פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג קצח א

דף קצח א

לחוד. ואל שער מקומו לא כתיב אלא אל זקני עירו. בנינו זה ודאי ולאו דשאר עמין. סורר ומורה איננו שומע בקולנו מאי שנא דהא בקדמיתא לא כתיב זולל וסובא ולבתר כתיב זולל וסובא. אלא מאן גרים להו לישראל למהוי סורר ומורה לגבי אבוהון דבשמיא בגין דאיהו זולל וסובא בשאר עמין דכתיב ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם. וכתיב ויאכל העם וישתחוו דעקרא ויסודא אכילה ושתיה. כד עבדין בשאר עמין. דא גרים לון למהוי בן סורר ומורה לגבי אבוהון דבשמיא. וע"ד ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים אלין כל שאר עמין דהוו מקלעין להו באבנים וסתרין שורין ומנתצין מגדלין ולא מהני לון כלום. כיון דשמע משה כדין. כתב פרשתא דא. ועם כל דא היפה בנשים טבא ויקירא בנשים דעלמא צאי לך בעקבי הצאן הא אוקימנא אלין בתי כנסיות ובתי מדרשות. ורעי את גדיותיך אלין ינוקי דבי רב דלא טעמו טעם חובא בעלמא. על משכנות הרועים אלין מלמדי תינוקות ורישי ישיבות. ד"א על משכנות הרועים חסר ו'. אינון בישין אלין מלכי האמורי דנטלו ישראל ארעא דלהון לרעיא מקניהון ולבי מרעה יהב ישראל ארעא דא. כדין שמע בלק דארעא דהות חשיבא כ"כ עבדו ישראל קרבא דא וסתרו לה עד דשוו לה בי מרעה. כדין אשתדל בכל מה דאשתדל ושתף בהדיה לבלעם. וירא בלק רי חזקיה פתח כה אמר יי' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי וגו'. כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דאע"ג דאינון חאבו קמיה וחבין קמיה בכל זמנא וזמנא איהו עביד לון לישראל זדונות כשגגות והכי אמר רב המנונא סבא תלת בבי דינא תקינו (ס"א רבנן) בסדרי מתניתא חדא קדמיתא בארבע אבות נזיקין השור וכו' תניינא טלית דאשתכח. תליתאה שותפין ורזא דאבידה מ"ט אלא קב"ה בכל זמנא עביד לון לישראל זדונות כשגגות ואינון דסדרו מתניתין דתלתא בבי הכי סדרו ארח דקרא נקטו דכתיב על כל דבר פשע והאי פשע איהו דלאו בזדון ומאן איהו על שור על חמור על שה דא בבא קמא דהכא הוא באיינון מלין. על שלמה דא בבא מציעא. על כל אבדה דא בבא תליתאה. דארח קרא נקטו. דכד מטא לבבא מציעא הוה אמר שירותא דקא נקטו בטלית דא אמאי כיון דאשתכח קרא אמר ודאי דא הלכה למשה מסיני וביארו כל מלי דרבנן. כה אמר יי'. מ"ש בכל דוכתא דנביאי דכתיב כה אמר יי' ובמשה לא כתיב הכי. אלא משה דהות נביאותיה מגו אספקלריאה דנהרא דלעילא לא כתיב ביה כה אבל שאר נביאים דהוו מנבאין מגו אספקלריאה דלא נהרא נביאו מגו כה (נ"א לאחזאה דכלא איהו חד בלא פרודא דאע"ג דאמרו כו' לא אמרו אלא מגו כ"ח):

ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה וגו'. ועתה רבי אלעזר אמר. אמר ההוא רשע ודאי שעתא קיימא לי למעבד מה דאנא בעי. חמא ולא חמא יאות. חמא כמה אלפין נפלין מישראל על ידוי לזמן זעיר אמר ודאי השתא שעתא קיימי לי ובג"כ ועתה ולא בזמנא אחרא. לכה. לך מבעי ליה. מאי לכה. אמר נזדרז גרמן לההוא דרחיף בגדפוי עלייהו לההוא דשמיה כ"ה. ועתה לכה נגח קרבא בההוא כ"ה (ועתה לכה. כד"א ועתה לשלל מואב) אמר עד השתא לא הוה בעלמא מאן דייכול להו בגין ההוא פטרונא דקיימא עלייהו השתא דשעתא קיימא לן לכה נעביד קרבא וכל עיטא דההוא רשע לכ"ה הוה דכתיב ואנכי אקרה כה אעקר לההוא כה מאתריה ותרווייהו בעיטא בישא להאי כה הוו כד"א על יי' ועל משיחו לא ידעו דהא לבתר האי כ"ה אעקר לון מעלמא. כי עצום הוא ממני. וכי עד ההוא שעתא אן אגחו ביה קרבא ונצחו ליה. כאן אתר אערעו בחרבא דלהון והוו גברין