פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג קפז א

דף קפז א

יומא דעלמא עד השתא לא שמענא מלין אלין ודאי הא אמינא דדא לאו ב"נ איהו. א"ל ברא מלאכא דיי' רחימא דיליה האי דאמרת ועשית בריחים עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן וגו'. וחמשה בריחים וגו'. וחמשה בריחים לירכתים ימה הא בריחים טובא איכא הכא וידים אינון תרין. אמר ליה דא הוא דאמרין מפומיה דבר נש אשתמע מאן איהו. אבל הואיל ולא אשגחתון אנא אימא. פתח ואמר החכם עיניו בראשו וגו' וכי באן אתר עינוי דב"נ אלא בראשו דילמא בגופו או בדרועיה דאפיק לחכם יתיר מכל בני עלמא. אלא קרא הכי הוא ודאי דתנן לא יהך בר נש בגלוי דרישא ד' אמות. מ"ט דשכינתא שריא על רישיה וכל חכים עינוי ומלוי בראשו אינון בההוא דשריא וקיימא על רישיה וכד עינוי תמן לינדע דההוא נהורא דאדליק על רישיה אצטריך למשחא בגין דגופא דב"נ איהו פתילה ונהורא אדליק לעילא ושלמה מלכא צווח ואמר ושמן על ראשך אל יחסר דהא נהורא דבראשו אצטריך למשחא ואינון עובדין טבאן וע"ד החכם עיניו בראשו. ולא באתר אחרא. אתון חכימין ודאי ושכינתא שרייא על דישייכו חיך לא אשגחתון להאי דכתיב ועשית בריחים וגו' לקרשי צלע המשכן האחד. וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית. האחד והשנית אמר קרא. שלישית ורביעית לא אמר קרא. דהא אחד ושנית דא חשיבו דתרין מטרין. ובג"כ עביד חושבנא בתרין אלין. אתו אינון ונשקוהו (כמלקדמין) בכה רבי יהודה ואמר ר' שמעון זכאה חולקך זכאה דרא דהא בזכותך אפילו ינוקי דבי רב אינון טנרין רמאין תקיפין. אתאת אמיה אמרה לון רבותי במטו מנייכו לא תשגחון על ברי אלא בעינא טבא. אמרו לה זכאה חולקך אתתא כשרה אתתא ברירא מכל שאר נשין דהא קב"ה בריר חולקך וארים דגלך על כל שאר נשין דעלמא. אמר ינוקא אנא לא מסתפינא מעינא בישא דבר נונא רבא ויקירא אנא ונונא לא דחיל מעינא בישא דכתיב וידגו לרוב בקרב הארץ מאי לרוב לאסגאה על עינא ותנינן מה דגים דימא מיא חפי עליהון ולית עינא בישא וכו'. לרוב ודאי בקרב הארץ. בגו בני אנשא על ארעא. אמרו ברא מלאכא דיי' לית בנא עינא בישא ולא מסטרא דעינא בישא אתינן. וקב"ה חפי עלך בגדפוי:

פתח ואמר (שם) המלאך הגואל אותי מכל רע יברך וגו'. האי קרא אמר יעקב ברוח קודשא אי ברוח קודשא א"ל רזא דחכמתא אית ביה. המלאך קרי ליה מלאך וקרי ליה שמהן אחרנין. הכא אמאי אקרי מלאך אלא כד איהו שליחא מלעילא וקבילת זהרא מגו אספקלריא דלעילא (ס"א דכד) דכדין מברכין לה אבא ואמא להאי אמרי לה ברתי זילי נטורי ביתיך פקידי לביתיך. הכי עבידי לביתיך. זילי וזוני לון. זילי דההוא עלמא דלתתא מחכא לך בני ביתך מחכאן מזונא מנך הא לך כל מה דתצטרכי למיהב לון כדין איהי מלאך ואי תימא והא בכמה דוכתי אקרי מלאך ולא אתי למיזן עלמין. ועוד דבשמא דא לא זן עלמין אלא בשמא דיי' הכי הוא ודאי. כד שליח מגו אבא ואמא אקרי מלאך וכיון דשארי על דוכתין על תרין כרובין יי' שמיה. למשה כד אתחזי ליה בקדמיתא אקרי מלאך ליעקב לא אתחזי הכי אלא בדוגמא דכתיב ורחל באה דא דיוקנא דרחל אחרא דכתיב כה אמר יי' קול ברמה נשמע וגו'. רחל מבכה על בניה. ורחל באה סתם עם הצאן דרגין דילה. אשר לאביה ודאי וכלהו אתמנון ואתפקדון בידהא. כי רועה היא. איהי מנהגא לון ואתפקדא עלייהו והכי