פתיחת התפריט הראשי


פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר ט יג:

כו. יעשו אותו, ממ"ש בלשון רבים משמע שקאי על הצבור. כמה שאמרתי באילת השחר ( כלל קמא ). על זה משיב שתפס לשון רבים מפני שהשואלים היו רבים, כמ”ש ויהיו אנשים. ובא התשובה על מה ששאל (כנ"ל בהעלותך כג ). ור ' נתן משיב שנתמעט ממ"ש איש איש שמעט צבור (כמ"ש בפסחים דף סו ע”ב ובחולין דף כח) ותקנתי כנוסח הגר"א.

כז. וחדל לעשות הפסח , משמע שהיה ביכלתו לעשות וזה כשלא היה רחוק ט"ו מיל כר”ע ( בהעלותך כד ) שמ"ש דברי רבי עקיבא מוסב לכאן, לא עמ”ש הנפש ההיא מזידה. וכן במכילתא ( בא נז ) מ”ש מזידה דברי ר"ע, מחקו הגר"א, שנשתרבב הלשון מכאן. ומ"ש ונכרתה וכו' התבאר בפרטות ( צו קלב ).

כח. כי קרבן ה' לא הקריב במועדו , ברייתא זו כר”נ בפסחים (בדף צא) שרק על פסח ראשון ענשו כרת. שמ”ש כי קרבן ה' לא הקריב במועדו מדבר בפסח ראשון שלכן אמר במועדו. כי פסח ראשון דוחה שבת וטומאה, משא"כ אם ידבר כפסח שני איך אמר במועדו הלא פסח שני אינו דוחה טומאה. ושואל אתה אומר, ר"ל אתה אומר שמדבר בפסח ראשון מצד שדוחה טומאה, נאמר שמדבר בפסח שני וגם הוא ידחה טומאה. על זה משיב כל עצמו אינו בא אלא מפני הטומאה, כן יש ליישב גירסת הספרים.

אולם בילקוט גריס על פסח ראשון ענוש כרת א"א על פסח ראשון או לא ענש אלא על פסח שני, אמרת איזו מועד זה ראשון. דבר אחר כי קרבן ה' לא הקריב במועדו, בא הכתוב ולימד על פסח שני שדוחה את השבת. או ידחה את הטומאה וכו'. וגירסא זו נמצאת בתוס' יומא (נא) ונתקשו בה מאוד, שתחילה סובר כר' נתן ואחר כך כרבי. שמה שאמר כי קרבן וכו', קאי על פסח שני. בפרט שהספרי סתם לקמן ( בהעלותך ל ) כר' נתן עיי"ש. וגם גירסת הגר"א דחוק, ולכן הנחתי בפנים הגירסא הישנה.

כט. חטאו ישא האיש ההוא כבר התבאר באיילת השחר שכל מקום שכתוב איש י"ל להוציא אשה. אבל נפש כולל גם אישה. ובילקוט סיים, ר"ש אומר חטאו ישא האיש ההוא להוציא את האישה. ועיי' בפסחים (דף צא ע"ב).



קיצור דרך: mlbim-bm-09-13