התורה והמצוה על במדבר טו יג


פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר טו יג:

יד. כל האזרח יעשה ככה , הגהתי דברי הספרי על פי הגהת הגר”א ומ"ש האזרח מלמד שמתנדבים נסכים כ"ה במנחות (דף ק"ד). ופי' כל אזרח יוכל להתנדב כנסכים אלה להקטירם על האש. וזה כר' יאשיה בסי' הקודם. וכן במ"ש דמשמע לוג א' שאין לו שום באור, הגהתי כפי נוסחת הגר"א וז”א. והוא עפ”י דברי המשנה במנחות שם. ומ"ש להביא אחד עשר שבמעשר מחקו הגר"א. וכבר למד אחד עשר שבמעשר למעלה ( שלח ז) ממ”ש לכבש האחד. וי”ל דאתיא כר' יהודה שסבירא ליה בבכורות (דף ס”א) דאחד עשר שבמעשר משום תמורה היא. ולמד שלא יקריב בנסכים כמו העשירי רק כמו האחד עשר שהוא תמורת וכנ"ל ( שלח יג ).

טו. כל האזרח בא למעט עכו"ם שלא יביא נסכים בפ"ע אף למאן דאמר בספרא ( אמור קה) ובמנחות (דף עג). ובכ”מ שהנכרי אינו מביא רק עולה. ואם כן למה לי למעט שלא יביא נסכים בפני עצמם. י"ל כיון שעם העולה שמביא מביא גם נסכים לכ"ע. שכן משמע ממ"ש סתמא ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מבל אלה היינו בעל מום, אבל עולות תמימים תקריבו וממלא צריכים להקריב גם הנסכים, כמ"ש והקריב המקריב קרבן לה' מנחה סלת. הרי חל החיוב על המקריב. וא”כ גם העכו”ם מביא נסכים עם העולה, הוי אמינא שהוא הדין שיביא נסכים בפני עצמם לכן אמר שנסכים בפני עצמם לא יביא רק האזרח לא עכו”ם. מכאן אמרו נכרי ששלח עולותיו וכו' ואם לאו פי' שלא שלח נסכים קריבה משל צבור, והוא במנחות (דף טו ושקלים פ”ו).



קיצור דרך: mlbim-bm-15-13