פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג קצט ב

דף קצט ב

כלה כלא דחיק. רפיון דשאר עמין גרים לון רפיון וביש והאי איהו כלה והכי אתחזי לון דהא כל רפיון בלא דחיקו דהוה לון בהאי עלמא גרים לון רפיון לבתר בלא דחיקו. כלה כי כלה ונחרצה שמעתי. כי אעשה כלה. כלה ברפיון לישראל דהוה לון דחיקו ועאקו. כלה וככלה תעדה כליה. מאן כליה. אלין ישראל דאינון כלים דהאי כלה ישראל דהוה לון דחיקו ועאקו אקים את סכת דוד הנופלת סכת שלום. לשאר עמין דהוה לון רפיון (צוקה) צרה וצוקה כלה ברפיון כמה דהוה לון בקדמיתא. וע"ד כי אעשה כלה בכל רפיון (צוקה) צרה וצוקה כלה ברפיון כמה דהוה לון בקדמיתא. וע"ד כי אעשה כלה בכל הגוים וגו'. ואותך לא אעשה כלה. דהא לא אתחזי לך. דהא דחיק הוית בקדמיתא זמנין סגיאין בדחיקו דגלותא תדיר ודחיק תהיה כלה. (ס"א תרית כליה). ויסרתיך למשפט. האי קרא הכי מבעי ליה ויסרתיך במשפט דהא אימתי ייסודי בשעתא דדינא (והכא לאו הכי אלא) מאי ויסרתיך למשפט אלא כתיב יי' במשפט יבא עם זקני עמו. וההוא יומא אקדים קב"ה אסוותא לישראל עד לא ייעלון לדינא בגין דייכלון לקיימ' ביה ומאי אסוותא היא דבכל שעתא ושעתא קב"ה יהיב יסורין לישראל זעיר זעיר בכל זמנא וזמנא ובכל דרא ודרא בגין דכד ייעלון ליומא דדינא רבא דייהון מתייא לא ישלוט עלייהו דינא. ונקה לא אנקך מהו. אלא כד ישראל בלחודייהו ולא עאלין בדינא עם שאר עמין קב"ה עביד לון לגו משורת הדין והוא מכפר עלייהו ובזמנא דעאלין בדינא בשאר עמין מה עביד ידע קב"ה דהא סמא"ל אפטרופוסא דעשו ייתי לאדכרא חוביהון דישראל וכניש כלהו לגביה ליומא דדינא והא קב"ה אקדים להו אסוותא ועל כל חובא וחובא לקי ונקה להו ביסורין זעיר זעיר ודא הוא ונקה ביסורין ובגין כך בדינא דקשוט לא אנקך מעלמא בדינא בתר דסבלת יסורין זעיר זעיר ותו לא אנקך אע"ג דאתון בני לא אשבוק חוביכון אלא אתפרע מנכון זעיר זעיר בגין דתהוון זכאין ליומא דדינא רבא. כד אתאן לדינא אתא סמא"ל בכמה פתקין עלייהו. וקב"ה אפיק פתקין דיסורין דסבלו ישראל על כל חובא וחובא ונמוחו כל חובין ולא עביד לון וותרנותא כלל כדין תשש כחיה וחיליה דסמאל ולא יכיל לון. ויתעבר מעלמא הוא וכל סטרוי וכל עמין הה"ד ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו' בג"כ ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך ודוד מלכא אמר כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו וגו'. ואף על גב דהאי קרא הא אוקמוה על שבנא ויואח ממנן דחזקיה אתמר אבל האי קרא על סמא"ל וסיעתיה אוף הכי אתמר דכל עובדוי ועיטוי על ישראל נינהו. בלק ובלעם ההוא ארח ממש נקטו והא אתמר דחבורא בישא עבדו. אמרו עמל"ק ע"ם ל"ק עמא דלקא לון כחויא דמחי בזנבא דיליה הא אנן יתיר. בל"ק ב"א ל"ק. אתא מאן דלקי לון כרעותיה. בלע"ם ב"ל ע"ם. לית עמא ולית רעיא. שמא דילן גרים לשיצאה לון ולאעקרא להו מעלמא וקב"ה חשיב בגוונא אחרא שמיהון בבלק ב"ל בבלעם ב"ל הא בלב"ל מה אתוון אשתארו עמ"ק בלבל עמקא דמחשבה דלהון דלא ישלטון בעלמא. ולא ישתארון בעלמא. אר"ש אלעזר יאות אמרת אבל בלק תפח רוחיה בגיהנם. ובלעם ישתחקון תמן גרמוי ורוחיה. והכי הוא עיטא בישא נטלו על פטרונא. על האי כה דחשיבו לאעקרא להאי כה וחשיבו לסטרא בישא לסלקא ליה בפומא ובעובדא. אמר ההוא רשע. קדמאי אשתדלו ולא יכילו. דור הפלגה אשתדלו ולא יכילו. עבדו עובדא ופומא חסר מנייהו דלישנהון אתבלבל ולא יכיל אבל אנת הא פומך שנן ולישנך מתתקן בתרין סטרין אלין את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר ההוא סטרא דאת בעי לסלקא לעילא בפומך ולישנך אסתליק וההוא סטרא דאת בעי למילט כחילא דפומך תילוט (וסטרא קמך) וכלא בך תלייא