כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלוֹא הִנֵּה מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי אֵשׁ וּלְאֻמִּים בְּדֵי רִיק יִעָפוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲל֣וֹא הִנֵּ֔ה מֵאֵ֖ת יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְיִֽיגְע֤וּ עַמִּים֙ בְּדֵי־אֵ֔שׁ וּלְאֻמִּ֖ים בְּדֵי־רִ֥יק יִעָֽפוּ׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
הָא מְחָן תַּקִיפָן וַחֲסִינָן אָתְיָן מִן קֳדָם יְיָ צְבָאוֹת וְלֵיאוּת עַמְמַיָא תַּקִיפִין כְּאֶשְׁתָּא וּמַלְכוּתָא לְרֵיקָנוּ יִשְׁתַּלְהֲיָן:
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הלא הנה מאת ה'" - נשתלם פורענות לעושי רשעה
"
וייגעו עמים בדי אש" - כאשר תבואם חמתו כאש עד שיה' דיים בדי אש איישי"ץ בלע"ז
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"בדי אש" - בהרבה אש וכן בדי ריק וכמו בדי שופר יאמר האח (איוב לט)
מצודת דוד
"ולאומים" - הלאומים ההם יעפו בהרבה ריק ר"ל כל מה שישתדלו ביגיעה ועייפות לעמוד ולהתחזק יהיה לריק כי אין חכמה וגבורה נגד ה'
"מאת ה'" - יבוא לו הגמול ולא במקרה
"
וייגעו עמים" - העכו"ם יגעו בהרבה אש ר"ל מה שיגעו להתחזק יהיה תכליתם למאכולת אש
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הלוא הנה מאת ה'". הכפיס יודיע מן העץ כי יצאה הגזרה מאת ה' לשלם לעושה הרעה כרעתו, "
וייגעו עמים בדי אש" שיציתו אש בתקרת העיר ובעצים שנתנו שם בעולה, וכל העמים ייגעו לכבות את האש ולא יכולו, והאבן תודיע מן הקיר כי "
לאומים בדי ריק יעפו" שאח"כ יחריבו בנין החומה עצמה של האבנים, והלאומים ייעפו להציל את הבנין ויהיה לריק, וכן אמר
(ירמיה נ"ח) חומת בבל הרחבה ערער תתערר ושעריה הגבוהים באש יצתו וייגעו עמים בדי ריק (ר"ל להציל החומה) ולאומים בדי אש ויעפו (ר"ל להציל השערים והתקרה של עץ):
ביאור המילות
"
וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו" יש הבדל בין עמים ובין לאומים, ששם לאום מצייר אומה שיש לה דת מיוחד, ופה מדבר בבחינת הכרת כבוד ה' כמ"ש כי תמלא הארץ לדעת את כבוד ה', ויאמר שהעמים ייגעו לכבות האש, אבל הלאומים בעלי הדת יכירו שהוא מאת ה' וייעפו מעשות דבר באשר ידעו שהוא בדי ריק ולא יועיל, כי ידעו כבוד ה' שהוא פעל ועשה ועז"א יעפו שמורה שייעפו מלהתיגע ולעשות דבר, כמ"ש בהבדל בין יעף ובין יגע, שהיגע הוא ממלאכה והיעף הוא בכח החי עצמו שיעף מעצמו
(ישעיה ט' מ', כ"ח כ"ט ל' ע"ש), ובירמיה
(נ"א נ"ח) חומת בבל ערער תתערער ושעריה באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאומים בדי אש ויעפו, שם דבר בבחינה אחרת שיתיגעו להציל העיר, שתחלה ייגעו עמים ויהיה בדי ריק כי ערער תתערער, ואח"כ ייגעו לאומים בעלי דת בבל לכבות האש, ושניהם ייעפו וילאו ולא יוכלו להועיל מאומה:
