פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג קל א

דף קל א

זוהר חלק ג דף קל/א אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא. ועל האי כתיב טוב עין הוא יבורך. אל תקרי יבורך אלא יברך. דהאי אתקרי טוב עין ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד חזי (ס"א אתחזי ס"א אתסחי) מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי טוב עין. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא. בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא הה"ד כי עין בעין יראו. אימתי בשוב יי' ציון. וכתיב אשר עין בעין נראה אתה יי'. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא:

תאנא בצניעותא דספרא. אשגחותא דעינא תתאה כד אשגח נהירו עלאה ביה ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה. דמניה נהיר כלא. הה"ד (שם) אשר עין בעין נראה אתה יי'. כתיב הנה עין יי' אל יראיו. וכתיב עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ. זכו עיני יי' אל יראיו עינא דלעילא. לא זכו עיני יי' המה משוטטות עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה הה"ד בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. אמאי הוא בן פורת. עליע ין כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב טוב עין הוא יבורך מ"ט כי נתן מלחמו. לדל מ"ט אקרי חד. ת"ח בעיניה דתתאה אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא. ואינון תרי בתרי גווני אבל הכא לית עינא שמאלא. ותרוייהו בדרגא חד סלקי וכלא ימינא. ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא עינא דא דהוא עינא דאשגחותא. פקיחא תדיר. חייכאן תדיר. וחדאן (ס"א וחזאן) תדיר דלא הוי הכי לתתאה. דכלילן בסומקא ובאוכמא ובחוורא בג' גווני ולא הוה תדיר פקיחא (ס"א דליה גבינא) דלית גבהנא סוטרא (ס"א כליה גביני סודרא) (ס"א דליה עיניה בגביני דמכסאן) על עינא. וע"ד כתיב עורה למה תישן יי'. פקח יי' עיניך. כד אתפקח. אית למאן דאתפקח לטב. ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא. מאן ישתזיב מניה. אבל עתיק יומין טבא דעינא. חוור בגו חוור. חוור דכליל כל חוורי. זכא החולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו. וע"ד ודאי כתיב טוב עין הוא יבורך. וכתיב בית יעקב לכו ונלכה באור יי'. תאנא (עכ"ד) שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא בר מן אחר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב בי נשבעתי נאם יי' נאם דזעיר אפין. וכתיב בך יברך ישראל ישראל דלעילא. וכתיב ישראל אשר בך אתפאר לישראל קאמר דא. ותנינן עתיק יומין אמרו והאי והאי שפיר. תניא כתיב חזה הוית עד די כורסוון רמיו ועתיק יומין יתיב. כורסוון רמיו. מאן הוא. אמר לרבי יהודה קום בקיומך ואתקין כרסייא דא. א"ר יהודה כתיב (שם) כורסייה שביבין דינור. ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מ"ט דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה לכפייא (ס"א אתכפייא) לההוא כורסייא. ומאן דרכיב שליט בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא קדמאה רמיז דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה עתיק יומין. א"ר שמעון לר' יהודה יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין. ות"ח כתיב אני יי' ראשון ואת אחרונים אני הוא. כלא הוא והוא סתים מכל סטרוי. (בהאי) חוטמא. תאנא בחוטמא אשתמודע פרצופא. ותא חזי מה