זהר חלק א קב ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
זהר
מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)
אחרא כגון זיבה או (נ"א סגירו או נדה), סגירת נדה, דהוו תרי מסאבו, לא סגיא ליה בההיא טבילה, (בגין) בין דאערע ביה קרי קודם דקביל טומאה אחרא, (בגין) בין דאערע ביה לבתר.
ואברהם ושרה הוו מתקני טבילה לכולהו, איהו לגברי ואיהי לנשי. מאי טעמא אעסק אברהם לדכאה לבני נשא? בגין דאיהו טהור ואקרי טהור, דכתיב (איוב יד, ד) "מי יתן טהור מטמא לא אחד", "טהור" - דא אברהם דנפק מתרח.
רבי שמעון אמר, בגין לתקנא ההוא דרגא דאברהם, ומאן איהו? מים, בגין כך אתקין לדכאה בני עלמא במיא. ובשעתא דאזמין למלאכין, שירותא דמלוֹי מה כתיב: "יוקח נא מעט מים" - בגין לאתתקפא בההוא דרגא דמיין שראן בה, ובגיני כך הוה מדכי לכל בני נשא מכלא, מדכי לון מסטרא דעבודה זרה, ומדכי לון מסטרא דמסאבא. וכמה דאיהו מדכי לגוברין, הכי נמי שרה מדכאת לנשין, ואשתכחו כלהו דאתיין לגבייהו דכיין מכלא.
תא חזי, אילנא נטע אברהם בכל אתר דדיוריה תמן. ולא הוה סליק בכל אתר כדקא יאות, בר בשעתא דדיוריה בארעא דכנען. ובההוא אילנא הוה ידע מאן דאתאחיד ביה בקב"ה ומאן דאתאחיד בע"ז; מאן דאתאחיד בקב"ה - אילנא הוה פריש ענפוי וחפי על רישיה ועביד עליה צלא יאה, ומאן דאתאחיד בסטרא דע"ז - ההוא אילנא הוה אסתלק וענפוי הוו סליקין לעילא - כדין הוה ידע אברהם ואזהיר ליה, ולא אעדי מתמן עד דאתאחיד במהימנותא דקודשא בריך הוא. והכי מאן דאיהו דכיא (ד"א ל"ג הכי) מקבל ליה אילנא, מאן דאיהו מסאב לא מקבל ליה, כדין ידע אברהם ומדכי לון במייא. ומעיינא דמייא הוה תחות ההוא אילנא, ומאן דצריך טבילה מיד מיין סלקין לגביה, ואילנא אסתלקין ענפוי, כדין ידע אברהם דאיהו מסאבא ובעי טבילה מיד. ואם לאו מייא נגיבן, כדין ידע דבעי לאסתאבא ולאסתמרא שבעה יומין.
תא חזי דאפילו בשעתא דאזמין לון למלאכין, אמר לון "והשענו תחת העץ" בגין למחמי ולמבדק בהו, ובההוא אילנא הוה בדיק לכל בני עלמא, ורזא דא (לקבל) בגין קב"ה קא (עבד) אמר, דאיהו אילנא דחיי לכלא, ובגין כך "והשענו תחת העץ" ולא תחת עבודה זרה.
ותא חזי, כד חב אדם - בעץ הדעת טוב ורע חב, דכתיב ומעץ הדעת וגו', ואיהו ביה חב וגרם מותא לעלמא. מה כתיב "ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים וגו'" (וגרם מותא לכל בני עלמא), וכד אתא אברהם באילנא אחרא אתקין עלמא דהוא אילנא דחיי, ואודע מהימנותא לכל בני עלמא.
[לשים כאן מדרש הנעלם??]
"ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה" -- א"ר יצחק, שוב אשוב - "שוב ישוב" מבעי ליה, דהא מפתחא דא למפקד עקרות בידא דקב"ה איהו ולא בידא דשליחא אחרא, כמה דתנינן תלת מפתחות אינון דלא אתמסרו בידא דשליחא, דחיה ותחיית המתים וגשמים, והואיל דלא אתמסרו בידא דשליחא, אמאי כתיב "שוב אשוב", אלא ודאי קב"ה דהוה קאים עלייהו אמר לההיא מלה, בגין כך כתיב "ויאמר שוב אשוב אליך".
ותא חזי, בכל אתר דכתיב 'ויאמר' סתם, או 'ויקרא' סתם - הוא מלאכא דברית ולא אחרא. 'ויאמר' - דכתיב (שמות טו, כא) "ויאמר אם שמוע תשמע וגו'", "ויאמר" - ולא קאמר מאן הוא. 'ויקרא' דכתיב (ויקרא א א) "ויקרא אל משה" ולא קאמר מאן הוה. 'אמר' - דכתיב (שמות כד א) "ואל משה אמר וגו'" ולא אמר מאן הוה, (אוף הכא דכתיב ויאמר שוב אשוב, ויאמר סתם, ולא קאמר מאן
מדרש הנעלם
מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)
קדוש, מחודש כבראשונה, להיותכם מלאכים קדושים, ואותו היום עתיד לפָנַי לשמוח בהם, הה"ד (תהלים קד, לא) "יהי כבוד יהו"ה לעולם ישמח יהו"ה במעשיו" (עד כאן מדרש הנעלם).