פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג קפו ב

דף קפו ב

לקבל דא חמש אצבעאן בידא דבר נש. והבריח התיכון באמצעיתא רב ועלאה מכלא ביה קיימין שאר אחרנין. ואינון חמש בריחין דאקרון חמש מאה שנין דאילנא דחיי אזיל בהו. וברית קדישא אתער (ס"א אתגזר) בחמש אצבען דידא ומלה (נ"א סתימא) תימא הוא על מה דאמרת וע"ד כל ברכאן דכהנא באצבען תליין פרישו דידא דמשה ע"ד הוה. אי כל דא אית בהו לית דינא למהוי בנקיו כד מברכין בהו לקב"ה בגין דבהו ובדוגמא דלהון מתברך שמא קדישא. וע"ד אתון דחכמיתו טובא היך לא אשגחתון להאי. ולא שמשתון לר' שמעיה חסידא ואיהו אמר כל טנופא וכל לכלוכא סליקו ליה לסטרא אחרא דהא סטרא אחרא מהאי טנופא ולכלוכא אתזן ועל דא מים אחרונים חובה וחובה אינון תווהו ולא יכילו למללא. א"ר יהודה ברי שמא דאבוך מאן הוא. שתיק ינוקא רגעא חדא קם לגביה אמיה ונשק לה א"ל אמיעל אבא שאילו לי שתיק ינוקא רגעא חדא קם לגביה אמיה ונשק לה א"ל אמי על אבא שאילו לי אלין חכימין אימא לון. א"ל אימיה ברי בדקת להו. אמר הא בדקית ולא אשכחית כדקא יאות לחישא ליה אמיה ואהדר לגבייהו א"ל אתון שאלתון על אבא והא אסתלק מעלמא ובכל יומא דחסידי קדישין אזלין בארחא איהו טייעא אבתרייהו. ואי אתון קדשי עליונין היך לא אשכחתון ליה אזיל טייעא אבתרייכו אבל בקדמיתא חמינא בכו והשתא חמינא בכו דאבא לא חמא חמרא דלא (ס"א דלהוי) טעין אבתריה חמרא למסבל עולא דאורייתא. כיון דלא זכיתון דאבא יטעון אבתרייכו לא אימא מאן הוא אבא. אמר רבי יהודה לר' יצחק כדדמי לן האי ינוקא לאו בר נש הוא. אכלו וההוא ינוקא הוה אמר מלי דאורייתא וחדושי אורייתא. אמרו הב ונבריך. אמר להו יאות אמרתון. בגין דשמא קדישא לא מתברך בברכה דא אלא בהזמנה. פתח ואמר אברכה את יי' בכל עת וגו'. וכי מה חמא דוד לומר אברכה את יי' אלא חמא דוד דבעי הזמנה ואמר אברכה בגין דבשעתא דבר נש יתיב על פתורא שכינתא קיימא תמן וסטרא אחרא קיימא תמן. כד אזמין בר נש לברכא לקב"ה שכינתא אתתקנת (נ"א בהזמנה דא) לגבי עילא לקבלא ברכאן וסטרא אחרא אתכפייא (נ"א ואיהי אתתקנת בברכתא לגבי עילא וסטרא אחרא לאו איהו בכללא) ואי לא אזמין ב"נ לברכא לקב"ה סטרא אחרא שמע ומכשכשא למהוי ליה חולקא בההיא ברכה. ואי תימא בשאר ברכאן אמאי לא אית הזמנה. אלא ההוא מלה דברכה דקא מברכין עלה איהו הזמנה. ות"ח דהכי הוא דהאי דמברך על פרי ההוא פרי איהו הזמנה ומברכין עליה. ולית ליה חולקא לסטרא אחרא וקודם דא דהוה ההוא פרי ברשות דסטרא אחרא לא מברכין עליה. וכתיב לא יאכל בגין דלא יברכון על ההוא פרי ולא יתברך סטרא אחרא כיון דנפק מרשותיה יאכל ומברכין עליה ואיהו הזמנא לברכתא וכן כל מילין דעלמא דקא מברכין עלייהו כלהו הזמנה לברכתא. ולית בהו חולקא לסטרא אחרא. ואי תימא אוף הכי לברכת זמון כסא דברכתא הוה הזמנה. אמאי הב ונבריך. אלא הואיל ובקדמיתא כד הוה שתי אמר בורא פרי הגפן. הא הזמנה הוי. והשתא לברכת מזונא בעינן שנוי להזמנה אחרא דהא כסא דא לקב"ה הוי ולאו למזונא ובג"כ בעי הזמנה דפומא ואי תימא נברך שאכלנו משלו דא הוא הזמנה ברוך שאכלנו דא הוא ברכה הכי הוא ודאי. אבל נברך הזמנה אחרא איהו הזמנה דבורא פרי הגפן (ס"א דפומא) דקדמיתא איהי הזמנה לכוס דברכה סתם. והאי כוס כיון דאנטיל איהו הזמנה אחרא במלה דנברך לגבי עלמא עלאה דכל מזונין וברכאן מתמן נפקין ובג"כ איהו בארח סתים דעלמא עלאה סתים איהו ולית לגביה הזמנה. אלא דא כוס דברכה (במלה דנברך). א"ר יהודה זכאה חולקנא דמן