העמק דבר על שמות כב ג
<< | העמק דבר על שמות • פרק כ"ב • פסוק ג' | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אִֽם־הִמָּצֵא֩ תִמָּצֵ֨א בְיָד֜וֹ הַגְּנֵבָ֗ה מִשּׁ֧וֹר עַד־חֲמ֛וֹר עַד־שֶׂ֖ה חַיִּ֑ים שְׁנַ֖יִם יְשַׁלֵּֽם׃
(שמות כב ג): "חיים שנים ישלם" - דאם נמצא חיים ואפשר לשומן בבית דין, ישלם כפל כשווין.
אבל אם כבר מתו, ואם כן אין בית דין והגנב יודעים שווי הגניבה, ואם כן:
- נהי דקרן מחוייב לשלם כפי שהבעלים אומרים, משום שהוא מודה במקצת ואינו יכול להישבע ומשלם;
- אבל קנס הכפל, שאינו מתחייב אלא בעדים, אינו יכול להתחייב אלא מה שהעדים יודעים בבירור, ולא משום מחוייב שבועה ואינו יכול להישבע; ונמצא שהוא אינו משלם קנס הכפל בשלמות.
זהו פשוטו של מקרא (ב).
הרחב דבר עריכה
(ב) ורש"י פירש "ישלם חיים ולא מתים", והובא בתוספות על בבא קמא דף יא בשם הירושלמי.
ועל כרחך אין זה אלא אסמכתא, דמעיקר הדין פירש רש"י בפסחים דף לב, דיבור המתחיל "איבעי", דדרשה ד"ישיב לרבות שוה כסף אפילו סובין" גם בגניבה.
וגם מסדר נגינת הטעמים אינו משמע הכי, שהרי המפסיק הוא על תיבת "חיים". אלמא דקאי אדלקמיה ד"נמצא בידו חיים".
אלא הדרש שהביא רש"י הוא בתורת כוונה שניה, וללמדנו, דאם יש לו מעות מזומן, שהם כמו חיים, מחוייב לשלם במזומן. והיינו דאי' בבא קמא דף סא, ד"חבול ישיב רשע גזלה ישלם", דאפילו משלם הגזילה רשע הוא, משום הכי מחוייב לסלק כעין השבה בעין, והיינו מעות.
ושיטת רש"י גיטין דף מח:, ד"ה "מן העידית", שאם אין לו מעות כו', מבואר דאם יש לו מעות מחוייב לסלק במעות אפילו מזיק, מכל שכן גניבה.
<< · העמק דבר על שמות · כב · ג · >>