מ"ג הושע ז טז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יָשׁוּבוּ לֹא עָל הָיוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה יִפְּלוּ בַחֶרֶב שָׂרֵיהֶם מִזַּעַם לְשׁוֹנָם זוֹ לַעְגָּם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יָשׁ֣וּבוּ ׀ לֹ֣א עָ֗ל הָיוּ֙ כְּקֶ֣שֶׁת רְמִיָּ֔ה יִפְּל֥וּ בַחֶ֛רֶב שָׂרֵיהֶ֖ם מִזַּ֣עַם לְשׁוֹנָ֑ם ז֥וֹ לַעְגָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
תרגום יונתן
רש"י
"היו כקשת רמיה" - כשרוצה לירות בו חץ לצפון הוא יורה לדרום
"יפלו בחרב שריהם" - יוחנן בן קרח (ירמיהו מג) וכל החיילים ששבו למצרים
"מזעם לשונם" - לשון קשה שהשיבו לירמיהו
"זו לעגם" - אשר ילעיגו להם בארץ מצרים למה שבת' אצלנו כדי להביא עלינו פורעניות והלא כתוב לכם לא תוסיפו לראותם עוד (שמות יד)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"זו לעגם" - במדה הזאת אחזו בעוד היותם בארץ מצרים כי גם אז כאלו לעגו על האמונה האמתית כי כחשו בהשגחה
"מזעם לשונם" - ר"ל בעבור מה שמדברים בלשונם דברים שהם לזעם לה' כי יכחשו לומר אין ה' משגיח
"יפלו" - לכן יפלו שריהם בחרב האויב
"ישובו לא על" - משימים עצמם לא כנגד העליון יתברך כ"א כנגד המקרה והיו כקשת איש רמיה שלא יורה החץ אל המקום שנפנה בתחלה כ"א בהיפך כן הם אינם תולים הדברים בהשגחה כי פתאום יהפכו עצמם ממנה ומכחישים בה ותולים הכל במקרה
מצודת ציון
"על" - מלשון עליון וכן הוקם על (שמואל ב כ"ג)
"כקשת רמיה" - ר"ל איש רמיה כי דרך צייד הרמאי להפנות קשתו לצד אחר לבל תברח החיה ופתאום מהפכה מול החיה ויורה בה
"מזעם" - ענין קצף ועברהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"על". למעלה:
"היו כקשת". המליצה תצייר לשון הרע בחצים וקשת, כמ"ש חץ שחוט לשונם, וידרכו את לשונם קשתם שקר (ירמיהו ט'), ושם שריהם נושא המאמר כולו, שריהם היו כקשת: