התורה והמצוה על במדבר ט ו
<< | התורה והמצוה על במדבר • פרק ט' • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • י • יא • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹא־יָכְל֥וּ לַעֲשֹׂת־הַפֶּ֖סַח בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר ט ו:
יט. ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם כבר בארתי בריש פ' במדבר שמבואר מן הכתובים שמן מחרת יוהכ"פ שנמנו בראשונה עד א' באיר שנמנו שנית לא מת אחד מבני ישראל. אחר ששני המנינים היו בשנה אחת ולא חסר אחד מן המנינים. וע"כ היטב לשאול בספרי ובסוכה (דף כ"ה) מי היו היינו איך נמצא טמא מת . ואמר ר"י שהיו נושאי ארונו של יוסף, ור”ע לא הונח לו בזה שאז חנו במק"א ולא נגעו בארון והיו יכולים לטהר. ואמר שהיו מישאל ואליצפן. וככר בארתי בפ' שמיני ( שמיני א) שר"ע ס”ל כדעת האבן עזרא שהמשכן הוקם בא' ניסן ובח' בניסן שלמו ימי המלואים ובו ביום מתו נדב ואביהוא, וערב פסח היה יום השביעי ועז"א שלא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא, כי ס"ל שאין שוחטים וזורקים על טמא שרץ. אכל למחר היו יכולים לעשותו.
ור' יצחק ס”ל כדעת הרמב"ם (פ"ו מה' ק”פ ה"ב) שמי שנטמא בטומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליו שוחטים עליו בשביעי שלו. וכבר בארתי בפ' שמיני ( שמיני כה) שלדעת ר”ע שס”ל שם שגררום והוציאום לחוץ בחנית של ברזל לא נטמאו במשא המת. כי תיכף שהוציאום נתפזר אפרן. רק נטמאו ע"י החנית שחרב הרי הוא כחלל, וטומאת כלים אין הנזיר מגלח עליהם. וע”כ משיב שהיו יכולים לטהר. [ור"ע יסבור שגם הנטמא בטומאהת שאין הנזיר מגלח עליה אין שוחטין עליו בשביעי שלו, כמו שהשיג עליו הראב"ד לשטתו ואמר שלא מצא שרש לחילוק זה]
ואמר ר' יצחק למת מצוה נטמאו. הינו שמת א' מן הגרים, שהוא מת מצוה כי אין לו קרובים שמחויבים לטמא לו. כי מה שלא מת אחד מהם היה רק מישראל, שהם נמנו, לא מן הגרים.
כ. ויקרבו לפני משה ולפני אהרן כפלוגתא דפה פליגי גם כן במה שנאמר בבנות צלפחד ותעמודנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן. כמו שנאמר בספרי שם, ובבא בתרא (דף קיט) מפרש שר' יאשיה סבר אין חולקים כבוד לתלמיד במקום הרב ור' אליעזר סבר חולקים. ר”ל שכבר כללתי שכ”מ שהנושאים שווים במעלה, בא אות היחס כפול עם כל שם ושם. אבל במקום שהאחד והשני טפל, לא יבוא אות היחס רק על שם העיקרי כמו שאמרתי באורך בפרשת אחרי ( אחרי יז ).
והשתא לר' אליעזר שס"ל חולקים כבוד לתלמיד במקום הרב מפרש שהיו יושבים בביהמ"ד והגם שמשה הוא העקר כתב אל משה ואל אהרן שחלקו כבוד גם לאהרן. ור' יאשיה שסבירא ליה אין חולקים כבוד לתלמיד במקום הרב היל”ל אל משה ואהרן אחרי שאהרן טפל אל משה, וע"כ ס”ל שבאו תחילה אל אהרן ואח"כ אל משה.
<< · התורה והמצוה על במדבר · ט · ו · >>
קיצור דרך: mlbim-bm-09-06