רש"י על הושע ז
<< · רש"י על הושע · ז · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
"ישבות מעיר" - י"ת מה שתירגם ואיני יכול ליישב בו לשון המקרא ולפי משמעו ישבות יצרם הרע שהיה מעירם
"מלוש בצק עד חומצתו" - משחשב בלבו את הרעה כיצד יעשה אותה הוא שובת וישן עד הבוקר שהוא יכול לעשותה כמו שהאופה שובת מלוש בצק עד שהחמיצה שהוא יכול לאפות וכן הוא אומר (במיכה ב) הוי חושבי און ופועלי רע כל משכבותם כאור הבקר יעשוהפסוק ה
"החלו שרים" - נעשו שרינו חולים
"חמת מיין" - מחום היין הבוער בם והמלך מושך ידו מן הטובים והכשרים להתחבר את לוצציםפסוק ו
"כל הלילה ישן אופיהם" - נחתום שלהם המסיק את התנור לאחר שהכינו לבם וחשבו את גמר הרעה איך יעשוה
"ישן אופיהם" - כלומר עד הבוקר ישנים ולבוקר בוערים כאש עד שגמרו את רעתםפסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
"מצרים קראו" - לאותם שהרעו להם מעולם הם קוראים לעזרה
"אשור הלכו" - אל מלך אשור הלכו שיעזור להםפסוק יב
"אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים" - שהנשר והנץ עולין למעלה ממנו ומורידין אותו לארץ כן אורידם במצרים על ידי נבוכדנצר
"איסירם כשמע לעדתם" - אביא עליהם יסורים ככל אשר אני משמיע לעדתם ביד ירמיהו הנביא שעתידין הם לומר לו התפלל נא בעדנו וגו' (ירמיהו מב) ויגד לנו ה' אלהיך וגו' אם טוב ואם רע וגו' ואמר להם אם שום תשימו נפשיכם לשוב מצרים והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם וכל הענין
"איסירם" - לשון ייסורין ומנחם פי' ל' קשר ומוסרותיך אנתק (ירמיהו ל) אבל דונש פתר ל' ייסורין כמו (ויקר' כו) ליסר אתכם ונוסף היו"ד השני באיסירם כאשר נוסף ביישירו ועפעפיך יישירו נגדך (משלי ד) ל"א כעוף השמים הנלכד ברשת התלויה על כלונסות ולאחר שהם ברשת מורידין הרשתפסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
"היו כקשת רמיה" - כשרוצה לירות בו חץ לצפון הוא יורה לדרום
"יפלו בחרב שריהם" - יוחנן בן קרח (ירמיהו מג) וכל החיילים ששבו למצרים
"מזעם לשונם" - לשון קשה שהשיבו לירמיהו
"זו לעגם" - אשר ילעיגו להם בארץ מצרים למה שבת' אצלנו כדי להביא עלינו פורעניות והלא כתוב לכם לא תוסיפו לראותם עוד (שמות יד)
<< · רש"י על הושע · ז · >>