פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג טז ב

דף טז ב

זוהר חלק ג דף טז/ב זהר:

למה, להגיד כי ישר יהו"ה צורי ולא עולתה בו. תו פתח ואמר, (משלי טז כח) איש תהפוכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף, איש תהפוכות ישלח מדון, כמה דאמרן, חייביא עבדי פגימו לעילא, ונרגן מפריד אלוף, מפריד אלופו של עולם, ודא קודשא בריך הוא. דבר אחר, איש תהפוכות ישלח מדון, מהו ישלח, ישלח לאינון נטיען, מדון, דינקן מסטרא דדינא, ונרגן מפריד אלוף, כמה דאמרן, חייביא עבדין פגימו לעילא, מפריד, דיחודא לא אשתכח, מפריד למטרוניתא ממלכא, ולמלכא ממטרוניתא, ובגין כך לא אקרי אחד, דאחד לא אקרי אלא כד אינון בזווגא חדא, ווי לאינון חייביא דעבדין פרודא לעילא. זכאין אינון צדיקייא דאינון מקיימין קיומא דלעילא, וזכאין אינון מאריהון דתשובה, דתייבין כלא לאתרייהו. ועל דא תנינן, אתר דבעלי תשובה יתבי, צדיקים גמורים לא יתבי ביה, מאי טעמא, אלא אינון אתתקנו באתר עלאה, באתר דשקיו דגנתא משתכח מתמן, ודא הוא תשובה, ועל דא אקרון בעלי תשובה, ואלין אתתקנו באתר אחרא דאקרי צדיק. ועל דא אלין יתבין באתר עלאה, ואלין יתבין באתר זוטרא, מאי טעמא, אלין תייבין מיא לאתרייהו מאתר עלאה דנהרא עמיקא, עד ההוא אתר דאקרי צדיק, וצדיקים גמורים נגדין לון, מההוא אתר דאינון יתבי, להאי עלמא, ועל דא אלין עלאין, ואלין תתאין, זכאה חולקיהון דמארי תשובה, וזכאה חולקיהון דצדיקייא, דבגיניהון עלמא מתקיימא. הדא הוא דכתיב, והיה כי יחטא ואשם וגו', מה כתיב לעילא, או מצא אבדה וכחש בה וגו' דהא בגין דא אסתלק קודשא בריך הוא מכלא, כביכול קודשא בריך הוא לא אשתכח בקיומיה, דהא כנסת ישראל אתפרשא מאתרהא, הדא הוא דכתיב (ירמיה ז כח) אבדה האמונה, מאי אמונה, דא כנסת ישראל, כמה דאת אמר (תהלים צב ג) ואמונתך בלילות, אבדה האמונה, כמה דאת אמר (ירמיה ט יא) על מה אבדה הארץ, וכלא חד. והא אוקימנא, אבדה, ולא נאבדת ולא אבודה, כגוונא דא (ישעיה נז א), הצדיק אבד, אבוד או נאבד לא כתיב, אלא אבד, הדא הוא דכתיב אבדה האמונה, בגין כך, והשיב את הגזלה או את האבדה וגו':

רעיא מהימנא:

אמר רעיא מהימנא, דוכתין אית בגיהנם רשימין למחללי שבתות בפרהסיא, ולא חזרין בתיובתא מאותו חלול, וממנן עלייהו, ואוף הכי דוכתין אית בגיהנם לאינון דמגלי עריין, ולאינון דמגליין פנים בתורה שלא כהלכה, ולאינון דשפכין דם נקי, ולאינון דאומין לשיקרא, ולאינון דשכבין עם נדה או בת אל נכר או זונה או שפחה, ואוף הכי לעובר על שס"ה לא תעשה. לכל חובא אית דוכתא בגיהנם, וממנא עליה, ושטן יצר הרע דיליה ממנא על כלהו חובין ודוכתין, וממנן דיליה, ואי הדר בתיובתא מה כתיב, (ישעיה מד כב) מחיתי כעב פשעיך, אתמחו רשימין דרשיעיא דדוכתא דגיהנם מכל חובה וחובה. ואית חובין רשימין לעילא ולא לתתא, ואית דרשימין לתתא ולא לעילא, ואית דרשימין לתתא ולעילא, אתמחון לתתא אתמחון לעילא, בתר דאהדר בתיובתא. ועוד אוקמוה מארי מתניתין, רשע עונותיו חקוקים לו על עצמותיו, צדיקים זכויותיו חקוקים לו על עצמותיו, אמאי, בגין למהוי רשימין בין בעלי חוביהון, לאשתמודעא בהו, וקלא נפיק עליה האי רשע איהו, ישרפו עצמותיו בגיהנם. ואוקימנא, נשמות של רשעים הן הן המזיקים בעולם, ודינא דלהון אוקמוה עלייהו מארי מתניתין, דנשמתהון נשרפת ונעשית אפר תחת כפות רגלי הצדיקים. ובמאי אתוקדון, באש דכרסייא, דאתמר ביה (דניאל ז ט) כרסייה שביבין די נור, גלגלוהי נור דליק, (ונהר דינור נגיד ונפיק) מארבע חיון דאשא דסחרין לכורסייא דדין דאיהי אדנ"י, דינא דמלכותא דינא. וההוא נהר אתמר ביה, נהר די נור נגיד ונפק מן קדמוהי, נשמתהון דצדיקייא טבלין ומתדכין ביה, ונשמתהון דרשיעי נידונין ביה, ואתבעירו קמיה כקש לפני אש, והיינו אש אוכלת אש. יהו"ה איהי חמה, נרתיקה דיליה אדנ"י,