התורה והמצוה על במדבר טו לא

<< | התורה והמצוה על במדברפרק ט"ו • פסוק ל"א | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כא • כב • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לז • לח • לט • מ • מא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ט"ו, ל"א:

כִּ֤י דְבַר־יְהֹוָה֙ בָּזָ֔ה וְאֶת־מִצְוָת֖וֹ הֵפַ֑ר הִכָּרֵ֧ת ׀ תִּכָּרֵ֛ת הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא עֲוֺנָ֥הֿ בָֽהּ׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר טו לא:

נ. הכרת תכרת מימרא זו בא בסנהדרין (דף צ) ושם גריס א"ל ראב"ע, ולגי' הספרי י”ל ר' ישמעאל לשטתו דמגדף היינו עובד עבודה זרה. ור"ע ס"ל דמגדף היינו מברך ה' וא"כ מ”ש את ה' הוא מגדף ונכרתה היינו כרת למגדך ודבר ה ' בזה הכרת תכרת היינו כרת לעבודת כו"ם. וגם פליגי אם אמרינן דברה תורה כלשון ב”א עי' ברכות (דף לא) דפליגי בזה ר' ישמעאל ור”ע.

נא. עונה בה ר”ל שתכרת גם בעוה”ב כי לא נתכפר במיתה וגם שם עונה בה. ומבואר שזה רק אם לא עשה תשובה שאז אין עונה בה. ור' ישמעאל מפרש שר"ל שלא ינהג עמו במדת ארך אפים לחלק העונש עד דור רביעי של בניו, רק יפרע ממנו בעצמו. ור' נתן ס"ל שמ"ש עונה בה שיפרעו מגופו לאחר מיתה. ורשב"א פי' שר”ל שעוד עתיד ליתן דין וחשבון לעתיד לבוא.





קיצור דרך: mlbim-bm-15-31