התורה והמצוה על במדבר טו כז


פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר טו כז:

מ. ואם נפש אחת תחטא בחטאת הבא על כל המצות אמר (ויקרא ד' כז) ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ, שהוסיף תנאי מעם הארץ להוציא משיח ונשיא שקרבנם חלוק מחטאת יחיד (כמ"ש בספרא ויקרא רפ). ופה לא אמר זה כי גם המשיח והנשיא דינם כיחיד להביא חטאת קבוע עז בת שנתה. והגר"א מוחק מלות להחמיר עליהם ולידון בקבוע. ויש לקים הגי' שר"ל שהוא קבוע רק עז לא כבש כיחיד שמביא שעירה או כשבה. שכן אמר בספרא ( ויקרא רפג ) לא א"א בחטאת עכו"ם שהיא קבועה.

מא. ואם נפש אחת תחטא מדבר ג"כ בחטא עכו"ם שנלמד מן הענין את ה' הוא מגדף, למ"ד דמגדף עובד ע"ג. וכן נלמד מן מה שהוציא צבור מכלל דיני החטאת שנאמרה בסדר ויקרא שמפרש שהיא בעבודת כו"ם כן מ"ש ואם נפש אחת תחטא היינו בעבודת כו"ם.

מב. תחטא בשגגה. להוציא אם חטא במזיד ולא התרו בו שאין ללמדו משאר מצות, שיש לטעות שעכו"ם החמורה מלבד שהונח זדונם ליוהכ"פ יביא חטאת ג”כ, כן פי' בספרא ( ויקרא קצב ) ושם התבאר.

מג. והקריבה עז בת שנתה למד מכאן על חטאת יחיד . ומבואר בספרא ( ויקרא רפג ) שעיקר הלמוד ממ"ש תורה אתת יהיה לכם עיי”ש.



קיצור דרך: mlbim-bm-15-27