מ"ג חבקוק ב יג
<< · מ"ג חבקוק ב · יג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלוֹא הִנֵּה מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי אֵשׁ וּלְאֻמִּים בְּדֵי רִיק יִעָפוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲל֣וֹא הִנֵּ֔ה מֵאֵ֖ת יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְיִֽיגְע֤וּ עַמִּים֙ בְּדֵי־אֵ֔שׁ וּלְאֻמִּ֖ים בְּדֵי־רִ֥יק יִעָֽפוּ׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"הלא הנה מאת ה'" - נשתלם פורענות לעושי רשעה
"וייגעו עמים בדי אש" - כאשר תבואם חמתו כאש עד שיה' דיים בדי אש איישי"ץ בלע"זמצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"ולאומים" - הלאומים ההם יעפו בהרבה ריק ר"ל כל מה שישתדלו ביגיעה ועייפות לעמוד ולהתחזק יהיה לריק כי אין חכמה וגבורה נגד ה'
"מאת ה'" - יבוא לו הגמול ולא במקרה
"וייגעו עמים" - העכו"ם יגעו בהרבה אש ר"ל מה שיגעו להתחזק יהיה תכליתם למאכולת אש
מצודת ציון
"בדי אש" - בהרבה אש וכן בדי ריק וכמו בדי שופר יאמר האח (איוב לט)מלבי"ם (כל הפרק)
"הלוא הנה מאת ה'". הכפיס יודיע מן העץ כי יצאה הגזרה מאת ה' לשלם לעושה הרעה כרעתו, "וייגעו עמים בדי אש" שיציתו אש בתקרת העיר ובעצים שנתנו שם בעולה, וכל העמים ייגעו לכבות את האש ולא יכולו, והאבן תודיע מן הקיר כי "לאומים בדי ריק יעפו" שאח"כ יחריבו בנין החומה עצמה של האבנים, והלאומים ייעפו להציל את הבנין ויהיה לריק, וכן אמר (ירמיה נ"ח) חומת בבל הרחבה ערער תתערר ושעריה הגבוהים באש יצתו וייגעו עמים בדי ריק (ר"ל להציל החומה) ולאומים בדי אש ויעפו (ר"ל להציל השערים והתקרה של עץ):