זהר חלק ג קל ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כה (עריכה)
בין עתיקא לזעיר אפין? דא מאריה דחוטמא מחד נוקבא חיין ומחד נוקבא חיין דחיין.
האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין. וקרינן ליה מליחה. והוא נחית רוח אתכסמותא דרוחא. דרוחא דנפיק (מהכא) מאינון נוקבי חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא (ס"א חיין מכל סטרין חירו מכל סטרי חיין דחיין) ליה בגנתא דעדן. וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא לזמנא לבריה דדוד למנדע חכמתא ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא דכתיב "ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'".
הא הכא ד' רוחין. והא רוחא חדא אמרינן, אמאי תלת? קום רבי יוסי בקיומך.
קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד אליף לי חכמתא דכתיב "ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם". ובההוא זמנא יתער עתיק יומין רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא -- כל רוחין דלתתא יתערון עמיה.
ומאן אינון? אינון אינון (תרין) כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין אחרנין דיהכי (ס"א דהכי) אינון (ס"א ואינון שיתא רוחין ג' רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין) דכתיב "רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'", דתנינן כתיב "וישב שלמה על כסא יי'" וכתיב "שש מעלות לכסא". ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו -- הא שבעה, כמה דאתמר (ג' רוחי אינון דכלילן ג' אחרנין).
א"ל ר"ש רוחך ינוח לעלמא דאתי. ת"ח כתיב "כה אמר יי' מארבע רוחות באי הרוח וגו'". וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתעדון -- ג' אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו, דכד יפוק דא -- נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב "מארבע רוחות באי הרוח". "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן אלא "מארבע רוחות באי".
וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין ידיע כלא. חכמה ובינה עצה וגבורה (רוח) דעת ויראת יי'. משום רוחא דכלילא מכל רוחי. בג"כ כתיב "מארבע רוחות" דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא.
ות"ח מה בין חוטמא לחוטמא? חוטמא דעתיק יומין -- חיין מכל סטרוי. חוטמא דזעיר אפין - כתיב "עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'". "עלה עשן באפו", ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. "גחלים בערו ממנו". מהו "ממנו"? (ג' נוסחי) מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא.
תאנא כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן", והיינו דכתיב "ותהלתי אחטם לך" - האי קרא לעתיק יומין אמרו.
תנא אורכא דחוטמא, תלת מאה וע"ה עלמין 375 אתמליין מן ההוא חוטמא, וכלהו מתדבקן בזעיר אפין. האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא וכל תקוני דעתיק יומין. אתחזון ולא אתחזון. אתחזון למארי מדין ולא אתחזון לכלא.
פתח ר"ש ואמר:
- ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא טמירא סתימא דכלא (נ"א טמיר וסתים מכלא)
- דיקנא דההיא תושבחתא.
- דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי.
- דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין.
- דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין.
- דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה.
- דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא יקירא דיקירין. טמירא דטמירין. מהימנותא דמהימנותא דכלא.
תאנא בצניעותא