זהר חלק ג ר א


דף ר א

דהא עובדא אתתקן. אבל במלה תלייא כלא וע"ד (ס"א בעובדא) כעובדא דנחש אנא אתקין ואנת תשלים כלא בפומך ההוא סטרא דתברך מבורך וההוא סטרא דתאור יואר. והוא לא ידע דקב"ה מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח וכלא ברשותיה קיימא. מסיר שפה לנאמנים אלו דור הפלגה דבלבל לישנהון דלא ישלטון במלה כלל דכתיב אשר לא ישמעו איש שפת רעהו. וטעם זקנים יקח אלו בלעם ובלק דתרווייהו הוו בעיטא חדא דכתיב ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח. ת"ח ההוא רשע דבלעם כל עובדוי לביש ברום לבא. תרווייהו הוו סלקין קרבנא דכתיב ויעל בלק ובלעם. וכל מדבחין בלק הוה מסדר. ואיהו רשע הוה משבח גרמיה ואמר את שבע המזבחות ערכתי ואעל פר ואיל במזבח. ואלו לבלק לא שתף בהדיה אמר קב"ה רשע כלא ידענא אלא שוב אל בלק ואת לא צריך למללא אלא וכה תדבר הה"ד וטעם זקנים יקח ד"א וטעם זקנים יקח דכתיב וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם. טעמא דאינון זקנים נטל מנייהו ולא יכילו למשלט בחרשייהו כלל. וידברו אליו דברי בלק. מלין באתגליא ולא בלחישו פגים אודנא הוה ופגים עינא ופגים רגלא. מתלת דוכתין הוה פגים. מתוקן הוה לסטרא אחרא והכי אצטריך לההוא סטרא אחרא אתר דשריא פגים זינא לזיניה:

ויאמר אליהם ליגו פה הלילה והשיבותי אינון כתיב וידברו אליו. ואיהו כתיב ויאמר אליהם. לינו פה הלילה. בגין דליליא איהו שעתא דסטרא אחרא הוי לחרשיא בשעתא דמשתכחי ושלטי סטרי בישין ומתפשטן בעלמא. כאשר ידבר יי' אלי. שבוחי קא משבח גרמיה בשמא דיי'. וישבו שרי מואב. ושרימדין אתפרשו מנייהו ולא בעו למיתב תמן וסבי מואב אשתארו דכתיב וישבו שרי מואב בלחודייהו יאות עבדי מדין דאתפרשו מכל וכל מנייהו ואלמלא לא הוו מחאן בסופא דהוו בעיטא דבלעם לשלחא נשיהון לישראל בשטים למטעי לון וקרא אוכח חובא דלהון דכתיב כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחותם וגו' בתרין אלין חאבו והוה חובא דלהון סגי. מהו בזנבא לבתר. ובג"כ אלין אשתארו בהדיה ואלין אזלו בלחודייהו. ד"א וישבו שרי מואב עם בלעם כמה יאות הוה לון לבני מדין דאזלי אי רעותא דלהון הכי אבל ישיבה דיתיבו אינון דמואב גרמא לון טב בגין דאשתארו תמן ומאן דאזלו אינון דמדין גרמי לון ביש מ"ט אלין חששו ליקרא דמלה דקב"ה ויתיבו ואלין לא חששו לה כלום ואזלו לארחייהו. בשעתא דאמר ההוא רשע והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר יי' מיד אזדעזעו אינון דמואב למלה דא ויתיבו תמן. ואינון דמדין לא חששו לדא כלום ואזלו לון ואתענשו לבתר ועל דא וישבו שרי מואב עם בלעם. בההוא ליליא ההוא רשע לחיש לחישין ועביד בלטין ואמשיך עליה רוחא מלעילא מיד ויבא אלקים אל בלעם אלקים סתם דרגא דיליה מסטרא אחרא דשמאלא:

ויאמר מי האנשים האלה עמך. דרגא דיליה מסטרא אחרא דשמאלא הוה דקא אצטריך למשאל ואע"ג דחברייא אתערו בדא בגוונא אחרא ואינון אמרי דקב"ה (עבד ביה) נסיונא עבד ליה במלוי. תלתא הוו חד חזקיה. וחד יחזקאל. וחד בלעם. תרין לא קיימו כדקא יאות וחד קאים ומגו יחזקאל דכתיב התחיינה העצמות האלה ואיהו תב ואמר ויאמר יי' אלקים אתה ידעת. חזקיהו אמר מארץ רחוקה באו אלי מבבל. בלעם אמר בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי חשיב אנא בעיני מלכין ושליטין וקב"ה שאיל ליה למטעי ליה דכתיב משגיא לגוים ויאבדם ואוקמוה. חד כותי שאיל לר' אלעזר א"ל חילא תקיפא חמינא ביה בבלעם יתיר ממשה דאילו במשה כתיב ויקרא אל משה ובבלעם