המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"זו לעגם" - במדה הזאת אחזו בעוד היותם בארץ מצרים כי גם אז כאלו לעגו על האמונה האמתית כי כחשו בהשגחה
"מזעם לשונם" - ר"ל בעבור מה שמדברים בלשונם דברים שהם לזעם לה' כי יכחשו לומר אין ה' משגיח
"יפלו" - לכן יפלו שריהם בחרב האויב
"ישובו לא על" - משימים עצמם לא כנגד העליון יתברך כ"א כנגד המקרה והיו כקשת איש רמיה שלא יורה החץ אל המקום שנפנה בתחלה כ"א בהיפך כן הם אינם תולים הדברים בהשגחה כי פתאום יהפכו עצמם ממנה ומכחישים בה ותולים הכל במקרה
"ישובו לא על", הם ישובו מן הרשת (הנזכר למעלה אפרש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם) אבל העוף הזה אחר שישוב מן הרשת "לא ישוב על", לעוף למעלה, רק ילך מרשת זה אל רשת אחר, שכן ברחו מרשת מצרים אל רשת אשור, "היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם", שיעורו "שריהם היו כקשת רמיה", ור"ל על השרים שהלכו אל מלך אשור והלשינו את הושע בן אלה שמרד בו וששלח מנחה אל סוא מלך מצרים, וחשבו בזה לירות חץ קשתם על הושע ומלך אשור צר אח"כ על שומרון והרגם, ובזה נדמו כקשת רמיה שמי שמורה בו חץ חוזר החץ אל לב המורה, וכן חזרו חצי לשונם אל לבם, ור"ל "שריהם" אשר ירו חצים "מזעם לשונם" בלה"ר שאמרו על מלכם הם עצמם "יפלו בחרב" ע"י מלך אשור, וא"כ נדמו כקשת רמיה, "זו לעגם בארץ מצרים" כן לעגו עליהם בלעג במצרים, ששם לעגו עליהם שהיו כקשת רמיה:
ביאור המילות
"על". למעלה:
"היו כקשת". המליצה תצייר לשון הרע בחצים וקשת, כמ"ש חץ שחוט לשונם, וידרכו את לשונם קשתם שקר (ירמיהו ט'), ושם שריהם נושא המאמר כולו, שריהם היו כקשת: