מ"ג ויקרא ה ה
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כי יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֥ה כִֽי־יֶאְשַׁ֖ם לְאַחַ֣ת מֵאֵ֑לֶּה וְהִ֨תְוַדָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עָלֶֽיהָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי אֲרֵי יְחוּב לַחֲדָא מֵאִלֵּין וִיוַדֵּי דְּחָב עֲלַהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי אֲרוּם יֵיחוֹב בְּחָדָא מֵאַרְבַּעֲתֵּי אִלֵין וּבָתַר כֵּן תָּהֵא וְיוֹדִי חוֹבָתָא דְחַב עֲלָהּ: |
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "והיה.." - מיד מה יעשה? "והביא".
מנין שהוא טעון וידוי? תלמוד לומר "והתודה".
ומנין שודויו על החי? נאמר כאן וידוי ונאמר להלן (ויקרא טז, כא) וידוי. מה וידוי האמור להלן - וידויו על חי, אף וידוי האמור כאן-- וידויו על חי.
[ב] מנין שהוא טעון סמיכה? נאמר כאן "עליה" ונאמר להלן (שם טז, כא) 'עליה'. מה 'עליה' האמור להלן - טעון סמיכה, אף "עליה" האמור כאן-- טעון סמיכה.