זהר חלק ג קפז ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כז (עריכה)
במשה כתיב וירא מלאך יי' אליו בלבת אש. ואי תימא יתיר הוא שבהא דאברהם דלא כתיב ביה מלאך אלא וירא אליו יי' באלוני ממרא וגו' התם באברהם אתחזי ליה אדני באלף דלת בגין דבההוא זמנא קביל בריה ומה דהוה אתכסי עד כען מניה אתחזי ליה רבון ושליט והכי אתחזי דהא כדין בההוא דרגא אתקשר ולא יתיר ובג"כ בשמא דאדון רבון עליה אבל משה דלא הוה ביה פרודא דכתיב משה משה דלא פסקא טעמא כמה דכתיב אברהם אברהם דפסקא טעמא בגין דהשתא שלים מה דלא הוה מקדמת דנא. פרישו אית בין אברהם דהשתא לאברהם דקדמיתא אבל משה מיד דאתייליד אספקלריאה דנהרא הות עמיה דכתיב ותרא אותו כי טוב הוא וכתיב וירא אלקים את האור כי טוב. משהמיד אתקשר בדרגא דיליה ובג"כ משה ולא אפסיק טעמא וע"ד לגבי דמשה אזעיר גרמיה דכתיב מלאך יי'. יעקב קרא ליה בשעתא דהוה סליק מעלמא מלאך. מ"ט בגין דבההיא שעתא הוה ירית לה לשלטאה. משה בחייו. יעקב לבתר דסליק מעלמא משה בגופא יעקב ברוחא זכאה חולקא דמשה. הגואל אותי מכל רע דלא אתקריב לעלמין לגבי סטרא דרע ולא יכיל רע לשלטאה ביה. יברך את הנערים כדין יעקב הוה מתקן לביתיה כב"נ דאזיל לביתא חדתא ומתקן לה בתקונוי ומקשט לה בקשוטוי. יברך את הנערים אינון דאשתמודען אינון דאתפקדן על עלמא לאתמשכא מנייהו ברכאן תרין כרובין אינון ויקרא בהם שמי השתא אתקין ביתיה ואיהו אסתלק בדרגיה בגין דחבורא ביעקב הוי. גופא אתדבק באתר דאצטריך ותרין דרועין בהדיה. לבתר דאינון נערים מתברכן כדקא יאות כדין וידגו לרוב בקרב הארץ ארחא דנונין לאסגאה גו מיין ואי נפקן מגו מיא ליבשתא מיד מתין. אלין לאו הכי אלא אינון מן ימא רבא וסגיאו דלהון לאפשא ולאסגי בקרב הארץ איהו. מה דלית הכי לכל נונין דעלמא. מה כתיב לעילא ויברך את יוסף ויאמר ולא אשכחן ליה הכא ברכאן דהא לבתר בריך ליה דכתיב בן פורת יוסף אלא כיון דבריך לאלין נערים. ליוסף בריך דהא לא יכלי לאתברכא אלא מגו יוסף. ומגו דאיהו בטמירו ולא אתחזי לאתגלאה כתיב בטמירו ויקרא בהם שמי ושם אבותי (לכסאה עליה) מן האבות מתברכן ולא מאתר אחרא. בקרב הארץ דא הוא כסויא לחפאה מה דאצטריך. אתו ונשקוה כמלקדמין. אמרו הבו ונבריך. אמר איהו אנא אברך דכל מה דשמעתון עד הכא מנאי הוה ואקיים בי טוב עין הוא יבורך. קרי ביה יברך מ"ט בגין דנתן מלחמו לדל. מלחמא ומיכלא דאורייתא דילי אכלתון. א"ר יהודה ברא רחימא דקב"ה הא תנינן בעל הבית בוצע ואורח מברך. א"ל לאו אנא בעל הבית ולאו אתון אורחין. אבל קרא אשכחנא ואקיים ליה. דהא אנא טוב עין ודאי בלא שאילו דלכון אמינא עד השתא ולחמא ומיכלא דילי אכלתון. נטל כסא דברכתא ובריך וידוי לא יכלי למסבל כסא והוו מרתתי. כד מטא לעל הארץ ועל המזון אמר כוס ישועות אשא ובשם יי' אקרא. קיימא כסא על תקוניה ואתישב בימיניה ובריך לסוף אמר יהא רעוא דלחד מאלין יתמשכון ליה חיין מגו (נ"א מלכא) אילנא דחיי דכל חיין ביה תליין. וקב"ה יערב ליה וישכח ערב לתתא דיסתכם בערבותיה בהדי מלכא קדישא. כיון דבריך אסתים עינוי רגעא חדא לבתר פתח לון אמר חברייא שלום לכון מרבון טב דכל עלמא דיליה הוא. תווהו ובכו ובריכו ליה. בתו ההוא ליליא. בצפרא