פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג יז א

דף יז א

זוהר חלק ג דף יז/א זהר:

אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם, רבי אבא פתח, (שיר א ז) הגידה לי שאהבה נפשי וגו', אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך וגו', הני קראי אוקמוה חבריא במשה, בשעתא דהוה סליק מעלמא, דאמר (במדבר כז טז) יפקוד יהו"ה אלה"י הרוחות לכל בשר וגו', אשר יצא לפניהם וגו', ותנינן, דעל גלותא אתמר. ותא חזי, הני קראי כנסת ישראל אמרן למלכא קדישא, הגידה לי שאהבה נפשי, כמה דאת אמר (שיר ג ג) את שאהבה נפשי ראיתם, ולמלכא קדישא אתמר, אנת שאהבה נפשי איכה תרעה. בספרא דרב המנונא סבא אמר, כל זמנא דכנסת ישראל אשתכח ביה בקודשא בריך הוא, כביכול קודשא בריך הוא בשלימו, ורעי ברעותא ליה (ולאחרנין זן ליה) לגרמיה, מההוא יניקו דחלבא (ס"א דמלכא) דאימא עלאה, ומההוא יניקו דאיהו יניק, אשקי לכל שאר אחרנין ויניק לון. ואוליפנא, דאמר רבי שמעון, כל זמנא דכנסת ישראל אשתכחת בקודשא בריך הוא, קודשא בריך הוא בשלימו בחדווה, ברכאן ביה שריין, ונפקין מניה לכל שאר אחרנין. וכל זמנא דכנסת ישראל לא אשתכחת ביה בקודשא בריך הוא, כביכול ברכאן אתמנעו מניה, ומכל שאר אחרנין, ורזא דמלתא, בכל אתר דלא אשתכח דכר ונוקבא ברכאן לא שראן עלוי, ועל דא קודשא בריך הוא געי ובכי, כמה דאת אמר (ירמיה כה ל) שאג ישאג על נוהו, ומאי אומר, אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי וכו'. ובשעתא:

רעיא מהימנא:

והיינו רזא דאוקמוה, לעתיד לבא מוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה, צדיקים מתרפאין בה, ורשעים נדונין בה. ומחיוון דכרסייא דדינא הוה נחית אריה דאשא למיכל קרבנין, אינון דממנן על כל אבר דחב, מחבל קטיגור אחד, כמה דאוקמוה, עשה עבירה אחת קנה לו קטיגור אחד. ומיד דנחת אש של גבוה, ואוקיד לון לאלין אברים ופדרין ואמורין, דפרים וכבשים ועתודים ועזים, יהו"ה דנחית כאריה דאשא לאוקדא לון, אתוקדון אברים דלהון, אתוקדון מחבלן דממנן עלייהו, ומתכפרין חובין דישראל דאינון אברים דשכינתא. בההוא זמנא, חיוון מתקרבין דממנן על זכוון, דאינון מכרסייא דרחמי דאיהו תשובה אימא עלאה. ובמה מתקרבין, בשם יהו"ה דעאל בהון, ובגין דא קרבן ליהו"ה, דלית מאן דיכיל לקרב חיון ויסודין לאעלאה שלם בינייהו, אלא שמיה, דקריב בשמיה מים לאש, ולא מכבה דא לדא, וקריב רוחא לעפרא, ולא מפריד ליה. בההוא זמנא אינון שלמים חיון ויסודין, ואתקריאו קדשים, דלית טמאים בינייהו. ועוד שלמים דא ה' בתראה, דאיהו שלימו דעמודא דאמצעיתא, בכל הויות דכלילן ביה לכל שית סטרין דיליה, דאינון שית ספיראן, ורזא דמלה, חתם רום, ופנה למעלה ביה"ו לימינא דחסד, בהו"י לשמאלא דגבורה, וי"ה בעמודא דאמצעיתא, יו"ה בנצח, בהוד הי"ו, ביסוד וה"י. אילנא דאחיד לון כלהו, תפארת, עץ עושה פרי, ובגין דא (קהלת יא ג) מקום שיפול העץ שם יה"ו. ואוף הכי בכל הוי"ה, ה' בתראה שלמים לה, ולכל הוויין דאחידן בה, כגוונא דא, יה"ו עם ה' יהו"ה, הו"י עם ה' הוי"ה, וה"י עם ה' והי"ה, ואוף הכי שאר הוויין. ואינון ח"י אתוון דשית סטרין, דכלילן בצדיק חי עלמין, ועם ה' אתעביד חי"ה, ורזא דמלה איהי ה', כגון תיבת נח דאתכניש בה מכל מין ומין, דאינון שנים שנים שבעה שבעה לקרבנא, שנים שנים ארבעה, שבעה שבעה ארבעה עשר, הא י"ח, והתיבה ה' בה אשתלים חיה. וצדיק איהו כליל ו' דרגין, ובגין דא תקינו למפתר ביה חלמא, בתלת שלומות, בתלת פדיונות, דאיהו ו' בחושבן ו', ואיהו סלם דחלמא דיעקב, כליל ו' ספיראן. מוצב ארצה, שכינתא תתאה, ודא ה' תתאה, וראשו דא י', ביה איהו צדיק שביעי, מגיע השמימה, דא אימא עלאה, ודא ה' עלאה, דמסטרא דחלמא ה' שלטא על י', דאיהו רישא דסולמא, ה"י מן אלהי"ם, ובגין דא (בראשית כח יב) והנה מלאכי אלהי"ם עולים וגו', ולא מלאכי יהו"ה, אתוון כסדרן עולים בחולם, דאיהו כתר על ד' אתוון, דאתפשטותא דלהון מחכמה עד מלכות קדישא, בגין דחכמה איהי י', בינה ה', שית ספיראן ו', מלכות ה' בתראה, חולם כתר על כל אתוון. (ע"כ הרעיא מהימנא):