פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג יז ב

דף יז ב

זוהר חלק ג דף יז/ב

דכנסת ישראל נפקת בגלותא, אמרת קמיה, הגידה לי שאהבה נפשי, אנת רחימא דנפשאי, אנת דכל רחימו דנפשי בך, איכה תרעה, איך תזון גרמך מעמיקא דנחלא דלא פסיק, איך תזון גרמך מנהירו דעדן עלאה. איכה תרביץ בצהרים, איך תזון לכל אינון אחרנין דאשתקיין מנך תדירא, ואנא הוינא אתזנא מנך בכל יומא, ומתשקיא, ואשקינא לכל אינון תתאי, וישראל אתזנו בי. והשתא שלמה אהיה כעוטיה, איך אהוי מתעטפא בלא ברכאן, כד יצטרכון אינון ברכאן ולא ישתכחון בידי. על עדרי חבריך, האיך איקום עלייהו, ולא אהיה רעיא להו וזנא להו, עדרי חבריך אלין אינון ישראל, דאינון בני אבהן דאינון רתיכא קדישא לעילא. אמר ליה קודשא בריך הוא, שבוק אנת דידי, דהא דידי מלה טמירא הוא לאתידע, אבל אם לא תדעי לך, לגרמך, הרי לך עיטא, היפה בנשים, כמה דאת אמר (שיר א טו) הנך יפה רעיתי, צאי לך בעקבי הצאן, אלין אינון צדיקייא, דאינון נדשין בין עקבין, ובגיניהון יהיב לך חילא לקיימא. (ועל כל דא) ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים, אלין אינון תנוקות של בית רבן, דעלמא מתקיימא בגינהון, ויהבין חילא לכנסת ישראל בגלותא, משכנות הרועים, אלין בתי רבן, אתר בית מדרשא, דאשתכח אורייתא בהון תדירא. דבר אחר, אם לא תדעי לך היפה בנשים וגו', תא חזי, בשעתא דצדיקייא אשתכחו בעלמא, ואינון תנוקות של בית רבן משתכחי, ולעאן באורייתא, יכלא כנסת ישראל לקיימא עמהון בגלותא, ואי לאו כביכול היא ואינון לא יכלי לאתקיימא בעלמא. ואי זכאין אשתכחו, אינון אתפסן בקדמיתא, ואי לאו אינון גדיין דעלמא מתקיימא בגיניהון, מתפסין בקדמיתא, וקודשא בריך הוא סליק לון מעלמא, אף על גב דלא אשתכח בהו חובה, ולא דא בלחודוי, אלא רחיק מניה לכנסת ישראל, ואתגליא בגלותא. הדא הוא דכתיב, אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם, אמאי יחטא, לאשמת העם, בגין חובי עלמי דגרמו האי, לאשמת העם ודאי, ולא לאשמה דיליה, יחטא, יגרע טוביה ודאין דיניה בכלא, כמה דאת אמר (מ"א א כא) והייתי אני ובני שלמה חטאים. דבר אחר אם הכהן המשיח, דא קודשא בריך הוא כדקאמרן, יחטא, יגרע מן כנסת ישראל ומעלמא, דלא יהיב לון ספוק ברכאן, אמאי איהו, לאשמת העם ודאי, בגין חובה דעמא היא:

אם הכהן המשיח יחטא, רבי יצחק פתח, (שמות לב יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך, האי קרא קשיא, הכי מבעי ליה למכתב, זכור לאברהם וליצחק ולישראל, מאי ליצחק. אלא הכי תנינן, בכל אתר שמאלא אתכליל בימינא, ובכללא דימינא הוא, דהאי ימינא אתתקנת לעלמין לאכללא ביה שמאלא, ועל דא לא פליג, בגין לאכללא ליה ביה באברהם, ובגין כך לאברהם ליצחק (דייקא) כללא חד, (אבל) ולישראל, דהא בתרוייהו אחיד לון בגדפוי (ס"א בכתפוי), והוא שלים בכלא. אשר נשבעת להם בך, אומאה אומי קודשא בריך הוא לאבהן, באבהן דלעילא, הדא הוא דכתיב אשר נשבעת להם בך, באינון דלעילא, באינון דשראן בך. ותדבר אליהם ארבה את זרעכם וגו', אשר אמרתי, אשר אמרת מבעי ליה, אלא קודשא בריך הוא אמר כך לאבהן זמנא ותרין זמנין. אשר אמרתי, דצביתי ברעו נפשי, דהא אמירה רעותא הוא, הדא הוא דכתיב (מ"א ח יב) אדנ"י אמר לשכון בערפל, ועוד (ש"ב כ ד) מה תאמר נפשך ואעשה לך. ונחלו לעולם, מאי לעולם, עולם דלעילא, דאחידא ביה ההיא ארץ, ואתזנת מההיא עולם, ואי האי ארץ אתרכת, במאי הוא, לאשמת העם הוא דהוי. רבי יצחק אמר, אם הכהן המשיח יחטא, דא כהן דלתתא דאתתקן לעבודה, ואשתכח ביה חטאה, לאשמת העם הוא דהוי ודאי, ווי לאינון דסמיכין עליה,