פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג קצז א

דף קצז א

ורדפו אבתריה. בלק מבני בנוי הוה ואתעבר מארחא דאבוי כיון דחמו סבי מואב וסבי מדין דהוו בהדי הדדי באחוה דלהון בע"ז בחולקא דלהון. דיתרו ובנוי אתדבקו בשכינתא ודא אתמשך מנהון אתו ואמלכוהו עלייהו בהאי שעתא דכתיב ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא. בעת ההיא הוה מלך מה דלא הוה מקדמת דנא. ועל דא כתיב בן צפור מה דלא אתחזי למעבד הכי. וירא בלק וישמע מבעי ליה. מהו וירא ראייה חמא וידע דזמין הוא למנפל בידא דישראל וישראל למנפל בידוי בקדמיתא ולבתר איהו בידא דישראל. וירא בלק בן צפור. רבי אבא פתח אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן. כנישתא דישראל אמרת לגבי מלכא עלאה. כנישתא דישראל מהו כנישתא דא איהו עצרת כנישו כד"א מאסף לכל המחנות. מאן דכניש לכל משריין עלאין לגביה. ומגו דלזמנין נוקבא אקרי כנישתא ואתמר עצרת כד"א כי עצור עצר יי' דנקיט ולא יהיב הכי הוא ודאי. דהא מגו מהימנו סגיא דילה דלא אשכחן בה מומא (ס"א מוחא) יהבו לה בלא עכובא כלל. ואיהי כד מטא לגבה כל מאן דכנישת עצר ומעצר ומעכבת דלא נחית ונהיר אלא כפום טלא טפין טפין זעיר זעיר מ"ט בגין דלא אשתכח לתתא מהימנותא אלא כד"א זעיר שם זעיר שם זעיר זכותא וזעיר אנהרותא דטלא מדה לקבל מדה דאלמלא תשכח מהימנותא כמה דאשתכחו בה אריקת בכל סטרא וסטרא בלא עכובא כלל ואיהי חדאת וכדין יהבין לה מתנן ונבזבזן סגיאין דא על דא ולא יהון מעכבין לה כלל אבל תתאין אינון מעכבין לון ומעכבין לה וכדין איהי עצרת. עצור עצר יי' ודאי כביכול יהיב תמצית ולא יתיר ועכ"ד כאימא יהבת לבנין בטמירו דלא ידעין בה הכי עבידת לון לבנהא ישראל ואוליפנא מגו בוצינא קדישא דבשעתא דאיהי סליקת למנקט ענוגין וכסופין ומומא אשתכח בהו בישראל לתתא כדין מטי לגבה טפה דחרדל ומיד אעדיאת ויתיבת עלה יומין במנין. וכדין ידעין לעילא דמומא בהו בישראל ואתער שמאלא מיד ומשיך חוטא לתתא. ותכהין עיניו מראות מה דהוה מסתכל בעין שפירו בכללא דאברהם בלא דינא כלל כדין ותכחין עיניו מראות מראות ודאי מלאסתכלא בכללא דרחמנו כדין אתערו דסמא"ל בקל תקיף לאתערא על עלמא כד"א ויקרא את עשו בנו הגדול וגו' גדול איהו לגבי משריין דסטרא אחרא איהו גדול ונהיג לכל ארבין דימא דערעורן ברוחא בישא לאטבעא לון בעומקא דימא באינון מצולות ים דיליה. וכד קב"ה הוא ברחמנו כדין כל חטאין וכל חובין דישראל יהיב ליה ואיהו אטיל לון למצולות ים. כל משריין דיליה מצולות ים אקרון ואינון נטלי לון ומשטטי בהון לכל שאר עמין. וכי חטאין דישראל וחובין דלהון זרקין ומתפלגין לעמא דלהון. אלא אינון מחכאן ומצפאן למתנן דלעילא ככלבי לקמי פתורא. וכד קב"ה נטיל כל חובייהו דישראל וזריק עלייהו כלהו חשבי דמתנן ונבזבזן דאיהו בעא למיהב לישראל דאעבר מנייהו ויהב לון. ומיד כלהו כחדא זרקין (ס"א בחידו וזרקין) לון על שאר עמין. ת"ח כנישתא דישראל איהי אמרת בקדמיתא (ס"א בגלותא) שחורה אני ונאוה אזעירת גרמה לקמי מלכא עלאה. וכדין שאילת מניה ואמרת הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרי תרין זמנין איכה איכה אמאי אלא איהי רמיזא על תרין חרבנין דתרין מקדשין דקראן כלא איכא איכה. איכה תרעה בחרבן בית ראשון איכא תרביץ בחרבן בית שני וע"ד תרין זמנין איכא איכה. תרעה תרביץ. לאו דא כדא. גלותא דבבל דאיהי זמן זעיר קארי ביה תרעה ועל גלותא דאדום דאיהו זמן סגי קארי ביה תרביץ וע"ד תרין זמנין איכה איכה. ותו תרעה תרביץ. ירעה מבני לי'. ירביץ מבעי לי' אוף הכי דהא על ישראל אמרת. אלא איהי אמרת על נפשה איכא תרעה כלתך לבנהא בגלותא ריהון בין שאר עמין. איכה תרביץ בצהרים. היך תטיף איהי עלייהו טלין ומיין גו חמימו דצהרים. שלמה אהיה כעוטיה בשעתא דישראל קראן מגו עאקו דחיקו דלהון ושאר עמין