פתיחת התפריט הראשי

פרשה כגעריכה

ויקרא רבה פרשה כג פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

ויקרא רבה כג א

<< · ויקרא רבה · כג · ב · >>


ב. עריכה

רבי אליעזר פתר קרא ( שיר השירים, ב): "ב" בגאולת מצרים מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים היא קשה על בעלה ללוקטה כך היתה גאולתן של ישראל קשה לפני הקדוש ברוך הוא ליגאל הה"ד (דברים ד, לד): "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי וגו'" אלו ואלו ערלים אלו מגדלי בלורית ואלו מגדלי בלורית אלו לובשי כלאים ואלו לובשי כלאים א"כ לא היתה נותנת מדת הדין לישראל שיגאלו ממצרים לעולם אמר ר' שמואל בר נחמני אלולי שאסר הקב"ה עצמו בשבועה לא נגאלו ישראל לעולם הה"ד (שמות ו, ו): "לכן אמור לבני ישראל אני ה'" ואין לכן אלא שבועה כמה דאת אמר (ש"א ג, יד): "ולכן נשבעתי לבית עלי" אמר רבי ברכיה (תהלים עז, טז): "גאלת בזרוע עמך" בטרוניא אמר ר' יודן מ"לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי" ועד "מוראים גדולים" ע"ב אותיות הן ואם יאמר לך אדם שבעים וחמשה אמור לו הוצא מהן גוי השני שאינו עולה מן המנין אמר ר' אבין בשמו גואלן ששמו של הקדוש ברוך הוא ע"ב אותיות:

<< · ויקרא רבה · כג · ג · >>


ג. עריכה

( שיר, ב): "ב" ר' עזריה בשם ר' יהודה ברבי סימון אומר משל למלך שהיה לו פרדס נטוע שורה של תאנים ושל גפנים ושל רמונים ושל תפוחים ומסר לאריס והלך לו לאחר ימים בא המלך והציץ בפרדס לידע מה עשה ומצאו מלא חוחין ודרדרין הביא קצצים לקוצו והציץ באותן החוחין וראה בו שושנה אחת של ורד נטלה והריח בה ושבת נפשו עליה אמר המלך בשביל שושנה זו ינצל כל הפרדס כך כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל תורה לאחר כ"ו דורות הציץ הקב"ה בעולמו לידע מה עשה ומצא מלא מים במים דור אנוש מים במים דור המבול מים במים דור הפלגה מים במים והביא קצצים לקוצצו שנאמר (תהלים כט, י): "ה' למבול ישב" ראה בו שושנה אחת של ורד אלו ישראל ונטלה והריחה בשעה שנתן להם עשרת הדברות ושבת נפשו עליו בשעה שאמרו נעשה ונשמע אמר הקדוש ברוך הוא בשביל שושנה זו ינצל הפרדס בזכות תורה וישראל ינצל העולם:

<< · ויקרא רבה · כג · ד · >>


ד. עריכה

רב חנן דציפורי פתר קריא בגמילות חסדים בנוהג שבעולם עשרה בני אדם נכנסין לבית האבל ואין אחד מהם יכול לפתוח את פיו ולברך ברכת אבלים ואחד מהם פותח פיו ומברך דומה "כשושנה בין החוחים" בנוהג שבעולם עשרה בני אדם נכנסין לבית הכנסת ואין א' מהם יכול לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה ואחד מהם יודע דומה (שיר ב, ב): "כשושנה בין החוחים".
רבי אלעזר אזל לחד אתר אמרו ליה פרוס על שמע אמר להן לינא חכם עבור לפני התיבה אמר להן לינא חכם אמרין דין הוא ר"א דין הוא דאתון מתגלגלין ביה על מגן צווחין ליה רבי נתכרכמו פניו והלך לו אצל ר"ע רבו אמר ליה למה פניך חולניות תני ליה עובדא א"ל צבי מרי דיליף א"ל אין אלפיה לבתר יומין אזל לההוא אתרא אמרו ליה פרוס על שמע פרס עבור לפני התיבה עבר אמרין איתחסם ר' אלעזר וקורין ליה רבי אלעזר חסמא ר' יונה הוה מליף לתלמידוי ברכת אבלים אמר יהוון גברין בכל מלה:

<< · ויקרא רבה · כג · ה · >>


ה. עריכה

רבי חנינא בריה דר' אבא פתר קריא ( שיר השירים, ב): "ב" במלכיות מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים רוח צפונית יוצאת ומטה אותה כלפי דרום והחוח עוקצה רוח דרומית יוצאה ומטה אותה כלפי צפון והחוח עוקצה ואף על פי כן לבה מכוון כלפי מעלה כך הן ישראל אע"פ שהן נגבין אונניות ואנגריות לבן מכוון כלפי אביהם שבשמים מאי טעמא (תהלים כה, טו): "עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי" רבי איבו פתר קריא בגאולה מחר מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים היא קשה על בעלה ללוקטה ומה הן עושין מביאין את האור והן שורפין חוץ לה ואח"כ לוקטין אותה כך (איכה א, יז): "צוה ה' ליעקב סביביו צריו" כגון חלמיש לנוה יריחו לנערן סוסיתא לטבריא גסטרא לחיפא לוד לאונו הה"ד (יחזקאל ה, ה): "זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה" למחר כשיגיע הקץ מה הקב"ה עושה מביא את האור ושורף חוץ לה הה"ד (ישעיה לג, יב): "והיו עמים משרפות שיד" ומה כתיב בהו (דברים לב, יב): "ה' בדד ינחנו":

<< · ויקרא רבה · כג · ו · >>


ו. עריכה

( שיר השירים, ב): "ב" אמר ר' אבין מה שושנה זו יוצאה עליה שרב הרי היא כמושה יצא טל הרי היא מפרחת כך כל זמן שצלו של עשו קיים כביכול ישראל נראין כאלו הם כמושין בעולם הזה אבל לעתיד לבוא יעבור צלו של עשו וישראל מרטיבין והולכים הה"ד (הושע יד, ו): "אהיה כטל לישראל" מה שושנה זו אינה בטילה אלא על גב ריחה כך ישראל אינן בטלין אלא על גב מצות ומעשים טובים מה שושנה זו אינה אלא לריח כך לא נבראו צדיקים אלא לגאולתן של ישראל מה שושנה זו עולה על שלחנן של מלכים תחלה וסוף כך ישראל הן הן לעוה"ז והן הן לעוה"ב מה שושנה זו נכרת בין העשבים כך הן ישראל נכרים בין האומות שנאמר (ישעיה סא, ט): "כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'" מה שושנה זו מתוקנת לשבתות וימים טובים כך ישראל מתוקנין לגאולת מחר:

<< · ויקרא רבה · כג · ז · >>


ז. עריכה

אמר רבי ברכיה אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור לישראל כשהייתם במצרים הייתם דומין ל"שושנה בין החוחים" ( שיר השירים, ב): "ב" עכשיו שאתם נכנסין לארץ כנען היו דומין ל"שושנה בין החוחים" ותנו דעתכם שלא תעשו לא כמעשה אלו ולא כמעשה אלו הה"ד כמעשה ארץ מצרים ר' יצחק פתר קריא בבן אדם שיש לו שתי בנות מאם אחת שתיהן מאב אחד שתיהן משפיר אחד כד"א (בראשית י, ו): "ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען" אמר רבי חנינא משל למלך שהיה לו בת יחידה והשרה אותה במבוי אחד ונמצאו כולן בעלי זנות ובעלי כשפים א"ל בתי תני דעתך שלא תעשה לא כמעשה אלו ולא כמעשה אלו כך כשהיו ישראל במצרים היו מצרים בעלי זנות שנאמר (יחזקאל כג, כ): "אשר בשר חמורים בשרם" וכשנכנסו לארץ כנען היו כנענים בעלי זנות ובעלי כשפים שנאמר (נחום ג, ד): "מרוב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים" אמר להן הקב"ה בני הזהרו שלא תעשו לא כמעשה אלו ולא כמעשה אלו הה"ד [[:קטגוריה:|"כמעשה ארץ מצרים"]]:

<< · ויקרא רבה · כג · ח · >>


ח. עריכה

(איוב לז, כא): "ועתה לא ראו אור" תנא הרואה החמה בתקופתה לבנה בכדורה כוכבים במסלותם מזלות כסדרן אומר ברוך עושה מעשה בראשית אמר רב הונא הדא דאת אמר בימות הגשמים ובלבד לאחר שלשה ימים "ועתה לא ראו אור" רבי ברכיה ורבי ירמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר דרש רבי לוי בר סיסי בנהרדעא (שמות כד, י): "ויראו את אלהי ישראל [ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר]" זה עד שלא נגאלו אבל משנגאלו היכן היתה דרכה של לבנה לינתן שם היתה נתונה אמר רבי ברכיה מעשה לבנת הספיר אין כתיב כאן אלא "כמעשה" היא וכל ארגלייא שלה נתנה היא והסל והמגריפה שלה נתנה בר קפרא אמר עד שלא נגאלו ישראל ממצרים היתה רשומה ברקיע משנגאלו עוד לא נראתה ברקיע מאי טעמא "וכעצם השמים לָטֹהַר" כך אינון נקיין מן עננין:

<< · ויקרא רבה · כג · ט · >>


ט. עריכה

תני רבי ישמעאל [[:קטגוריה:|"כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו וגו'"]] ואם לאו "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" תני רבי חייא למה אני ה' כתיב שני פעמים אני הוא שפרעתי מדור המבול ומסדום וממצרים אני עתיד ליפרע ממי שהוא עושה כמעשיהם דור המבול נמחו מן העולם על ידי שהיו שטופין בזנות אמר רבי שמלאי כל מקום שאתה מוצא זנות אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים רב הונא בשם רבי יוסי אמר דור המבול לא נמחו מן העולם אלא ע"י שכתבו גומסיות לזכר ולנקבה ר' עזריה בשם רבי יהודה ברבי סימון וריב"ל בשם בר קפרא מצינו שעל הכל הקדוש ברוך הוא מאריך רוחו חוץ מן הזנות בלבד ואית ליה קריין סגיין שנאמר (בראשית ו, א): "ויהי כי החל האדם ויראו בני האלהים את בנות האדם וירא ה' כי רבה רעת האדם ויאמר ה' אמחה את האדם" סדומיים ריב"ל בשם בר קפרא אמר כל אותו הלילה היה לוט עומד ומדבר עליהם סניגוריא כיון שבאו ואמרו לו (שם יט, ה) "איה האנשים ונדעה אותם" בתשמיש מיד (שם, יב) "ויאמרו האנשים אל לוט עוד מי לך פֹּה" עד כאן היה לך פתחון פֶּה ללמד עליהם סניגוריא אלא "חתן בניך ובנותיך כי משחיתים אנחנו [וגו'] אני ה'" אני הוא שנפרעתי משמשון ומאמנון ומזמרי ועתיד אני ליפרע ממי שיעשה כמעשיהם אני הוא ששלמתי ליוסף ליעל ולפלטי בן ליש אני עתיד לשלם שכר למי שעושה כמעשיהם יוסף מנין אמר רשב"ג יוסף משלו נתנו לו פיו שלא נשק בעבירה (שם מא, מ) "על פיך ישק כל עמי" צוארו שלא הרכינו לעבירה (שם, מב) "וישם רביד הזהב על צוארו" ידיו שלא משמשו בעבירה "ויסר פרעה את טבעתו" גופו שלא נגע בעבירה "וילבש אותו בגדי שש" רגליו שלא הלכו בעבירה (שם, מג) "וירכב אותו במרכבת המשנה" מחשבה שלא חשבה תבא ותקרא חכמה "ויקראו לפניו אברך":

<< · ויקרא רבה · כג · י · >>

* קיים ביאור על פיסקה זו, לחץ על אות הפיסקה

י. עריכה

שלשה הם שברחו מן העבירה ושתף הקב"ה שמו עמהם ואלו הן יוסף ויעל ופלטי יוסף מנין שנאמר (תהלים פא, ו): "עדות ביהוסף שמו" מהו ביהוסף (זה) [יה] מעיד עליו שלא נגע באשת פוטיפר יעל מנין שנאמר (שופטים ד, יח): "ותצא יעל לקראת סיסרא ותכסהו בשמיכה" מהו בשמיכה רבנן דהכא אמרי בסודרא ורבנן דתמן אמרי במשיכלא אמר ריש לקיש חזרנו על כל המקרא ולא מצינו כלי ששמו שמיכה ומהו שמיכה שמי כה שמי מעיד עליה שלא נגע בה אותו רשע פלטי מנין כתוב אחד אומר (ש"א כה, מד): "ושאול נתן את מיכל בתו [אשת דוד] לפלטי" וכתוב אחד אומר (שם ב ג, טו) "פלטיאל" קרי ליה פלטי וקרי ליה פלטיאל מי נסיב פלטי ומי יהיב פלטיאל אלא מעיד אני עליו שלא נגע באשת דוד:ויקרא רבה כג יא


יב. עריכה

ד"א "כמעשה ארץ מצרים" הה"ד (איוב כד, טו): "וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים" אמר ריש לקיש שלא תאמר שכל מי שהוא בגופו נקרא נואף. נואף בעיניו נקרא נואף, שנאמר (איוב כד, טו): "ועין נואף [שמרה נשף]", והנואף הזה יושב ומשמר אימתי נשף בא אימתי ערב בא, שנאמר (משלי ז, ט): "בנשף בערב יום", והוא אינו יודע שיושב בסתרו של עולם זה הקדוש ברוך הוא צר כל קטורין שלו בדמותו בשביל לפרסמו הוא שאיוב אומר (איוב י, ג): "הטוב לך כי תעשוק" זה זן ומפרנס והוא צר כל קטורין שלו בדמות אחד אלא "כי תמאס יגיע כפיך" ומאחר שאתה יגע בו כל ארבעים יום אתה חוזר ומקלקלו אלא "ועל עצת רשעים הופעת" כך הוא כבודך לעמוד בין נואף לנואפת אמר לו הקב"ה איוב ראוי אתה לפייס אלא יהי אומר כאשר אמרת "העיני בשר לך" אלא אמר הקדוש ברוך הוא הריני צר כל קטורין שלו בדמות אביו בשביל לפרסמו אמר ר' לוי משל לתלמידו של יוצר שגנב ביצת יוצרים ועמד רבו על גניבתו מה עשה עמד ועשאו כלי ותלו בפניו וכל כך למה להודיע שעמד רבו על גניבתו אמר הקב"ה הריני צר כל קטורין שלו בדמותו בשביל לפרסמו.
רבי יהודה ברבי סימון בשם ר' לוי בן פרטא כתיב (דברים לב, יח): "צור ילדך תשי" התשתם כחו של יוצר משל לצייר שהיה יושב וצר איקונין של מלך משהוא גומרה באו ואמרו לו נתחלף המלך מיד תשו ידיו של יוצר אמר של מי אצור של ראשון או של שני כך כל ארבעים יום הקדוש ברוך הוא עוסק בצורת הולד ולסוף ארבעים יום היא הולכת ומקלקלת עם אחר מיד רפו ידיו של יוצר אמר של מי אצור של ראשון או של שני הוי "צור ילדך תשי" התשת כחו של יוצר יו"ד זעירא ולית בקרייה כוותה אמר ר' יצחק מצינו כל עוברי עבירות הגונב נהנה והנגנב מפסיד הגוזל נהנה והנגזל מפסיד ברם הכא שניהם נהנין מי מפסיד הקב"ה הוא מאבד סימניו:


יג. עריכה

ר' מנשיה בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר מצינו שכל מי שרואה דבר ערוה ואינו זן עיניו ממנה זוכה להקביל פני השכינה מאי טעמא (ישעיה לג, טו): "ועוצם עיניו מראות ברע" מה כתיב בתריה (שם, יז) "מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים":

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.