה לפועל מתוך 
חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967
2000249
ס״ח תשכ״ז, 116; תשכ״ט, 16; תשל״א, 186; תשל״ה, 12; תשל״ח, 160; תשל״ט, 29; תש״ם, 132; תשמ״ד, 52; תשמ״ו, 62; תשמ״ט, 50; תש״ן, 126, 198; תשנ״א, 10, 119, 184, 184, 198; תשנ״ב, 146; תשנ״ד, 235, 284; תשנ״ה, 398; תשנ״ו, 70, 88; תשנ״ט, 138; תש״ס, 282; תשס״א, 207, 218; תשס״ב, 215; תשס״ג, 16; תשס״ד, 16; תשס״ה, 746, 913; תשס״ו, 260; תשס״ח, 515, 665; תשס״ט, 42, 126, 328; תשע״א, 28, 78, 355, 929, 930, 1028; תשע״ב, 24, 112, 158, 182, 506, 582, 607; תשע״ג, 68, 98; תשע״ד, 546, 592; תשע״ה, 142, 196, 204; תשע״ו, 10, 533, 751, 1154; תשע״ז, 212, 1049; תשע״ח, 22, 172, 176, 224, 406, 438, 687, 871; תשע״ט, 41, 116, 220; תש״ף, 14; ק״ת תש״ף, 1078; ס״ח תש״ף, 90, 334, 402; תשפ״א, 2; תשפ״ב, 722, 748, 833, 888, 961; תשפ״ג, 12, 12, 534, 535; תשפ״ד, 145, 1024, 1498.
שינוי שיעורי ריבית: ק״ת תשנ״ג, 866. שינוי התוספות: ק״ת תשע״ג, 796. הארכת הוראת שעה: ק״ת תשפ״א, 3600. דחיית תחילה: ק״ת תשפ״ג, 962.
בנוסח זה משולבת הוראת שעה לפי חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס׳ 68 והוראת שעה), התשפ״א–2020 (להלן – תיקון מס׳ 68), שתוקפה מיום 24.9.2020 ועד יום 24.3.2022. לפי סעיף 6 לתיקון מס׳ 68, ”תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם“ – תיקי הוצאה לפועל שנפתחו מיום 24.9.2020, למעט תיקים שנפתחו בשל אחת או יותר מבקשות אלה: (1) בקשה לביצוע משכון או משכנתה, למעט בקשה לביצוע של משכנתה על דירת מגורים לפי סעיף 81ב1; (2) בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מקרקעין כאמור בסעיף 64; (3) בקשה לביצוע פסק דין למזונות שהזוכה בו אינו המוסד לביטוח לאומי. חלקים מהוראת השעה עדיין חלים על על מי שהוכר כחייב משלם לפי הסדר תשלומים מיוחד עד יום 24.3.2022.
תוכן עניינים
פרק א׳: הוראות כלליות
הגדרות [תיקון: תש״ם, תשמ״ט, תשנ״ד, תשס״ט, תשע״א־5, תשע״ב־2, תשע״ח־5, תשע״ח־6, תשע״ח־7, תשע״ט־3, תש״ף, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ד]
בחוק זה –
”בית משפט“ – לרבות בית דין דתי;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”פסק דין“ – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;
”זוכה“ – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;
”חייב“ – מי שפסק דין ניתן לחובתו;
”חוב פסוק“ – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;
”הליך“ – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;
”ערובה“ – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;
”נכס“ – לרבות זכות קיימת או עתידה;
”לשכה“ או ”לשכת הוצאה לפועל“ – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2;
”קיבוץ“ – אגודה שיתופית שסווגה על־ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי;
”המצאה מלאה“ – כל אחת מאלה:
(1)
(2)
המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1);
(3)
המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים;
”חוק בתי המשפט“ – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984;
”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים“ – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018;
”הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;
”כרטיס חיוב“ ו”כרטיס תשלום“ – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”כרטיס חיוב מיידי“ – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום;
”תקנות סדר הדין“ – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018;
”פסק דין לפינוי מושכר“ – פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972, אינו חל עליו;
”מנהל רשות האכיפה והגבייה“ – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה;
”רשות האכיפה והגבייה“ – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.
לשכות הוצאה לפועל [תיקון: תשס״ט]
(א)
שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.
(ב)
בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.
(ג)
בסעיף זה, ”מחוז“ – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.
מינוי רשמי הוצאה לפועל וכהונתם [תיקון: תשס״ט, תשע״א, תשע״א־5]
(א)
שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, רשמי הוצאה לפועל; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
(ב)
לא ימונה לרשם הוצאה לפועל, אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום.
(ג)
(1)
הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הוועדה לבחירת רשמים), תהיה בת חמישה חברים, והם:
(א)
שופט של בית המשפט המחוזי שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
(ב)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל;
(ג)
הממונה על רשמי הוצאה לפועל;
(ד)
נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה בבחירה חשאית;
(ה)
נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה.
(2)
הוועדה לבחירת רשמים תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.
(3)
תקופת כהונתם של חברי הוועדה לבחירת רשמים המנויים בפסקה (1)(א), (ד) ו־(ה) תהיה חמש שנים.
(4)
הרכב הוועדה לבחירת רשמים יפורסם ברשומות.
(ד)
כהונת רשם הוצאה לפועל לא תסתיים אלא באחת מאלה:
(1)
בצאתו לקצבה;
(2)
בהתפטרות;
(3)
על פי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציע יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות שמונה לפי סעיף 3ד;
(4)
על פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963.
מעמדם וסמכותם של רשמי הוצאה לפועל [תיקון: תשס״ח־2, תשס״ט, תשע״א־5]
(א)
רשמי הוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה וסעיפים 3 ו־3ב עד 3ד.
(ב)
רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה.
(ג)
החלטות וצווים של רשם הוצאה לפועל דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל, כדין החלטה או צו של בית משפט.
(ד)
בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין.
(ה)
הממונה על הרשמים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמי הוצאה לפועל.
תחולת הוראות מחוק בתי המשפט [תיקון: תשע״א־5]
הוראות סעיף 104 לחוק בתי המשפט יחולו על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט, ערעור על החלטה של רשם הוצאה לפועל לפי אותו סעיף יוגש לבית משפט שלום וידון בו נשיא בית משפט השלום או שופט אחר שהנשיא קבע לכך.
סמכות רשם לסיים דיון [תיקון: תשע״ב־4]
רשם הוצאה לפועל שתקופת כהונתו הסתיימה מחמת מינויו לרשם בית משפט או לשופט בית משפט, יהיה מוסמך לסיים דיון שהחל בו בתוך שלושה חודשים מיום שהסתיימה תקופת כהונתו כרשם הוצאה לפועל.
רציפות הדיון [תיקון: תשע״ב־4]
נמנע מרשם הוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי רשם הוצאה לפועל אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.
הממונה על רשמי הוצאה לפועל [תיקון: תשע״א־5]
(א)
שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט המחוזי שהוא בעל ניסיון וידע מקצועי בתחום ההוצאה לפועל, לממונה על רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הממונה על הרשמים); לעניין סעיף זה, במקום הממונה על הרשמים יהיה האחראי על בירור תלונות חבר בוועדה לבחירת רשמים; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
(ב)
הממונה על הרשמים יהיה אחראי מבחינה מקצועית על כלל רשמי ההוצאה לפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 3א(ד) או כדי לאפשר התערבות בהפעלת סמכויותיו של רשם על פי דין בנוגע להליך שלפניו.
(ג)
תקופת כהונתו של הממונה על הרשמים תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
(ד)
הממונה על הרשמים יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה.
(ה)
בלי לגרוע מהוראות חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, הנחיות כלליות של הממונה על הרשמים שיש להן נגיעה או חשיבות לציבור יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.
אחראי על בירור תלונות [תיקון: תשע״א־5]
(א)
שר המשפטים ימנה שופט, לרבות שופט שיצא לקצבה או שפרש, לאחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות רשמי הוצאה לפועל במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם.
(ב)
על אף האמור בסעיף 32 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963, קובלנה על רשם הוצאה לפועל בעניין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לתובע לפי הוראות סעיף 32 לחוק האמור, בידי האחראי על בירור תלונות, בלבד, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו.
מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל [תיקון: תשס״ט]
(א)
שר המשפטים ימנה מנהלי לשכות הוצאה לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.
(ב)
שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי לפניו על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות.
הענקת סמכויות לדון בבקשות [תיקון: תש״ן, תשס״ט]
(א)
שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי סעיפים 19, 25, 48, 58 ו־70.
(ב)
צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ג)
אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.
הטלת תפקידים [תיקון: תש״ן, תשנ״א־5, תשס״ט]
(א)
מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן – תפקיד ביצוע); מנהל לשכת הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר; מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.
(ב)
מנהל לשכת הוצאה לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי סעיף 5א, ואולם רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, ”אדם“ – למעט תאגיד.
(ג)
מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן – בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מנהל לשכת הוצאה לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.
(ג1)
אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו־(ג1).
ועדת האישורים [תיקון: תשנ״א־5, תש״ס]
(א)
שר המשפטים ימנה ועדה למתן אישורים לענין סעיף 5(ב) (להלן – ועדת האישורים); חבריה יהיו שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב־ראש, נציג שר המשפטים וקצין משטרה ששר המשטרה מינה על פי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
(ב)
הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור בסעיף 5(ב), אם נתקיימו בו אלה:
(1)
הוא תושב ישראל;
(1א)
הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;
(2)
הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל;
(3)
הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.
(ג)
הועדה רשאית לסרב לתת אישור –
(1)
בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;
(2)
אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;
(3)
אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;
(4)
אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972;
(5)
אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף 5(ד), או מועסק על־ידו.
(ד)
לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.
(ה)
לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו.
תוקף אישורים וסדרי עבודה [תיקון: תשנ״א־5]
(א)
אישור יינתן בכתב, ותקפו עד תום השנה שלאחר נתינתו, ולאחר מכן הוא טעון חידוש מדי שנה בשנה; אישור שחודש יהיה בתוקף עד תום השנה שבה ניתן.
(ב)
אישור אשר פקע תקפו ולא הוגשה בקשה לחידושו במשך תקופה של למעלה משנה, לא יחודש; ואולם רשאי בעל אישור כאמור לבקש אישור מחדש.
(ג)
בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר תשלום אגרה, בדרך, במועד ובצירוף מסמכים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
(ד)
הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.
בעל אישור חדש [תיקון: תש״ס]
בעל אישור, אשר טרם חלפה חצי שנה מיום שניתן לו אישור לראשונה (בסעיף זה – בעל אישור חדש), יצא לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו בחברת בעל תפקיד נוסף אשר אינו בעל אישור חדש.
ניהול פנקס [תיקון: תשנ״א־5, תשס״ט]
מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינהל פנקס של בעלי אישורים.
סייג לעיסוק [תיקון: תשנ״א־5, תשס״ט]
(א)
בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורים, אחים וילדים.
(ב)
האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פעולות שנעשו במסגרת עיסוקו של בעל תפקיד כעורך־דין או כמתמחה.
חובת סודיות [תיקון: תשנ״א־5]
לא יגלה בעל תפקיד מידע שהגיע אליו עקב מילוי תפקיד ביצוע שהוטל עליו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע אותו התפקיד.
אי חידוש, ביטול או פסילה [תיקון: תשנ״א־5]
ועדת האישורים רשאית לסרב לחדש או לבטל אישור שניתן, או לפסול אדם מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, אם ראתה כי נתקיים אחת מאלה:
(1)
נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב לתת אישור;
(2)
הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו לפי חוק זה;
(3)
הוא התנהג באופן המסכן את שלום הציבור;
(4)
הוא התנהג באופן שאינו הולם בעל תפקיד.
בירור תלונות והתליה [תיקון: תשנ״א־5, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ח־7]
(א)
הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי סעיף 5א ובכלל זה תלונה בקשר לביצוע תפקידו לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה – בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.
(א1)
(1)
ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת.
(2)
ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
(3)
החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.
(א2)
לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968, למעט סעיפים 9(א)(4) ו־11(ה).
(ב)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי סעיף 5ו(3) או (4).
הפסקת ביצועו של הליך [תיקון: תשנ״א־5, תשס״ט]
מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מנהל לשכת הוצאה לפועל.
[תיקון: תשנ״א־5, תשס״ה]
(בוטל).
בקשת ביצוע [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״א־3, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ו־3, תשפ״ד]
(א)
הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
(ב)
לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.
(ב1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי־פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
(ב2)
(1)
על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2):
(א)
ייווספו לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק הפרשי הצמדה וריבית, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, מהמועד שבו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם –
(החל מיום 1.1.2025): תתווסף לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק ריבית שקלית, אלא אם כן נקבע אחרת לפי סעיף 2(ג), מהמועד שבו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם –
(1)
נקבעו בהסכם הפרשי הצמדה אחרים – ייווספו הפרשי ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם;
(החל מיום 1.1.2025): נקבעו בהסכם הפרשי הצמדה – ייווספו הפרשי ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם;
(2)
הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין;
(ב)
(החל מיום 1.1.2025): יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הגשת הבקשה ועד למועד התשלום בפועל לפי הוראות סעיפים 5 ו־5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ומניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים כאמור בסעיף 5א לחוק האמור יחל –
(1)
לעניין פסק דין – ממועד מסירת האזהרה לפי סעיף 7, ואם פסק הדין הומצא לחייב או ניתן במעמד הצדדים – ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל;
(2)
לעניין שטר – מהמועד להגשת התנגדות הקבוע בסעיף 81א(ג1).
(2)
לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:
(א)
לעניין פסק דין – לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;
(ב)
לעניין שטר – מועד הפירעון, כהגדרתו בסעיף 81א3(א)(1).
(3)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לקבוע תקופה ארוכה יותר מזו שבפסקה (1), מטעמים שיירשמו.
(4)
הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על פסק דין למזונות.
(ב3)
(החל מיום 1.1.2025): הוגשה בקשה לביצוע פסק דין, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי הפיגורים על הסכום שנקבע בפסק הדין לפי סעיף 5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה במועד הפירעון כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור; ואולם, נקבעה בפסק הדין חובת המצאה לצדדים של פסק הדין, יחל מניין התקופה כאמור במועד ההמצאה או במועד מסירת האזהרה לפי סעיף 7, לפי המוקדם.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.
(ג1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.
(ד)
(1)
שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה – פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
(2)
לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמרשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
(3)
שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.
המצאת אזהרה ופסק דין [תיקון: תשל״ח, תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ח, תשפ״א, ק״ת תשפ״א, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג]
(א)
משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק־הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ־20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ־10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, ”העתק“ של פסיקתה, הוראת תשלום או צו – לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
(א1)
האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו׳1, לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו׳2 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז׳2; ואם נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות – יהיה ניתן לקבל מידע על קיומו של החוב לפי הוראות סעיף 7ב3 או לבקש מידע על גובה החוב לפי הוראות סעיף 7ב4.
(א2)
הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות סעיף 64.
(א3)
שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו־(א2), שיש לכלול באזהרה.
(ב)
(1)
המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי תקנות סדר הדין או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים בסעיפים 3ו או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
(2)
על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א2) ו־(א3), לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי פרק ו׳1 לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו׳2, ולא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז׳2, אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.
(ג1)
הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
(ד)
סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
(ה)
לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
(ו)
סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע.
בקשת חייב לצו תשלומים [תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט, תשע״ח־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״א]
(א)
חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א, יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט בסעיף 7א1 ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:
(1)
הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;
(2)
כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 (בחוק זה – תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א׳ בחלק א׳ בתוספת השניה, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט בטור ב׳ שלצדו (להלן – כתב ויתור על סודיות).
(א1)
לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
(ב)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.
(ג)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו.
(ד)
הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.
(ה)
הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.
(ו)
חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.
התקופות לתשלום החוב הפסוק ושיעורי התשלום [תיקון: תשע״ח־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״א]
(א)
התקופה לתשלום החוב הפסוק בצו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69, 69יג(ב)(1) או 74יא (בסעיף זה – צו תשלומים) לא תעלה על תקופה כמפורט להלן:
(1)
שלוש שנים – אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(2)
ארבע שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל, במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר, כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלוש שנים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו.
(ג)
נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; הבחינה תיערך בתום שנה ממועד מתן ההחלטה או בתום תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), ולשם כך יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א); מצא רשם ההוצאה לפועל במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות סעיף 7א2.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך.
הודעת חייב על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק [תיקון: תשע״ח־5]
חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א, וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף 7א1, יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל; הגיש חייב הודעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
(1)
אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סימן א׳ לפרק י״ב בחלק ג׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 104 לחוק האמור;
(2)
אם סך חובותיו של החייב הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי פרק ב׳ לחלק ג׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
הסדר תשלומים מיוחד – הוראת שעה [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א]
(הוראת שעה לעניין תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם; ימשיך לחול על מי שהוכר כחייב משלם לפי הסדר תשלומים מיוחד עד יום 24.3.2022, אף אחרי יום זה):
(א)
חייב שסכום החוב שלו אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים רשאי לשלם את חובו בתשלומים לפי הסדר התשלומים המיוחד המפורט בתוספת השישית (בסעיף זה – הסדר תשלומים מיוחד) ולפי הוראות סעיף זה, ובלבד ששילם את התשלום הראשון בתוך 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב; שאר התשלומים ישולמו ברציפות, מדי חודש בחודשו, באותו היום בחודש שבו שולם התשלום הראשון כאמור.
(ב)
חייב כאמור בסעיף קטן (א) יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד בתיק שבו שילם את התשלום הראשון כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – בקשה להכרה); החייב יפרט בבקשה את מספר התיק שבו מוגשת הבקשה ואת מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור עימו קשר או אמצעי קשר אחר שלו, וכן יצרף אסמכתה על התשלום הראשון לזוכה בתיק אלא אם כן התקיימה הוראת סעיף 69ב4(ג)(1) או (2).
(ג)
(ד)
הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל בחייב כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, תיכנס ההכרה לתוקפה מייד והמנהל יפעל כמפורט להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה:
(1)
אם מתווספת ריבית לחוב – יפחית, ממועד ההכרה ואילך, את הריבית שהייתה אמורה להיווסף לחוב אלמלא ניתנה ההכרה בשיעור של 50 אחוזים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 69ב12, בשינויים המחויבים;
(2)
יורה שאף הליך גבייה לא יינקט במסגרת התיק ממועד ההכרה.
(ה)
על אף האמור בסעיפים 10(א) ו־10ב(ב), כל עוד החייב בתיק מוכר כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אין הזוכה המיוצג זכאי לשכר עורך דין נוסף מלבד השכר האמור בסעיף 10ב(א).
(ו)
זוכה רשאי להגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אם החל ממועד ההכרה לא שילם החייב תשלום אחד לפחות במועד לפי הסדר התשלומים המיוחד; הזוכה יצרף לבקשתו תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; לעניין זה, ”תשלום במועד“, למעט לעניין התשלום הראשון כאמור בסעיף קטן (א) – תשלום בתוך 30 ימים ממועד התשלום.
(ז)
זוכה רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד בשל אי־התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי סעיף קטן (א) ובהתאם להוראות סעיף 69ב10(א) ו־(ב) בשינויים המחויבים; החליט הרשם על ביטול ההכרה כאמור, יבוטלו תוצאות ההכרה החל ממועד החלטתו, אולם אם הוגשה בקשת הזוכה לביטול ההכרה בתוך 30 ימים ממועד שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה, יורה הרשם על הוספת הריבית שהופחתה לפי סעיף קטן (ד)(1).
(ח)
הגיש הזוכה בקשה לביטול ההכרה כאמור בסעיף קטן (ו), יחולו הוראות סעיפים 69ב14, 69ב15(א), 69ב16 ו־69ב17, בשינויים המחויבים.
(ט)
על אף האמור בסעיף קטן (ד)(2), רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו, לבקשת מנהל לשכת ההוצאה לפועל או לבקשת הזוכה בתיק, להורות על נקיטת הליכים בתיק כלפי חייב שהוכר כמשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אם שוכנע כי החייב מנצל לרעה את הליך הסדר התשלומים המיוחד במטרה לסכל את הליך גביית החוב, ובכלל זה אם יש חשש ממשי שהחייב יבריח את נכסיו בתקופה שהסדר התשלומים המיוחד חל עליו; החליט רשם ההוצאה לפועל על נקיטת הליכים כאמור, רשאי הוא לתת הוראות לעניין שכר עורך הדין בעד נקיטת ההליכים.
(י)
זוכה רשאי להגיש בכל עת לרשם ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אף אם התקיימו בחייב התנאים להכרה לפי סעיף קטן (א), אם התקיים אחד מאלה:
(1)
יכולתו הכלכלית של החייב מאפשרת לו לשלם את החוב הפסוק במלואו;
(2)
החייב מנצל לרעה את הליך הסדר התשלומים המיוחד במטרה לסכל את הליך גביית החוב, ובכלל זה אם יש חשש ממשי שהחייב יבריח את נכסיו בתקופה שהסדר התשלומים המיוחד חל עליו;
(3)
לפני שתיק ההוצאה לפועל נפתח, הזוכה כרת עם החייב הסכם לתשלום החוב הזהה להסדר התשלומים המיוחד או המיטיב עם החייב בהתאם לצרכיו לעומת הסדר זה, והחייב לא עמד בהסדר התשלומים שנקבע בהסכם, ובלבד שהזוכה גילה לחייב במועד כריתת ההסכם שאי־עמידה בתנאי ההסכם תהווה עילה לביטול ההכרה בו כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד כאמור בסעיף קטן זה; הרשם לא יבטל את ההכרה בחייב אם שוכנע שהחייב לא עמד בהסכם שנכרת עם הזוכה בשל שינוי לרעה ביכולתו לשלם את התשלומים שהוסכם עליהם אשר אירע לאחר כריתת ההסכם.
(יא)
הוראות סעיף 69ב19 יחולו על סעיף זה, בשינויים המחויבים.
מסירת מידע [תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד, תשפ״א, ק״ת תשפ״א]
(א)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור בסעיף 7א(א)(2) שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע.
(א1)
נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים בתוספת השלישית למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת הרביעית; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.
(א1א)
(1)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט בטור א׳ בפרט 14 לחלק א׳ לתוספת השנייה (בסעיף קטן זה – הגורם שבתוספת) למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם שבתוספת, המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים.
(2)
מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לשם יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו.
(3)
מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה.
(4)
שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מגורם שבתוספת או מגורם מטעמו להיחשף למידע על זהות החייב בהעברת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
(5)
יידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה אינו המצאה לפי החוק ואין בו כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי סעיף 7.
(א2)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א׳ בחלק א׳ בתוספת השניה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט בטור ב׳ לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי סעיף 81א(ג1) או 81א1(ד)(1) לחוק, לפי העניין.
(א3)
ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי בטור א׳ בחלק ב׳ בתוספת השניה למסור לידיו מידע בהתאם למפורט בטור ב׳ שלצדו, אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.
(א4)
צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים בתוספת השניה למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.
(א5)
קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.
(ג)
על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב; לענין זה, ”רשות מס“ – כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ״ז–1967.
(ד)
בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע; ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.
(ד1)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו־(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.
(ה)
(בוטל).
(ו)
מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השניה או בתוספת השלישית מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.
(ו1)
לא מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השנייה או בתוספת השלישית (בסעיף קטן זה – הגורם) את המידע שנדרש למסור לפי סעיף זה או שרשם ההוצאה לפועל סבר שהמידע שמסר אינו שלם או אינו נכון, הוא רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את אותו גורם לבירור, ואולם לא יוזמן גורם לבירור כאמור אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בכתב; על בירור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 67(ב) ו־(ג), בשינויים המחויבים.
(ז)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע –
(1)
את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:
(א)
קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;
(ב)
הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות;
(2)
הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973;
(3)
הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;
(4)
אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;
(5)
(א)
גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו בתוספת השניה;
(ב)
גורמים נוספים שייכללו בתוספת השלישית;
(ג)
כתובות נוספות שייכללו בתוספת הרביעית.
(ח)
תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו־(2) יכול שיותקנו בהדרגה.
(ט)
הוראות סעיף 9(ב) יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.
פטור מאחריות במסירת מידע [תיקון: תשס״ט]
מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי סעיף 7ב, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.
מידע על כניסת חייב לארץ [תיקון: תשע״ד, תשפ״א, ק״ת תשפ״א]
סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד); רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל.
קבלת מידע על קיומו של חוב מזונות [תיקון: תשע״ח, תשפ״א, ק״ת תשפ״א]
(א)
לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד, ובשים לב להוראת סעיף 76(א3), רשאי זוכה לקבל מידע על דבר קיומו של חוב פסוק הנובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות (בסעיף זה – חוב מזונות) בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם מתקיימים כל אלה:
(1)
חלפו 30 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בדרך של המצאה מלאה;
(2)
חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל עולה על סכום דמי המזונות של שלושה חודשים לפי פסק דין למזונות שניתן נגד החייב או 15,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
(3)
חובו של החייב לזוכה עולה על 5,000 שקלים חדשים.
(ב)
הזוכה יקבל את המידע כאמור בסעיף קטן (א) באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספר הזהות של החייב שלגביו מתבקש המידע, שם הזוכה, מספר הזהות שלו, מספר תיק הוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ואם הזוכה מיוצג – גם מספר הרישיון של בא כוחו.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), התנהל תיק ההוצאה לפועל במסלול המקוצר לפי פרק א׳1, רשאי הרשם, לבקשת הזוכה, להעביר לידיו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם החלטה של הזוכה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר כאמור.
(ד)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין קבלת מידע לפי סעיף זה, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.
מסירת מידע על גובה חוב מזונות [תיקון: תשע״ח]
(א)
זוכה שקיבל מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל המתנהל נגד החייב, לפי הוראות סעיף 7ב3, רשאי, לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בדרך שיקבע שר המשפטים, בקשה לקבלת מידע בדבר גובה חוב המזונות, כמשמעותו בסעיף האמור, של החייב.
(ב)
ביקש זוכה מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרשם למסור לזוכה את המידע האמור, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, הביא בחשבון את הפגיעה בפרטיותו ואת האפשרות לפגיעה בפרטיות בני משפחתו, ושוכנע כי אין די במידע על דבר קיומו של חוב המזונות כדי לאפשר לזוכה לשקול את הכדאיות שבנקיטת אותו הליך, וכי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל שמנהל הזוכה נגד החייב ובהוצאות הכרוכות בנקיטת ההליך.
(ג)
הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), רשאי החייב להגיש את טענותיו לרשם ההוצאה לפועל, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה.
(ד)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת מידע כאמור בסעיף זה, ובכלל זה יקבע את מדרגות החוב שלפיהן יימסר המידע לזוכה.
חזקה בדבר יכולת החייב [תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ד]
(א)
על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי פרק ו׳1, רישום במרשם החייבים המשתמטים לפי הוראות פרק ו׳2 והליכי הבאה לפי פרק ז׳2.
(ב)
נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה [תיקון: תשל״ח, תש״ס, תשס״ט, תשפ״ד־3]
(א)
ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק־הדין בהליך פחות חמור.
(ג)
הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.
(ד)
שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 7ב(א2) ו־(א3), 11, 14, 15, 19, 25, 27, 48, 53, 59, 61 עד 64, 66א, 67, 69ג, 69יב, 70, 74 והליכים לפי פרק ז׳3; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.
(החל מיום 15.3.2025): שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 7ב(א2) ו־(א3), 11, 14, 15, 19, 21(א1) ו־(א2), 25, 27, 48, 53, 59, 61 עד 64, 66א, 67, 69ג, 69יב, 70, 74 והליכים לפי פרק ז׳3; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.
(ה)
הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.
אגרות והוצאות [תיקון: תשמ״ו, תשס״ט, תשפ״ד]
(א)
האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.
(ב)
האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.
(ג)
ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל, (הסיפה תימחק ביום 1.1.2025): והם ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) החל מיום הוצאתם עד יום התשלום.
(ד)
(החל מיום 1.1.2025):
(1)
על אף האמור בסעיף 2(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, לחוב בשל אגרות ולחוב בשל הוצאות לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית החל ביום הוצאתן ועד יום תשלומן על ידי החייב, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 4א(א) לאותו חוק.
(2)
לחוב בשל האגרה הראשונה ששולמה בתיק או בשל ההוצאה הראשונה שהוצאה בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד כאמור בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה (בסעיף קטן זה – מועד הצירוף).
(3)
על אף האמור בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, לחוב בשל אגרות נוספות ששולמו בתיק או הוצאות נוספות שהוצאו בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד הצירוף, אף אם טרם חלפו 12 חודשים מהמועד שבו התווספו הריביות האמורות לחוב.
(ה)
(החל מיום 1.1.2025): לאגרות ולהוצאות לפי סעיף זה יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הוצאתן עד יום תשלומן על ידי החייב; ואולם, על אף האמור בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה –
(1)
אם הוראות החוק האמור חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יתווספו דמי פיגורים על האגרות וההוצאות במועד שבו מתווספים דמי פיגורים לחוב, ובלבד שנמסרה לחייב אזהרה לפי סעיף 7;
(2)
אם הוראות החוק האמור אינן חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים על האגרות או ההוצאות לפי סעיף 5א האמור, במועד מסירת האזהרה לחייב לפי סעיף 7.
[תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א]
(פקע).
שכר עורך־
(א)
זוכה המיוצג על־ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו׳ ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.
(ב)
במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.
(ג)
שכר עורך־הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, (הסיפה תימחק ביום 1.1.2025): ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.
(ד)
קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך־דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק־דין לטובת החייב נגד הזוכה.
(ה)
(החל מיום 1.1.2025): הוראות סעיף 9(ד) ו־(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”יום הוצאתן“ יבוא ”יום הגשת בקשת הביצוע“.
[תיקון: תשס״א]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א]
(פקע).
שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך [תיקון: תשפ״ד־3]
(החל מיום 15.12.2024):
(א)
על אף האמור בסעיף 10(א), לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו.
(ב)
(1)
סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(2)
סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה.
(3)
עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
(4)
שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל.
(ג)
(החל מיום 1.1.2025): הוראות סעיף 9(ד) ו־(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”יום הוצאתן“ יבוא ”יום הגשת בקשת הביצוע“.
העברת הביצוע של פסק־
רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר ביצועו של פסק־הדין או הליך פלוני אל לשכת הוצאה לפועל אחרת, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.
פסק־
היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק הדין שאינו טעון הבהרה.
בקשה לבית המשפט בעניין פסק דין למזונות [תיקון: תשע״ג־2]
שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי בקשה לביצוע פסק דין למזונות הוגשה במטרה להתחמק מנושים ולנצל לרעה את הליכי ההוצאה לפועל, רשאי הוא לפנות אל בית המשפט בבקשה ליתן הוראות בעניין ביצוע פסק הדין ולעכב את ההליכים בתיק עד להחלטת בית המשפט; הבקשה תוגש ככל הניתן לבית המשפט שנתן את פסק הדין.
מעצר למניעת הפרעה בביצוע [תיקון: תשס״ט]
היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ־48 שעות.
עיכוב יציאה מן הארץ [תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט, תשפ״ג־4]
(א)
היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א, 69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
(ב)
סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.
(ג)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק־הדין.
(ג1)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
(ד)
בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה.
(ה)
(1)
לא יצווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) אם סך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב קטן מ־50,000 שקלים חדשים.
(2)
ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) וסך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב פחת מ־40,000 שקלים חדשים, יבטל רשם ההוצאה לפועל את הצו האמור לפי בקשת החייב.
(3)
הוראות פסקאות (1) ו־(2) לא יחולו על חוב מזונות, והסכומים בתיקים בשל חוב כאמור לא יובאו בחשבון במניין החובות לעניין סעיף קטן זה.
חיפושים [תיקון: תשס״ט]
(א)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו.
(ב)
היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש באותם כלים או חצרים אם ראה צורך בכך לשם גילוי הנכסים.
(ג)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות צו לפי סעיף קטן (ב) במתן ערובה להנחת דעתו מאת הזוכה, ואם ראה כי בקשת החיפוש לא היתה סבירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע דבריהם, להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת מחזיק הכלים או החצרים לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בחיפוש.
השהיית הליך ואי־
(א)
ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.
(ב)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל.
עיכוב ביצועו של פסק דין [תיקון: תשס״ט]
(א)
לא יעוכב ביצועו של פסק הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
(ב)
ציווה בית משפט לעכב ביצועו של פסק הדין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם.
(ג)
בוטל צו העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל צו העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו העיכוב, אלא אם ראה רשם ההוצאה לפועל צורך בכך.
פסק דין שבוטל או שונה [תיקון: תשס״ט]
(א)
בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק הדין, רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו.
(ב)
צו שניתן לפי סעיף קטן (א) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
(ג)
אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל סעד לפי דין אחר.
טענת פרעתי [תיקון: תש״ן, תש״ן־2, תשס״ט, תשס״ט־2]
(א)
חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב)
החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.
(ג)
דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.
עדכון על קבלת תקבולים [תיקון: תשע״ב]
(א)
זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שהודיע ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר בינו ובין החייב כאמור בסעיף 19ב, רשאי לדווח על כל התקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בציון סכום התקבול ותאריך קבלתו, אחת לשלושה חודשים; ואולם פרע החייב את מלוא החוב, ידווח הזוכה על פירעון מלוא החוב בתוך שבעה ימים מהפירעון כאמור ויגיש בקשה לסגירת התיק.
(ג)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הוצאות על זוכה שלא דיווח ללשכה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, לאחר שניתנה לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; סכום ההוצאות האמור יקוזז מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; הגיש הזוכה בקשת רשות ערעור על החלטה זו וערעורו התקבל, יזוכה חשבון החוב בתיק בסכום ההוצאות שקוזז.
הסדר עם החייב [תיקון: תשע״ב]
(א)
זוכה שהגיע להסדר עם החייב בדבר קבלת תקבולים על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה (בסעיף זה – הסדר), יודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל וההליכים בתיק שבהסדר יעוכבו כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
(ב)
תיק, למעט תיק מזונות, שהזוכה הודיע שהוא בהסדר, לא ייזקפו כספים לחשבון החוב, לפי סעיף 76 או במסגרת צו איחוד לפי פרק ז׳3, כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
(ג)
הופר ההסדר וביקש הזוכה לחדש הליכים בתיק, ינקוט פעולות אלה:
(1)
ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על הקטנת קרן החוב, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר וטרם דווחו לפי סעיף 19א, ותאריך תשלומם, אלא אם כן דיווח על כל התקבולים שקיבל לפי הסעיף האמור;
(2)
ישלח לחייב הודעה, בדואר רשום, בדבר כוונתו לחדש את ההליכים, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר ויתרת החוב המעודכנת לאחר הדיווח ללשכת ההוצאה לפועל כאמור בפסקה (1);
(3)
יגיש בקשה לחידוש ההליכים, בצירוף העתק ההודעה האמורה בפסקה (2) ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב, ובלבד שחלפו 15 ימים מיום ששלח לחייב את ההודעה האמורה.
(ד)
אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי למנוע מהחייב לדווח על תשלומים ששילם לפי ההסדר; הודעת החייב תועבר לתגובת הזוכה על ידי לשכת ההוצאה לפועל; לא הוגשה תגובת הזוכה לאמור בהודעת החייב בתוך 15 ימים מיום שנשלחה לזוכה, תבוצע הקטנת קרן החוב, בהתאם להודעת החייב.
גביית יתר [תיקון: תשל״ה, תשס״ט]
(א)
כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
(ב)
שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת צד מעונין, לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.
[תיקון: תשס״ט, תשע״ו־4]
פרק א׳1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר
[תיקון: תשס״ט, תשע״א־6, תשע״ב־7, תשע״ו־4]
(בוטל).
חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר [תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשע״ו־4, תשע״ז, תשפ״ג־2]
(א)
בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 25,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (בחוק זה – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים.
(ג)
(בוטל).
(ד)
(1)
הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה.
(1א)
הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיפים 81א(ג) או 81א1(ד) ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה.
(2)
ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב כל עוד החייב עומד בתשלומים לפי צו איחוד התיקים בהתאם לפרק ז׳3 או עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות, לפי העניין, ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע בסעיף 20ו(א)(1).
החלת הוראות החוק [תיקון: תשס״ט]
בקשת ביצוע במסלול מקוצר [תיקון: תשס״ט]
בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות פרק זה.
הליכים במסלול מקוצר [תיקון: תשס״ט, תשע״ו־4]
(א)
לשכת ההוצאה לפועל רשאית לנקוט את ההליכים האלה:
(1)
עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;
(2)
עיקול כלי רכב של החייב.
(ב)
זוכה המבקש נקיטת הליכים בטרם המצאת אזהרה לחייב, יציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו, ינמק את בקשתו, יציין את הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות את פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), ויצרף לבקשתו את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יאשר רשם ההוצאה לפועל נקיטת הליכים, בכפוף להוראות סעיף 7(ה).
(ג)
הוראות סעיף 20יז(א) ו־(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תיק המתנהל במסלול מקוצר.
פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר [תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשע״ו־4, תשפ״א, ק״ת תשפ״א]
(א)
ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:
(1)
חלפו שמונה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שיהיה ניתן לממש נכסים אלה;
(2)
רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;
(3)
הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.
(ג)
הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לסגור את התיק או להעבירו לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה:
(1)
היו כל הזוכים בתיק יחידים – יועבר התיק למסלול רגיל;
(2)
היה בתיק זוכה שאינו יחיד – ייסגר התיק.
(ד)
הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום סגירת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום סגירת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
סגירת תיק או העברה למסלול רגיל [תיקון: תשס״ט, תשע״ו־4]
(א)
נסגר תיק לפי פרק זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע חיוב במסלול מקוצר יישמר לתקופה שתיקבע.
(ב)
הועבר תיק למסלול רגיל לפי פרק זה ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע החיוב במסלול המקוצר.
(ג)
הודעה על סגירת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול רגיל תימסר לחייב.
העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין [תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשפ״ד־3]
(א)
על אף האמור בסעיף 10, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי סעיף 10(א) לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה.
(החל מיום 15.12.2024): על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי סעיף 10(א) או לשכר טרחת עורך דין כאמור בסעיף 10ג לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה.
[תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשע״ו־4]
(בוטל).
תקנות וכללים [תיקון: תשס״ט]
(א)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פרק זה, לרבות לעניין העברת תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל.
(ב)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים; כללים כאמור יפורסמו ברשומות, ויחולו, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
[תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2]
פרק א׳2: הוצאה לפועל במסלול מזונות
הגדרות [תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2]
בפרק זה –
”בקשה לביצוע במסלול מזונות“ – בקשה לביצוע פסק דין למזונות במסלול מזונות;
”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
”מסלול מזונות“ – מסלול שבו מבוצע פסק דין למזונות בידי לשכת ההוצאה לפועל, לפי הוראות פרק זה;
”פסק דין למזונות“ – פסק דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד – פסק דין למזונות כהגדרתו בחוק המזונות, המוגש לביצוע לפי סעיף 14(א) ו־(ב) לחוק האמור.
[תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2]
(בוטל).
מסלול לביצוע פסק דין למזונות [תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2]
(א)
ביקש המוסד לבצע פסק דין למזונות יבוצע פסק הדין במסלול מזונות בלבד.
(ב)
ביקש זוכה שאינו המוסד לבצע פסק דין למזונות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל והוא יבחר באיזה מסלול יבוצע פסק הדין; לא היה הזוכה נוכח בעצמו בעת הגשת הבקשה, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל את המידע האמור בהקדם האפשרי לאחר הגשת הבקשה.
הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות והעברתה [תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2]
(א)
בקשה לביצוע במסלול מזונות יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות; מסלול מזונות יפעל לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם בסעיף 2(ג).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שאינו המוסד יכול להגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין הבקשה, בכל לשכת הוצאה לפועל; התיק יתנהל בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול מזונות, לפי בחירת הזוכה.
(ג)
הגיש המוסד בקשה לביצוע במסלול מזונות, רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להעבירה ללשכת הוצאה לפועל אחרת שבה פועל מסלול מזונות, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם ויסות העומס.
(ד)
הגיש זוכה שאינו המוסד בקשה לגביית הפרשים כאמור בסעיף 10 לחוק המזונות (בסעיף זה – תיק ההפרשים), יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע במסלול מזונות שהגיש המוסד בשל אותו פסק דין למזונות ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק ההפרשים.
(ה)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11.
נקיטת הליכים במסלול מזונות [תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2]
(א)
ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי פרק א׳1, יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, והם יינקטו ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל לפי כללים שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף זה, שיחולו אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
(ב)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מזונות, לרבות סדר נקיטת ההליכים וכן בדבר סוגי בקשות והחלטות שיועברו לידיעת הזוכה, לרבות בקשה בטענת פרעתי.
(ג)
הכללים ייקבעו בהתחשב בצורך לנקוט הליך מוצדק ויעיל בנסיבות העניין לשם גביית החוב, שפגיעתו בחייב אינה עולה על הנדרש נוכח הליכים אחרים שכבר ננקטו ועדיין ניתן לנקוט לשם גביית החוב.
(ד)
הכללים יבטיחו כי לשכת ההוצאה לפועל לא תיזום מאסר לפי פרק זה אלא אם כן –
(1)
נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי פרק ו׳1, אם הוטלו, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
(2)
נמסרה לזוכה, זמן סביר מראש, הודעה על הכוונה ליזום מאסר.
(ה)
הכללים ייקבעו כך שתינתן עדיפות לטיפול בבקשות לביצוע במסלול מזונות של זוכים שאינם המוסד על פני טיפול בבקשות כאמור של המוסד.
(ו)
הכללים יפורסמו ברשומות.
עדכון תיק [תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2]
(א)
זוכה שהגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, וכן על כל שינוי בגובה החוב או בנסיבות המשפיעות על גובה החוב; דיווח כאמור יימסר ללשכה בתוך שבעה ימים ממועד קבלת התקבול או ממועד השינוי, לפי העניין.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מהזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על כל תקבול או שינוי כאמור בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא להורות ללשכה על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש.
(ג)
חייב בתיק מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול ששילם לזוכה על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים ממועד התשלום; הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19 לגבי תקבול ששילם שלא באמצעות הלשכה ולא דיווח עליו לפי סעיף זה, לא יעוכבו ההליכים בתיק עד תום הדיון בבקשתו בטענת פרעתי, אלא אם כן שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי קיימות נסיבות המצדיקות את עיכוב ההליכים.
מסירת מידע על החייב [תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2]
(א)
בעת הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות, ימסור הזוכה כל מידע הידוע לו על החייב העשוי לסייע בגביית החוב.
(ב)
הגיע לידיעת הזוכה, בכל שלב שבו מתנהל התיק, מידע על החייב העשוי לסייע בגביית החוב, יודיע על כך מיד ללשכת ההוצאה לפועל.
(ג)
לעניין זוכה שהוא המוסד, יחול סעיף זה על מידע שהמוסד רשאי לעשות בו שימוש לשם גביית החוב.
דיווח שנתי לזוכה שאינו המוסד [תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2]
מדי שנה ועד לפירעון מלוא החוב הפסוק בפסק דין למזונות, תדווח לשכת ההוצאה לפועל לזוכה שאינו המוסד, על הפעולות שנקטה לשם ביצוע החוב במסלול מזונות; בהודעה יצוין כי הזוכה רשאי, בכל עת, להעביר את התיק למסלול רגיל.
העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול מזונות למסלול רגיל [תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2]
(א)
ביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד יועבר ממסלול מזונות למסלול רגיל בהתקיים אחד מאלה:
(1)
רשם ההוצאה לפועל קבע, בהחלטה מנומקת, כי התיק אינו מתאים לביצוע במסלול מזונות;
(2)
לפי בקשת זוכה שאינו המוסד.
(ב)
הודעה על העברת תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל תימסר לחייב, ואם התיק הועבר בהחלטת רשם ההוצאה לפועל – גם לזוכה.
(ג)
הועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מזונות ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול מזונות.
העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול רגיל למסלול מזונות [תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2]
(א)
הודעה על העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות תימסר לחייב.
(ב)
הועבר תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול רגיל ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול רגיל.
שכר טרחת עורך דין במסלול מזונות [תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2, תשפ״ד־3]
על אף האמור בסעיף 10, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, ואולם רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין.
(החל מיום 15.12.2024): על אף האמור בסעיפים 10 ו־10ג, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, ואולם רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין.
חובת דיווח לכנסת [תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2]
שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות פרק זה; הדיווח יכלול בין השאר פירוט לגבי כל המפורטים להלן בשנה שאליה מתייחס הדיווח, תוך הבחנה בין בקשות המוסד לבקשות זוכים שאינם המוסד ובין בקשות לביצוע פסקי דין למזונות המגיעים לבן זוג, לצאצא או להורה:
(1)
נתונים על הגבייה במסלול מזונות ועל הגבייה בתיקי מזונות במסלול הרגיל;
(2)
מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול מזונות ומספר הבקשות שהוגשו לביצוע פסק דין למזונות במסלול רגיל;
(3)
מספר התיקים שהועברו ממסלול מזונות למסלול רגיל ופירוט הטעמים להעברתם;
(4)
מספר התיקים במסלול מזונות שבהם נפסק שכר טרחת עורך דין;
(5)
סוגי הליכים שננקטו במסלול מזונות ומספר ההליכים שננקטו בכל סוג;
(6)
נתונים על בקשות בטענת פרעתי שהוגשו בתיקים במסלול מזונות ובתיקי מזונות במסלול הרגיל, ואופן הטיפול בהן.
תקנות לעניין מסלול מזונות [תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2]
(א)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פרק זה.
(ב)
שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות.
פרק ב׳: עיקול מיטלטלין
עיקול מטלטלין ומכירתם [תיקון: תש״ן, תש״ס, תשס״ט, תשפ״א, תשפ״ד־3]
(א)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל –
(החל מיום 15.3.2025): רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל –
(1)
להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;
(2)
להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם רשם ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול;
(3)
למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
(א1)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לצוות כאמור אף אם לא התקיימו התנאים האמורים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם ביקש הזוכה לעקל מיטלטלין של חייב שהוא עסק – מטעמים שיירשמו.
(החל מיום 15.3.2025): הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין המשמשים לעסק, ובכלל זה עסק שמנהל החייב מבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא להורות על עיקול המיטלטלין כאמור בדרך של רישומם בדוח בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (בסעיף זה – עיקול ברישום), ועל הוצאת מיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור מהעסק או על כל אחד מהם, וכן על הוצאת המיטלטלין ללא רישומם תחילה בדוח כאמור, ובלבד שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על הסכום המנוי בפרט 1 לתוספת רביעית א׳, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לצוות כאמור אף אם לא התקיימו התנאים האמורים, מטעמים שיירשמו.
(א2)
(החל מיום 15.3.2025): הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא יחיד בבית מגוריו שהוא אינו מנהל בו עסק, רשאי רשם ההוצאה לפועל –
(1)
להורות על עיקול ברישום אם התקיימו כל אלה:
(א)
החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על הסכום המנוי בפרט 1 לתוספת רביעית א׳ – אם הזוכה הוא יחיד, או על הסכום המנוי בפרט 2 לתוספת רביעית א׳ – אם הזוכה הוא תאגיד;
(ב)
חלפו שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב;
(ג)
רשם ההוצאה לפועל שוכנע, על יסוד בקשת הזוכה, כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית הצפויה מביצוע ההליך ובפגיעה שעלולה להיגרם לחייב, וכן שוכנע כי ננקטו הליכים אחרים מספקים לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל שנדרש, ואלה לא הביאו תועלת;
(2)
להורות על הוצאת המיטלטלין שעוקלו ברישום לפי פסקה (1), מבית מגוריו של החייב, אם התקיימו שני אלה:
(א)
הרשם שוכנע, לאחר עיון בדוח שנערך בעת ביצוע העיקול ברישום, כי צפויה תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין;
(ב)
הרשם שקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי־הוצאת המיטלטלין, לרבות פגיעה בחייב ובבני המשפחה הגרים עימו, אם נסיבות כאמור פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב.
(א3)
הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) לא יחולו לגבי מיטלטלין שהם רכב, ויחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (א).
(א4)
(החל מיום 15.3.2027): שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את הסכומים בתוספת הרביעית א׳.
(ב)
(1)
צו חיפוש לפי סעיף 15 כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי החיפוש.
(2)
(החל מיום 15.3.2025): על אף האמור בפסקה (1), לעניין צו חיפוש בחצרים שבהחזקת החייב או שאינם בהחזקתו לפי סעיף 15(א) או (ב), לפי העניין, יראו צו חיפוש כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש, רק אם התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין.
עיקול רכב [תיקון: תשע״ד־2]
ציווה רשם ההוצאה לפועל לעקל את רכבו של החייב, והיה הרכב חונה ברשות הרבים, יעוקל הרכב, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
(1)
הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
(2)
אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
(א)
לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; מישכן החייב את הרכב כערובה לחיוב שבשלו הוטל העיקול – לא תחול הדרישה האמורה;
(ב)
מנהל לשכת הוצאה לפועל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשות של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
(ג)
הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן [תיקון: תשע״ט]
(א)
קיבלה מערכת ההוצאה לפועל הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, יודיע מנהל מערכת ההוצאה לפועל לזוכה שהטיל עיקול על הרכב על השינוי ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח, לרבות פרטי המבטח, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה מהמבטח.
(ב)
בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (א), ישקול רשם ההוצאה לפועל שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
(ג)
חלפו 90 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את העיקול שהוטל על הרכב, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
(ד)
בסעיף זה –
”חוק הפיקוח על הביטוח“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;
”רכב באובדן“ – כהגדרתו בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח.
מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול [תיקון: תשל״ה, תשנ״ד, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ד־2, תשע״ו־2, תשפ״ד־3]
(א)
ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:
(1)
צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
(2)
מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, והכל אם הם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(החל מיום 15.3.2025): ריהוט, מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, בשימוש החייב ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב מבית מגוריו;
(3)
דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; לעניין זה, ”תשמישי קדושה“ – לרבות מיטלטלין בבית תפילה שנועדו לאפשר את קיום התפילה באופן סביר;
(4)
כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
(5)
כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
(6)
חיות מחמד; לענין זה, ”חיית מחמד“ – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
(6א)
(החל מיום 15.3.2025): טלפונים ניידים ומחשבים אישיים בשימוש חייב שהוא יחיד ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב;
(7)
פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת החמישית, הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף לתוספת החמישית סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
(8)
מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.
(ב)
הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(3), (4), (5) ו־(7) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
(ג)
האמור בסעיף קטן (א)(1), (2), (3), (5) ו־(7) יחול גם כאשר החייב הוא קיבוץ לענין מיטלטלין כאמור בפסקאות אלה, הנמצאים ברשות חבר הקיבוץ או בני משפחתו התלויים בו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לבקשת חייב שהוא קיבוץ, כי מיטלטלין כאמור בפסקה (4) לא יעוקלו, כולם או מקצתם, הכל כפי שיורה, אם שוכנע כי הם משמשים מקור פרנסה מהותי לחברי הקיבוץ ולבני משפחתם התלויים בהם, ובלבד ששוויים אינו עולה על מכפלת הסכום הקבוע בתקנות במספר החברים והתלויים בהם כאמור, והכל בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ה)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.
הוצאת מעוקלים [תיקון: תשנ״ט, תשס״ט, תשפ״ד־3]
עוקלו מיטלטלין, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
(החל מיום 15.3.2025): הורה הרשם על הוצאת מיטלטלין לפי סעיף 21(א1) או (א2), רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
העמדת נאמן [תיקון: תשס״ט]
(א)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים, ואם היו בעלי חיים – גם על הזנתם, ולמסור את המיטלטלין לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן; הוצאותיו ושכרו של הנאמן כאמור יהיו לפי המוסכם בינו לבין מנהל לשכת ההוצאה לפועל, ובאין הסכם – כפי שיקבע רשם ההוצאה לפועל.
(ב)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד את החייב עצמו, אף אם לא הסכים לכך, נאמן על המיטלטלין, שיהא חייב בכל החובות האמורות בסעיף קטן (א), אך לא יהא זכאי לשכר, ולא להוצאות, זולת לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל.
אחריותו של נאמן [תיקון: תשס״ט]
(א)
נאמן אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי סעיף 24, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק, כולו או מקצתו, במידה שלא שילמו החייב או שלא נגבה בהליכים לפי חוק זה, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי המיטלטלין שהועמד נאמן עליהם.
(ב)
לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
(ג)
אין בסעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית או האזרחית של הנאמן על פי כל דין.
זכות שימוש במיטלטלין [תיקון: תשס״ט]
היו המיטלטלין המעוקלים ערב העיקול בשימושו של הנאמן, רשאי הוא להמשיך ולהשתמש בהם שימוש סביר, ואם היו בשימושם של החייב או של בני משפחתו הגרים עמו, רשאי הנאמן להרשות להם המשך שימוש כאמור, והכל כפוף לכל הוראה שנתן רשם ההוצאה לפועל בענין זה.
מכירת המעוקלים [תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט, תשע״ח־5]
(א)
ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום 14 ימים מיום הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול להיפגע מהמכירה (בסעיף זה – המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להלן – צו השהיית מכירה); ובלבד שהשהיית מכירה בצו של רשם ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
(ב)
צו השהיית מכירה יפקע ללא מתן צו נוסף, אם המבקש לא הפקיד בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל, תוך שבעה ימים מיום מתן הצו, ערבון שייקבע לכיסוי מלוא ההוצאות של שמירת המיטלטלין, ירידת ערכם ואחסונם בתקופת ההשהיה.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ועל הליך שעוכב בידי בית משפט לפי החוק האמור.
ספק בבעלות
(א)
מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שאינם שלו.
(ב)
מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.
(ג)
הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של רשם ההוצאה לפועל על פי סעיף זה רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
(ד)
פסק דין בתובענה לענין הבעלות במיטלטלין האמורים, אין בו כדי לבטל מכירתם בהוצאה לפועל לאחר שבוצעה, או לפגוע בזכויות הקונה שרכש אותם מיטלטלין בתום לב.
[תיקון: תשל״א]
(בוטל).
ביטול עסקאות [תיקון: תשס״ט]
עסקה שלא לפי הוראות חוק זה שנעשתה במיטלטלין שעוקלו, בטלה כלפי מנהל לשכת ההוצאה לפועל וכלפי הנאמן האמור בסעיף 24, אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בהגנה הניתנת על פי כל דין לרוכש מיטלטלין בתום לב.
[תיקון: תש״ן]
(בוטל).
ביטול עיקול לאחר תשלום חוב [תיקון: תשס״ט]
סולק החוב הפסוק, או מכר מנהל לשכת ההוצאה לפועל חלק מן המיטלטלין שעוקלו והיה בדמיהם כדי כיסוי החוב, יבטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול ואת מינויו של הנאמן ויחזיר לידי החייב את המיטלטלין שנשארו בידו.
פרק ג׳: עיקול מקרקעין
הגדרות
בפרק זה –
”מקרקעין“ – לרבות זכויות בקרקע הניתנות לרישום בפנקסי המקרקעין;
”בית משפט“ – בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
הטלת עיקול ותוצאותיו [תיקון: תש״ן, תשס״ט]
(א)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לענין זה, ”הערת אזהרה“ – כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969.
(ב)
בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם.
(ג)
ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון – למעט פדיון משכנתה – אלא בהיתר מאת בית המשפט.
עיקול זמני
(א)
נתבקש בית המשפט לעקל מקרקעי החייב שאינם רשומים על שמו וטרם החליט בבקשה, רשאי הוא, לבקשת הזוכה ולאחר שניתנה ערובה להנחת דעתו, לצוות על עיקול זמני של המקרקעין.
(ב)
על עיקול זמני יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 34(ג).
(ג)
הוכח לבית המשפט כי הבקשה לעיקול זמני הוגשה שלא בתום לב וכי העיקול הזמני גרם נזק למי שהמקרקעין היו רשומים על שמו, רשאי הוא לחייב את המבקש בפיצוי הנזק בסכום שייקבע, ורשאי הוא להורות, לשם כך, על חילוט הערובה.
מכירת מקרקעין שעוקלו [תיקון: תשס״ט]
עברו שלושים יום מיום רישום העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.
רישום זכות במקרקעין שעוקלו [תיקון: תשס״ט]
לא הוגשה במועד שנקבע בתקנות כל הצעת קניה, או שהוגשה הצעת קניה במחיר ירוד, או שרשם ההוצאה לפועל לא ראה סיכוי סביר לביצוע פסק־הדין בדרך אחרת, רשאי הוא לצוות על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה או שתיהן כאחת באותם מקרקעין, בתנאים שקבע, לשם פרעון החוב הפסוק, כולו או מקצתו.
הגנת דירת המגורים [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ח־5]
(א)
היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר, או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
(א1)
רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינוים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972 (בחוק זה – חוק הסיוע המשפטי) אם הוא זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי.
(ב)
הוראות סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובכלל זה ההוראה לעניין אי־תחולת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מקום מגורים סביר וסידור חלוף לפי הוראות סעיף קטן (א).
(ג)
(1)
הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה:
(א)
שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת;
(ב)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, ובין השאר, לעניין התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים בעבור הסידור החלוף.
(ג1)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה אם ראה שהחייב אינו מיוצג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק.
(ג2)
שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי סעיף 9.
(ד)
הוראות סעיף קטן (ג) אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
(ה)
הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, ”בן משפחה“ – אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.
הגנת חייב חקלאי [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד, תשס״ט]
(א)
היו המקרקעין שעוקלו אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית והם משמשים מקור פרנסתו של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שיישארו בידי החייב מקרקעין הדרושים כדי מחייתו של החייב ושל בני משפחתו הגרים עמו.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה או בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
(ג)
הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין מקרקעין שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם, הגרים בקיבוץ.
תחולה [תיקון: תשנ״ב]
הוראות סעיפים 38(ג) ו־39(ב) לענין משכון יחולו אף על משכון שנרשם לפני תחילתו של חוק הערבות (תיקון), התשנ״ב–1992, ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיפים 38(ג) ו־39(ב).
זכותו של צד שלישי [תיקון: תשל״א, תשס״ט]
(א)
(בוטל).
(ב)
(בוטל).
(ג)
טען צד שלישי לזכות במקרקעין שאינה רשומה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לעכב מכירתם כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; ורשאי רשם ההוצאה לפועל להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
ביטול העיקול בשל העדר פעולה [תיקון: תשס״ט]
עברו שלוש שנים מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המקרקעין המעוקלים ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי סעיף 37, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
ביטול העיקול לאחר תשלום החוב [תיקון: תשס״ט]
סולק החוב הפסוק, יורה רשם ההוצאה לפועל על ביטול העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
פרק ד׳: עיקול בידי צד שלישי
הטלת עיקול בידי צד שלישי [תיקון: תשס״ט]
רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.
עיקול כלל נכסי החייב [תיקון: תשס״ט]
(א)
צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
(ב)
הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
(ג)
הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.
עיקול נכס מסויים [תיקון: תשס״ט]
(א)
הומצא לצד שלישי צו עיקול על נכס מסויים של החייב, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מיום המצאת הצו הודעה בדבר הימצאו של אותו נכס בידו, ואם לא היה בידו, כולו או מקצתו, יפרש זאת בהודעתו.
(ב)
הגיע הנכס שצו העיקול מתייחס אליו לידי הצד השלישי לאחר המצאת הצו ותוך תקופה שנקבעה לכך בצו, יחול עליו צו העיקול מהיום שהגיע לידו, והצד השלישי יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מאותו יום.
הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי [תיקון: תשנ״ט]
(א)
היה צד שלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, שיש לו סניפים ושצו עיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי (להלן – מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בכל אחד מסניפי התאגיד הבנקאי, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף האמור, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
(ב)
הומצא צו העיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים באותו סניף, במועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.
הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ט]
(א)
חברה מנהלת, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005, רשאית להודיע למנהל מערכת ההוצאה לפועל, כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (להלן – הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
(ב)
הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הומצא לה הצו.
עיקול מתחדש בתיק מזונות [תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2]
נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, מדי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל –
(1)
לצוות על עיקול משכורתו של החייב המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מידי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מדי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור;
(2)
לצוות, מדי תקופה כאמור בפסקה (1), על עיקול כלל נכסי החייב או נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו בתוך שנה מיום המצאת הצו, בהתאם לסכום החוב המעודכן בתיק, ובלא צורך בבקשת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת.
דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה [תיקון: תשס״ט]
(א)
לא הגיש הצד השלישי הודעה כאמור בסעיפים 44 ו־45 או שהגיש הודעה ורשם ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה; על חקירה זו יחולו הוראות סעיף 67, בשינויים המחוייבים.
(ב)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
מסירת נכסים מעוקלים [תיקון: תשס״ט]
הצד השלישי חייב למסור לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכסים המעוקלים לפי פרק זה באופן, במועד ובמקום שרשם ההוצאה לפועל קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב – עליו לשלמם למנהל לשכת ההוצאה לפועל בהגיע זמן פרעונם; היה הדבר כרוך בהוצאות, ישולמו לו ההוצאות הסבירות לפי נסיבות הענין.
חיוב של צד שלישי [תיקון: תשס״ט]
(א)
צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף 47, או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון.
(ב)
לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
תחולת הוראות
על עיקול בידי צד שלישי יחולו הוראות הסעיפים 26 עד 32, בשינויים המחוייבים.
תשלום לצד השלישי [תיקון: תש״ס]
(א)
הוגשה בקשה לפי פרק זה לעיקול נכסי חייב הנמצאים בידי צד שלישי, ומתקיימים בצד השלישי התנאים שנקבעו לפי סעיף זה, ישלם מבקש העיקול לצד האמור, תשלום בהתאם להוראות סעיף זה.
(ב)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם –
(1)
קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
(2)
הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
(ג)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973.
(ד)
תקנות לפי סעיף זה יכול שיותקנו בהדרגה.
(ה)
הוראות סעיף 9(ב) יחולו לענין תשלום לפי סעיף זה.
נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי [תיקון: תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ב־3, תשע״ב־6, תשע״ג־2, תש״ף־3, תשפ״ב־3, תשפ״ג־3]
(א)
ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי פרק זה אינו תופס בהם:
(1)
נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;
(2)
מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק־דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית משפט;
(3)
כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר – כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול;
(4)
כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו;
(5)
כספים המגיעים לחייב לפי סעיף 38(ב) או (ג);
(6)
כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
(7)
כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום־יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
(החל מהיום הקובע לתחילתו של חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, ביום 31.12.2026): כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום־יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986 במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
(8)
(א)
כספים המגיעים לחייב כשיפוי, כפיצוי או כתגמולים או בכל דרך אחרת מכוח אחד מאלה:
(1)
סל שירותי הבריאות;
(2)
פוליסת ביטוח לתרופות שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות;
(3)
פוליסת ביטוח למימון השתלות או ניתוחים בחוץ לארץ;
(4)
פוליסת ביטוח סיעודי;
(ב)
הגיעו לחייב כספים מכוח פוליסת ביטוח לפי פסקה (א)(2) או (3), בשיעור העולה על 100% מהנזק שנגרם למבוטח כתוצאה ממקרה הביטוח שבשלו הוא זכאי לכספים, לא ניתן יהיה לעקל אלא כספים כאמור בפסקת משנה (א) שיתרתם עולה על 100% מהסכום האמור;
(ג)
לעניין פסקה זו –
”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
”סל שירותי הבריאות“ – כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
”פוליסת ביטוח“ – לרבות תכנית לשירותים נוספים כמשמעותה בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
(9)
כספים המגיעים לחייב ממשרד העלייה והקליטה כגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לעולים דורשי עבודה או לעולים המשתתפים במסלול הכנה לתעסוקה; הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986 (בסעיף זה – חוק הדואר), בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
(10)
(א)
כספים המגיעים לחייב במסגרת תוכנית ממשלתית שמכוחה ניתן סיוע להורה עצמאי, המנויה בתוספת השביעית, אף אם החייב אינו הורה עצמאי; לעניין פסקה זו, ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992;
(ב)
הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
(ג)
שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף, בצו, תוכניות ממשלתיות שייעודן סיוע להורים עצמאיים לתוספת השביעית.
(ב)
נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו־(6), רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה שעבורה ניתן התשלום או המענק.
(ד)
הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול נכסים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיף קטן (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש כדי להבטיח שאיסור העיקול לא יחול אלא על נכסים בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף זה.
דין פרעון חוב [תיקון: תשס״ט]
מסירת נכס או תשלום חוב לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי צו עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי החייב.
ביטול צו עיקול בידי צד שלישי [תיקון: תשס״ט]
הודיע הצד השלישי, בהודעה לפי הסעיפים 44 ו־45, שאין בידו נכסים של החייב ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
פרק ה׳: כינוס נכסים
[תיקון: תשס״ט, תשע״ח־5]
(א)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
(ג)
(בוטל).
סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים [תיקון: תשס״ט]
(א)
כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.
(ג)
כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
(ד)
כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.
שמירת הוראות
אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים
(א)
החייב לא יעשה דבר שיש בו להפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידיו, ימלא אחרי הוראותיו של כונס הנכסים בכל הנוגע לנכס שכונס הנכסים נתמנה לו, ויעשה למטרות המנויות בסעיף 54 כל דבר שלדעת כונס הנכסים מן הצורך הוא או מן התועלת שייעשה בידי החייב עצמו.
(ב)
החייב ימסור לכונס הנכסים לפי דרישתו כל מסמך וידיעה שיש להם קשר לנכס האמור.
זכויות צד שלישי [תיקון: תשס״ט]
טען צד שלישי שיש לו זכות בעלות או זכות אחרת בנכס שנתמנה לו כונס נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לכונס הנכסים בדבר מילוי תפקידו לגבי אותו נכס בשים לב לאותה זכות, ורשאי הוא להשהות פעולות בנכס כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו.
אחריותו של כונס נכסים [תיקון: תשס״ט]
(א)
כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו.
(ב)
לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
שכרו של כונס נכסים [תיקון: תשס״ט]
(א)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(ב)
היה כונס הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה, זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו.
סיום תפקידו של כונס נכסים [תיקון: תשס״ט, תשע״ח־5]
(א)
כונס נכסים רשאי, על ידי הודעה בכתב לרשם ההוצאה לפועל, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור רשם ההוצאה לפועל ומן היום שנקבע לכך באישור.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטר כונס נכסים אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה סיבה אחרת לכך.
(ג)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו אם ראה שאין עוד צורך או תועלת בכינוס נכסי החייב.
(ד)
(בוטל).
פרק ו׳: ביצוע בעין
מסירת נכס [תיקון: תשס״ט]
(א)
הטיל פסק הדין על החייב למסור נכס, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין.
(ב)
קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה.
מסירת קטין [תיקון: תשל״ח, תשנ״ה, תשס״ט, תשע״א־2]
(א)
הורה פסק הדין למסור קטין, או לאפשר מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשות כל דבר אחר בקשר לקטין, ונקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל, ינקוט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בכל הצעדים הנדרשים לביצוע פסק הדין, והוא יסתייע לשם כך בעובד סוציאלי שמונה לפי חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955.
(ב)
קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שפסק הדין אינו ניתן לביצוע אלא על כרחו של הקטין והיה הקטין, לדעתו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, מסוגל להבין בדבר, או שהיו קשיים אחרים בביצוע פסק הדין, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשת הוראות.
עשיית מעשה [תיקון: תשס״ט]
(א)
הטיל פסק הדין על החייב לעשות מעשה שלא כאמור בסעיפים 61 או 62 והמעשה ניתן להיעשות על ידי אדם אחר, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות למנהל לשכת ההוצאה לפועל לעשות את המעשה או להרשות לזוכה או לאדם אחר לעשותו במקום החייב.
(ב)
ההוצאות לענין סעיף קטן (א) יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
פינוי מקרקעין [תיקון: תשס״ט, תשע״ב־2]
(א)
ניתן פסק דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי סעיף 7(א), יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין.
(א1)
על אף הוראות סעיף קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור בסעיף 7(א2) לעניין פסק דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה בסעיף 7(ב)(1).
(א2)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יבצע פינוי לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1), אלא אם כן הגיש הזוכה לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביצוע הפינוי כאמור והרשם אישר את ביצוע הפינוי במועד שקבע לפי סעיף קטן (א) או במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א1), לפי העניין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשה להארכת תקופת הפינוי.
(ב)
נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים – ימכרם מיד; ההוצאות לענין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
טענות צד שלישי [תיקון: תשס״ט]
היה צד שלישי מחזיק במקרקעין האמורים בסעיף 64 או בחלק מהם והוכיח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי הוא זכאי להחזיק באותם מקרקעין או באותו חלק, רשאי רשם ההוצאה לפועל להשהות את הפינוי, כל עוד לא הושלם, לתקופה שיקבע, כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט ולקבל צו עיכוב; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו על ידי הצד השלישי.
חייב שחזר לאחר הפינוי [תיקון: תשס״ט]
הושלמה פעולת פינוי לפי סעיף 64, והחייב או אדם אחר מטעמו חזר ותפש שלא כדין את המקרקעין שפונו, יחזור מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, ויפנה את המקרקעין לשם ביצועו של פסק הדין; אין הוראה זו גורעת מאחריותו של החייב, או של האדם האחר, לפי כל דין.
[תיקון: תשס״ט]
פרק ו׳1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
הטלת הגבלות על חייב [תיקון: תשס״ט, תשע״ח־6, תשע״ט־3, תש״ף, תשפ״ב־2]
התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור בסעיף 66ב, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:
(1)
הגבלת החייב מקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי״ב–1952, מהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
(2)
עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
(3)
הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981;
(4)
(א)
הגבלת החייב מעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות סעיף 6(א)(1) בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;
(ב)
לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום עבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
(5)
הגבלת החייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כהגדרתו בסעיף 69ד(ב);
(6)
(נמחקה).
סייג להגבלה על כרטיס חיוב [תיקון: תשע״א־6, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תש״ף־4]
(א)
הגבלה לפי סעיף 66(א)(4) או לפי סעיף 69ד(א)(3), לא תחול על כרטיס חיוב מיידי שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד, או על כרטיס חיוב שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
(1)
גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
(2)
גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב)
חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.
תנאים להטלת הגבלות [תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2]
(א)
הגבלות לפי סעיף 66א לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מתנאים אלה:
(1)
החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב, או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי־התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים;
(2)
החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972 (בחוק זה – חוק המזונות);
(3)
החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(א)
חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;
(ב)
חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
(ב)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
(1)
לקבוע הוראות לעניין דרכי הטלת הגבלות לפי פרק זה;
(2)
לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).
התראה בדבר הגבלה [תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2]
(א)
לא תיכנס הגבלה לפי פרק זה לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה.
(ב)
בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; לעניין זה, ”לשכת ההוצאה לפועל“ – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הטיל רשם ההוצאה לפועל הגבלה במעמד החייב כאמור בסעיף 66ב(א)(1), לא תישלח לחייב התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הטלת ההגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
ביטול הגבלה [תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד]
(א)
נפרע החוב, תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ג)
רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פרעון החוב; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח התראה לפי סעיף 66ג.
(ד)
בוטלה הגבלה על חייב, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה.
[תיקון: תשע״ד]
פרק ו׳2: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם
רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים [תיקון: תשע״ד]
(א)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות על רישומו של חייב במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (להלן – מרשם החייבים המשתמטים), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב והטלת הגבלות לפי פרק ו׳1, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
(2)
חובותיו הפסוקים של החייב עולים על 10,000 שקלים חדשים במצטבר;
(3)
התקיים אחד מאלה:
(א)
טרם חלפו שישה חודשים מיום שהחייב הובא לפני רשם הוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב או בא לפניו בדרך אחרת והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום;
(ב)
רואים את החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), והתקיימו כל אלה:
(1)
חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה;
(2)
נשלחה לחייב הזמנה בדואר רשום עם אישור מסירה, להתייצב לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים;
(3)
בהזמנה לפי פסקה (2) צוין כי רשם ההוצאה לפועל יורה על רישום החייב במרשם החייבים המשתמטים, אלא אם כן החייב יפרע את החוב או יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים, וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
(4)
נעשה ניסיון ממשי ליצור קשר עם החייב באמצעות הטלפון הנייח או הנייד, אם הוא ידוע למערכת ההוצאה לפועל, כדי לוודא שקיבל את האזהרה ואת ההזמנה לדיון לפי פסקה (2), וכי הוא יודע שמתקיימים נגדו הליכים לפי חוק זה;
(5)
החייב לא פרע את החוב או לא התייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים ולא נתן הסבר סביר לאי התייצבותו, ולא ניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
(ג)
התקיימו התנאים המפורטים בפסקה (3)(ב)(1) עד (4) והחייב התייצב לפני רשם ההוצאה לפועל בדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים או שבא לפני רשם ההוצאה לפועל בתקופה שבין משלוח ההזמנה לדיון לבין מועד הדיון כאמור, והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום.
(ב)
לא יירשם במרשם החייבים המשתמטים חייב כאמור בסעיף קטן (א)(3)(א), אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה שבה צוין כי הרשם החליט לרשום את שמו במרשם כאמור וכי החלטה זו תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
(ג)
ציווה רשם ההוצאה לפועל על רישומו של החייב במרשם החייבים המשתמטים (בסעיף זה – צו רישום), בדיון לפי סעיף קטן (א)(3)(א) במעמד החייב, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) וצו הרישום ייכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
(ד)
הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ב), ייכנס צו הרישום לתוקף שלושים ימים לפחות ממועד אישור המסירה לפי סעיף קטן (א)(3)(ב)(2) או במועד שנקבע לדיון בעניין רישום שמו של החייב במרשם החייבים המשתמטים, לפי המאוחר, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
(ה)
הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ג), ייכנס צו הרישום לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
(ו)
בסעיף זה, ”לשכת ההוצאה לפועל“ – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
ניהול מרשם החייבים המשתמטים [תיקון: תשע״ד]
(א)
מרשם החייבים המשתמטים יכלול את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הוצאת צו הרישום בעניינו.
(ב)
מרשם החייבים המשתמטים יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוין מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, מטרת בקשת המידע וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתה.
(ג)
אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם החייבים המשתמטים וסבר כי פרטיו אינם נכונים, שלמים, ברורים או מעודכנים (בסעיף זה – מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו.
(ד)
הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה כאמור בסעיף קטן (ג), יבצע את השינויים הנדרשים בתוך תקופה שיקבע שר המשפטים ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך תקופה כפי שיקבע שר המשפטים, שקדמה לתיקון או למחיקה, ולמי שהגיש את הבקשה; סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה מהטעם שלא מדובר במידע שגוי, יודיע על כך למבקש.
(ה)
שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתה ולעניין אופן העמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו, את הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.
מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר [תיקון: תשע״ד]
(א)
רישום פרטיו של החייב במרשם החייבים המשתמטים יימחק משפרע את חובו.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת חייב, להורות על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, ורשאי הוא להתנות את המחיקה כאמור במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ג)
(1)
רשם ההוצאה לפועל יורה על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב.
(2)
נמחקו מהמרשם פרטי רישומו של חייב כאמור בפסקה (1), רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות כי החייב יירשם שוב במרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות צו התשלומים או ההסכם האמור בפסקה (1) (בסעיף זה – רישום חוזר).
(3)
על רישום חוזר לא יחולו הוראות סעיפים 66ה(א)(3)(ב)(2) ו־66ה(ב) לעניין משלוח הזמנה לדיון ומשלוח התראה, ואולם תישלח לחייב הודעה על רישומו החוזר במרשם החייבים המשתמטים.
חובת דיווח לכנסת – הוראת שעה [תיקון: תשע״ד]
בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס׳ 43), התשע״ד–2014, ימסור שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות פרק זה; הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה בשנה שאליה מתייחס הדיווח:
(1)
מספר הבקשות שהוגשו לרישום חייב במרשם החייבים המשתמטים ומספר הבקשות מתוכן שאושרו;
(2)
מספר החייבים שפרטיהם נמחקו ממרשם החייבים המשתמטים;
(3)
משך הזמן הממוצע שחלף בין הרישום לבין המחיקה;
(4)
אחוזי הגבייה בתיקים שבהם נרשם החייב במרשם החייבים המשתמטים בהשוואה לאחוזי הגבייה בתיקים שבהם לא נרשם כאמור.
[תיקון: תשנ״ד־2]
פרק ז׳: חקירת יכולת ותשלום בשיעורים
[תיקון: תשע״ט־2]
סימן א׳: חקירת יכולת והוראה על תשלום בשיעורים
חקירת יכולת [תיקון: תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ח־2]
(א)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק הדין (בחוק זה – חקירת יכולת).
(א1)
(1)
חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7 או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה.
(2)
האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור בסעיף 19 או התנגדות לביצוע שטר כאמור בסעיף 81א; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.
(ב)
בחקירת יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
(ב1)
התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור בסעיף קטן (א1), רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה; התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.
(ב2)
על אף האמור בסעיף קטן (ב1), רשם ההוצאה לפועל לא יקיים חקירת יכולת לחייב שהגיש בקשה למתן צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי סעיף 69ב1, אלא לאחר הזמנת הזוכה; הוזמן הזוכה לחקירת יכולת ולא התייצב או שהסכים לקיים את חקירת היכולת בהעדרו, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת שלא בנוכחות הזוכה, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לדחות את מועד הדיון לבקשת הזוכה.
(ג)
חקירת יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל.
(ד)
לא התייצב חייב לחקירת יכולת במועד כאמור בסעיף קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
החלטה על פי תצהיר [תיקון: תשס״ט]
(א)
המבקש חקירת יכולת לפי סעיף 67 רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכלתו לקיים את פסק הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב.
(ב)
הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת יכולת, לתת החלטה או צו לפי פרק זה, אף בהעדרו של החייב; הגיש החייב את התצהיר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי פרק זה על פי התצהיר בלבד.
(ג)
במקום חקירה או נוסף עליה רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי פרק זה על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון – אף בהעדר תצהיר.
חוקרי ההוצאה לפועל [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״א־3]
(א)
שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר יהיו חוקרי ההוצאה לפועל, על פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג מועצת רואי חשבון (להלן – הועדה הממליצה).
(ב)
כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או מי שבידו רשיון לפי חוק רואי חשבון, התשט״ו–1956 [צ״ל: התשט״ו–1955] שקיבל הכשרה מתאימה, והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.
(ג)
חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי סעיף 7א והמסמכים שצורפו לה, ובין בהזמנת החייב להתייצב לבדיקה לצורך חקירת יכולתו כמשמעותה בסעיף 67(א).
(ד)
רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד ענינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.
(ה)
חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם רשם ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו.
(ו)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב; וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.
(ז)
חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו.
(ח)
באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פרעון החוב במהלך הבדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה.
(ט)
שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לענין סמכותה לבטל המלצה שנתנה.
(י)
שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום.
(יא)
הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.
פורסם צו ההוצאה לפועל (הפעלה של הוראות סעיף 68א לחוק), התש״ע–2010 (ק״ת תש״ע, 1070), לפיו ההפעלה של הוראות סעיף זה תהיה ביום כ״ה באייר התש״ע (9 במאי 2010).
תשלום בשיעורים [תיקון: תשל״ח, תשנ״ו־2, תשס״ט, תשע״ח־2]
(א)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת יכולת לפי סעיף 67, או על סמך תצהיר לפי סעיף 68, או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור בסעיף 6.
(ג)
צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייכנס לתקפו במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו בדרך שבה היה רשאי ליתן צו לפי סעיף קטן (א).
(ד)
נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.
(ה)
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי סעיף 69ב1.
כללים [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ח־2, תשפ״א, ק״ת תשפ״א, תשפ״ד]
(א)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות הפרשי הצמדה וריבית צמודה, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.
(החל מיום 1.1.2025): מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות דמי פיגורים, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין חוב מזונות.
בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום [תיקון: תשנ״ד־2, תשע״ח־2]
(א)
חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי סעיף 69א או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות סעיף 7א יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה לשינוי כאמור.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי סעיף 69ב1.
תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות [תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ד]
(א)
בסעיף זה –
”חוב עבר במזונות“ – חוב מזונות שהוא אחד מאלה:
(1)
חוב בשל אי־תשלום במועד של מזונות שנפסקו בעד תקופה שקדמה למועד מתן פסק הדין;
(2)
תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי־פירעון במועד;
”צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות“ – צו שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו־(י);
”תשלום מזונות שוטף“ – תשלום מזונות חודשי שבית משפט פסק כי על החייב לשלם לזוכה.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב עבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1)
רשם ההוצאה לפועל בירר את יכולתו של החייב בחקירת יכולת בהתאם להוראות פרק זה;
(2)
רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מתן צו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה כפי שהוצגה לו בעמדת הזוכה;
(3)
אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – רשם ההוצאה לפועל נוכח כי עד מועד הגשת הבקשה שילם החייב את התשלום כאמור בשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמו עד מועד מתן ההחלטה.
(ג)
נוכח רשם ההוצאה לפועל שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ב) אך החייב אינו משלם את תשלום המזונות השוטף בתקופה הקבועה בפסקה (3) של אותו סעיף קטן, רשאי הוא לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד ששוכנע כי אי־תשלום החוב כאמור נובע מנסיבות חריגות שיירשמו.
(ד)
קבע בית המשפט בפסק דינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות –
(1)
לא חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו;
(2)
חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות בשיעורים או במועדים שונים מאלה שקבע בית המשפט, אם מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים קטנים (ב) או (ג), ובלבד ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות בתקופה שלאחר מתן פסק הדין או שקיים הסבר סביר אחר לאי־תשלום חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שנקבעו בפסק הדין.
(ה)
נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, רשאי הוא להפחית את ריבית הפיגורים שתיווסף לחוב במהלך תקופת התשלום בשיעורים.
(החל מיום 1.1.2025): נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, רשאי הוא להפחית את הריבית ודמי הפיגורים שיתווספו לחוב במהלך תקופת התשלום בשיעורים.
(ו)
לבקשת חייב לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו־(י) (בסעיף זה – בקשה לתשלום בשיעורים), יצורפו כל אלה:
(1)
הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר יכולתו של החייב לשלם את חוב העבר במזונות; על ההצהרה המנומקת יחולו הוראות סעיף 7א(א)(1) ו־(א1);
(2)
נימוקי החייב לאי־תשלום חוב העבר במזונות;
(3)
הצעה לתשלום החוב במועדים ובשיעורים שיציע החייב בהתאם ליכולתו;
(4)
כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א)(2).
(ז)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר הסדר בכתב בין הזוכה ובין החייב שעניינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (בסעיף זה – הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות), לפי בקשת זוכה או חייב (בסעיף זה – בקשה לאישור הסדר) אף אם לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי הצדדים להסדר חתמו עליו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
(ח)
הוגשה בקשה לתשלום בשיעורים או בקשה לאישור הסדר, ישלם החייב את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שהציע בבקשה או שעליהם הסכימו הצדדים, לפי העניין, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת.
(ט)
צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות שניתן לגביו אישור לפי סעיף קטן (ז), ייכנסו לתוקפם במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, ורשאי הרשם לבטל צו או הסדר כאמור, להתלותו או להתנותו בתנאים.
(י)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, לשנות צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1)
רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי שינוי הצו מוצדק כיוון שחל שינוי משמעותי בנסיבות, שאינו בשליטת החייב, המשפיע על יכולתו לקיים את הצו או ההסדר, וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה;
(2)
אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – הרשם נוכח כי החייב משלם את התשלום כאמור במועדים ובשיעורים שנקבעו בפסק הדין, תקופה ממושכת;
(3)
החייב שילם את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים כפי שנקבעו בצו או בהסדר, תקופה ממושכת, אלא אם כן הוכיח החייב כי לא היה ביכולתו לעמוד בתשלום החוב כאמור בשל שינוי בנסיבות כאמור בפסקה (1).
(יא)
(1)
נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, יותנה המשך פריסת החוב בתשלום חוב המזונות השוטף.
(2)
לא שילם החייב שני תשלומים של חוב המזונות השוטף החל במועד מתן הצו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות, יבטל רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, את פריסת חוב העבר במזונות; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא לבטל את הפריסה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(יב)
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין חוב הנובע ממזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות, ויחולו לעניין חוב כאמור הוראות סעיף 69.
[תיקון: תשע״ט־2]
סימן ב׳: חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים
הגדרות – סימן ב׳ [תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד]
בסימן זה –
”הוראה לתשלום בשיעורים“ – הוראה לתשלום חוב בשיעורים לפי צו תשלומים או לפי כללים;
”כללים“ – כללי מנהל מערכת ההוצאה לפועל שנקבעו לפי סעיף 69א;
”צו תשלומים“ – צו תשלומים לבקשת חייב לפי סעיף 7א(ג), צו תשלום בשיעורים לפי סעיף 69, צו תשלומים שניתן במעמד הבירור או ההבאה לפי סעיף 69יג(ב)(1) או צו תשלומים שניתן בצו איחוד לפי סעיף 74יא;
”צו תשלומים“ – (החל מיום 1.1.2025): צו תשלומים לבקשת חייב לפי סעיף 7א(ג), צו תשלום בשיעורים לפי סעיף 69, צו תשלומים לחייב מוגבל באמצעים לפי סעיפים 69ד(א) ו־69ז(ב), צו תשלומים שניתן במעמד הבירור או ההבאה לפי סעיף 69יג(ב)(1) או צו תשלומים שניתן בצו איחוד לפי סעיף 74יא;
”ריבית בסיס“ – הריבית שנדרש החייב לשלם לזוכה כל זמן שהחייב עומד במועדים הקבועים בהסכם;
”תיק“ – לרבות תיק איחוד לפי פרק ז׳3;
”תשלום במועד“ – תשלום בתוך 30 ימים מהמועד שבו נדרש החייב לשלם את התשלום.
תנאים להכרה [תיקון: תשע״ט־2]
חייב רשאי להגיש בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק שבו הוא משלם (בסימן זה – בקשה להכרה), אם שילם במועד את מספר התשלומים המזערי כאמור באחד מאלה, והמשיך לשלם במועד את התשלומים שנקבעו עד מועד מתן ההחלטה:
(1)
שלושה תשלומים ברציפות – אם ניתן לו צו תשלומים בתיק;
(2)
תשלום אחד – אם חלה עליו הוראת תשלום לפי כללים.
בקשה להכרה [תיקון: תשע״ט־2]
(א)
בקשה להכרה תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל.
(ב)
בבקשה יפרט החייב את מספר התיק שבו מבוקשת ההכרה, את מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור אתו קשר או אמצעי קשר אחר שלו כפי שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים שיפורסמו ברשומות.
(ג)
הבקשה תוגש בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)
התשלום בוצע במערכת ההוצאה לפועל;
(2)
דווח למערכת ההוצאה לפועל על התשלום לפי סעיפים 19א או 19ב, ובלבד שהחוב בעקבותיו הוקטן;
(3)
התקבל בתיק סכום השווה לסכום התשלום הנדרש לפי ההוראה לתשלום בשיעורים שניתנה בתיק כתוצאה מביצוע הליך גבייה באותו תיק או בתיק אחר.
הכרה בחייב כמשלם [תיקון: תשע״ט־2]
הגיש חייב בקשה להכרה ומצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל שמתקיימים בו התנאים להכרה לפי סעיף 69ב3, יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.
העברת בקשה להכרה להחלטת רשם [תיקון: תשע״ט־2]
(א)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר בקשה להכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם התקיים אחד מאלה:
(1)
הבקשה להכרה הוגשה בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק שלא בוצע במערכת ההוצאה לפועל או שלא דווח לה עליו לפי סעיפים 19א או 19ב;
(2)
הבקשה להכרה הוגשה בהסתמך על כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה שבוצעו באותו תיק או בתיק אחר;
(3)
המנהל סבור כי אף שיש להכיר בחייב כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק, עלולים אי־נקיטה, עיכוב או ביטול של אחד או יותר מההליכים המפורטים בסעיף 69ב7(2)(א) עד (ד) בתיק, לסכל את גביית החוב;
(4)
המנהל נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי סעיף 69ב3 או בכל קושי אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3).
(ב)
הועברה לרשם ההוצאה לפועל בקשה להכרה כאמור בסעיף קטן (א) ומצא הרשם שמתקיימים בחייב התנאים להכרה לפי סעיף 69ב3, יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.
(ג)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה באותו תיק או בתיק אחר ייחשבו כתשלום לעניין התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי סעיף 69ב3(1), אם שוכנע כי בכוונת החייב לשלם בהתאם להוראת התשלומים.
תוצאות ההכרה [תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ד]
הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, כאמור בסעיף 69ב5 או 69ב6, לפי העניין, יפעל כמפורט להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה:
(1)
(תימחק ביום 1.1.2025): אם מתווספת ריבית לחוב – יפחית בשיעור של 25 אחוזים את הריבית שתיווסף לחוב ממועד ההכרה ואילך;
(2)
יורה שלא לנקוט במסגרת התיק את ההליכים האלה, או יורה לעכבם או לבטלם, לפי העניין, אם ביצועם כבר החל:
(א)
עיקול חשבון עובר ושב לפי סעיף 43;
(ב)
עיקול משכורת לפי סעיף 43;
(ג)
עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א) או 21א, למעט רכב;
(ד)
מימוש רכב שעוקל ברישום במשרד הרישוי לפי סעיף 21(א);
(ה)
(נמחקה).
שיעור הפחתת הריבית בתיק שבו כמה חייבים [תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד]
(יבוטל ביום 1.1.2025):
(א)
בתיק שבו כמה חייבים, החבים יחד ולחוד בחוב, ואחד מהם הוכר כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, יופחת שיעור הריבית שתיווסף לחוב ממועד ההכרה לפי סעיף 69ב7(1), מהחוב כולו.
(ב)
הוכרו כמה מהחייבים כאמור בסעיף קטן (א) כחייבים משלמים לפי הוראה לתשלום בשיעורים – לא יעלה שיעור ההפחתה הכולל של הריבית בתיק על 25 אחוזים.
הודעה על הכרה ומועד כניסתה לתוקף [תיקון: תשע״ט־2]
(א)
הוכר חייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ההכרה.
(ב)
הכרה בחייב תיכנס לתוקפה 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה כאמור בסעיף קטן (א).
ביטול הכרה בשל אי־
(א)
זוכה רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, בשל אי־התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי סעיף 69ב3, ויצרף לבקשה תצהיר וכל מסמך התומך בה.
(ב)
הרשם יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
(ג)
הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) בטרם כניסת ההכרה לתוקף, לא תיכנס ההכרה לתוקף עד לקבלת החלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה.
(ד)
הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר כניסת ההכרה לתוקף, והרשם קבע שיש לבטל את ההכרה, יבוטלו תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם לבטל את ההכרה.
(ה)
(יבוטל ביום 1.1.2025): בוטלה ההכרה, רשאי הרשם, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע שהחייב לא יהיה זכאי להפחתה נוספת של הריבית בתיק לפי סימן זה, אף אם יוכר שוב בתיק כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, אם שוכנע כי הבקשה להכרה הוגשה בחוסר תום לב.
נקיטת הליכים על אף מתן הכרה בתיק [תיקון: תשע״ט־2]
על אף הוראת סעיף 69ב7(2), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו, לבקשת מנהל לשכת ההוצאה לפועל או לבקשת הזוכה בתיק, להורות לנקוט אחד או יותר מההליכים המפורטים בפסקאות (א) עד (ד) בסעיף 69ב7(2), לא לעכבו או לא לבטלו, לפי העניין, כלפי חייב שהוכר, אם שוכנע שאי־נקיטת ההליך, עיכובו או ביטולו, לפי העניין, תסכל את גביית החוב.
שיעור הפחתת ריבית הסכמית [תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד]
(יבוטל ביום 1.1.2025):
(א)
על אף הוראת סעיף 69ב7(1), בתיק שבו ניתנה הכרה בחייב והריבית המתווספת לחוב שבו היא ריבית מכוח הסכם והפחתת שיעור הריבית בו לפי הסעיף האמור מפחיתה גם את ריבית הבסיס שנקבעה בהסכם שמכוחו נגבית הריבית, רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה להקטין את שיעור ההפחתה של הריבית.
(ב)
הזוכה יפרט בבקשה לפי סעיף קטן (א), את שיעור ההקטנה המבוקש על ידו; שוכנע הרשם כי ההפחתה לפי סעיף 69ב7(1) מפחיתה את ריבית הבסיס, יקבע את שיעור ההפחתה של הריבית.
(ג)
קבע הרשם שיעור הפחתת ריבית שונה משיעור ההפחתה לפי סעיף 69ב7(1), כאמור בסעיף קטן (ב), יחול שיעור ההפחתה של הריבית שקבע הרשם על כלל רכיבי החוב בתיק, אלא אם כן קבע הרשם אחרת.
תנאים לביטול הכרה [תיקון: תשע״ט־2]
זוכה רשאי להגיש בקשה לבטל את ההכרה בחייב בתיק (בסימן זה – בקשה לביטול הכרה), אם החל במועד ההכרה החייב לא שילם במועד את אחד מאלה:
(1)
שלושה תשלומים לפחות בשנה ממועד ההכרה;
(2)
שישה תשלומים לפחות.
ביטול הכרה [תיקון: תשע״ט־2]
(א)
בקשה לביטול הכרה בחייב בתיק תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ויצורף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
(ב)
המנהל יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
(ג)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר את בקשת הזוכה לביטול הכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים לביטול הכרה לפי סעיף 69ב13 או בכל קושי אחר, או אם הוא סבור שנסיבות המקרה עשויות להצדיק את אי־ביטול ההכרה.
(ד)
מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, כי החייב אינו משלם, כאמור בסעיף 69ב13, יבטל את ההכרה בחייב בתיק.
תוצאות ביטול ההכרה [תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד]
הודעה על ביטול הכרה ומועד כניסתו לתוקף [תיקון: תשע״ט־2]
(א)
בוטלה ההכרה כאמור בסעיף 69ב14(ד), ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ביטול ההכרה.
(ב)
ביטול ההכרה כאמור בסעיף 69ב14(ד), ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ביטול ההכרה לחייב כאמור בסעיף קטן (א).
מניעת ביטול ההכרה [תיקון: תשע״ט־2]
(א)
חייב רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, אם לא התקיימו לגביו התנאים לביטול הכרה לפי סעיף 69ב13, ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
(ב)
חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור בסעיף 69ב13, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה שלא לבטל את ההכרה בו; החייב יפרט בבקשתו את הנימוקים לאי־ביצוע התשלומים במועד ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט שלא לבטל את ההכרה בחייב כאמור מטעמים שיירשמו, בין השאר בהתחשב במספר התשלומים ששילם החייב ובנסיבות אי־התשלום.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור בסעיף 69ב13, ושילם בתיק תשלום אחד בסכום השווה לכל התשלומים שלא שולמו במועד לפי הוראה לתשלום בשיעורים, יורה רשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו.
(ד)
הוגשה בקשה שלא לבטל את ההכרה לפי סעיף זה, לאחר כניסתו של ביטול ההכרה לתוקף לפי סעיף 69ב16(ב), והרשם קבע שאין לבטל את ההכרה, יחולו מחדש תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם שלא לבטל את ההכרה.
תקנות – סימן ב׳ [תיקון: תשע״ט־2]
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לביצוע סימן זה.
שמירת סמכויות [תיקון: תשע״ט־2]
הוראות לעניין הפחתת ריבית וסייג לעניין הוספת דמי פיגורים [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 1.1.2025):
(א)
שילם חייב את סך התשלומים שהוא חייב בהם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, בתקופת שלושת החודשים שקדמו למועד שבו מתווספים דמי פיגורים, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
(1)
אם מתווספת לחוב ריבית שלא לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה – יופחת החוב בסכום השווה לשיעור הריבית שחלה על החוב באותו מועד כשהוא מחולק ב־16 ומוכפל בחוב שנותר לתשלום באותו מועד, או בסכום השווה לדמי הפיגורים שהיו מתווספים לחוב אילו היו חלות עליו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, לפי הגבוה, ובלבד שסך הריביות שנצברו על החוב לאחר ההפחתה לא יפחת מסך הריביות שהיו נצברות אילו הייתה חלה על החוב ריבית שקלית;
(2)
אם מתווספים לחוב דמי פיגורים – לא יתווספו לחוב דמי פיגורים בשל התקופה של שלושת החודשים שקדמו למועד התווספות דמי פיגורים.
(ב)
לעניין סעיף קטן (א) יראו חייב כמי ששילם את סך התשלומים כאמור באותו סעיף קטן אם שילם את מלוא הסכום שהוא חב בו לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ללא קשר למספר התשלומים ששילם; לעניין זה, ”תשלום“ – תשלום בכל אחת מהדרכים המנויות בסעיף 69ב4(ג)(1) ו־(2).
(ג)
הגיש חייב אסמכתה על תשלום לזוכה או התקבל בתיק סכום כאמור בסעיף 69ב4(ג)(3), וקבע רשם ההוצאה לפועל כי יש בכך משום תשלום לעניין סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א), ובשינויים המחויבים גם הוראות סעיף קטן (ד).
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), דיווח זוכה למערכת ההוצאה לפועל, לאחר שהתווספו לחוב דמי פיגורים, על תשלום ששילם חייב, ובשל כך לא הופחת החוב או התווספו לחוב דמי פיגורים, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
(1)
אם התווספה לחוב ריבית שלא לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה – יופחת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1);
(2)
אם התווספו לחוב דמי פיגורים – יופחת החוב בסכום השווה לדמי הפיגורים שהתווספו.
(ה)
(1)
בתיק שבו כמה חייבים החבים יחד ולחוד בחוב, ולגבי אחד מהם מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), יופחת החוב או לא יתווספו דמי פיגורים כאמור בסעיף זה, לפי העניין, לחוב כולו.
(2)
שילמו כמה מהחייבים כאמור בפסקה (1), לא יופחת החוב בסכום העולה על הסכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין.
(ו)
(1)
על אף האמור בסעיף זה, בתיק שבו הריבית המתווספת לחוב היא ריבית מכוח הסכם והפחתת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1) תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס שנקבעה בהסכם שמכוחו נגבית הריבית, רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה להקטין את שיעור ההפחתה.
(2)
בבקשה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את שיעור ההקטנה המבוקש על ידו; שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי ההפחתה תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס, יקבע את שיעור ההפחתה.
(3)
קבע רשם ההוצאה לפועל שיעור הפחתה שונה משיעור ההפחתה לפי סעיף קטן (א)(1), כאמור בפסקה (2), יחול שיעור ההפחתה שקבע על כלל רכיבי החוב בתיק, אלא אם כן קבע הרשם אחרת.
(ז)
סבר רשם ההוצאה לפועל כי החייב עשה שימוש לרעה בהוראות סעיף זה, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על החייב לתקופה שיקבע.
[תיקון: תשנ״ד־2]
פרק ז׳1: חייב מוגבל באמצעים
[תיקון: תשע״ה־3]
סימן א׳: הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ותוצאותיה
הכרזה על חייב מוגבל באמצעים [תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט]
(א)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן – חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:
(1)
שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;
(2)
3 שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(3)
4 שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
לענין זה, ”החוב“ – לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה.
(ב)
לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א).
(ג)
הודעה על הכרזה של חייב מוגבל באמצעים תימסר לזוכה.
הגבלות של חייב מוגבל באמצעים [תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ו, תשס״ט, תשע״ח־6, תשע״ט־3, תש״ף]
(א)
הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן – צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:
(1)
עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;
(2)
הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981;
(3)
הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 66א(4)(א).
(ב)
חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת רשם ההוצאה לפועל מראש; לענין סעיף זה, ”בעל ענין“ – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
(ג)
השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור.
מרשם חייבים מוגבלים באמצעים [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט]
(א)
הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, יורה על רישום פרטיו במרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן – המרשם), אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בכל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ג) או (ד); הרישום יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו, מענו ומשלח ידו, תאריך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, מספר תיק ההוצאה לפועל שבו ניתנה ההכרזה, וסכום החוב שחושב לפי סעיף 69ג(א); מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על הרישום ותוכנו.
(ב)
רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משפרע את חובו או משבוטלה הכרזתו, או במועד מוקדם יותר אם הורה על כך רשם ההוצאה לפועל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג)
כל אדם זכאי לקבל מידע מן המרשם לפי שאילתא שיגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ואשר תציין את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתא, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, ורשאי השר לקבוע אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתא.
(ד)
שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים והסדרים, לרבות לענין תשלומים, שלפיהם יהיה אדם רשאי לקבל מידע ישירות מן המרשם בשל צורך עסקי שלו, בהתחשב בין היתר באופי העסק ובהיקפו.
(ה)
אדם שעיין במידע שעליו במרשם ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (להלן – מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים תוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.
(ו)
סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשת אדם לתקן את המידע שעליו או למחקו יודיע על כך למבקש באופן ובדרך שייקבעו.
(ז)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.
ריבוי תיקים של חייב מוגבל באמצעים [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ד]
(א)
הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן רשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי פרק ז׳3, בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74ו ו־74ט; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד.
(ב)
צווי הבאה שניתנו נגד החייב לפני שהוכרז כמוגבל באמצעים וטרם בוצעו, לא יבוצעו אלא במסגרת צו האיחוד.
בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט]
(א)
ניתן צו ביניים, יקיים רשם ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב, בין על יסוד העיון בבקשת החייב לפי סעיף 69ג והמסמכים שצורפו לה, וכל מידע אחר שנמצא לפניו, ובין בחקירת יכולת כאמור בסעיף 67; ובלבד שרשם ההוצאה לפועל יתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, ואם ביקש הזוכה חקירת יכולת לפי סעיף 67, יורה רשם ההוצאה לפועל על קיומה.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל יתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה בסעיף 69ג(א), או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; רשם ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו.
הסרת הגבלות מחייב מוגבל באמצעים [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט]
קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי סעיף 69ד.
תוקף הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט]
קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פרעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב.
ביטול הכרזת חייב כמוגבל באמצעים [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט]
רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פרעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לענין פרעון חוב, שאישר רשם ההוצאה לפועל; בוטלה ההכרזה – בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור בסעיף 69ט.
הגבלת האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים [תיקון: תשע״ה־3, תשע״ח־5]
מיום התחילה של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לא יוכרז חייב כחייב מוגבל באמצעים לפי סימן זה.
[תיקון: תשע״ה־3]
סימן ב׳: הפטר לחייב מוגבל באמצעים – הוראת שעה (פקע)
תחולה, הוראות מעבר והגדרות [תיקון: תשע״ה־3, תשע״ח־4]
(א)
הוראות סימן זה יעמדו בתוקפן עד תום ארבע שנים מיום כ״ב באלול התשע״ה (6 בספטמבר 2015) (בסימן זה – תקופת התחולה).
(ב)
הוראות סימן זה ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת התחולה על חייב מוגבל באמצעים שהגיש בקשת הפטר, לפי הוראות סימן זה בתקופת התחולה.
(ג)
בסימן זה –
”חוב“ – חוב פסוק וכן כל חוב שהוא חוב בר־תביעה לפי סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל ולרבות חוב לפי סעיף 72(1) לפקודה האמורה, בשינוי זה: בכל מקום, במקום ”מתן צו הכינוס“ יקראו ”הגשת בקשת ההפטר“;
”חוב שאינו בר־הפטר“ – חוב כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל;
”מסלול הפטר“ – מסלול למתן צו הפטר בידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות סימן זה;
”נושה“ – למעט נושה של חוב שאינו בר־הפטר;
”פקודת פשיטת הרגל“ – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980.
תנאים למתן צו הפטר [תיקון: תשע״ה־3, תשע״ח־4]
(א)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי הוראות סימן זה, לתת, לבקשת חייב מוגבל באמצעים (בסימן זה – בקשת הפטר), צו הפוטר את החייב מכל חובותיו כאמור בסעיף 69י15 (בסימן זה – צו הפטר), אם מתקיימים כל אלה:
(1)
המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, והוא היה חייב מוגבל באמצעים בארבע השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, לפחות;
(2)
בעת הגשת בקשת ההפטר לא עלה סך חובותיו של החייב, לרבות חובות שאינם בני־הפטר, על 800,000 שקלים חדשים; ואם עלה סך חובותיו כאמור על 800,000 שקלים חדשים – קרן החוב לא עלתה על 400,000 שקלים חדשים, ובלבד שסך חובותיו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, ”קרן החוב“ – סכום החוב במועד היווצרותו, ולעניין חוב שהוגשה בעניינו בקשה לביצוע ללשכת הוצאה לפועל – מועד הגשת הבקשה;
(3)
אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, שניתן לממשם לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; בקביעת היותו של נכס בעל ערך ישקול הרשם, בין השאר, את עלויות מימושו ואת קיומה של תועלת של ממש לנושים ממימושו בהתחשב בעלויות אלה;
(4)
החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו לפי סעיף 69ז, בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר, או שילם לפחות 18 תשלומים בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר ובאותו מועד שילם את יתרת התשלומים שנותרו לתשלום;
(5)
אין בקשת פשיטת רגל כמשמעותה בפקודת פשיטת הרגל שתלויה ועומדת לגבי החייב;
(6)
במהלך חמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר –
(א)
לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל ולא נדחתה בקשת החייב לצו כאמור;
(ב)
החייב לא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל ולא נדחתה בקשת פשיטת רגל שהגיש החייב לפי הפקודה האמורה;
(ג)
לא ניתן לחייב צו הפטר לפי פקודת פשיטת הרגל.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(4), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים כאמור באותו סעיף קטן, בהתחשב, בין השאר, במספר התשלומים ששילם החייב לפי צו התשלומים שניתן לו ובנסיבות אי־התשלום, ורשאי הרשם, אם ראה צורך בכך, להתנות את מתן ההפטר בהשלמת התשלומים החסרים לפי צו התשלומים.
סייגים למתן צו הפטר [תיקון: תשע״ה־3]
(א)
רשם ההוצאה לפועל לא ייתן לחייב צו הפטר, אם היה לו יסוד סביר להניח שמתקיים אחד מאלה:
(1)
מתקיימת לגבי החייב עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר לפי סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(א)
לעניין פסקה (1) של הסעיף האמור, יראו את מועד הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים כמועד תחילת הליכי פשיטת הרגל;
(ב)
יראו חייב שאורח חייו אינו תואם את מצבו הכלכלי כפי שהצהיר עליו בבקשת ההפטר כאמור בסעיף 69י5, כחייב שמתקיימת לגביו עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר כאמור בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל;
(ג)
לעניין פסקאות (9) ו־(11) של הסעיף האמור, יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד מתן צו הכינוס;
(2)
מתקיים לגבי החייב האמור בסעיף 70 לפקודת פשיטת הרגל, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד ההכרזה על פשיטת רגל;
(3)
החייב ביצע פעולות כאמור בסעיף 96 או 98 לפקודת פשיטת הרגל, שאילו היה החייב פושט רגל כאמור באותה פקודה, היו בטלות כלפי הנאמן בהליכי פשיטת רגל, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד פשיטת הרגל או מועד הגשת בקשת פשיטת הרגל, לפי העניין;
(4)
מתן צו ההפטר לאותו חייב יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית בנושה אחד או יותר מנושי החייב; לעניין זה –
(א)
בבואו לבחון את מידת הפגיעה הכלכלית בנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו, ישקול רשם ההוצאה לפועל, בין השאר, את כל אלה:
(1)
גובה החוב שהחייב חב לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
(2)
גובה התשלום החודשי שהחייב משלם לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
(3)
מצבו הכלכלי של נושה הטוען לקיום הסייג;
(ב)
עלה החוב לנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו על 400,000 שקלים חדשים, יראו את מתן ההפטר כגורם לפגיעה כלכלית משמעותית באותו נושה.
(ב)
הרשם רשאי לשקול אם בנסיבות העניין חובות נוספים שצבר החייב מתחילת תקופת התחולה הם עובדה המסייגת מתן הפטר כאמור בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל.
בקשת הפטר [תיקון: תשע״ה־3]
בקשת הפטר תכלול את כל אלה:
(1)
תצהיר בדבר התקיימות התנאים למתן צו הפטר כאמור בסעיף 69י3 ובדבר אי־התקיימות הסייגים למתן צו כאמור בסעיף 69י4(1) עד (3); בתצהיר כאמור יפרט החייב את כלל נכסיו, חובותיו לרבות חובות שאינם בני־הפטר, הכנסותיו, הוצאותיו, נושיו וכל מי שהחייב חב לו חוב שאינו בר־הפטר, כפי שיקבע שר המשפטים;
(2)
רשימה הכוללת פרטי התקשרות עדכניים עם הנושים כאמור בפסקה (1); שר המשפטים יקבע הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול ברשימה;
(3)
העתק מן ההחלטה על הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים, וכן העתק מכל חקירת יכולת שנערכה לחייב לאחר הכרזתו כאמור;
(4)
כתב ויתור על סודיות.
הגשת בקשת הפטר והלשכה שבה יתנהל התיק [תיקון: תשע״ה־3]
(א)
חייב רשאי להגיש בקשת הפטר וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע הנוגע לבקשה כאמור, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול הפטר.
(ב)
הוגשה בקשת הפטר כאמור בסעיף קטן (א), יתנהל התיק בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, במחוז כהגדרתו בסעיף 2(ג) (בסימן זה – מחוז) שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב, ואם ניתן לחייב צו איחוד כמשמעותו בפרק ז׳3 – במחוז שבו מתנהל תיק האיחוד של החייב; אין באותו מחוז לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, יתנהל התיק במחוז אחר, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול כאמור, כפי שיפורסם בהודעה לפי סעיף קטן (א).
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11.
דרישת מידע עדכני [תיקון: תשע״ה־3]
הוגשה בקשת הפטר וסבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך העיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה, כי מתקיימים לכאורה התנאים למתן צו הפטר כאמור בסעיף 69י3, ידרוש הרשם מידע על החייב כאמור בסעיף 7ב(א) ו־(א2) עד (ט).
החלטה בעניין פתיחת תיק במסלול הפטר [תיקון: תשע״ה־3]
(א)
סבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך בקשת ההפטר והמידע שנמסר לו לפי הוראות סעיף 69י7, כי מתקיימים התנאים למתן צו הפטר, יורה על פתיחת תיק במסלול הפטר; סבר הרשם כי לא מתקיימים התנאים כאמור, ידחה את הבקשה.
(ב)
דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת ההפטר כאמור בסעיף קטן (א), ומצא על סמך המידע שנמסר לו לפי הוראות סעיף 69י7 כי לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, יעביר הרשם את המידע לזוכים בכפוף להוראות סעיף 7ב(ד).
פרסום הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר [תיקון: תשע״ה־3]
(א)
הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר תפורסם, בתוך 30 ימים ממועד פתיחת התיק כאמור בסעיף 69י8, ברשומות ובעיתון יומי, ואם קבע שר המשפטים תקנות לפי סעיף קטן (ב) – באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה; בהודעה שתפורסם כאמור ברשומות ובעיתון יצוינו שמו ומענו של החייב, הלשכה שבה יתנהל התיק והמועד האחרון להגשת התנגדות לפי סעיף 69י11.
(ב)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין פרסום באינטרנט לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטיו המזהים של החייב שיצוינו בהודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר, תקופת הפרסום, ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים כאמור בתום תקופת הפרסום, והכול כדי להבטיח את אמינותו וזמינותו של המידע ואת ההגנה על פרטיות החייב.
הודעה לנושים [תיקון: תשע״ה־3]
(א)
לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק במסלול הפטר תשלח הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור בסעיף 69י5, בתוך עשרה ימים ממועד החלטת הרשם על פתיחת התיק במסלול הפטר; לעניין זה, לא יובאו במניין הימים תקופות פגרת סוכות, פגרת הפסח והימים בפגרת הקיץ שבהם נקבע שסוגי עניינים מסוימים יידונו בהם לפי תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע״א–2010.
(ב)
לשכת ההוצאה לפועל תאפשר לכל נושה בתיק לעיין בבקשת ההפטר שהגיש החייב.
התנגדות לבקשת הפטר [תיקון: תשע״ה־3]
(א)
נפתח תיק במסלול הפטר, רשאי נושה להגיש התנגדות לבקשת הפטר מהטעם שלא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים כאמור בסעיף 69י3 או שמתקיים סייג מן הסייגים כאמור בסעיף 69י4 (בסימן זה – התנגדות); להתנגדות יצורף תצהיר המפרט את העובדות ואת נימוקי ההתנגדות; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לחייב העתק מההתנגדות.
(ב)
התנגדות תוגש בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר כאמור בסעיף 69י8; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת נושה ומטעמים שיירשמו, לדחות לאותו נושה את המועד להגשת התנגדות לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם מצא שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את ההתנגדות במועד.
(ג)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), חלה על החייב חובה להגיש דוח לפי סעיפים 131 ו־134א לפקודת מס הכנסה, או שהוא עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, למעט מי שעשה עסקת אקראי לפי החוק האמור, ידחה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת רשות המסים, את המועד להגשת התנגדות, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים.
(2)
הודיעה רשות המסים כי לא הוגש דוח שעל החייב היה להגיש לפי סעיף 131 או 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה או פרק י״א לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, לגבי אחת מחמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, יעוכב ההליך לפי סימן זה עד להגשת הדוח על ידי החייב, ופרק הזמן להגשת ההתנגדות של רשות המסים יימנה מיום הגשת הדוח.
(3)
לעניין דוח לפי סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה, הוראות פסקה (2) לא יחולו אלא אם כן פקיד השומה דרש את מילוי הדוח בטרם הוגשה בקשת ההפטר.
(4)
לא הגיש החייב את הדוחות האמורים בפסקה (2) בתוך שנה ממועד הודעת רשות המסים כאמור באותה פסקה, ימחק הרשם את בקשת ההפטר.
דיון והחלטה בהתנגדות לבקשת הפטר [תיקון: תשע״ה־3]
(א)
הוגשה התנגדות, יקבע רשם ההוצאה לפועל דיון בבקשה במעמד הצדדים והודעה על כך תישלח בדואר רשום, 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, לכל מי שהגיש התנגדות וכן לנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור בסעיף 69י5 ולא הגישו התנגדות.
(ב)
לאחר הדיון כאמור בסעיף קטן (א), יכריע רשם ההוצאה לפועל בהתנגדות; מצא הרשם כי יש יסוד סביר להתנגדות, יקבלה; מצא הרשם כי אין יסוד סביר להתנגדות, ידחה אותה.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבל התנגדות אף בלא שקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו, כי לא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים למתן הפטר כאמור בסעיף 69י3, או שמתקיים סייג מן הסייגים למתן הפטר כאמור בסעיף 69י4.
החלטה בבקשת ההפטר [תיקון: תשע״ה־3]
(א)
דחה רשם ההוצאה לפועל התנגדות לפי הוראות סעיף 69י12, או שחלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף 69י11 ולא הוגשה התנגדות, רשאי הרשם לתת לחייב צו הפטר בהתאם להוראות סעיף 69י3, לאחר שקיים דיון במעמד החייב, ערך לו חקירת יכולת ושוכנע כי מתקיימים לגביו התנאים למתן צו הפטר לפי הוראות סימן זה.
(ב)
(1)
היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב נמוך מ־400,000 שקלים חדשים, תודיע לרשם ההוצאה לפועל מה גובה החוב, כדי שיבחן אם מתקיים לגבי החייב התנאי הקבוע בסעיף 69י3(א)(2).
(2)
היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב הוא לפחות 400,000 שקלים חדשים, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה.
(3)
היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שלחייב יש נכסים כאמור בסעיף 69י3(א)(3), תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל; ואולם היתה העברת המידע מרשות המסים אסורה לפי כל דין, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה; נדחתה הבקשה כאמור, רשאי החייב לערער על ההחלטה לבית משפט השלום ולבקש לבחון את הודעת רשות המסים; בית המשפט יעיין במידע שבידי רשות המסים, ובמסגרת הדיון בערעור במעמד שני הצדדים, רשאי הוא לשמוע את עמדת רשות המסים לעניין המידע במעמד צד אחד.
תוצאות דחיית בקשת הפטר [תיקון: תשע״ה־3]
אין בדחיית בקשת הפטר לפי סעיפים 69י8(א), 69י12 ו־69י13 כדי למנוע מהחייב להגיש בקשה לפי פקודת פשיטת הרגל.
פעולת ההפטר [תיקון: תשע״ה־3]
צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב, מלבד חוב שאינו בר־הפטר או חוב שאינו בר־תביעה לפי סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל, ויראו את החייב לעניין חוב כאמור, כאילו קיבל הפטר לפי סעיף 69 לפקודה האמורה, בשינויים המחויבים.
ביטול צו הפטר [תיקון: תשע״ה־3]
רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לבטל צו הפטר שנתן לחייב לפי הוראות סימן זה, אם מצא כי צו ההפטר ניתן על סמך מידע שגוי או כוזב ויש בכך כדי להצדיק את ביטולו.
השהיית הליכים בתיק במסלול הפטר עקב הגשת בקשת פשיטת רגל [תיקון: תשע״ה־3]
(א)
הגיש נושה בקשת פשיטת רגל כאמור בפרק ב׳ לפקודת פשיטת הרגל, נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי הוראות סימן זה, לפני חלוף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף 69י11, יצווה רשם ההוצאה לפועל על השהיית ההליכים בתיק במסלול הפטר; נושה שהגיש בקשת פשיטת רגל כאמור, יודיע על כך מיד לרשם ההוצאה לפועל; להודעה כאמור יצרף הנושה העתק מן הבקשה.
(ב)
דחה בית המשפט בקשת פשיטת רגל של נושה כאמור בסעיף קטן (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת החייב, על ביטול צו השהיית ההליכים שניתן לפי סעיף קטן (א).
הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר [תיקון: תשע״ה־3]
(א)
רשות האכיפה והגבייה תשלח לחייבים שמתקיים לגביהם התנאי שבסעיף 69י3(א)(1), ויתרת החובות בתיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדם אינה עולה על 800,000 שקלים חדשים, הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לפי הוראות סימן זה.
(ב)
לשם משלוח הודעה כאמור בסעיף קטן (א), תבדוק רשות האכיפה והגבייה, אחת לשנה לפחות, מי הם החייבים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א).
הוראות לעניין מחיקה מהמרשם של חייבים מוגבלים באמצעים [תיקון: תשע״ה־3]
בלי לגרוע מהוראות סעיף 69ה(ב), רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משקיבל הפטר לפי סעיף 69י13.
הוראות לעניין ערעור [תיקון: תשע״ה־3]
בלי לגרוע מהוראות סעיפים 69י13(ב)(3) ו־80(ב), ערעור על החלטה לפי סעיפים 69י8(א), 69י12 ו־69י13(א) יהיה בזכות.
סמכות בתי משפט [תיקון: תשע״ה־3]
שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע בתי משפט שבהם יידונו ערעורים לפי סימן זה, ובלבד שיקבע לפחות בית משפט אחד בכל מחוז.
דיווח לכנסת [תיקון: תשע״ה־3]
שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על יישום הוראות סימן זה; הדיווח יכלול, בין השאר, את אלה:
(1)
מספר החייבים שהגישו בקשות הפטר וגובה חובותיהם ביום הגשת הבקשה;
(2)
מספר החייבים שהוגשו בעניינם התנגדויות;
(3)
מספר התיקים שבהם הושהו ההליכים במסלול הפטר בשל הגשת בקשה לפשיטת רגל;
(4)
מספר החייבים שבקשותיהם להפטר התקבלו;
(5)
מספר החייבים שנפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל לאחר מתן הפטר;
(6)
מספר הערעורים שהוגשו בעניין הפטר.
הסדר מוסכם לפירעון החוב בין החייב לנושים [תיקון: תשע״ח־4]
(א)
על אף האמור בסעיף 69י8, סבר רשם ההוצאה לפועל כי לא מתקיימים התנאים למתן צו הפטר אך ניתן, על סמך בקשת ההפטר, לגבש הסדר תשלומים לפירעון החוב בהסכמת החייב והנושים (בסעיף זה – הסדר מוסכם), יקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים; הודעה על הדיון תישלח לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר 14 ימים לפחות לפני מועד הדיון.
(ב)
על אף האמור בסעיף 69י12, נפתח תיק במסלול הפטר והוגשו התנגדויות לפי הסעיף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר הדיון בהתנגדויות, אם סבר שיש לקבל התנגדות שהוגשה, לגבש הסדר מוסכם.
(ג)
גובש הסדר מוסכם לפי סעיף קטן (א) או (ב), יחייב ההסדר את החייב ואת כל הנושים שהם צד להסדר, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי ההוצאה לפועל או על סגירת תיקי ההוצאה לפועל בעניין חובות החייב שההסדר חל עליהם, והכול בהתאם להוראות ההסדר.
[תיקון: תשנ״ד־2]
פרק ז׳2: צווי הבאה וצווי מאסר
הזמנה לבירור [תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״א]
(א)
הומצאה לחייב אזהרה כאמור בסעיף 7(א), רשאי רשם ההוצאה לפועל כעבור 30 ימים, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, להזמין את החייב לבירור, במועד שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, או שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיף 7ג;
(2)
החייב לא צירף לבקשתו לפי סעיף 7א את המסמכים הדרושים לפי אותו סעיף, או לא המציא כל מסמך אחר שנדרש למסור לרשם ההוצאה לפועל;
(3)
החייב לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה.
(ב)
(בוטל).
(ג)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לזוכה על מועד הבירור לפי סעיף קטן (א), אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את הבירור אף שלא בנוכחותו; התקיים הבירור שלא בנוכחות הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים בירור נוסף בנוכחותו.
(ד)
הומצאה לחייב הזמנה לבירור ולא התייצב במועד, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
צו הבאה [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״א־3, תשע״ג־2, תשפ״א, ק״ת תשפ״א]
(א)
לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור בסעיף 69יא(א), לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה לפי סעיף 67 או לא התייצב לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל שהוזמן אליה לפי סעיף 68א, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר (להלן – צו הבאה), ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור, הזמנה לחקירת יכולת או הזמנה לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל, לפי המוקדם, והחייב הוזהר כי אם לא יתייצב לבירור, לחקירת יכולת או לבדיקה כאמור יהיה ניתן לנקוט נגדו בהליכי הבאה ומאסר לפי פרק זה.
(ב)
בצו ההבאה יפורטו שם החייב, תמצית העובדות והטעמים המהווים יסוד למתן הצו, ופרטים נוספים שייקבעו.
(ב1)
לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה, וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ־14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
(ג)
צו ההבאה יועבר לביצוע בידי משטרת ישראל, כאמור בפרק ז׳4, והחייב יובא לפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר על פי הצו; ובלבד שחייב שנעצר כאמור ולא הובא לפני רשם ההוצאה לפועל עד לצהרי ערב שבת או ערב יום מנוחה – ישוחרר, והצו יבוצע שנית.
(ד)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו ההבאה על שחרור החייב בערובה, כפי שיפורש בצו, להבטחת התייצבותו תוך 24 שעות לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר; לענין זה לא יבואו במנין ימי מנוחה וערבי יום מנוחה.
(ה)
שוחרר החייב בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על חילוט הערבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל.
מעמד הבירור או ההבאה [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט]
(א)
בא החייב לבירור לפני רשם ההוצאה לפועל או הובא לפניו על פי צו הבאה, יהא עליו להציע דרכים לביצוע פסק הדין, בדרך של הצעה לתשלום החוב בשיעורים או למכירת נכסים, וכן יהא עליו למלא הצהרה בדבר יכולתו ולחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א.
(ב)
במעמד הבירור או ההבאה יברר רשם ההוצאה לפועל, ככל הניתן בנסיבות העניין, את יכולת החייב ורשאי הוא לתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות הענין, ובכלל זה רשאי הוא:
(1)
לתת או לשנות צו תשלומים;
(2)
להכריז על החייב כמוגבל באמצעים;
(3)
להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור;
(4)
לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר – במועד אחר;
(5)
לדרוש מסירת מידע על החייב, בהתאם להוראות סעיף 7ב, ולעניין זה אין צורך במשלוח התראה לחייב לפי הוראות אותו סעיף.
(ג)
במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
(ד)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה, בלי לתת הסבר סביר לכך:
(1)
למלא הצהרה בדבר יכולתו;
(2)
לחתום על כתב ויתור על סודיות;
(3)
למסור מידע לגבי יכולתו;
(4)
להציג מסמכים שנדרש להציגם.
מאסר חייב בעל יכולת בשל אי תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי [תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ג־2, תשע״ד]
(א)
(1)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב בשל חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות, הכולל גביית הפרשים כאמור בסעיף 10 לחוק האמור, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו ללא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור.
(2)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב.
(3)
צו מאסר לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו.
(4)
בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס׳ 43), התשע״ד–2014, לא יקראו את המילים ”הכולל גביית הפרשים כאמור בסעיף 10 לחוק האמור“ שבפסקה (1).
(ב)
(בוטל).
(ג)
רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי פרק ו׳1, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב.
(ג1)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה לתקופה שתאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק.
(ד)
חייב שנאסר יובא שוב לפני רשם ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי סעיף 69יג(ג).
(ה)
נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ־14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכי החייב רשאי לבקש השהייה של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים שתאפשר לו למנות לעצמו עורך דין; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי.
(ו)
על אף האמור בסעיף קטן (ה), נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה והמאסר ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם, צו מאסר שניתן במעמד החייב בדיון שאליו הובא בצו הבאה ניתן לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי.
סייג למתן צו הבאה או צו מאסר [תיקון: תש״ן, תשנ״ד־2, תשע״ד]
(א)
לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב קטין או פסול־דין.
(ב)
לא יינתן צו הבאה אם היה החייב בן־זוגו של הזוכה או אחד מצאצאיו או הוריו, זולת אם פסק הדין הוא למזונות כאמור בסעיף 74.
(ג)
(נמחק).
שחרור החייב מהבאה וממאסר [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט]
(א)
חייב שנאסר ישוחרר מן המאסר – ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר – אם שילם את החוב או את השיעור שבשלו ניתן הצו או אם ביקש הזוכה בכתב את שחרורו של החייב.
(ב)
חייב ישוחרר מן המאסר על פי צו של רשם ההוצאה לפועל לפני תום התקופה הקבועה בצו המאסר – ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר – אם נתן ערובה כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל או הראה טעם אחר, להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שאין להחזיקו במאסר.
(ג)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חייב שניתן נגדו צו הבאה.
תקופות מצטברות של מאסר [תיקון: תשנ״ד־2]
(א)
חייב שניתנו נגדו מספר צווי מאסר, שסך כל תקופות המאסר על פיהם עולה על 30 ימים, ישוחרר מן המאסר כעבור 30 ימים, ולא ייאסר שוב לריצוי יתרת תקופות המאסר על פי הצווים האמורים או צווים נוספים, אלא כעבור 30 ימים מיום שחרורו.
(ב)
חייב אשר שוחרר ממאסר לאחר 30 ימי מאסר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל מסמך המאשר את שחרורו, שיפרט את הסימוכין למאסרו ולשחרורו, תקופת המאסר ומועד השחרור, לפי טופס שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה.
אין לאסור שנית בעד אותו חוב
חייב שנאסר בשל אי־תשלום חוב או שיעור כל שהוא והשלים את תקופת המאסר הקבועה בצו המאסר, לא ייאסר שנית בשל אותו חוב או שיעור.
חסינות [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט]
מבלי לגרוע מהוראת סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], לא תוגש נגד רשם ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו.
מאסר בשל חוב בעד מזונות [תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ו־2, תשס״ט, תשע״ג־2, תשע״ד]
(א)
נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, צו מאסר נגד החייב לתקופה שלא תעלה על 21 ימים אף בלי להיזקק לחקירת יכולת או לתצהיר לפי סעיף 68 אלא אם כן סבר כי מוצדק בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב, להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי פרק ו׳1 או לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים לפי פרק ו׳2.
(ב)
(ג)
נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יבוצע צו המאסר, אלא לאחר שנשלחה התראה לחייב וחלפו שבעה ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסר החייב וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם משבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי.
(ג1)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא תישלח התראה לחייב אם נשלחה לו כבר התראה לפני ביצוע צו מאסר באותו תיק.
(ד)
חייב שנאסר יובא בפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.
[תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2]
פרק ז׳3: איחוד תיקים
הגדרות [תיקון: תשנ״א־4]
בפרק זה –
”ממונה“ – מי שמונה לפי סעיף 74יד;
”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות;
”תיק“ – תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות, ענין שאינו כספי, וענין שהועבר לבית המשפט לפי סעיף 81א(ג) כל עוד לא הוכרע בו סופית.
בקשת איחוד [תיקון: תשנ״א־4]
(א)
חייב רשאי לבקש איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגדו (להלן – בקשת איחוד).
(ב)
הנוסח של בקשת האיחוד, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
המשך הליכים שננקטו [תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט]
(א)
הוגשה בקשת איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו לאיחוד תיקים על פי הבקשה (להלן – צו איחוד).
(ב)
הוגשה בקשת איחוד או ניתן צו איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד חייב אחר בתיק מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון.
עיכוב יציאה מן הארץ [תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט]
(א)
הוגשה בקשת איחוד, יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בסעיף זה – צו עיכוב יציאה).
(ב)
רשם ההוצאה לפועל יבטל צו עיכוב יציאה בהתקיים אחד מאלה:
(1)
החובות בתיקים התלויים ועומדים נגד החייב סולקו במלואם;
(2)
בקשת האיחוד נדחתה;
(3)
כל הזוכים הסכימו לכך;
(4)
צו האיחוד בוטל.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו.
עיקול [תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט]
הוגשה בקשת איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לצוות על עיקול נכסי החייב.
בקשת האיחוד [תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשפ״ג־2]
(א)
החייב יצרף לבקשת האיחוד תצהיר הנתמך במסמכים כאמור בסעיף 7א(א) המאמת את הפרטים הכלולים בה.
(ב)
בבקשת האיחוד יציין החייב את שיעור התשלומים החודשי שביכולתו לשלם, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מהשיעור שניתן לקבוע בצו תשלומים לפי סעיף 7א1(ב).
(ג)
עם הגשת הבקשה, ישלם החייב תשלום בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
עד להחלטה בבקשת האיחוד, ישלם החייב סכום נוסף בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב), מדי חודש בחודשו, אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.
חובת גילוי [תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט]
(א)
החייב יגלה בבקשתו את מלוא המידע על נכסיו במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרבות זכויות שבשלן הגיש תביעות משפטיות, ופירוט מלא של כל חובותיו ביום הגשת הבקשה, לרבות החובות שבשלם הוגשו נגדו תביעות משפטיות, אף אם הוא אינו מכיר בהם.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לחייב בצו, להמציא תוך תקופה שיקבע, אישור מרשות ציבורית או מגוף כלכלי או מסחרי, ובו יפורטו הנכסים או החובות, כאמור בסעיף קטן (א), הרשומים אצלם על שם החייב או אישור שלא רשומים אצלם נכסים או חובות כאמור.
החלטה לענין האיחוד [תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט]
(א)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם הנוגע בדבר לטעון טענותיו, להיעתר לבקשת האיחוד או לדחותה.
(ב)
לפני שיתן החלטתו בבקשת האיחוד יקיים רשם ההוצאה לפועל חקירת יכולת של החייב, והוראות סעיף 67 יחולו בשינויים המחוייבים, ובלבד שכל אדם הנוגע בדבר יהיה רשאי לחקור חקירה שכנגד כל אדם שנתן עדות בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.
מבחן יכולת הפרעון [תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשפ״א]
(א)
לא יינתן צו איחוד אלא אם כן נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר חקירת היכולת של החייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, לרבות בכושר השתכרותו, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 7א1 או אם הסכימו לכך כל הזוכים – תוך פרק זמן ארוך יותר.
(ב)
(בוטל).
דחיית בקשה [תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט]
רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לדחות את בקשת האיחוד; בין היתר רשאי הוא לדחותה אם היה לו יסוד להניח כי נתקיים אחד מאלה:
(1)
החייב מסר בבקשתו או במסמכים שצורפו אליה, בתצהירו או במהלך חקירת היכולת פרטים כוזבים, או העלים פרטים;
(2)
החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו או את הפירוט המלא של חובותיו כאמור בסעיף 74ז;
(3)
לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;
(4)
נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, והחייב לא הודיע על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו.
צו איחוד [תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט]
(א)
נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם; ורשאי הוא לעשות כן בכל עת לאחר מתן הצו על פי בקשה וככל שיראה לנכון.
(ב)
הצו יורה על איחוד כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
(ג)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, להורות בצו האיחוד על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט בתיק מן התיקים שעליהם חל הצו, ורשאי הוא להתנות את ההפסקה או את ההשהיה בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו.
תיק נוסף [תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשס״ט]
(א)
נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, יודיע החייב על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו, והתיק הנוסף יצורף לבקשה.
(ב)
נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שניתן צו איחוד, יצרף אותו רשם ההוצאה לפועל לצו האיחוד בתנאים שיקבע, ורשאי הוא לשנות את הצו ואת ההוראות והתנאים הכלולים בו, ובלבד שנתן הזדמנות לכל הצדדים לטעון טענותיהם; ואולם רשם ההוצאה לפועל יורה שהתיק הנוסף לא יצורף לצו, אם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם הוא חל ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן האמורים בסעיף 74ט.
הבטחת מימוש הליך האיחוד [תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט, תשע״ד]
ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם נוכח כי הדבר דרוש כדי למנוע סיכול הצו או הפרעה לביצועו, לשנות את ההוראות והתנאים הכלולים בצו ולהוסיף עליהם, הכל כפי שיראה לנכון; וכן רשאי הוא להורות על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, אם לא שילם במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד.
מינוי ממונה [תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט, תשע״ד]
(א)
ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, למנות אדם שיהיה ממונה על תיק האיחוד ולקבוע את סמכויותיו בהתאם לצו, וכן רשאי הוא לקבוע את שכרו; דין שכרו והוצאותיו של ממונה כדין הוצאות לפי סעיף 9.
(ב)
ממונה רשאי לנקוט בכל ההליכים שזוכה רשאי לנקוט בהם, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת.
(ג)
ממונה רשאי לדרוש מן החייב או מצד שלישי כל סכום כסף על חשבון חובות החייב והוא יחלק בין הזוכים כל סכום שהגיע לידיו או יפקידו במקום שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
(ד)
לא שילם החייב במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד, יודיע הממונה על כך לרשם ההוצאה לפועל.
(ה)
ממונה יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על פעולותיו, בסיומן, ובכל עת שידרוש רשם ההוצאה לפועל.
ביטול צו [תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט]
רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, בין היתר מטעמים אלה:
(1)
היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע הצו;
(2)
החייב לא מילא תנאי מתנאי הצו, לרבות לענין תשלום בסדר, בשיעור ובמועד שנקבעו, או פעל בדרך אחרת שלא על פי תנאי הצו, או שלא באמצעות הממונה;
(3)
החייב סירב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה;
(4)
רשם ההוצאה לפועל נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 74ט;
(5)
נפתח נגד החייב תיק נוסף, ורשם ההוצאה לפועל נוכח, כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם חל צו האיחוד ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 74ט;
(6)
היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחוייבים, אחד מן הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי סעיף 74י.
איחוד תיקים בצו תשלומים [תיקון: תשפ״א, תשפ״ג]
(א)
רשם ההוצאה לפועל ישקול בעת מתן החלטתו לגבי צו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69 או 69יג(ב)(1), אם לאחד את כל תיקי החייב ולקבוע כי צו התשלומים יחול על כלל חובות החייב, לאחר שיידע את החייב בדבר תוצאות צו האיחוד והחייב הסכים לאיחוד תיקיו כאמור.
(ב)
אוחדו תיקי החייב בצו תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיפים 74א, 74ד, 74ה, 74ט, 74יא, 74יב, 74יג ו־74טו, בשינויים המחויבים.
(ג)
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ד־2]
פרק ז׳4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר
ביצוע בידי משטרת ישראל [תיקון: תשנ״ד־2]
(א)
צו המורה על הבאתו או על מאסרו של חייב יבוצע בידי משטרת ישראל, ורשאית המשטרה לבצעו בכל מקום ובכל עת; השוטר המבצע ישא עמו את הצו או העתק צילומי ממנו, והוא יציג אותו בפני החייב.
(ב)
צו הבאה או צו מאסר יבוצע בידי המשטרה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־90 ימים מיום שהועבר לה.
(ג)
חייב שלא אותר, אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו, או שלא ניתן לבצע את הצו נגדו בשל היותו מחוץ לגבולות המדינה, או בשל הנסיבות האמורות בסעיף 74יז(א), תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) מהיום שניתן לאתרו או לבצע את הצו, לפי הענין.
סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ח, תשס״ט]
(א)
צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מן הנסיבות האלה:
(1)
החייב משרת שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 או משרת שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;
(2)
ההבאה או המאסר עלולים להזיק לבריאותו של החייב;
(3)
כתוצאה מן ההבאה או המאסר של החייב יישארו ללא השגחה או טיפול הולמים, קטין שבאחריותו של החייב ושטרם מלאו לו 14 שנים, או אדם חסר ישע התלוי בחייב;
(4)
החייב מרצה מאסר פלילי או נמצא במעצר;
(5)
לחייב יש מוגבלות אחרת שבשלה, לדעת השוטר המבצע, בהתייעצות עם מפקדו הישיר, לא ניתן לבצע את הצו.
(ב)
לא בוצע צו הבאה או צו מאסר מחמת אחת מן הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יירשמו במשטרה הפרטים על אותן נסיבות ברישום שיהיה פתוח לעיון הזוכה; המשטרה תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל שנתן את הצו, בטופס שייקבע, ומנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח העתק ההודעה לזוכה.
(ג)
לא ניתן לבצע צו הבאה או צו מאסר, בשל היות החייב מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), במשך תקופה העולה על ששה חודשים – בטל הצו.
(ד)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להורות על ביצועו של צו הבאה או צו מאסר שלא בוצע כאמור, אם ראה כי לא נתקיימה נסיבה המצדיקה את אי־הביצוע.
(ה)
צו הבאה או צו מאסר לא יבוצע ביום שבת או יום מנוחה, מצהרי ערב אותו יום ועד לשעת צאתו; שר המשפטים יקבע מה הם ימי המנוחה לענין סעיף זה, בהתייעצות עם שר הדתות.
סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר [תיקון: תשנ״ד־2]
(א)
שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
(ב)
מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית לשוטר על פי דרישתו; לא איפשר מחזיק הבית או המקום את הכניסה, למרות שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש כדי לאפשר את הכניסה.
(ג)
שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו.
(ד)
שימוש בכוח על פי סעיף זה יהיה סביר, ולא יעלה על המידה המזערית הנדרשת בנסיבות הענין לצורך ביצוע הצו, ובלבד שאין בו, בכל מקרה, כדי לסכן חיי אדם.
(ה)
שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור; השוטר יערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב.
יחידה מיוחדת [תיקון: תשנ״ד־2]
יחידה מיוחדת של משטרת ישראל תופקד על ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר לפי חוק זה (להלן – היחידה המיוחדת); המפקח הכללי של המשטרה יהיה רשאי לשם כך לגייס ולהעסיק שוטרים ביחידה המיוחדת, כדי שישרתו שירות מיוחד זה בלבד, ככל הנחוץ לביצוע תפקידי היחידה המיוחדת, והכל במימון כספי הקרן המיוחדת לפי סעיף 74כא.
אגרה מיוחדת [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט]
(א)
דמי טיפול בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר (להלן – האגרה המיוחדת) יהיו בסכום שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; האגרה המיוחדת תעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב)
הזוכה ישלם את האגרה המיוחדת בעת הגשת הבקשה לצו הבאה או לצו מאסר, ולענין זה יחולו הוראות סעיף 9 בשינויים אלה:
(1)
רשם ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי להרשות מתן ערובה במקום תשלום האגרה המיוחדת;
(2)
הוגשה בקשה לצו מאסר על ידי זוכה שהוא קרוב משפחה לפי סעיף 74 בשל אי תשלום מזונות, לא יחויב הזוכה בתשלום האגרה המיוחדת;
(3)
הוראות כל דין בדבר פטור זוכה מחובת התשלום לא יחולו אלא מטעמים של חוסר יכולת הזוכה.
(ג)
דין המדינה לעניין תשלום האגרה המיוחדת כדין כל זוכה אחר.
קרן מיוחדת [תיקון: תשנ״ד־2]
סכומי האגרה המיוחדת יועברו לקרן מיוחדת, שתעמוד לרשות משטרת ישראל לצורך מימון הפעלתה של היחידה המיוחדת; העברת סכומי האגרה תיעשה ב־15 בכל חודש לגבי החודש שקדם לו.
דין וחשבון [תיקון: תשנ״ד־2]
שר המשטרה ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על ביצוע פרק זה.
[תיקון: תשע״ו, תשע״ח־3]
פרק ז׳5: היוועדות חזותית
הגדרה [תיקון: תשע״ו]
בפרק זה, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.
היוועדות חזותית [תיקון: תשע״ו]
דיון לפני רשם ההוצאה לפועל כמפורט להלן, יכול שיהיה באמצעות היוועדות חזותית, בכפוף להוראות פרק זה:
(1)
(2)
דיון שאליו הובא החייב על פי צו הבאה כאמור בסעיף 69יב(ג);
(3)
דיון שאליו הובא החייב לאחר שנאסר, כאמור בסעיפים 70(ד) או 74(ד).
תנאים לעריכת דיון בהיוועדות חזותית [תיקון: תשע״ו]
(א)
רשם ההוצאה לפועל לא יקיים דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור בסעיף 74כד אלא לאחר שהסביר לחייב בתחילת הדיון את משמעות קיום הדיון בהיוועדות חזותית וכי החייב רשאי לסרב, ולאחר שהחייב הסכים, בכתב, לעריכת הדיון בדרך זו, והרשם שוכנע כי החייב מבין את משמעות הסכמתו.
(ב)
הסכים חייב שנעצר על פי צו הבאה או שנאסר, לקיום דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (א), והתקיים הדיון כאמור, יראוהו, לעניין מניין התקופה הקבועה בסעיפים 69יב(ג), 70(ד) או 74(ד), לפי העניין, כאילו הובא לפני רשם ההוצאה לפועל; לא הסכים החייב לקיום הדיון באמצעות היוועדות חזותית, יובא החייב לפני רשם ההוצאה לפועל, בתוך התקופה האמורה.
אופן עריכת היוועדות חזותית [תיקון: תשע״ו]
(א)
דיון באמצעות היוועדות חזותית יתקיים בלשכות ההוצאה לפועל שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל; רשימת הלשכות שנקבעו כאמור תפורסם ברשומות.
(ב)
החייב שעניינו נדון באמצעות היוועדות חזותית, יוכל, בלשכת ההוצאה לפועל שבה הוא נמצא, לראות באמצעות מסך ולשמוע את הנעשה במהלך הדיון בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל.
(ג)
רשם ההוצאה לפועל יראה וישמע את החייב וסביבתו במהלך הדיון.
(ד)
נכחו בא כוח החייב, בא כוח הזוכה או הזוכה בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא החייב או בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל, יחולו לגביהם הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין.
(ה)
היה החייב מיוצג, יתאפשר לו לקיים שיחה חסויה עם בא כוחו, לפני הדיון ובמהלכו.
[תיקון: תשע״ו, תשע״ח־3]
(בוטל).
פרק ח׳: הוראות שונות
זקיפת הכנסות הביצוע [תיקון: תש״ם, תשמ״ד, תשס״ט, תשע״ג־2, תשפ״ד]
(א)
(1)
כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי סעיף 9, ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא: הוצאות, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה.
(החל מיום 1.1.2025): כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי סעיף 9, לאחר מכן לחשבון שכר עורך דין לפי סעיף 10 ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא:
(א)
ריבית וקרן, כולל הפרשי הצמדה;
(ב)
כלל החוב דמי פיגורים, ייזקפו הכספים לדמי הפיגורים ולרכיבי החוב המפורטים בפסקת משנה (א), בהתאם לחלקם היחסי בחוב.
(2)
(החל מיום 1.1.2025): על אף האמור בפסקה (1), נשא החוב הפסוק ריבית גבוהה יותר מסך הריבית ודמי הפיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, ייזקפו הכספים תחילה לחוב הפסוק, ואם היו כמה חובות פסוקים כאמור באותו תיק – לחוב הנושא את הריבית הגבוהה ביותר.
(ב)
כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:
(1)
הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
(2)
חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לעניין זה.
(ג)
על העברת כספים לידי הזוכה לפי סעיף זה יחולו תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981, כאילו היו פיקדון.
(ד)
הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית.
ריבוי הליכים ופסקי דין [תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ג־2]
(א)
הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים – ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לא יעלה הסכום שייזקף לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך האמור.
(א2)
נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו בהליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
(א3)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), בשינויים המחויבים, והיתרה – לפי הוראות סעיף קטן (א2).
(ב)
על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 75.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר ואולם, זכות קדימה לעניין חוב בשל אי־תשלום שכר עבודה כהגדרתו בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, תחול עד לסכום של 26,000 שקלים חדשים.
העודף שבידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל [תיקון: תשס״ט]
העודף שנשאר בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לאחר התשלומים האמורים בסעיפים 75 ו־76, ישולם לחייב.
יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל [תיקון: תשס״ט, תשע״ח־5]
נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכים כאמור; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור.
מות החייב [תיקון: תשס״ט, תשע״ח־8]
מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על־פי צוואה או בהליכים לפי סעיף 78א כלפי נכסי העיזבון שבידי צד שלישי.
צו לגביית חוב מכספי עיזבון של חייב שנפטר [תיקון: תשע״ח־8, תשפ״ד]
(א)
בסעיף זה –
”בקשה לביצוע פסק דין“ – בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, למעט בקשה לביצוע פסק דין למזונות ובקשה למימוש משכון או משכנתה;
”חוק הירושה“ – חוק הירושה, התשכ״ה–1965;
”הסכום המרבי“ – 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ט);
”פקודת פשיטת הרגל“ – פקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש], התש״ם–1980;
”צו ירושה“, ”צו למינוי מנהל עיזבון“ ו”צו קיום צוואה“ – כמשמעותם בחוק הירושה;
”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה לפי סעיף 44(ב) או (ג) או 45(א) או (ב), לפי העניין.
(ב)
על אף האמור בסעיף 104 לחוק הירושה, כפי שהוחל בסעיף 124 לחוק האמור, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לתאגיד בנקאי, בצו, לבקשת זוכה של חייב שנפטר, להעביר לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל סכום מכספי עיזבון החייב המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי שלא יעלה על הסכום המרבי, לשם גביית חוב פסוק מעיזבונו של החייב לטובת הזוכה (בסעיף זה – צו לגביית חוב מכספי עיזבון); הורה הרשם כאמור, יעביר התאגיד הבנקאי לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום כאמור בהתאם לצו.
(ג)
(1)
זוכה של חייב שנפטר, שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (בסעיף זה – בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון), אם מתקיימים כל אלה:
(א)
חלפה שנה לפחות מיום פטירת החייב למיטב ידיעתו;
(ב)
סך כל החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר נגד החייב לטובת אותו זוכה אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי סעיף זה לטובת אותו זוכה גם אם סולקו במועדים שונים;
(ג)
לא ניתן לגבי עיזבון החייב צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור – חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים לא פעלו להזמין את נושי המוריש לפי סעיף 123 לחוק הירושה;
(ד)
אין בקשה תלויה ועומדת לצו ירושה או צו קיום צוואה, שהוגשה לפי חוק הירושה לגבי עיזבון החייב;
(ה)
הרשם לענייני ירושה לא מינה מנהל לעיזבון החייב ולא הוגשה לו בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון, לפי חוק הירושה;
(ו)
לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כאמור בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל או צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל כאמור בסעיף 202 לפקודה האמורה;
(ז)
לא נמסרה לזוכה הודעה על כך שהתמנה מנהל לעיזבון החייב לפי חוק הירושה, בידי בית משפט, על כך שתלויה ועומדת נגד עיזבון החייב, בבית משפט, בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לפי החוק האמור או בקשה לניהול עיזבון בפשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל או על כך שתלויה ועומדת נגד החייב, בבית משפט, בקשת פשיטת רגל לפי אותה פקודה.
(2)
הזוכה יבדוק את התקיימות התנאים שבפסקה (1)(ג) עד (ו) שבעה ימים לפני הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, לכל המוקדם.
(ד)
(1)
בבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון יציין הזוכה את פרטי היורשים של החייב הידועים לו, ובכלל זה פרטי התקשרות עדכניים עם אותם יורשים.
(2)
לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורף תצהיר בדבר התקיימות התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג); לא ידוע לזוכה על קיומם של יורשים לחייב, יציין עובדה זו בתצהיר.
(3)
הזוכה יודיע לרשם ההוצאה לפועל על כל שינוי בפרט מהפרטים שצוינו בבקשה כאמור בפסקה (1).
(ה)
(1)
הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ינקוט הזוכה את כל הפעולות שלהלן:
(א)
יפרסם על חשבונו, בעצמו או באמצעות רשות האכיפה והגבייה, הודעה על הגשת הבקשה, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות;
(ב)
ישלח הודעה לפי פסקת משנה (א) בדואר רשום לנושים וליורשים הידועים לו.
(2)
בהודעה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את כל אלה:
(א)
פרטי זהותו של החייב כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;
(ב)
זכותו של יורש או נושה של החייב להגיש לרשם ההוצאה לפועל התנגדות לבקשה לפי הוראות סעיף קטן (ו), והמועד להגשת התנגדות.
(ו)
(1)
יורש או נושה של החייב רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים מיום הפרסום או המשלוח של ההודעה על הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון כאמור בסעיף קטן (ה), לפי העניין, התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות (בסעיף קטן זה – התנגדות).
(2)
יורש לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לפי חוק הירושה לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון.
(3)
נושה לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין נגד החייב או שהגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב לפי חוק הירושה.
(4)
הוגשה התנגדות ונוכח רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים התנאים להגשתה, ידחה את הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון.
(5)
על אף האמור בפסקה (2), הוגשה התנגדות על ידי יורש כאמור באותה פסקה וחלפו שישה חודשים מיום שניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה והיורש לא פעל לפי סעיף 123 לחוק הירושה להזמין את נושי המוריש, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון אם מתקיימים שאר התנאים שבסעיף קטן (ז).
(ז)
הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ומצא רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים כל אלה, רשאי הוא לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון בהתאם לבקשה:
(1)
מתקיימים התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג)(1)(א) עד (ז);
(2)
אין תיק הוצאה לפועל נגד החייב לטובת זוכה אחר;
(3)
חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ו), ולא הוגשה התנגדות.
(ח)
נגבה חוב בהתאם לצו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי סעיף זה, ומצא בית המשפט, לבקשת נושה, יורש או מנהל העיזבון, כי הזוכה לא היה זכאי לגבות את החוב האמור מהעיזבון, כולו או חלקו, לרבות בשל סדר העדיפויות בסילוק חובות העיזבון כאמור בסעיף 104 לחוק הירושה, ישיב הזוכה את הכספים שקיבל בהתאם לצו, כולם או חלקם, למי שיורה בית המשפט וכפי שיורה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כמשמעותם בסעיף 4(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה מיום קבלת הכספים כאמור עד יום ההשבה.
(החל מיום 1.1.2025): נגבה חוב בהתאם לצו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי סעיף זה, ומצא בית המשפט, לבקשת נושה, יורש או מנהל העיזבון, כי הזוכה לא היה זכאי לגבות את החוב האמור מהעיזבון, כולו או חלקו, לרבות בשל סדר העדיפויות בסילוק חובות העיזבון כאמור בסעיף 104 לחוק הירושה, ישיב הזוכה את הכספים שקיבל בהתאם לצו, כולם או חלקם, למי שיורה בית המשפט וכפי שיורה, בצירוף ריבית שקלית מיום קבלת הכספים כאמור עד יום ההשבה.
(ט)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את הסכום המרבי.
(י)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פקודת פשיטת הרגל.
זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
בסעיף זה –
”הודעת כוונה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על כוונתו לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור בסעיף 22כט או 22לו(ג) לחוק הגנת הצרכן;
”הודעת קביעה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על קביעתו כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור בסעיף 22לב או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן;
”הודעת אי־קביעה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על החלטתו שלא לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור בסעיף 22לג או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן;
”חוק הגנת הצרכן“ – חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;
”הממונה על הגנת הצרכן“ – כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, לרבות מי שהסמכות הואצלה לו לפי סעיף 22לז לחוק האמור;
”עוסק מפר בנסיבות מחמירות“ – כמשמעותו בסעיף 22כח או 22לו לחוק הגנת הצרכן;
”תיק חדש“ – תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לאחר שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין;
”תיק קיים“ – תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לפני שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין.
(ב)
מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת כוונה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל כמפורט להלן:
(1)
יעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים ובתיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת כוונה, החל במועד קבלת ההעתק של הודעת הכוונה ועד המועד החל לפי הוראות סעיף זה;
(2)
יצרף להתנגדות שתוגש לאחר קבלת הודעת הכוונה והמועברת לבית המשפט לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד)(2), לפי העניין, העתק מהודעת הכוונה.
(ג)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה שנמסרה לגביו הודעת כוונה, הודעה על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק, לפי סעיף קטן (ב).
(ד)
מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת קביעה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל לגבי זוכה שנמסרה לגביו הודעת קביעה (בסעיף זה – זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות), כמפורט להלן:
(1)
יורה שלא לפתוח, החל ממועד קבלת ההעתק של הודעת הקביעה, תיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
(2)
ימשיך לעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, עד למועד סגירתם והשבת הכספים בהם לפי הוראות סעיף זה;
(3)
בחלוף 21 ימים ממסירת ההודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות לפי סעיף קטן (ה) – יסגור את התיקים הקיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות וכן יורה על השבת הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), לחייבים.
(ה)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור הודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק לפי סעיף קטן (ד) ועל זכותו להגיש בקשה לפי סעיף קטן (ו)(2)(ב) או לפי סעיף קטן (ח); שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין ההודעה כאמור.
(ו)
הוראות סעיף קטן (ד) לא יחולו על אלה:
(1)
תיק חדש שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין לאחר קבלת הודעת הקביעה, ובלבד שפסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין ושצורפו לבקשת ביצוע פסק הדין מסמכים המעידים על כך;
(2)
תיק קיים שנפתח טרם קבלת הודעת הקביעה, שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין או שהוגשה בו בקשה לביצוע שטר או תובענה שניתן לגביהם פסק דין לאחר שהוגשה התנגדות לביצועם, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
(א)
פסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין;
(ב)
הזוכה הגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ה), בקשה לרשם ההוצאה לפועל, ולפיה אין לסגור את התיק משום שפסק הדין ניתן בהליך שהתנהל בנוכחות שני הצדדים, וצירף לבקשתו את המסמכים המעידים על כך.
(ז)
מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת אי־קביעה, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את עיכוב ההליכים והכספים כאמור בסעיף קטן (ב).
(ח)
זוכה שקיבל הודעה ממנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיפים קטנים (ג) או (ה), רשאי להגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שבו נמסרה לו ההודעה כאמור, בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לפעול לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ד), בהתאמה, בתיק שלטענתו כולו או חלקו אינו נוגע לפעילות העסקית שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, לפי העניין.
(ט)
הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (ח), יחולו הוראות אלה:
(1)
עד למתן החלטה בבקשה, מנהל מערכת ההוצאה לפועל לא יסגור את התיק שבו הוגשה הבקשה, על אף האמור בסעיף קטן (ד)(3);
(2)
מצא רשם ההוצאה לפועל שנדרשת התייחסות הממונה על הגנת הצרכן, רשאי הוא לפנות אליו לשם קבלת התייחסותו לטענת הזוכה כאמור בסעיף קטן (ח);
(3)
נוכח רשם ההוצאה לפועל, כי החוב אינו נוגע לפעילות העסקית, כולה או חלקה, שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, יורה על פתיחת התיק, אם היה התיק תיק חדש, או על ביטול עיכוב ההליכים והכספים – אם היה התיק תיק קיים;
(4)
נדחתה בקשת הזוכה, ייסגר התיק ויושבו לחייבים הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה הדוחה את הבקשה.
ביצוע הליכים וצווים [תיקון: תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשס״ט]
(א)
לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים של החייב וכן רשאי הוא בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה.
(ב)
אדם המונע או מפריע שלא כדין ביצוע הליכים וצווים כאמור, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל דין אחר.
(ג)
אין לבצע צו להוצאת מעוקלים מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל כי בשים לב לנסיבות לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.
מסמך מיכון – ראיה לכאורה [תיקון: תשמ״ט]
מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו, אולם לא יקובל מסמך בהליך משפטי אלא אם כן פקיד הלשכה אישר על גביו בחתימת ידו שהופק כאמור.
ערר וערעור [תיקון: תש״ן, תשנ״ה, תשס״ט, תשע״א־5, תשע״ד, תשע״ז־2]
(א)
הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
(ב)
צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו־(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו־74(א), יהא בזכות.
(ב1)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו־(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו־74(א) ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד.
(ב2)
פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.
(ג)
הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.
חיוב שדינו כפסק דין [תיקון: תשס״ב]
משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק דין של בית משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, ולענין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור – גם בשינויים המפורטים בסעיף 81ב1.
הוצאה לפועל של שטרות [תיקון: תשכ״ט, תשל״ט, תשמ״ד, תשמ״ט, תשנ״ג, תשס״א, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ח־6, תשפ״א, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג]
(א)
שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה – שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.
(ב)
המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך והוראות סעיף 7(ב) [צ״ל: סעיף 7(ה)] יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.
(ג)
החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט.
(ג1)
על אף האמור בסעיף 7(א), המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
(ו)
(בוטל).
(ז)
(1)
לא תוגש בקשה לביצוע שטר שהוא שיק שאסור לפרעו לפי סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018, אלא אם כן התקיימו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 81א1(ב1) ו־(ב2) לעניין תביעה על סכום קצוב; על בקשת ביצוע כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 81א1(ג).
(2)
שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין בקשה לביצוע שטר כאמור בפסקה (1).
ביצוע תביעה על סכום קצוב [תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ח־2, תשפ״א, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג]
(א)
תביעה שהיא אחת מאלה:
(1)
תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
(2)
תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק,
ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה – תביעה על סכום קצוב).
(ב)
(1)
(נמחקה).
(2)
הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים.
(ב1)
המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה – ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות תקנות סדר הדין ויחולו לעניין זה הוראות תקנות 161(4) ו־165(א) לתקנות האמורות.
(ב2)
סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
(ג)
(1)
לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים ולא יאוחר מיום שהתובע המציא לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה, אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה – בקשה לביצוע תביעה).
(2)
ביקש התובע לבצע תביעה על סכום קצוב לאחר שחלפה שנה כאמור בפסקה (1) ימציא לנתבע התראה חדשה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1).
(ד)
(1)
הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות.
(2)
הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט.
(ה)
הוראות סעיף 7 בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
על אף האמור בסעיף 7(א) – המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה;
(2)
על אף האמור בסעיף 7(ה) – לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה.
(ו)
נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.
(ז)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
(1)
להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה; ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
(2)
על אף הוראות סעיף 6, להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה;
(3)
לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).
הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר [תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ט]
הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א או 81א1, לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.
הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב [תיקון: תשס״ט, תשע״ה־2, תשע״ט־2, תשפ״ד]
(א)
בסעיף זה –
”מועד הפירעון“ –
(1)
לעניין שטר – אם היה השטר בר־פירעון עם דרישה – יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר – יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית – לפי המועדים האמורים בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות;
(2)
לעניין תביעה על סכום קצוב – מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;
”תביעה על סכום קצוב“ – תביעה על סכום קצוב כמשמעותה בסעיף 81א1(א).
(ב)
הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – סכום התביעה), ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, או, לפי בקשת זוכה – בתוספת ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד להגשת התנגדות הקבוע בסעיפים 81א(ג) או 81א1(ד)(1), לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.
(ג)
חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, הפרשי הצמדה וריבית בצירוף ריבית צמודה לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה; בסעיף קטן זה, ”החוב“ – סכום התביעה בתוספת ריבית או הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין.
(ד)
על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:
(1)
הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, הפרשי הצמדה וריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן – ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;
(2)
נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה – תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.
(ה)
(בוטל).
(ו)
על ריבית לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו הוראות סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה.
ריבית ודמי פיגורים בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב [תיקון: תשס״ט, תשע״ה־2, תשע״ט־2, תשפ״ד]
(החל מיום 1.1.2025):
(א)
בסעיף זה –
”מועד הפירעון“ –
(1)
לעניין שטר – אם היה השטר בר־פירעון עם דרישה – יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר – יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית – לפי המועדים האמורים בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות;
(2)
לעניין תביעה על סכום קצוב – מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;
”תביעה על סכום קצוב“ – תביעה על סכום קצוב כמשמעותה בסעיף 81א1(א).
(ב)
הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – סכום התביעה), ייגבה בתוספת ריבית שקלית, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד להגשת התנגדות הקבוע בסעיפים 81א(ג) או 81א1(ד)(1), לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.
(ג)
חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, ריבית שקלית ודמי פיגורים; בסעיף קטן זה, ”החוב“ – סכום התביעה בתוספת ריבית שקלית.
(ד)
על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:
(1)
הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן – ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;
(2)
נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה – תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.
(ה)
(בוטל).
(ו)
(בוטל).
סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות [תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד]
רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות הנצברות בתיק ההוצאה לפועל.
סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות ודמי פיגורים [תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד]
(החל מיום 1.1.2025): רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים הנצברים בתיק ההוצאה לפועל, ובלבד שריבית הבסיס כהגדרתה בסעיף 69ב2 וריבית לפי סעיף 2(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה לא יופחתו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
שמירת דינים וזכויות [תיקון: תשכ״ט]
אין בסעיף 81א כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי פקודת השטרות, ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר.
אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים [תיקון: תשס״ב, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ח־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״א]
(א)
בקשה לפי סעיף 6 לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור (בסעיף זה – משכנתה), לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל אלא אם כן חלפו שישה חודשים מהמועד כמפורט להלן:
(1)
אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים – ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב;
(2)
אם לא נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים – מהמועד שבו היה על החייב לפרוע את החוב שלהבטחת פירעונו נרשמה המשכנתה, והחוב לא נפרע במלואו עד תום ששת החודשים האמורים.
(ב)
על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
(1)
הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
(2)
באזהרה שתישלח לחייב לפי סעיף 7, הוא יוזהר כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור כאמור בפסקה (4), יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
(3)
החייב רשאי להודיע לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7, על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור, יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובלבד שהחייב הבטיח את פירעון מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל; לא תימכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל אישר את המכירה;
(3א)
(פקעה);
(4)
(א)
בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן –
(1)
לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן – התוספות);
(2)
לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל;
(ב)
שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה;
(ג)
חלפה שנה מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א) – ייסגר התיק; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, להורות על סגירת התיק לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות;
(5)
לא נפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה (4)(א), זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
(ג)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה:
(1)
רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה:
(א)
החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו;
(ב)
החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
(ג)
בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
(2)
מונה כונס נכסים לדירת המגורים, ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין, או ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;
(3)
אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים – סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה.
(ד)
(1)
על אף הוראות סעיפים 10 ו־59, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
(2)
שכר טרחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד.
(3)
שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(ה)
בסעיף זה –
”החוב שבפיגור“ – כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם;
”יחיד“ – מי שאינו תאגיד;
”מלוא חוב ההלוואה“ – סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה.
חובת סודיות [תיקון: תשע״ד]
מי שהגיע אליו מידע על חייב או על זוכה לפי חוק זה לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.
עונשין [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט]
(א)
מי שמסר מידע כוזב לרשם ההוצאה לפועל או למנהל לשכת ההוצאה לפועל או למי שפועל מטעמם לפי חוק זה, דינו – מאסר שנתיים.
(ב)
חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי סעיפים 66א, 69ד(א) או 69ט, או חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999, או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת סעיף 69ד(ב), דינו – מאסר שנה.
(ג)
(בוטל).
(ד)
מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי חייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, מצבו הכלכלי, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו, אשר חלה לגביו חובת סודיות, ועשה בו שימוש או גילה אותו לאחר, במידה העולה על הנדרש לביצוע הוראות חוק זה ושלא על פי צו של בית משפט, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות [תיקון: תשע״ב]
רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל הוצאות על הזוכה או על החייב במסגרת הליך המתנהל לפניו לפי הוראות שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
שמירת דינים
אין בחוק זה כדי לגרוע מכל דין בדבר דרכי הגבייה של מסים ותשלומי חובה אחרים, או מהוראות פקודת בזיון בית המשפט.
ביצוע ערובה [תיקון: תשס״ט]
ניתנה ערובה לפי חוק זה ורשם ההוצאה לפועל נתן צו לממש אותה או לחלט אותה, תבוצע הערובה כאילו היתה פסק דין.
ביצוע לפי בקשת החייב [תיקון: תשס״ט]
לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק הדין, רשאי החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל.
ביטולים
בטלים:
(1)
החוק העותומני הזמני על ההוצאה לפועל מיום 11 במאי 1914;
(2)
פקודת החוב (מאסר);
(3)
פקודה להתקנת הוראות נוספות לחוק הוצאה לפועל, 1936;
(4)
הנוסח שולב בפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938;
(5)
הנוסח שולב בפקודת בתי המשפט, 1940;
(6)
הנוסח שולב בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947;
(7)
הנוסח שולב בפקודת העברת קרקעות.
תחילה
תחילתו של חוק זה היא ביום ח׳ באלול תשכ״ח (1 בספטמבר 1968).
הוראות מעבר [תיקון: תשס״ט]
הליך שהוחל בו לפני תחילתו של חוק זה, יחול עליו הדין הקודם, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להחיל עליו הוראות חוק זה אם ביקש זאת אחד הצדדים ולאחר שנתן הזדמנות לצד השני להשמיע טענותיו.
[תיקון: תשס״א]
(בוטל).
דיווח שנתי [תיקון: תשנ״ד־2]
שר המשפטים ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעילות לשכות ההוצאה לפועל.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשכ״ט, תשל״ה, תש״ן, תשנ״א־3, תשנ״א־4, תשנ״א־5, תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט, תשע״ב־2, תשע״ו־4]
(א)
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות –
(1)
תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;
(2)
סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;
(3)
דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5;
(3א)
סדרי עבודתה של ועדת האישורים;
(3ב)
החובות שיחולו על בעל תפקיד;
(3ג)
אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;
(4)
דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומם בספרי המקרקעין;
(5)
דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;
(5א)
דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב התנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר;
(6)
דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;
(7)
ניהול פנקסים ומסירת דו״חות על ידי כונס נכסים;
(8)
הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;
(8א)
נהלים לאיחוד תיקים;
(8ב)
(נמחקה);
(9)
ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית.
(ב)
שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז׳4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
(ג)
שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ד)
תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
פורסמו תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979.
[תיקון: תשס״ט]
תוספת ראשונה
[תיקון: תשע״ג־2]
(סעיף 6(ד))
[תיקון: תשע״א־3]
פרטים שניתן לקבל מהמרשם
1.
שם פרטי ושם משפחה.
2.
מספר זיהוי.
3.
[תיקון: ק״ת תשע״ג]
שמות הורים.
4.
[תיקון: ק״ת תשע״ג]
נתון פטירה ותאריך פטירה אם ישנו.
5.
[תיקון: ק״ת תשע״ג]
תאריך לידה.
6.
[תיקון: תשפ״ב־4]
מען דיגיטלי כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965.
[תיקון: תשס״ט]
תוספת שניה
(סעיפים 7א(א)(2), 7ב(א2), 7ב(א3))
חלק א׳
[תיקון: תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ב־5, תשע״ד, תשע״ח־5, תשפ״ב־5]
| טור א׳ הגורם | טור ב׳ סוג המידע | |
|---|---|---|
| 1. | המוסד לביטוח לאומי | מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי. |
| 2. | הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי | מידע על מתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. |
| 3. | מרשם האוכלוסין | מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל. |
| 4. | רשם האגודות השיתופיות | מידע על שעבודים של חייב שהוא אגודה שיתופית. |
| 5. | רשם החברות והשותפויות | מידע על מניות בבעלות החייב, על זכויות החייב בשותפות, על היות החייב דירקטור בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, על שעבודים על נכסי החייב. |
| 6. | רשם כלי שיט | מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם החייב. |
| 7. | רשם כלי טיס | מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות על שם החייב. |
| 8. | רשות הרישוי | מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב. |
| 9. | הממונה על רישום צמ״ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים | מידע על ציוד מכני הנדסי הרשום על שם החייב. |
| 10. | רשות מקרקעי ישראל | מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין שבניהול רשות מקרקעי ישראל. |
| 11. | מרשם המקרקעין | מידע על זכויות החייב הרשומות במרשם המקרקעין. |
| 12. | תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, אשר מנהל רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין | מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד. |
| 13. | רשם המשכונות | מידע על משכונות על נכסי החייב. |
| 14. | ספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 (להלן – חוק התקשורת), המספק לפי החוק האמור אחד או יותר מהשירותים שלהלן: (1) שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר; (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה | מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו. |
| 15. | בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996 (להלן – חוק משק החשמל) | מידע על סך הוצאות החייב בשל צריכת חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו. |
| 16. | חברת כרטיסי אשראי | מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות שהחייב קיבל מהחברה שטרם נפרעו. |
| 17. | תאגיד בנקאי | זכויות החייב אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב, והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו. |
| 18. | מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 | (1) זכויות החייב כלפי המבטח; (2) הלוואות שהחייב קיבל מהמבטח וטרם נפרעו וערבויות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב. |
| 19. | חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005 | (1) זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת; (2) הלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו. |
| 20. | הנהלת בתי המשפט | פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה, ”הליכי חדלות פירעון“ – הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הליכי פירוק לפי חוק העמותות, התש״ם–1980, או פקודת האגודות השיתופיות, או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983. |
| 21. | המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות | מידע על כספים המגיעים לחייב מהמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. |
| 22. | מערכת ההוצאה לפועל | מספר תיק הוצאה לפועל שפתח החייב כזוכה. |
חלק ב׳
| טור א׳ הגורם | טור ב׳ סוג המידע | |
|---|---|---|
| 1. | תאגיד בנקאי | פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו. |
| 2. | חברת כרטיסי אשראי | פירוט הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו. |
[תיקון: תשס״ט]
תוספת שלישית
(סעיף 7ב(א1))
1.
מרשם האוכלוסין.
2.
רשות הרישוי.
3.
[תיקון: תשע״ד]
רשויות מקומיות, לרבות באמצעות גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע.
4.
המוסד לביטוח לאומי.
5.
בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל.
6.
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי חוק התקשורת.
7.
[תיקון: תשפ״ב־5]
ספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת, המספק לפי החוק האמור שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.
[תיקון: תשס״ט]
תוספת רביעית
(סעיף 7ב(א1))
כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב
1.
כתובת במעון או במקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים.
2.
כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.
[תיקון: תשפ״ד־3]
תוספת רביעית א׳
(סעיף 21(א1) ו־(א2))
סכומים לעניין עיקול מיטלטלין
(החל מיום 15.3.2025):
1.
2,500 שקלים חדשים.
2.
35,000 שקלים חדשים.
[תיקון: תשס״ט]
תוספת חמישית
(סעיף 22)
מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול
1.
[תיקון: תשפ״ד־3]
מחשב אישי ומדפסת; בפסקה זו, ”מחשב“ – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995, אך למעט מערכת מחשבים.
(החל מיום 15.3.2025): מדפסת.
2.
מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.
3.
מכשיר טלפון נייח (הסיפה תימחק ביום 15.3.2025): או טלפון נייד.
4.
מכונת כביסה.
[תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א]
תוספת שישית (פקעה)
(סעיף 7א3)
(לעניין תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם, ימשיך לחול על מי שהוכר כחייב משלם לפי הסדר תשלומים מיוחד עד יום 24.3.2022, אף אחרי יום זה):
| טור א׳ סכום החוב בשקלים חדשים | טור ב׳ תשלום חודשי מזערי בשקלים חדשים/מספר התשלומים |
|---|---|
| עד 1,000 | 250 ש״ח |
| מעל 1,000 עד 5,000 | 500 ש״ח |
| מעל 5,000 עד 10,000 | 600 ש״ח |
| מעל 10,000 עד 15,000 | 650 ש״ח |
| מעל 15,000 עד 20,000 | 800 ש״ח |
| מעל 20,000 עד 50,000 | 24 תשלומים |
[תיקון: תשפ״ג־3]
תוספת שביעית
(סעיף 50(א)(10))
תוכניות ממשלתיות למתן סיוע להורים עצמאיים (נכסים שאינם ניתנים לעיקול)
נוהל סיוע להורים עצמאיים מגבירי עבודה של מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה;
מבחני תמיכה למתן מלגת הכשרה ללומדים בהכשרה מקצועית ותעסוקתית של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן בפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959;
תוכנית למתן שוברים להכשרה מקצועית ותעסוקתית לקראת השתלבות בעולם העבודה של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן בפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959;
מבחנים למתן תמיכות להשתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון, של אגף בכיר לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה.
נתקבל בכנסת ביום ב׳ באב תשכ״ז (8 באוגוסט 1967).
- לוי אשכול
ראש הממשלה - יעקב ש׳ שפירא
שר המשפטים - שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.