זהר חלק א קג א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קג א
מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)
הוה), אלא בכל הני מלאכא דברית הוה, וכלא בקב"ה אתמר, ובגין כך כתיב "ויאמר שוב אשוב אליך וגו' והנה בן וגו'":
"והנה בן לשרה אשתך" -- מאי טעמא לא כתיב "והנה בן לך", אלא בגין דלא יחשוב דהא מן הגר איהו כדבקדמיתא.
רבי שמעון פתח ואמר, "בן יכבד אב ועבד אדוניו" (מלאכי א, ו).
"בן יכבד אב" - דא יצחק לאברהם, אימתי כביד ליה, בשעתא דעקד ליה על גבי מדבחא, ובעא למקרב ליה קרבנא, ויצחק בר תלתין ושבע שנין הוה, ואברהם הוה סבא, דאילו הוה בעיט (ס"א ביה) ברגלא חד לא יכיל למיקם קמיה, ואיהו אוקיר ליה לאבוי, ועקד ליה כחד אימרא, בגין למעבד רעותיה דאבוי.
"ועבד אדוניו" - דא אליעזר לאברהם, כד שדר ליה לחרן ועבד כל רעותיה דאברהם ואוקיר ליה, כמה דכתיב (בראשית כד א) "ויהו"ה ברך את אדוני וגו'", וכתיב (שם לד) "ויאמר עבד אברהם אנכי", בגין לאוקיר ליה לאברהם, דהא בר נש דהוה מייתי כסף וזהב ואבני יקר וגמלין, ואיהו כדקא יאות שפיר בחיזו לא אמר דאיהו רחימא דאברהם או קריבא דיליה, אלא אמר עבד אברהם אנכי, בגין לסלקא בשבחא דאברהם ולאוקיר ליה בעינייהו.
ועל דא בן יכבד אב ועבד אדוניו. ואתון ישראל בני, קלנא בעינייכו לומר דאנא אבוכון, או דאתון עבדין לי, "ואם אב אני איה כבודי וגו'". בגין כך "והנה בן" - דא הוא בן ודאי, ולא ישמעאל, דא הוא בן דאוקיר לאבוי כדקא חזי.
"והנה בן לשרה אשתך" -- בן לשרה, דבגיניה מיתת, דבגיניה כאיבת נפשה עד דנפקת מינה.
"והנה בן לשרה" - לאסתלקא בגיניה, בשעתא דקב"ה יתיב בדינא על עלמא, דכדין ויהו"ה פקד את שרה וגו', דהא מדכרי לשרה בגיניה דיצחק, ועל דא איהו בן לשרה (אינהו מלאכי אמרו). והנה בן לשרה, (דין) דהא נוקבא נטלא (ליה) לברא מן דכורא:
"ושרה שומעת פתח האהל והוא אחריו" -- מאי והוא אחריו, והיא אחריו מבעי ליה? אלא רזא איהו, ושרה שומעת מה דהוה אמר (פתח האהל דא קב"ה, והוא אחריו, מאן דהוה אמר), פתח האהל דא דרגא תתאה - פתחא דמהימנותא, "והוא אחריו" - (דא) דאודי ליה דרגא עלאה, (נ"א פתח האהל והוא אחריו דא קב"ה, פתח האהל דא דרגא תתאה, והוא אחריו דא דרגא עלאה), מן יומא דהות שרה בעלמא לא שמעת מלה דקב"ה בר ההיא שעתא.
דבר אחר, דהות יתבא שרה פתח האהל בגין למשמע מלין, והיא שמעת האי מלה דאתבשר בה אברהם, (ד"א) והוא אחריו, אברהם דהוה יתיב אחורוי דשכינתא:
"ואברהם ושרה זקנים באים בימים" -- מאי "באים בימים"? שעורין דיומין דאתחזי כדין להו, חד מאה וחד תשעים, עאלו ביומין, שעורא דיומין כדקא יאות.
"באים בימים" - כמה דאת אמר כי בא היום - דאערב יומא למיעל.
"וחדל להיות לשרה ארח כנשים" - וההיא שעתא חמאת גרמה בעדונא אחרא, ובגין כך אמרה "ואדוני זקן", דהא איהו לאו כדאי לאולדא, בגין דאיהו סבא.
רבי יהודה פתח, (משלי לא כג) "נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ". תא חזי קב"ה אסתלק ביקריה, דאיהו גניז וסתים בעלויא סגיא, לאו איתי בעלמא, ולא הוה מן יומא דאתברי עלמא, דיכיל לקיימא על חכמתא דיליה, ולא יכיל לקיימא ביה, בגין דאיהו גניז וסתים, ואסתלק לעילא לעילא.
וכולהו עלאי ותתאי לא יכלין לאתדבקא, עד דכולהו אמרין (יחזקאל ג יב) "ברוך כבוד יהו"ה ממקומו". תתאי אמרי דאיהו לעילא, דכתיב (תהלים קיג ד) "על השמים כבודו". עלאי אמרי דאיהו לתתא, דכתיב (שם נז יב) "על כל הארץ כבודך". עד דכלהו עלאי ותתאי אמרי ברוך כבוד יהו"ה ממקומו, בגין דלא אתיידע ולא הוה מאן דיכיל לקיימא ביה. ואת אמרת נודע בשערים בעלה?!