ביאור:דברים יח ב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
נחלת הכהנים והלויים בתורה
עריכה(דברים יח א): "לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, כָּל שֵׁבֶט לֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל; אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן".
(דברים יח ב): "וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, ה' הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ".
לפי התורה, אסור ללויים לקבל חלק ונחלה עִם ישראל.
לפי הרמב"ם, שתיים מתוך 365 מצוות לא-תעשה מוקדשות לאיסור זה: " "כל שבט לוי, מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען, וכן הן מוזהרין שלא ייטלו חלק בביזה, בשעה שכובשין את הערים -- שנאמר" "(דברים יח,א) "לא יהיה לכוהנים הלויים כל שבט לוי, חלק ונחלה--עם ישראל", "חלק" בביזה ו"נחלה" בארץ; וכן הוא אומר" "(במדבר יח,כ) "בארצם לא תנחל", ו"חלק לא יהיה לך בתוכם" בביזה. ובן לוי או כוהן שנטל חלק בביזה, לוקה; ואם נטל נחלה בארץ, מעבירין אותה ממנו" " (רמב"ם הלכות שמיטה ויובל יג י) .
מצד שני, נאמר שללויים יש נחלה:
א. "אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן... ה' הוּא נַחֲלָתוֹ": בני לוי הכהנים אוכלים חלקים מהקרבנות שבני ישראל מקריבים לה' במקדש;
ב. (במדבר יח כא): "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה, חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד"( פירוט ): בני לוי שאינם כהנים, אבל עובדים במקדש (כשוערים או משוררים או עוזרים לכהנים), מקבלים מעשר מכל התבואה של בני ישראל;
ג. מעבר לזה, ללויים גם יש נחלה בקרקע - ערים שבני ישראל נצטוו להקדיש להם, (במדבר לה ב): "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת, וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם"
אם כך, מה ההבדל העקרוני בין נחלת הלויים לבין נחלת שאר בני ישראל?
1. הבדל בכמות: כל אדם מישראל קיבל נחלה גדולה שמספיקה גם למגורים וגם לפרנסה, אולם בני לוי קיבלו רק ערים קטנות, המספיקות למגורים בלבד.
2. הבדל בזמן: בני לוי מקבלים את נחלתם רק אחרי שכל שאר בני ישראל מקבלים את נחלתם. כך אכן היה בימי יהושע בן-נון. קודם-כל חולקה הארץ לכל שבטי ישראל: ראשונים קיבלו ראובן גד וחצי מנשה במזרח, אחר-כך יהודה ויוסף במערב, ואז פנה יהושע לשבעת השבטים שהתעצלו וזירז אותם לחלק את הארץ ביניהם, (יהושע יח ז): "כִּי אֵין חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם, כִּי כְהֻנַּת ה' נַחֲלָתוֹ; וְגָד וּרְאוּבֵן וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה עֶבֶד ה'". רק לאחר שהחלוקה הסתיימה, באו הלויים וביקשו מיהושע שייתן להם ערים, (יהושע כא ג): "וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם מִנַּחֲלָתָם אֶל פִּי ה' אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן".
3. אולם, לדעתי ההבדל עקרוני הוא הבדל בכוח. נחלת הלויים מכל הסוגים, כולל חלקי הקרבן, המעשרות והערים, תלויה ברצונם של בני-ישראל. הלויים צריכים לבוא ולבקש אותה מבני-ישראל ולקוות שבני ישראל יסכימו לתת להם. ולכן, בכל התורה הלויים נזכרים יחד עם שאר החלשים והנזקקים, למשל (דברים יד כט): "וּבָא הַלֵּוִי, כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ".
בניגוד למצרים, שבה הכהנים היו גם בעלי הקרקעות בראשית מז כב; ראו איך הפכה מצרים לבית עבדים ), התורה מחייבת הפרדה בין הסמכות הרוחנית לבין הכוח הכלכלי: הכהנים הלויים הם בעלי הסמכות הרוחנית, ולכן הם חייבים להיות עניים, בלי נחלה, התלויים לפרנסתם ברצונם הטוב של בני-ישראל.
מקורות ופירושים נוספים
עריכהמקראות גדולות:
אונקלוס:
ירושלמי (יונתן): לָא יְהֵי לְכַהֲנַיָא דְּמִן שֵׁבֶט לֵוִי חוּלַק וְאַחְסָנָא עִם אָחוֹי קוּרְבָּנַיָא דַיְיָ וּבְאַחֲסַנְתְּהוֹן יֵיכְלוּן:
ירושלמי (קטעים):
""כל שבט לוי" - בין תמימין בין בעלי מומין "חלק" - בביזה "ונחלה" - בארץ "אשי ה'" - קדשי המקדש (ס"א קדשי הקדשים) "ונחלתו" - אלו קדשי הגבול תרומות ומעשרות אבל " ( רש"י )
""אשי ה'" - קדשי המקדש נחלתו אלו קדשי הגבול תרומות ומעשרות אבל נחלה גמורה לא יהיה לו בקרב אחיו ובספרי דרשו ונחלה לא יהיו לו זו נחלת שאר בקרב אחיו זו נחלת שבעה ואיני יודע מה הוא ונראה לי שארץ כנען שמעבר הירדן ואילך נקראת ארץ חמשה עממין ושל סיחון ועוג שני עממין אמורי וכנעני ונחלת שאר לרבות קיני וקנזי וקדמוני שוב נמצא בדברי רבי קלונימוס הכי גרסינן בספרי ( שופטים קסד ) ונחלה לא יהיה לו אלו נחלת חמשה בקרב אחיו אלו נחלת שבעה נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד שכן משה הנחיל לראובן וגד ולחצי שבט מנשה ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט מנשה ושבעה אחרים נטלו מאיליהן אחרי מות יהושע מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד כל זה לשון רש"י וכבר פירשתי העיקר בפרשת קדש לי ( שמות יג ה ) כי נחלת חמשה עממין הנזכרים בפסוק כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי והאמורי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבותיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש והם עיקר נחלת ישראל שהיתה ארצם זבת חלב ודבש אבל השנים הנשארים והם הפרזי והגרגשי אין ארצם זבת חלב ודבש ואינה חייבת בבכורים ולכך הזכיר בלויים שלא יטלו חלק עם ישראל בעיקר נחלתם בארץ הטובה שהיא נחלת החמשה וגם לא בנחלת השבעה שהם השנים הנשארים אף על פי שאין ארצם טובה ואינה חשובה בעיני ישראל כל כך ודבר ברור הוא בראיות שכתבתי שם
" ( רמב"ן )
"
מ.
לא יהיה לכהנים הלוים, כל שבט לוי, חלק ונחלה. מכלל שנאמר (דברים יח) ושרת בשם ה' א-להיו, אין לי אלא [כהנים, לוים מנין?], אין לי אלא תמימים, בעלי מומים מנין? תלמוד לומר כל שבט לוי !
חלק. זו ביזה.
ונחלה. זו נחלת הארץ.
אשי ה'. אלו קדשי מקדש. קדשי הגבול מנין? תלמוד לומר ונחלתו יאכלון.
" ( ספרי )
מלבי"ם - התורה והמצוה
עריכהמ.
לא יהיה לכהנים הלוים. ומוסיף לא לבד לכהנים, כי גם לכל שבט לוי שהם לוים.
ואמר מלת " כל ", ר”ל אף בעלי מומים שאין ראוים לשירות.
ואמר " חלק " שהוא חלוקה בביזה.
" ונחלה " היא ירושת הארץ.
ונגד החלק אמר אשי ה', שהם קדשי המקדש. שעליהם אמר, חלקם נתתי אותה מאשי, שנוטלים חלק מהשייך לגבוה.
ונגד ה נחלה אמר ונחלתו יאכלון, שהם קדשי הגבול. שהם נחלה תמיד, אף בזמן שאין בהמ"ק קיים, כמ"ש בספרי (פ' קרח מו ו קרח נד).
אונקלוס:
ירושלמי (יונתן): וְאַחֲסָנַת חֲקַל וּכְרַם לָא תְהֵי לֵיהּ בֵּינֵי אָחוֹי עֶשְרִין וְאַרְבַּע מוֹהֲבוּתָא דִכְהוּנְתָּא דִיהַב לֵיהּ יְיָ הִינוּן אַחְסַנְתֵּיהּ הֵיכְמָא דְמַלִּיל לֵיהּ:
ירושלמי (קטעים):
" "נַחֲלָה" - גמורה לא יהיה לו בקרב אחיו. ובספרי דרשו "וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ " זו נחלת שאר "בְּקֶרֶב אֶחָיו " - זו נחלת חמשה. ואיני יודע מה היא ונ"ל שארץ כנען שמעבר הירדן ואילך נקראת ארץ ה' עממין ושל סיחון ועוג ב' עממין אמורי וכנעני ונחלת שאר לרבות קני וקניזי וקדמוני וכן דורש בפרשת מתנות שנאמרו לאהרן על כן לא היה ללוי וגו' להזהיר על קני וקנזי וקדמוני שוב נמצא בדברי רבי קלונימוס הכי גרסינן בספרי ונחלה לא יהיה לו אלו נחלת חמשה בקרב אחיו אלו נחלת שבעה נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד שכן משה הנחיל לראובן וגד וחצי שבט מנשה ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט מנשה ושבעה האחרים נטלו מאליהן אחרי מות יהושע מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד: "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ" - ( במדבר יח ) בארצם לא תנחל וגו' אני חלקך: " ( רש"י )
"
מא.
ונחלה. זו נחלת שלשה (עמים).
לא יהיה לו בקרב אחיו. זו נחלת חמשה [נ"א שבעה].
ה' הוא נחלתו, כאשר דבר לו. להגיד מה גרם.
" ( ספרי )
מלבי"ם - התורה והמצוה
עריכהמא.
ונחלה לא יהיה לו. ר"ל גם לעתיד שהבטיח - ואם ירחיב ה' את גבולך, שיתן להם נחלת שלשה, שהם קיני וקנזי וקדמוני, גם אז לא יהיה נחלה. ועז"א " בקרב אחיו ", ולא אמר "עם אחיו". כי מציין בעת שאחיו כבר יושבים בנחלתם, שנחלו נחלת שבעה עממין. [ולגי' "נחלת חמשה", היינו חמשה עממין. מפני שעקר הוא ארץ חמשה עממין, שהיא זבת חלב ודבש, כמ"ש בפ' בא קד עיי"ש]. ור"ל גם בעת שכבר הוא בקרב אחיו, שיושבים בנחלת ז' או ה' עממים, ויתן להם ה' עוד נחלת שלשה, [ורש"י היה לו הגי' "נחלת שאר", והיינו ג"כ נחלת שלשה שנשארו, ולא ירשוהו בעת ההיא.] בכ"ז נחלה לא יהיה לו.
והמפרשים נדחקו בפי' מאמר זה, עיין עליהם. ועי' ברמב"ם (הל' שמטה ויובל פי"ג הי"א).
תגובות
עריכהדברים יח א: " לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי יהוה וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן ".
דברים יח ב: " וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו יהוה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ ".
פרוש לבאר:
כי לבני ישראל יהיו שדות מטעים וכרמים אך לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי שדות מטעים וכרמים
אִשֵּׁי יהוה וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן לאמור כי לבני לוי יכול להיות רק עדרי צאן ובקר לאכול משם אִשֵּׁי יהוה וְנַחֲלָתוֹ
כאשר גם הבל היה רועה צאן ולא הייתה לו אדמה כאשר לקין אחיו
כי פרי האדמה לאדם ולבני האלהים אִשֵּׁי יהוה וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן
וגם בני רכב נהגו כבני לוי על כן הייתה להם ברכת אלהים
ספר ירמיהו פרק לה כתוב:
א: הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר
ב: הלוך אל בית הרכבים ודברת אותם והבאותם בית יהוה אל אחת הלשכות והשקית אותם יין
ג: ואקח את יאזניה בן ירמיהו בן חבצניה ואת אחיו ואת כל בניו ואת כל בית הרכבים
ד: ואבא אתם בית יהוה אל לשכת בני חנן בן יגדליהו איש האלהים אשר אצל לשכת השרים אשר ממעל ללשכת מעשיהו בן שלם שמר הסף
ה: ואתן לפני בני בית הרכבים גבעים מלאים יין וכסות ואמר אליהם שתו יין
ו: ויאמרו לא נשתה יין כי יונדב בן רכב אבינו צוה עלינו לאמר לא תשתו יין אתם ובניכם עד עולם
ז: ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וכרם לא תטעו ולא יהיה לכם כי באהלים תשבו כל ימיכם למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם
ח: ונשמע בקול יהונדב בן רכב אבינו לכל אשר צונו לבלתי שתות יין כל ימינו אנחנו נשינו בנינו ובנתינו
ט: ולבלתי בנות בתים לשבתנו וכרם ושדה וזרע לא יהיה לנו
במדבר לה ג: "וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם"
לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם ולא שדות מטעים וכרמים ולא מַטָּעֵי כָרֶם המיועדים לאנשי האדמה
בראשית ט כ: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם" אך בטרם נטע כרם היה נח איש אלהים המתהלך את האלהים כבני לוי
ישעיהו כח ז: "וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה"
הושע ד ז: "כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ לִי כְּבוֹדָם בְּקָלוֹן אָמִיר"
- -- Daian Moshe, 2015-04-05 15:20:12
יפה
אבל בתורה לא נאמר שאסור לבן-לוי לשתול כרם...
הוא יכול לשתול כרם גם בגינה שליד הבית בעיר הלויים.
- -- Erel Segal Halevi, 2015-04-05 16:41:15
איש אלהים רֹעֵה צֹאן שומר על בשר הבהמה הטהורה אשר היא לחם-האלהים וממנה להקריב אִשֵּׁי יהוה וְנַחֲלָתוֹ
ואם אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם "וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה"
משלי לא ד: "אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן וּלְרוֹזְנִים או[אֵי] שֵׁכָר"
שמות יט ו: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
דברים יח א: לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם = כָּל שֵׁבֶט לֵוִי
מלאכי ג ג: "וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ ליהוה מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה"
וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי = אַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה
שופטים יג ז: "וַיֹּאמֶר לִי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְעַתָּה אַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ"
נְזִיר אֱלֹהִים = הוא הכהן הגדול נזר אלהים קדוש יהוה
- -- Daian Moshe, 2015-04-05 18:45:12
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:נחלת הכהנים והלויים בתורה
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2015-04-14.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-18-0102