זהר חלק ג קצז ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כז (עריכה)
מחרפין ומגדפין לון אימתי תפקון מן גלותא. אלהכון היך לא עביד לכון נסין (ואינון משבחן גרמייהו. ואמרי כה תרעה לן ביומין קדמאין. כה תרביץ במיין קדישין. לצננא חמימו דרשפין ושלהובין דלהון. ואינון משבחן כללא (נ"א ואינון משבחן לקב"ה ואודן ליה על כל צערא ואריכו דגלותא ואמרי כה תרעה לן ביומין קדמאין כה תרביץ עמנא בגלותא ותפרוק לנא לזמנא בתראה כל דא שבחא ומהימנותא (נ"א מתיבין) תאיבין לון ישראל) ואנא יתיב כעוטיה ולא יכילת למעבד לון נסין ולמיהב לון נוקמין. איהו אתיב לגבה אם לא תדעי לך היפה בנשים. האי קרא הכי מבעי ליה אם לא תדעי היפה בנשים. לך אמאי. אלא אם לא תדעי לך לאתקפא גרמך בגלותא ולאתקפא חילא לאגנא על בנך. צאי לך. צאי לך לאתקפא בעקבי הצאן. אינון תינוקות דבי רבן דאולפי תורה. ורעי את גדיותיך. אלין עתיקי משדים דקא מסתלקי מעלמא ואתמשכן לבי מתיבתא עלאה דאיהי על משכנות הרועים. על דייקא. במשכנות הרועים לא כתיב אלא על משכנות הרועים דא מתיבתא דמטטרו"ן דתמן כל תקיפין וינוקין דעלמא ומנהיגי אורייתא בהאי עלמא באיסור והיתר בכל מה דאצטריכו בני עלמא דהא עקבי הצאן אינון תינוקות כדאמרן. אמר ר' אלעזר עקבי הצאן אינון תלמידי דבי רב דקא אתיין לבתר בעלמא ואשכחן אורייתא בארח מישר ואורחא פתיחא ועל דא אינון מחדשן מלין עתיקין בכל יומא ושכינתא שרייא עלייהו וצייתא למליהון כד"א ויקשב יי' וישמע. אמר ר' אבא הכי הוא ודאי. וכלא חד מלה ד"א אם לא תדעי לך. לך למה. אלא בכל אתר דישראל בגלותא איהי עמהון בגלותא. וע"ד כתיב לך וכתיב בכל צרתם לו צר. ודא הוא לך. היפה בנשים. היפה איהי אמרת דאיהי אוכמתא כד"א שחורה אני. ואיהו אמר לגבה יפה את שפירתא היפה בנשים שפירתא איהי על כל דרגין וכתיב יפה את רעיתי. ד"א היפה בנשים טבתא בטיבו. דעבידת טיבו לבנהא בטמירו בגניזו וקב"ה סגי טב עליה כל מה דעבידת לבנהא בטמירו בגניזו אע"ג דלא מכשרן עובדין. מכאן דאתחזי לאבא כד אמא רחמא על בנין ותאיב עליה כל מה דעבדת לבנהא רחמין בטמירו אע"ג דלא מכשרן עובדוי:
אמר ר' אבא תווהנא על ההוא דכתיב כי יהיה לאיש בן סורר ומורה וגו'. ותפסו בו אביו ואמו וגו' ותנינן דבההיא שעתא אמר קב"ה למשה כתוב. אמר ליה משה מאריה דעלמא שביק דא אית אבא דעביד כדין לבריה ומשה מרחיק הוה חמי בחכמתא כל מה דזמין קב"ה לבני ישראל אמר מאריה דעלמא שבוק מלה דא. א"ל קב"ה למשה חמינא מה דאת אמר כתוב וקבל אגרא. את ידעת ואנא ידע יתיר. מה דאת חמי. עלי ההוא עובדא. דרוש קרא ותשכח. בההוא שעתא רמז ליה ליופיא"ל רבנא דאורייתא אמר למשה אנא דרישנא להאי קרא כתיב כי יהיה לאיש דא קב"ה דכתיב יי' איש מלחמה. בן דא ישראל. סורר ומורה דכתיב כי כפרה סוררה סרר ישראל. איננו שומע בקול אביו ובקול אמו דא קב"ה וכנסת ישראל. ויסרו אותו דכתיב ויעד יי' בישראל וביהודה ביד כל נביאי כל חוזה וגו'. ולא שמע אליהם דכתיב ולא ישמעו אל יי' וגו'. ותפשו בו אביו ואמו בדעתא חדא בהסמכה חדא. והוציאו אותו אל זקני עירו ואל שער מקומו. אל זקני עירו אל זקני עירם ואל שער מקומם מבעי ליה. מאי אל זקני עירו ואל שער מקומו אלא אל זקני עירו דא קב"ה ואל שער מקומו דא כנסת ישראל זקני עירו אלין יומין קדמאין יומין עתיקין (ס"א סבין) דכלא. שער מקומו דא מוסף שבת ועכ"ד אע"ג דכלא ידעין דינא לעילא איהו בגין דבי דינא דאמא ואבא קריבין אינון לישראל ואחדין בהו וכל קריב לא דאין דינא לקרובים ופסול איהו לדינא. בקדמיתא מה כתיב אל זקני עירו ואל שער מקומו כיון דחמא קב"ה דאינון קריבין מיד סליק דינא משער מקומו מה כתיב בתריה ואמרו אל זקני עירו